(Minghui.org)

התנסות שהוקראה בוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות סן פרנסיסקו 2016

ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

המאסטר אמר ב"איחולים לוועידת הפא של טייוואן", 2012:

"ועידת הפא שלכם מיועדת לשתף ביחד בתהליך הטיפוח ולגלות את ההחסרות שלכם בטיפוח, וכך להתקדם עוד יותר במרץ."

אני מרגישה שזכיתי בכבוד גדול לקבל את ההזדמנות בוועידת הפא הזו להסתכל לאחור על התנסות הטיפוח שלי בשלוש השנים האחרונות, למצוא החסרות בטיפוח שלי ולהפוך להיות יותר נחושה כפי שהמאסטר מנחה אותנו.

במאי 2013 התמזל מזלי להיתקל בספר "ג׳ואן פאלון" ולקרוא אותו. חוויתי תחושה חזקה של התעוררות פתאומית באותו זמן. דרך הדאפא הבנתי שהמשמעות האמיתית של החיים היא לחזור לאני האמיתי והמקורי שלנו.

לפני כן המרתי את דתי פעמיים לבודהיזם בחיפושים נואשים אחר הדרך הגדולה. מתברר שאני חיה במבוך של אשליה. חשתי בת מזל על כך שסוף סוף מצאתי את הדרך הנכונה ושיכולתי למצוא נתיב החוצה מהאשליה של חיי אנוש.

המאסטר הציל אותי מהמרורים של העולם האנושי שהוא מלא בקארמה. כך קיבלתי את ההחלטה הרצינית והכנה ביותר של חיי – אני אלך בנתיב הזה של הטיפוח בעקבות המאסטר, הביתה.

למרות ששלוש שנים של טיפוח אינן יכולות להיחשב כזמן ארוך אני מרגישה בעומק לבי את הרצינות ואת הדחיפות של הטיפוח, ואיני מעזה להרפות אפילו מעט. אני מנסה ככל יכולתי לטפח את עצמי, לעשות את שלושת הדברים היטב, להבהיר את האמת כדי להציל ישויות חיות ולהגשים את הנדרים שלי.

אשתף את ההתנסות שלי בטיפוח בשני תחומים - הבהרת האמת להצלת ישויות חיות, וטיפוח השין-שינג.

להבהיר את האמת כדי להציל ישויות חיות

המאסטר אמר ב"הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם“ מתוך "יסודות להתקדמות במרץ III“:

"כתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא, השחרור האישי אינו המטרה של הטיפוח-תרגול. כשבאתם, הצלת ישויות חיות הייתה השאיפה הכבירה שלכם והאחריות והיעוד שהעניקה לכם ההיסטוריה בתיקון הפא. לכן כמות גדולה של ישויות חיות הפכה ליעד שלכם להצלה. תלמידי דאפא, אין לפספס את האחריות האדירה שהוענקה לכם במהלך תיקון הפא, ועל אחת כמה וכמה אין לאכזב את הישויות החיות האלה. אתם כבר התקווה היחידה ליכולת שלהם להיכנס לעתיד. לכן על כל תלמידי הדאפא, המתרגלים החדשים והוותיקים, לפעול ולהתחיל להבהיר את האמת באופן מקיף.“

המאסטר אמר גם ב"הוראת הפא בוועידת הפא של 2013 במערב ארה“ב":

"אך לא משנה מה, הדאפא מתפשט בצורה נרחבת, ואני עדיין קורא לכם עכשיו להציל ישויות חיות. לגבי מה צופן העתיד, אנחנו פשוט נצטרך לחכות ולראות. ברגע זה תלמידי דאפא אמורים ללכת להציל אנשים, ולפיכך התבוננתי כיצד כל אזור פועל בהבהרת האמת. יש אתרי הבהרת אמת שבאמת עשו עבודה מצוינת. בימינו יש מספר גדל והולך של קבוצות תיירים שבאות מסין. זה תכנון שנועד לתת לאנשים לשמוע את האמת בסביבה שונה. למעשה, אתרי הבהרת האמת שלנו הם קו החזית – קו החזית להבהרת האמת. אבל יש אזורים שהפסיקו עם זה, משום שהם עסוקים בפרויקטים אחרים. כמובן, גם לאלה יש השפעה וצריך לעשות אותם; אני מאשר את כל הפרויקטים של תלמידי הדאפא, משום שלכולם יכולה להיות השפעה בהבהרת האמת והצלת אנשים. אבל כיום יש כל כך הרבה קבוצות של תיירים, ובפרט שרבים מן התיירים מסין לא הצליחו לשמוע את האמת."

