(Minghui.org)

הליך "האכלה בכפייה" ידוע כטיפול רפואי המציל חיים, אך בסין הוא משמש ככלי עינויים שהמשטר משתמש בו לרדוף מתרגלי פאלון גונג כאשר הם שובתים רעב למחות על מעצרם הלא-חוקי. הליך רפואי תקין מתבצע בהחדרת צינורית דקה לאף ומשם לחלל האף, ונוזל הזנה עובר דרך הצינורית אל הוושט ולקיבה. אולם במערכת מחנות העבודה (בשנים בהם התקיימה), וכיום במרכזי מעצרים ובתי כלא, ההליך הזה נעשה בכוונה כעינוי אכזרי הפוגע באיברים הפנימיים וגורם לדימומים ואף למוות. החומרים שבהם "מאכילים" את המתרגל הם פוגעניים, כדוגמת תמיסת פלפל חריף או מי מלח מרוכזים, וכנראה גם סמים הפוגעים במערכת העצבים.

הדגמת שיטת העינוי של האכלה בכוח ובכפייה

הכתבה הזאת מתעדת 14 מקרים בהם מתרגלי פאלון גונג בפרובינציית ליאו-נינג נרדפו למוות באמצעות עינוי "האכלה" בכוח ובכפייה.

1. גב' סון ליאן-שיה בסתיו 2000 נסעה גב' סון ליאן-שיה לבייג'ינג לעתור להפסקת הרדיפה נגד הפאלון גונג. היא נעצרה ונשלחה למחנה עבודה בכפייה.

גב' סון ליאנג-שיה - מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

ב-18 בדצמבר 2000 בהיותה במחנה עבודה היא שבתה רעב. השוטרים ביחד עם אסירות פליליות עינו אותה בהאכלה בכוח ובכפייה. חלל האף שלה וריר הוושט נפגעו. כשהיו מחדירים את צינורית ההאכלה, היא דיממה מהאף. נחיריה נחסמו והיא נשמה דרך הפה. היא לא יכלה להפסיק להשתעל עם ליחה מגרונה שזיהמה את קנה הנשימה. היא הקיאה דם, מה שהקשה עליה יותר.

גם בשתי השעות האחרונות לחייה כשהיא במצב קריטי, לא הפסיקו "להאכיל" אותה בכוח ובכפייה. היא מתה ב-16 בינואר 2001 בגיל 50.

2. גב' לי שיו-מיי

גב' לי שיו-מיי מהעיר דא-ליאן נעצרה ב-3 בדצמבר 2001 ובמשך כל הלילה סגרו אותה בכלוב ברזל, כשידיה כפותות לסורגי הכלוב. השוטרים צעקו אליה כל הזמן מילים בוטות וקללות. מאוחר יותר נשלחה למרכז המעצרים יאו-ג'יה בדא-ליאן.

גב' לי שיו-מיי - מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה

ברגע שנכנסה למרכז המעצרים פתחה גב' ליו בשביתת רעב. יומיים לפני שמתה גררו אותה מתאה כדי לענות אותה באמצעות "האכלה" אכזרית בכפייה. היא חזרה לאחר מכן לתא כשפניה חבולות.

חסרת נשימה היא אמרה: "הם צבטו באפי וכיסו את פי, כך שלא יכולתי לנשום. הם רצו לחנוק אותי. בתוך הנוזלים שמכניסים בכוח יש סמים הגורמים לאנשים לאבד את ההכרה".

למחרת היום, ב-16 בדצמבר 2001, גררו אותה שוב כדי להאכיל אותה בכוח ובכפייה. היא מתה בגיל 58.

3. גב' ג'ין לי-פנג

גב' לי פנג מהעיר הולו-דאו נעצרה במקום עבודתה ב-14 באוגוסט 2001 והועברה למרכז המעצרים בעיר.

גב' ג'ין לי-פנג- מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה

ב-5 בפברואר 2002 האכילו אותה בכוח ובכפייה לאחר שפתחה בשביתת רעב. ב-12 בפברואר , היום הראשון של ראש השנה הסיני, השוטרים החדירו את צינורית ההאכלה לריאה שלה, כשהם גורמים לה לשטף דם מפיה ומאפה. היא מתה בגיל 19.

