(Minghui.org)
כבן משפחה של מתרגלי פאלון גונג (פאלון דאפא) בסין חייתי תחת לחץ במשך 16 השנים האחרונות. אמי התחילה לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג) לפני שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) פתחה ברדיפה נגד הפאלון גונג. לא ייחסתי לכך תשומת לב יתרה בימים ההם.
כשהחלה הרדיפה נגד הפאלון גונג היא נכלאה משום שנסעה לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. כל בני משפחתי הושפעו משקרי התעמולה של המק"ס ולא היו להם הבנות נכונות. אחרי שאמי שוחררה היא המשיכה לתרגל בשיטה. מאוחר יותר גם אשתי החלה לתרגל. אנחנו, שאר בני המשפחה, ניסינו כל דבר שיכולנו לחשוב עליו כדי לעצור אותן, אבל לא הצלחנו.
אחרי שאשתי תרגלה זמן מה, נדודי השינה שלה ודלקת הפרקים הכרונית מהם סבלה נעלמו. זמן קצר אחר-כך הבן שלנו גם החל לטפח בפאלון דאפא. במקום לדאוג רק לגבי אדם אחד, דאגתי עכשיו לגורל של שלושה.
הייתי רדוף על ידי פחד. כל הזמן היה עלי לשים לב למה שאשתי עושה, ותמיד דאגתי שהיא עלולה לסכן את עצמה. כל הזמן שאלתי אותה לאן היא הולכת והזכרתי לה להיזהר בכל פעם שיצאה החוצה. אשתי ידעה שהייתי מודאג מאוד, לכן היא סיפרה לי לעתים קרובות איך מתרגלי פאלון דאפא זכו לתועלת רבה מהתרגול, ושהם אימצו לעצמם סטנדרטים גבוהים. במהלך הזמן הבנתי את האמת לגבי הפאלון דאפא.
אחרי שאשתי החלה לתרגל בדאפא היא השתנתה. לפני כן היא נהגה להתווכח איתי על עבודות הבית שהיה עליה לעשות ולעתים קרובות נאבקנו על דברים פעוטים ושטחיים. אחרי שהחלה לתרגל היא לקחה על עצמה את כל עבודות הבית. כמו כן, היא הפסיקה להיות תובענית או עקשנית. כשהייתי צריך ללכת לסעודות ערב חגיגיות מטעם העבודה הכרוכות בשתייה, היא לא כעסה עלי עוד. היא רק הזכירה לי לא לשתות יותר מדי. היחסים בינינו השתפרו.
החברים והעמיתים שלנו לעבודה העריצו את המשפחה המאושרת שלנו. הם הללו את אשתי. בכל פעם שהיו לי קשיים בעבודה או בחיים שלי, היא עזרה לי ליישר את ההדורים כשהיא משתמשת בעקרונות הפאלון דאפא, והייתה מזכירה לי ללכת על-פי העקרונות: אמת-חמלה-סובלנות. בלי לחוש בכך, כל ההשקפה שלי על הפאלון גונג השתנתה והתחלתי ללמוד איך להיות אדם טוב על פי עקרונות הדאפא.
אבל, לא יכולתי להפסיק לדאוג לביטחונה, מפני שידעתי כמה המק"ס מרושעת ומסוגלת לכל דבר. עדיין הייתי חייב לשאול אותה לאן היא הולכת. היא תמיד הייתה כנה איתי ומספרת לי איך היא מבהירה את העובדות כדי להציל אנשים ושהמאסטר יגן עליה. אבל דאגתי ודאגתי בכל פעם, עד שהיא הגיעה הביתה.
יום אחד בחורף היא חזרה מאוחר, בשעה 20:40. לא יכולתי כבר לשבת בשקט בבית, כך שיצאתי החוצה לחכות לה בכניסה לשכונה שלנו. חיכיתי יותר משעה. כשהיא הגיעה, הייתי קפוא כולי ולבי כבד.
בכל פעם כשאנחנו יוצאים לקנות או יוצאים ביחד עם חברים, אשתי מנצלת את ההזדמנות לעזור לאנשים לפרוש משלושת הארגונים הקומוניסטים. אני קופץ מיד לעזור לה, מחשש שתסכן את עצמה,.
היא רוצה ללכת לכל אסיפה אם יש שם עוד מישהו שלא פרש מהמפלגה. כשלא רציתי שתלך היא הייתה אומרת: "אני מסכימה אם אתה תעזור להם לפרוש". הייתי חייב להסכים. למעשה, אני עוזר לחברים ועמיתים רבים לעבודה לפרוש מהמפלגה. בכל פעם שהיא זקוקה להסעה למשימות הדאפא, אני מציע לקחת אותה.