"דברים רבים בתקופת תיקון הפא אינם כה פשוטים, ושום דבר לא חד-ממדי. הדברים שאלוהויות מתכננות כוללים גורמים רבים. כשמישהו נוסע לחו"ל [מסין], ובכן, משום שהוא לא הצליח לשמוע את האמת בזמן שהיה בסין, האם לא מכוונים אותו לנסוע לחו"ל כך שהוא יוכל לשמוע את האמת? אתם לא יכולים לנטוש את האנשים האלה. אנחנו עדיין חייבים לעשות עבודה טובה בהבהרת האמת באתרי התיירות בכל אזור."

התמזל מזלי להיות נוכחת בוועידת הפא של 2013 במערב ארה"ב. לאחר הוועידה הגעתי להבנה שעלי להצטרף לפרויקטים של הבהרת אמת, אז הצטרפתי לכמה מתרגלים מקומיים נוספים כדי להבהיר את העובדות לאנשים סינים פנים-אל-פנים בשדה התעופה.

עבורי הייתה זו הזדמנות יקרת ערך לשפר את מצב הטיפוח שלי. בהתחלה פשוט חילקתי עיתונים והרגשתי שקשה לדבר עם אנשים כי חסר לי ביטחון. חשבתי שבגלל שנולדתי וגדלתי בטייוואן ומעולם לא חייתי בסין לא אוכל להבין את מצב המחשבה של הסינים מהיבשת.

חשבתי שכל סיני מהיבשת הוא טוב בדיבור ובוויכוח בגלל שהם גדלו בתוך תרבות שמעודדת מאבק עם השמים, הארץ והאדם. אני מעולם לא הייתי טובה בדיבורים ואני מפחדת מוויכוחים עם אחרים, אבל המתרגלים העמיתים עודדו אותי לדבר עם אנשים.

המאסטר אמר לנו ב"ג׳ואן פאלון":

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר.“

כל עוד יש לי, כתלמידה, את המוטיבציה האמיתית להציל אנשים, המאסטר יעזור לי. התחלתי בלימוד בעל פה של תסריטי שיחה מומלצים. ככל שהמשכתי לדבר יכולתי בהדרגה לשוחח יותר בקלות כשפגשתי אנשים שונים והתאמתי את עצמי לתגובות שלהם ולנסיבות. בתהליך התגברתי על העצבנות שלי, על הביישנות, על הפחד לעשות בושות ועל הרבה החזקות אנושיות אחרות.

נעשיתי יותר ויותר בטוחה בעצמי כאשר דיברתי יותר ויותר עם ישויות חיות. כיום אני מבלה שלוש עד ארבע שעות בשדה התעופה הבינלאומי של לוס אנג׳לס מדי שבוע, בהבהרת אמת לאנשים באופן אישי.

אני לומדת את הפא ועושה את התרגילים בחריצות מדי יום. כמתרגלת חדשה אני קוראת את הספר "ג׳ואן פאלון" והרצאות אחרות של המאסטר במשך שעתיים עד שלוש כל יום. את התרגילים אני עושה לאחר שליחת המחשבות הנכונות בלילה.

כל אחת מהנסיעות שלי לשדה התעופה וחזרה אורכת יותר משלוש שעות אם אין עומס של תנועה, ועולה לי 20 דולר בתחבורה ציבורית. בדרך כלל אני לוקחת איתי מזוודה קטנה מלאה בחומרי הבהרת אמת ונוסעת לשדה התעופה לבדי. זה יכול להיראות כמו עבודה קשה ולתת את הרושם שזה דורש הקרבה רבה אבל אני יודעת היטב בלבי שזו הזדמנות שהמאסטר נתן לי כדי לבסס את המוסריות האדירה שלי.