4. גב' קואו שיאו-פינג

גב' קואו שיאו-פינג מהעיר אן-שאן נעצרה בנובמבר 2000 ומאוחר יותר נגזרו עליה שנתיים במחנה עבודה בכפייה בעיר.

ביום הרביעי של ראש השנה 2002 כל מתרגלות הפאלון גונג העצורות שלא כחוק פתחו בשביתת רעב.

ארבעה ימים לאחר מכן התחילו "להאכיל" בכוח ובכפייה את המתרגלות. רבות שרדו את ההתנסות הזאת עם ציפורני ידיים ורגליים פצועות. הן סבלו כאבים בגוף ובאיברים הפנימיים. הן לא יכלו לקום מהמיטה או להסתובב בה והיו זקוקות לעזרה כדי לקום מהמיטה.

גב' קואו נשלחה לרפואה דחופה אבל מתה כעבור יומיים. היא הייתה בת 40.

5. גב' ליאנג סו-יון

גב' ליאנג סו-יון מהעיר פו-שון נעצרה ונשלחה למחנה עבודה בכפייה בפברואר 2002, אחרי שנסעה לבייג'ינג כדי למחות על הרדיפה נגד הפאלון גונג.

גב' ליאנג סו-יון המנוחה

גב' ליאנג פתחה בשביתת רעב במחנה. אחרי 17 יום גררו אותה לבית החולים של תאגיד הנפט בפו-שון שם האכילו אותה בכפייה כשידיה כפותות למיטה. ב-17 במארס 2002 היא מתה בגיל 36.

כדי לא לשאת באחריות למעשיהם, המשטרה הוציאה הודעה שגב' ליאנג קפצה אל מותה.

6. גב' ג'ואו יו-לינג

גב' ג'ואו מהעיר פו-שון נעצרה ב-30 באוגוסט 2002 על ידי שוטרי משטרת הונג טו-או ומפקד המשטרה בעצמו.

גב' ג'ואו יו-לינג - מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה

השוטרים סטרו על פניה של גב' ג'ואו וחשמלו אותה באלות מחשמלות. הם לחצו עליה לכתוב "הצהרות ערבות" שבהן היא מוותרת על הפאלון גונג ומשמיצה את השיטה, וכשסירבה, שלחו אותה באותו יום אחר הצהריים למרכז המעצרים של נפת דא-שה גואו.

באחד בספטמבר 2012 החלה גב' ג'ואו בשביתת רעב. ביום השביעי לשביתה שלה, הורה מנהל מרכז המעצרים לשוטרים לענות אותה בהאכלה בכוח ובכפייה.

ב-20 בספטמבר, במהלך עינוי ההאכלה בכפייה, צינורית ההאכלה שהוחדרה באכזריות חדרה לריאותיה. בדרך לבית החולים חנקו אותה בשמיכות בדרכה לבית החולים. גופה חסר החיים היה מכוסה בחבלות, עיניה בהו ישר קדימה ופיה היה פעור לרווחה. ידיה היו מאוגרפות ורגליה היו בתנוחת מאמץ. היא הייתה בת 49 במותה.

7. גב' צאו גווי-מיי

גב' צאו מהעיר שן-יאנג נעצרה פעמיים בין יולי לדצמבר 2000, והיא נשלחה למחנה העבודה בכפייה לונג-שאן בשן-יאנג. פעם אחת שבתה רעב במשך יותר מ-40 יום. אחרי שהאכילו אותה בכוח ובכפיה מי מלח מרוכזים, היא השתעלה ללא הפסקה והקיאה דם. היא שוחררה מאוחר יותר ומתה בסוף 2002 בגיל 69.

8. מר הואנג קה

מר הואנג ממכון המחקר למוצרי נפט בפו-שון נעצר במארס 2003 ונשלח למרכז המעצרים בפו-שון. הוא פתח בשביתת רעב ונשלח לבית החולים להאכלה בכוח ובכפייה. הוא התנגד להאכלה בכפייה ונשלח הביתה כעבור 10 ימים.

מר הואנג קה – מת כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

בסוף יוני 2003 הוא שוב נעצר ונשלח למרכז המעצרים בפו-שון. הוא שוב שבת רעב ושוב הואכל פעמים רבות בכוח ובכפייה. הוא מת ב-3 ביולי 2003, ימים ספורים לאחר מעצרו, במרכז המעצרים בגיל 31.

