(Minghui.org)

אחרי 14 שנות עינויים בשל אמונתו, המתרגל גאו דונג מת בסוף 2013 בכלא העיר שן-יאנג. הוא היה בן 49 במותו.

טרם החלה הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999 עבד מר גאו כמהנדס בשדה הנפט ליאו-הה.

הוא החל לתרגל ב-1996 ואחרי שהחלה הרדיפה נעצר בצורה שרירותית 6 פעמים בשל אמונתו. שלוש פעמים הוא נשלח למחנה עבודה בכפייה, פעמיים כלאו אותו בבית חולים לחולי נפש ופעם אחת שלחו אותו למרכז לשטיפת מוח. ארבע פעמים הוא עבר עינויים עד סף מוות. עקב הרדיפה הוא איבד את עבודתו, אשתו התגרשה ממנו ומשפחתו לא רצתה שום קשר עמו מפחד הרשויות.

מעצרו האחרון התרחש בסביבות דצמבר 2011. הוא היה כלוא בכלא קאנג-ג'יאה-שאן בשן-יאנג. בכלא פתח בשביתת רעב כדי למחות על מעצרו הבלתי חוקי. הסוהרים חשמלו אותו באלה חשמלית, הכו אותו וכפו עליו לצפות בסרטי וידיאו המכפישים את הפאלון גונג. רשויות הכלא עינו אותו בעינוי "האכלה בכפייה" הנעשה באמצעות החדרה ברוטלית של צינורית מהאף לקיבה בזמן שידיו ורגליו היו קשורות למיטה. עקב העינוי הוא הקיא לעתים קרובות והסוהרים היו דוחפים לו חזרה את הקיא של עצמו. לפעמים היו גם מוסיפים לכך שתן.

אסירים פליליים שקיבלו הבטחה שתקופת מאסרם תופחת אם יתעללו בו, עינו אותו כדי לכפות עליו לוותר על אמונתו. פעם הם שפכו על ירכיו מים רותחים וגרמו לו לכוויות חמורות.

בריאותו של מר גאו התדרדרה והוא נשלח לבית החולים של כלא דא-ביי, שם המשיכו לענות אותו. כשחזר לכלא היה מכוסה בחבלות. שנתיים לאחר מכן מת מר גאו בכלא.

עובדות רקע על מעצריו של מר גאו

ב-1999 נסע מר גאו לבייג'ינג למחות נגד הרדיפה ונעצר. הוא נשלח למחנה עבודה בכפייה פאן-ג'ין שם עבר עינויים קשים. קשרו אותו והכו אותו במקלות עץ, האכילו אותו בכפייה עד שדם נזל מאפו והוא הקיא. תלו אותו בידיים כפותות, הכו בראשו בחפצים קשים וחשמלו אותו באלות מחשמלות.

הוא עונה עד סף מוות ונלקח לבית החולים, שם החליטו שאי אפשר לטפל בו עוד. רשויות המחנה לא רצו לשאת באחריות למותו והם השאירו אותו על סף דלת מקום העבודה שלו.

מר גאו שרד והחלים. הוא ניסה לחזור לעבודתו. אך הרשויות עצרו אותו שוב במרכז המעצרים של שדה הנפט בו עבד. בלילה הכו אותו בפראות חסרת מעצורים עד שהפסיק לנשום. אחרי טיפול רפואי דחוף הוא חזר להכרתו, אבל עקב מחסור בחמצן לזמן ארוך, מוחו ניזק.

ב-2008 שוב עצרו אותו בתקופה לקראת האולימפיאדה, וכלאו אותו במחנה עבודה בכפייה בן-שי. במחנה כפתו אותו עירום למיטה. במשך חודשיים הכו אותו שוב ושוב, דקרו אותו במחטים וחשמלו אותו באלות מחשמלות. אחרי מכות זדוניות במיוחד, חדל לבו לפעום ולחץ דמו ירד לאפס.

כשהצליח לחזור להכרתו, חידשו את העינויים. תוך 6 חודשים משקלו צנח מ-60 ל-30 קילוגרם. שתי רגליו היו שבורות, הוא איבד שליטה על מעיו וכל גופו התנפח. הסוהרים הזריקו לו סמים בלתי ידועים שהורסים את מערכת העצבים. לאחר מכן טענו הרשויות שיש לו בעיות נפשיות וזרקו אותו החוצה.

מר גאו לא יכול היה לקום על רגליו ולא היה לו לאן ללכת. הוא כמעט מת ברחוב. מתרגלי פאלון גונג מצאו אותו ב-2009 וטיפלו בו עד שהחל להחלים. הוא חזר ב-2011 לביתו בהאי-צ'נג והרשויות שוב עצרו אותו בפעם האחרונה. אחרי שנתיים בכלא הוא עונה עד שמת.

ראה כתבות נוספות על מר גאו בכתבה המקורית באנגלית בקישור למטה.