היו לי התנסויות רבות כשהבהרתי את האמת לאנשים עם קשר גורלי בשדה התעופה. כל פעם שאני רואה אנשים סינים אני קודם כל אומרת להם שאני מתנדבת ושאני יכולה לעזור להם. אני עוזרת להם למצוא את דרכם בשדה התעופה, למצוא את טיסת ההמשך או המונית, למצוא את המטען האבוד שלהם, את הדרכונים או הארנק אם הם איבדו אותם. לעתים קרובות אני עוזרת להם להתקשר לקרובים או החברים המקומיים שלהם. זה פותח פתח טבעי לשיחה איתם, כי הם יכולים להרגיש את הגישה של תלמידת דאפא. זה מקל עליהם לקבל אחר כך את האמת.

כאשר אני פוגשת תיירים מסין אני תמיד מזכירה להם "השמים מתבוננים במה שאנשים עושים, בין אם טוב או רע, ובסופו של דבר אנשים מקבלים מה שמגיע להם."

גיליתי שאתאיסטים רבים לא מאמינים בכך שהשמים יענישו את אלו שעושים רע. בחודשים האחרונים כמעט כל האנשים עם הקשר הגורלי שפגשתי והבהרתי להם את האמת אמרו לי ביוזמתם: "מהשמים מסתכלים על מה שאנשים עושים, בין אם טוב או רע, ואנשים בסופו של דבר מקבלים מה שמגיע להם." הם מאמינים בגמול קארמתי.

אני מרגישה שזהו סימן שאנשים מתעוררים ושהסביבה הכללית משתנה. הבנתי פתאום שהחמלה של המאסטר גרמה לתלמידים להיות מודעים לחשיבות של הבהרת האמת במקומות תיירותיים.

בעוד שמה שנעשה יומיום נראה אולי בלתי משמעותי ובלתי פורה, כל עוד אדם אחד מבין את האמת והטבע הטוב שלו מתעורר, לא רק שהוא יינצל אלא שהאמת גם תחזור אתו מעבר לאוקיינוס ולהרים בחזרה לעיר, לכפר, או לאזור ההררי או המישורי המרוחק שבהם הוא חי. הוא יספר לחבריו ולמשפחתו, ויציל חיים רבים.

תודה לך מאסטר, על ההזדמנות הזו!

להבהיר את האמת על ידי דיבור על נושאים שמעניינים אנשים אחרים

פעם פגשתי שלושה אנשים ואישה שחיכו למטוס שלהם בחזרה לסין. היו להם עוד שש שעות עד ההמראה. התחלתי לשוחח איתם. אחד מהם אמר שהוא היה בטייוואן. שאלתי אותו איך מצאה חן בעיניו טייוואן. הוא ענה שהוא מאד אהב אותה.

הוא טייל ברחבי טייוואן 15 יום לבדו והתרשם מאד, כבר מהיום הראשון. באותו יום הוא לקח אוטובוס לעיר הווא-ליאן ושכח את התיק שלו על האוטובוס. כשלא מצא את התיק הוא ביקש עזרה מהפקיד בתחנת האוטובוס. הפקיד צלצל מהר לנהג האוטובוס והשיג אותו מיד. הנהג מצא את התיק על האוטובוס, יצר קשר עם נהג אחר שהיה בדרכו להווא-ליאן והעביר אליו את התיק באמצע הדרך.

התיק חזר לבעליו תוך שעה. האיש אמר שאם דבר כזה היה קורה בסין, התיק, עם כל הכסף המזומן שהיה בו, אולי לא היה חוזר לעולם.

הוא אמר שהוא התרשם מטוב הלב והידידותיות של האנשים בטייוואן. כששמעתי זאת הרחבתי את הדיבור על דבריו שלו ואמרתי שסין נחשבה זמן ארוך כארץ של הנימוסים הטובים, עם מסורת של הנאה מעזרה לאנשים ממקומות אחרים.

קונפוציוס אמר: "איזו הנאה היא זו לעזור לידיד שהגיע מרחוק!" זה השתנה אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לקחה את השלטון, ובמיוחד לאחר "מהפיכת התרבות הגדולה". המסורות התרבותיות שנצברו במשך חמשת אלפי השנים של ההיסטוריה הסינית נהרסו. במשך 60 השנים של שלטונה החדירה המפלגה הקומוניסטית אשר דוגלת בכזב, רשע ומאבק, כמות גדולה של פחד בין האנשים הסינים, וגרמה להם לפחד מלומר מילים אמיתיות ומלהביע רגשות אמיתיים.