המשטרה המקומית ביקרה בביתנו כשנודע להם שהבן שלנו הגיש תביעה משפטית נגד ג'יאנג דזה-מין (הדיקטטור לשעבר שיזם את הרדיפה נגד הפאלון גונג). הם ביקשו מאיתנו להביא אותו לתחנת המשטרה להבהיר את העניין. אשתי טענה שאין עלינו ללכת כי לא עשינו שום דבר רע. אף על-פי שפחדתי, הסכמתי לדבריה.
שוטר אחד צלצל לי מאוחר יותר להזכיר לי להביא את בני לתחנת המשטרה. אמרתי לו: "בדקתי, ובני אכן הגיש תביעה משפטית נגד ג'יאנג. ג'יאנג רדף את מתרגלי הפאלון דאפא ובכלל זה את סבתו של בני. לכן בני רוצה שג'יאנג יובא לדין. אמנם בני צעיר, אבל הוא יודע להבדיל בין טוב לרע. אני בוש לומר שאני לא אמיץ כמוהו, אבל אני תומך לחלוטין במה שהוא עושה".
השוטר איים לנקוט בפעולה נגדנו, אז אמרתי לו: "אתה עובד באכיפת החוק. אני מקווה שלא תעשה שום דבר שאינו חוקי. אחרת, אני אתבע אותך ואגן על הזכויות שלנו". השוטר לא הטריד אותנו שוב לעולם. אשתי עודדה אותי ואמרה שפעלתי היטב בכך שמנעתי מהשוטר לבצע פשע.
הייתי רוצה להזכיר לבני משפחה של מתרגלים. אם כבני משפחה עשיתם דברים לא טובים נגד הפאלון דאפא, פרסמו הודעה רשמית באינטרנט כדי לבטל את תוקף המעשים האלה. אני רוצה לספר לכם מה קרה לי. כשאמי הייתה כלואה, באתי לבקר אותה כל חודש במחנה העבודה בכפייה. הם הכריחו אותי לקלל את המאסטר ואת הדאפא לפני שהרשו לי לראות אותה. מאוחר יותר, לא הצלחתי לעבור פעמים רבות את מבחן הנהיגה. אשתי אמרה לי לשנן: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". עשיתי כך, אבל הבוחן היה מתחיל להיטפל לי ברגע שנכנסתי לאוטו. הוא הכשיל אותי והכריח אותי לצאת מהמכונית.
מאוחר יותר אותו יום, כששוחחתי עם אשתי, היא הזכירה שהיא רוצה לבקר מתרגלת עמיתה כלואה. היא אמרה שאותה לא יכריחו לקלל את הדאפא במחנה העבודה הזה. עניתי לה: "הם כן יאלצו אותך. אם לא הייתי מציית להם הם לא היו מרשים לי לראות את אמי". היא הייתה מופתעת לשמוע זאת, מפני שאף אחד לא כפה עליה מעולם לעשות זאת כשהלכה לבקר את אמי. היא ציינה בפניי שלקלל את המאסטר ואת הדאפא זהו דבר נורא לעשות וזוהי הסיבה מדוע המאסטר לא יכול היה לעזור לי במבחן הנהיגה שלי. היא אמרה לי לכתוב הודעה לבטל את מה שעשיתי.
עשיתי זאת ופרסמתי את המודעה באתר מינג-הווי. למחרת היום, עוד לפני שקמתי מהמיטה, קיבלתי צלצול טלפון ממשרד הרישוי להודיע לי שעברתי את הטסט ושאלו אותי מדוע לא חתמתי על הניירת. הייתי מופתע. אני יודע שהמאסטר ראה שהייתי מלא חרטה והיה יכול לעזור לי.
כתבתי הרבה כל כך מפני שאני רוצה לשתף בני משפחה אחרים של מתרגלי פאלון דאפא. בני המשפחה שלנו לא עשו שום דבר רע בכך שהם מטפחים את הדאפא. עלינו לעמוד לצידם, להתנגד לרדיפה ביחד, ולחפש צדק.
אני לא מספר לאנשים את העובדות על הפאלון דאפא, כפי שמתרגלים עושים. אני רק מקווה לעשות את מיטבי כדי להגן על משפחתי. המאסטר מתייחס אלי בצורה הוגנת. אני מבורך בבריאות טובה ובעבודה טובה. הייתי רוצה להודות למאסטר ולדאפא על שהעניקו לי אישה רבת חמלה ובן טוב, והפכו את משפחתנו למאושרת.
אני רוצה לשלוח ברכות לשנה החדשה למאסטר ולכל מתרגלי פאלון דאפא ומשפחותיהם.