במהלך אותה תקופה גם אשתו של מר הואנג, גב' ג'ונג יון-שיו נרדפה עד מוות, אחרי שנסעה לבייג'ינג באוקטובר 1999 למחות על הרדיפה נגד הפאלון גונג.

בני הזוג הותירו אחריהם ילד צעיר ואת הוריו הזקנים של מר הואנג.

9. גב' וואנג שיו-יואן

גב' וואנג מהעיר שן-יאנג נעצרה ב-19 באפריל 2002 נשלחה למחנה העבודה בכפייה לונג-שאן למשך שנתיים.

גב' וואנג שיו-יואן – מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

ביולי 2002 אחד השוטרים בעט בחזה של גב' וואנג והעיף אותה למרחק של 4 מטרים. כשעמדה שוב על רגליה, השוטר סטר לה, ושטף דם חזק זרם מאפה ומזווית עינה. השוטר שוב בעט בה והיא נפלה ונפגעה מצינור חימום, וזה גרם לפצע מדמם בראשה.

גב' וואנג הלכה ונחלשה עוד ועוד. היו לה קשיים לבלוע אוכל אחרי תקופה ארוכה של עינויים. בפברואר 2004 היא פתחה בשביתת רעב. מדי יום האכילו אותה בכפייה מי מלח מרוכזים, והצינורית פצעה את הוושט ואת הקיבה שלה.

במארס, לחץ הדם והלב שלה לא תפקדו כסדרם והיא נשלחה לבית החולים הכללי בפרובינציית ליאו-נינג. בסוף חודש מארס היא לא יכלה ללכת עוד והייתה על סף מוות.

בית החולים יידע את רשויות המחנה על מצבה, אבל הן סירבו לשחרר אותה. במקום זאת הם הנחו את בית החולים: "כפתו את ידיה למיטה והמשיכו לתת לה זריקות. איננו רוצים שהיא תמות במחנה".

על משפחתה הוטל לשלם את החשבונות הרפואיים שלה בסך 3,000 יואן. ב-19 באפריל חזרה גב' וואנג לביתה אבל ב-27 באפריל היא מתה בגיל 52.

10. גב' לי באו-ג'יה

גב' לי מהעיר פאן-ג'ין נעצרה בביתה ב-19 באוגוסט 2004. הרשויות גזרו עליה 3 שנים במחנה עבודה בכפייה. מאוחר יותר שלחו אותה למחנה העבודה מא-סאן-ג'יאה.

גב' לי באו-ג'יה – מתה כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

גב' לי פתחה מייד בשביתת רעב. ב-7 באפריל 2005. יותר מ- 20 "מחנכים" של "חינוך מחדש" באמצעות תעמולה עינו אותה ב"האכלה" בכוח ובכפייה כשהם מחזיקים את ראשה ידיה ורגליה בחוזקה. אחד ישב על קיבתה בזמן שכיסו את אפה. הם השתמשו בצבתות כדי לפתוח את פיה, שפכו מעין חומר דביק כלשהו פנימה, שחסם את קנה הנשימה שלה. לאחר מכן הם כיסו את פיה כך שהיא לא יכלה לנשום.

למחרת היום, ב-8 באפריל גב' לי מתה בגיל 32.

11. מר גאי צ'ון-לין

מר גאי מהעיר פו-שון נעצר בביתו ב-17 באפריל 2005 ונשלח למרכז לשטיפת מוח שנקרא "בית ספר לחינוך".

מר גאי צ'ון-לין – מת כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

ב-6 במאי 2005 משפחתו של מר גאי קיבלה הודעה שהוא מת ממחלת לב. כשראו בני משפחתו את גופתו, פניו היו צרובים ומעוותים. הם דרשו ניתוח שלאחר המוות משום שהיו כוויות בצד הימני של חזהו. דו"ח תוצאות הניתוח הראה שהוושט שלו נכווה מרתיחה והעור ירד בנגיעה. התברר ש"האכילו" אותו בכפייה במים רותחים.

12. מר וו ליאן-טיה

מר וו משן-יאנג נעצר בביתו ב-13 באפריל 2005. בדצמבר 2005 גזרו עליו 8 שנים בכלא פאן-ג'ין.