הטייוואנים, לעומת זאת, ירשו את המסורת התרבותית של סין. האנשים שם מאמינים בקיומן של אלוהויות ושל בודהות. מיליונים של טייוואנים מתרגלים פאלון גונג, ואילו בסין הוא מושמץ ונרדף.

עם כל כך הרבה אנשים שמתרגלים פאלון גונג, המבוסס על העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות, זה משפיע על כל האומה באופן חיובי. אמרתי לו: "זאת אחת הסיבות שבגללה טייוואן שרויה בהרמוניה כזו. מהצד השני המפלגה הקומוניסטית הסינית מעודדת אתאיזם, הגורם לאנשים לבצע עוולות מבלי לחשוב על התוצאות. הם אפילו הגיעו עד לכדי קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג חיים. זהו דבר שנחשף בכל העולם. הם כורים לעצמם את הקבר שלהם."

כאשר האיש שמע זאת, הוא כעס מאוד ואמר: "המפלגה הקומוניסטית הסינית גמורה, ושום דבר לא יכול כבר להציל אותה." עזרתי לו לפרוש מהמק"ס ואיחלתי לו עתיד נפלא. לחצתי את שתי ידי לפני חזי ואמרתי: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת, חמלה וסובלנות הם טובים." האיש והקבוצה שלו החזירו לי באותה מחווה והודו לי.

לטפל באי הבנות אחת אחת באופן ישיר

פעם פגשתי איש עסקים מהודר שנראה ג׳נטלמן, נאה ולבוש בהידור. הוא ישב בלובי של שדה התעופה וחיכה למשפחתו שתאסוף אותו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לקרוא חומרי הבהרת אמת. הוא סירב אבל הזמין אותי לשבת אתו.

הוא סיפר לי שהוא נסע למדינות רבות וראה מתרגלי פאלון גונג מציגים תמונות של הרדיפה באתרי תיירות במקומות רבים. הוא אמר: "כשאתם עושים כך אתם פוגעים בתדמית של סין על הבמה העולמית."

עניתי לו ברוגע: "אנחנו חושפים את הפשעים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מתנגדים לרדיפה של הפאלון גונג ומספרים לאנשים הסינים את האמת. הבה נקווה שזה ישים קץ לרדיפה האיומה והבלתי-אנושית הזו."

"פאלון גונג מבוסס על העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות. אנחנו קבוצה רודפת שלום אשר דוגלת בטיפוח הנפש ובהתנהגות טובה."

"המפלגה הקומוניסטית הסינית היא כל כך מרושעת שהיא אפילו קוצרת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג עבור רווח. זה נחשף ברחבי העולם, ויש מספיק ראיות כדי לתמוך בהאשמות."

"ביוני השנה הקונגרס האמריקני העביר את החלטה מספר 343 המגנה קצירת איברים מאסירי מצפון, כולל מתרגלי פאלון גונג."

סיפרתי לו על רדיפת הפאלון גונג בסין במשך 17 השנים האחרונות, במהלכה עשרות אלפים, אולי אף מיליונים של מתרגלי פאלון גונג נרצחו עבור איבריהם, דבר שכונה "רשע שאין לו תקדים על כדור הארץ".

אמרתי שחוקי השמים לא ירשו זאת, החברה הסינית חבולה ומלאת טענות, ובסופו של דבר אנשים יקבלו את הטוב או הרע שמגיע להם.

הוא היה בהלם למשמע דברי. הוא הסכים איתי שהמק"ס עומדת בפני סכנה מיידית של השמדה. הוא הסכים עם הנקודות שהעליתי ובחר לפרוש מהמפלגה.

פעם פגשתי בוחן מסים ממשלתי מהעיר שן-ג׳ן, שהיו לו אמונות טפלות נגד מתרגלים. כשהוא לא יכול היה להבין את השאלות ששאל אותו נהג ההסעה של שדה התעופה באתי לעזרתו בתרגום.

סיפרתי לו שאני סוכנת נדל"ן ושהיגרתי לארה"ב לפני שנים מטייוואן. דיברנו על נדל"ן בארה"ב, על הפוליטיקה והכלכלה האמריקאית, ועל נושאים נוספים. אמרתי לו שאני מתרגלת פאלון גונג. הוא אמר שהוא פגש כמה מתרגלי פאלון גונג באתר תיירות ושהם דיברו על הרשעות של המק"ס ועודדו אותו לפרוש מארגוניה. הוא סירב ולא רצה להקשיב להם. הגישה שלו לא הייתה נחמדה. אמרתי לו שהמתרגלים חשבו באמת על טובתו כשביקשו ממנו לפרוש מהמק"ס, ושזה היה מונע ממנו להיות שעיר לעזאזל של המפלגה. סיפרתי לו שהעולם יודע שהמק"ס ביצעה פשעים רבים נגד האנשים הסינים. הם אפילו קוצרים איברים מאנשים חיים עבור רווח. כמה בלתי אנושי זה! הם כורים לעצמם את קבריהם.

נראה שהוא הבין את זה, והסכים לפרוש מהמק"ס. הוא אמר שהוא רוצה להיות אדם טוב וללכת בעקבות העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות. הוא הודה לי.

ליצור דרך להציל ישויות חיות ולהבהיר את האמת בכל מקום ובכל זמן שאני יכולה

המאסטר אמר ב"ביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה“ב“:

"אני אומר לכם, כל האנשים בכל העולם היו פעם קרובי המשפחה שלי..."

בכל פעם שאני פוגשת אנשים עם קשר גורלי, עינינו נפגשות ותחושה של קרבה עולה בי. אני חושבת לעצמי שהם היו פעם קרוביו של המאסטר וכך הם גם הקרובים שלי.

אין שום דבר מקרי בטיפוח, והכל מתוכנן למען מטרה. עלינו לתפוס כל הזדמנות חולפת כדי להציל את הישויות החיות שעלינו להציל. כך נוכל לחזור למיקום המקורי שלנו עם המאסטר ללא חרטות.

יום אחד הייתי במרכז קניות ופגשתי שלושה סטודנטים מסין, כולם בני 13 בערך. כשהם הבינו שאני מתרגלת פאלון גונג אחד מהם שאל: "מדוע מתרגלים פאלון גונג באופן חופשי מחוץ לסין, אך לא בסין?"

אמרתי שזו היא שאלה טובה מאד. סיפרתי לו שפאלון דאפא מבוסס על העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות, שכמתרגלים מלמדים אותנו להיות אנשים טובים, להפוך לאנשים טובים ולהסתכל פנימה כשעולות בעיות. מלמדים אותנו לשים את טובתם של האחרים לפני טובתנו ולחשוב על ענייניהם של אחרים בכל זמן. אנחנו מנסים לא להתלונן כשאנחנו נתקלים בקשיים. התרגול גם עוזר לנו להישאר בכושר ובריאים.

סיפרתי להם שלפאלון גונג יש הרבה השפעות חיוביות על החברה כולה ושזוהי שיטת תרגול מכובדת ומתקדמת מאסכולת הבודהא ושמקדמים אותה בברכה בכל מקום ברחבי העולם.

סיפרתי להם שהמק"ס מעודדת כזב, רשע ומאבק ושזו הסיבה שהיא רודפת את הפאלון גונג. "עליכם להבחין בהבדל בין טוב לרע", אמרתי להם. "עזבו את הארגונים של המק"ס, שרתו את המדינה כשתגדלו, ועשו מעשים טובים על סמך העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות. כך יהיה לכם עתיד מזהיר."

הם פרשו מארגוני המק"ס והודו לי בכבוד.

יום אחד, צעיר סיני שישב לידי באוטובוס הראה לי כתובת של מלון ושאל אם אני יודעת איך להגיע אליו. התחלנו לשוחח. הוא עבד כמפקח במחלקת כוח אדם בחברת תעופה ממשלתית. הוא אמר שהוא רק סיים את לימודיו ונכנס לכוח העבודה.

הוא חשב שהמק"ס מאד מושחתת ושכל החברה מעוותת. הוא שמע שהורה בבית ספר יסודי הציע שכל ההורים יקנו ביחד מכונית במתנה למורה.

הוא אמר שהוא מתחרט מרה על החלטתו להצטרף למק"ס. אמרתי לו שכמעט כל המדינות הקומוניסטיות האחרות נטשו את המערכת הקומוניסטית העריצה וההרסנית ועברו לחברה דמוקרטית ללא שפיכות דמים או חוסר שקט חברתי.