מר וו ליאן-טיה – מת כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

ב-15 במאי 2006 נשלח מר וו לשיעור לשטיפת מוח. הוא חובש כובע על ראשו. הסוהר העומד בראש צוות של אסירים שאל מדוע אינו מסיר את כובעו, מר וו השיב שלא חשב שיש צורך בכך, כי אין בכך כל דבר רע. הסוהר סטר לו פעמיים וכלא אותו במאסר מבודד. את ידיו כפתו ל"ספסל הנמר" במשך יותר ממחצית היום. לאחר מכן שחררו אותו לתאו למשך הלילה.

ב-16 במאי החל מר וו בשביתת רעב. ב-22 במאי במהלך ה"האכלה" הרביעית שלו בכוח ובכפייה, נשמעו צעקותיו. לאחר מכן החזירו אותו לתא. על השרפרף שלו היה דם רב. מאוחר יותר האסירים הפשיטו את מכנסיו ו"קילחו" אותו במים קרים.

רופא הכלא ביקש רשות מהשוטר הבכיר האחראי לשלוח את מר וו לבית החולים, מפני שמר וו נראה על סף מוות. הבכיר ענה שעליהם להמתין קודם כל לצוות המטבח שיסיים לבשל את הארוחות.

מר וו נשלח ל"רפואה דחופה" לצורך החייאה ומת בסביבות השעה 3 לפנות בוקר של ה-23 במאי 2006. כתמי דם נראו על שפתיו, שיניו ובגדיו.

13. מר וואנג וון-ג'ו

מר וואנג מהעיר אן-שאן היה מורה לאנגלית בבית ספר הביניים טאנג-ג'ואו. הורים דיווחו עליו למשטרה שהוא מספר לתלמידים על הרדיפה נגד הפאלון גונג. הוא נעצר ונלקח למרכז המעצרים שיו-יאן.

מר וואנג וון-ג'ו – מת כתוצאה מעינוי אכזרי של "האכלה בכפייה"

בפברואר 2005 נגזרו עליו 3 שנים בכלא והוא הועבר לכלא שן-יאנג ב-20 במארס. בתחילת אפריל הוא הועבר לכלא נאן-הואה-יואן בפו-שון.

אחרי שהוחזק באזור של הפיקוח המחמיר, פתח מר וואנג בשביתת רעב. הוא הועבר לבית חולים קטן בתוך הכלא ששם יענו אותו באמצעות "האכלה" בכוח ובכפייה.

הסוהרים קשרו אותו למיטה בזמן שכמה אסירים החזיקו אותו על המיטה בחוזקה. אחד הסוהרים החדיר צינורית דרך אפו לתוך הקיבה. דם החל לזרום מייד מהנחיר. לאחר מכן האסירים חזרו על העינוי מדי יום.

באישור רשויות בדרג גבוה יותר, האסירים עינו את מר וו. הם הכו על עיניו בזמן שישן, קיללו אותו וסירבו להרפות את החבלים על גופו, או לאפשר לו ללכת לשירותים. את צינורית האכלה לא הרשו לו להוציא מהאף.

מאוחר יותר ביקש מר וו להוציא את הצינורית כדי שיוכל לאכול. רשויות הכלא דרשו ממנו לכתוב הצהרה בה הוא מתחייב לא לשבות רעב פעם נוספת, אבל הוא סירב לכך. הבכירים בכלא סירבו לאפשר לו הסיר את הצינורית או לאכול בעצמו.

מאוחר יותר איבד מר וו את הכרתו ואת השליטה על צרכיו. הוא הועבר לבית החולים ב-25 באפריל 2005. יומיים לאחר מכן, ב-27 באפריל הוא מת בגיל 38.

14. מר ג'או שואו-ג'ו

מר ג'או מהעיר שין-מין בשן-יאנג נעצר בליל ה-31 במארס 2008 ונשלח למרכז המעצרים שין-מין.

כששבת רעב במחאה, מחלקת המשטרה ובית החולים חברו יחדיו להזריק לו חומרים בלתי ידועים ולהאכיל אותו בכוח ובכפייה. צינורית ההאכלה חדרה לאיברים הפנימיים שלו.

מר ג'או מת ב-20 באפריל 2008 בגיל 37.