כיום רק סין וקוריאה הצפונית נשארו מדינות קומוניסטיות. סיפרתי לו שבתי חולים צבאיים ואזרחיים רבים בסין משתתפים בקצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג. שאלתי אותו: "אינך חושב שהמק"ס כורה לעצמה את קברה?"

כששמע זאת הוא בחר מיד לפרוש מהמפלגה ללא היסוס. כאשר ירדנו מהאוטובוס הלכתי אתו עוד שני רחובות עד שהוא מצא את המלון שלו. הוא הודה לי מקרב לב. עניתי: "בבקשה הודה למאסטר שלי!"

מהרו להציל אנשים, אל תחמיצו אף הזדמנות

יום אחד הלכתי בשדה התעופה מטרמינל 4 לטרמינל 5. לפתע נפתח שער וממנו יצאה קבוצה של כ-15 אנשים כולם לבושים בחליפות שחורות. כל אחד מהם נשא מזוודה שחורה והבעתם הייתה רצינית. איש מהם לא דיבר.

שני אנשים בלבוש רגיל הובילו אותם מעבר לרחוב. הגעתי למסקנה שקרוב לודאי שאלו פקידים בכירים מסין. הלכתי ברוגע איתם כשאני מחזיקה בידי עיתונים של הבהרת אמת.

הצעתי בנימוס לאחד מהגברים בגיל העמידה לקחת עותק של העיתון. הוא לא הסתכל עלי ישירות אבל הציץ בעיתון, עצר לרגע ואז קיבל אותו.

המשכתי את המומנטום וחילקתי עותקים לעוד שני אנשים. לאחר רגע הם חצו כולם את הכביש ונכנסו למיניבוס שחיכה להם. כל התהליך ארך דקה או שתיים. לאחר מכן חשתי בת מזל על כך שיכולתי לתפוס את ההזדמנות הזו ולחלק להם את חומרי הבהרת האמת.

בעבר אם הייתי רואה קבוצה כזו הייתי חושבת שהם הפיקו תועלת מהמערכת המושחתת של המק"ס ושהם לא יסכימו לקבל את חומרי הבהרת האמת שלי, לכן לא הייתי אפילו צועדת לכיוונם.

לאחרונה הרגשתי שתיקון הפא מתקדם ושהזמן באמת קצר. המחשבה שלי של להציל אנשים היא מאד חזקה, ואני לא רוצה להחמיץ את ההזדמנות הזו להציל אותם. קיוויתי שהעיתונים יעזרו להם ללמוד את האמת ויניחו את היסודות שיאפשרו להם להינצל בעתיד. ישויות חיות מתעוררות

פעם פגשתי זוג צעיר שנסעו לארה"ב עם בתם בת השש. הם קיבלו את העיתון ברגע שירדו מהמטוס. שבועיים מאוחר יותר הם חיכו לטיסה הביתה ונפגשנו שוב בשדה התעופה.

כשהלכתי לכיוונם עם העיתונים הם מיד זיהו אותי. הבעל אמר: "את זוכרת אותנו? הנה, זה העיתון שנתת לנו." הוא הושיט את ידו לתוך הכיס שלו והוציא עותק של החומרים, שהיה מקופל בקפידה לריבוע קטן שנכנס לכף ידו.

הוא אמר שהוא תכנן לקחת אותו הביתה, לצלם אותו ולחלק לחבריו ובני משפחתו. הוא שאל אותי אם זה בסדר.

זה ריגש אותי מאד. "אתה בוודאי תחזור הביתה עם ברכתן של אלוהויות ובודהות" אמרתי לו. "השמים מסתכלים על מה שאנשים עושים. טוב ורוע מקבלים את גמולם בהתאמה. אני אתן לכל בני משפחתך שמות בדויים ואעזור לכם לפרוש מהמק"ס באינטרנט. רק זכור שפאלון דאפא הוא טוב ושאמת-חמלה-סובלנות הם טובים. שלושתכם כל כך טובים - אתם תזכו לברכות."

המשפחה הביעה את הערכתה, הסכימה לפרוש מהמק"ס והודתה לי. אולי העיתון שהם לקחו חזרה לסין כבר הופץ למעגל ההשפעה שלו והוא מפריח תקווה בקרבם.

כשאני מבהירה את האמת בשדה התעופה אני כבר לא שמה לב לכמה עותקים של העיתון אני מחלקת. אני מניחה לחשיבות העצמית שלי ולמנטליות של ההתפארות. אני מבינה שכל החוכמה והיכולת שאנחנו מציגים בפרויקטים שלנו מגיעים אלינו מהמאסטר ושכל ההישגים שלנו הם בסך הכל בעקבות התכנונים של המאסטר. השתתפות בפעילויות להצלת אנשים היא נדיבותו של המאסטר כשהוא נותן לנו הזדמנויות להתרומם בטיפוח העצמי שלנו. אני בהחלט אאיץ את הטיפוח שלי כדי להשיג את תיקון הפא וכדי לא לאכזב את המאסטר.

לטפח את השין-שינג שלי

המאסטר אמר ב"תזכורת", לתלמידי הדאפא שהשתתפו בועידת הפא במרכז ארה"ב:

"זהו הכרח עבור תלמיד דאפא להבטיח את הטיפוח שלו בכל יום, וזוהי המשימה של תלמיד דאפא להבהיר את האמת ולהציל אנשים. במסע שלך לעבר השלמות המלאה אי אפשר שאף אחד מהם יחסר. כמה היטב אתה פועל משקף אם אתה מתקדם במרץ בטיפוח שלך או לא. מצב העניינים בחברה עשוי להשתנות, אבל הדרישות לטיפוח לעולם לא ישתנו, משום שהן הסטנדרטים של הקוסמוס והסטנדרטים של הדאפא."

המאסטר גם אמר ב"ג׳ואן פאלון":

"בטיפוח-תרגול אמיתי צריך לטפח את הלב שלך. זה נקרא טיפוח השין-שינג. כלומר בקונפליקטים בין אנשים אנחנו נתייחס יותר בקלות לכל הרגשות והתשוקות האישיים. אתה רוצה שהגונג שלך יגדל כאשר אתה מתחרה ונלחם בשביל רווח אישי – איך זה יכול להיות כל כך קל! האם אינך שווה לאנשים רגילים? איך הגונג שלך יכול לגדול? לכן צריך להדגיש את טיפוח השין-שינג ואז הגונג שלך יגדל והרמה תעלה." ("ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה, " מדוע הגונג לא גדל עם התרגול")

הגעתי להבנה שהתהליך של הבהרת האמת הוא גם הזדמנות טובה עבורי לשפר את השין-שינג שלי. בהבהרת אמת פנים אל פנים בשדה התעופה שחררתי את המנטליות התחרותית שלי ואת הפחד לאבד את המוניטין שלי.

לא משנה באיזו דעה מחזיק בן השיחה שלי, אני יכולה להקשיב להם בסבלנות ולהתאים לדרך המחשבה שלהם כדי להבהיר את האמת. אפילו כאשר אני סופגת דחייה והתנשאות אני תמיד שומרת על רוגע ותמיד מאחלת להם את הטוב ביותר. אני מקווה שהם עוד יוכלו להינצל לפני שתיקון הפא יסתיים. זה עדיין מאד חשוב להשאיר אותם עם רושם טוב על האופי של תלמידי הדאפא.

בשדה התעופה אני נתקלת לעתים בידידים לשעבר שהקשר עמם אבד, ושהכרתי לפני שהתחלתי לתרגל בדאפא. כשאני רואה את החיוכים המאולצים שלהם אני יודעת מה הם חושבים. ה"אני" הקודם שלי שראיתי בעיניהם היה אישה חזקה, שאפתנית ושנונה. אולי הם תוהים איך יכולתי להידרדר לחלוקה של עיתוני פאלון גונג בשדה התעופה.

אנשים רגילים לא יכולים להבין מדוע אנחנו מטפחים את עצמנו או מהן המטרות הסופיות שלנו. אני לא מצפה מאף אחד מידידי לשעבר להבין. אני רק מחייכת אליהם בחזרה וממשיכה לחלק את העיתונים. אני יודעת שזו הזדמנות טובה עבורי לסלק את ההחזקות שלי למוניטין ולרווח.

לעתים כאשר אני מצטרפת לידידיי לארוחות אני שמה לב שהם אוהבים להשוויץ בעושר ובמשכורות שלהם, וגם בתיקים היקרים שלהם, בבגדים, במשקפיים, בתכשיטים ובחופשות שלהם. הם עושים תנועות ידיים דרמטיות ומדברים בהתרגשות. אני מאזינה בשקט בלי לתת ללב שלי לזוז. האני הישן שלי פעם חי באשליה כמוהם, ורדף אחרי כסף ותהילה. האני הישן שלי מצא את עצמו עם קארמה ובלי דבר בעל ערך אמיתי.

אני לא נושאת איתי כרטיסי ביקור כשאני בשדה התעופה. כשאנשים שומעים שאני סוכנת נדל"ן הם מבקשים ממני כרטיס ביקור כדי שיהיה להם כשהם ירצו לקנות בית. אני מסבירה שהעבודה שאני עושה בשדה התעופה היא בהתנדבות ושאני לא מחפשת שום עניין הקשור לנדל"ן. זה עוזר לי להיפטר מההחזקה לרווח אישי.

זמן קצר לאחר שהשגתי את הפא השתתפתי בקידום של שן יון. נשלחתי לעמדה בקניון כדי למכור כרטיסים. בהתחלה היה לי ממש אכפת כמה כרטיסים אני מוכרת ולבי עלה וירד עם כמות המכירות. ככל שמכרתי יותר כרטיסים כך הרגשתי יותר זחוחה. חשבתי שאני מאד טובה בזה. כשמכרתי מעט כרטיסים חשתי בושה ורוגז. לאחר שלמדתי את הפא הבנתי שאלו ההחזקות של התפארות, קורת רוח, וקנאה חבויה היטב במתרגלים שמכרו יותר כרטיסים. בהדרגה שחררתי את ההחזקות האלו. לא משנה כמה כרטיסים מכרתי דרשתי מעצמי לשמור על לב שקט.

המאסטר אמר ב"ג׳ואן פאלון":

" כ מטפח שבאמת נחוש לטפח ולתרגל, אדם יוכל לשאת, ויוותר על החזקות או יתייחס אליהן בפחות חשיבות מול כל מיני אינטרסים – כל עוד אתה יכול לעשות את זה, זה לא יהיה קשה. האנשים שאומרים שזה קשה זה מפני שהם לא יכולים לשחרר את הדברים האלה. " ("ג'ואן פאלון", הרצאה תשיעית, "אנשים עם טבע מולד גדול")

יש לי ילד בן חמש. אני מאמינה שהמאסטר תכנן שהוא יעזור לי לסלק את הנטייה שלי להיות חסרת סבלנות, קצרת רוח ובלתי ידידותית. עכשיו, בכל פעם שאני מרגישה שאני מאבדת את מזגי עם בני אני זוכרת רוב הזמן שאני מתרגלת ושעליי לשמור על השין-שינג שלי.

אני מרגיעה את עצמי ואז מסבירה לו דברים בסבלנות ובעדינות. מדי פעם אני מאבדת את הסבלנות אתו. פעם כשזה קרה הוא אמר: "אמא, אם את כועסת כל כך את לא יכולה ללכת לגן העדן של הפאלון".

הופתעתי מתגובתו. זה היה בוודאי המאסטר שהזכיר לי דרכו. כדי לחנך את בני היטב עליי להיות מודל טוב לחיקוי ולהשתמש באמת, חמלה וסבלנות כדי לכוון את עצמי.

הפכתי להיות יותר סבלנית, עדינה ומאוזנת. כשבני מתנהג לא טוב אני מדברת אתו בטון יותר רציני. עכשיו אני מביאה את בני לשדה התעופה לפעמים כדי לעזור בהבהרת האמת. הוא עוזר לי לסחוב את התיק המלא בחומרים.

כאשר צצים לפתע קונפליקטים אני יודעת שיש לי במה להשתפר. יום אחד הלך בני לביתו של חבר כדי לשחק. כשהגיע הזמן לחזור הוא בכה, נאבק והרביץ לי. הרמתי עליו את קולי.

לאחר שנכנסנו למכונית אמרתי לו שהוא התנהג בצורה גרועה מאד ושהוא לא יוכל לשחק בצעצועים שלו כשנחזור הביתה.

"את גם צעקת עלי!" הוא אמר. התחלתי להסתכל פנימה. זה היה נכון: לא היה עליי להרים את קולי, לא משנה מה. כמתרגלת עלי לשמור על לב של חמלה ונדיבות בכל זמן. כשחזרנו הביתה הכנתי לו ארוחה. לאחר הארוחה הוא ניגש להכין את שיעורי הבית שלו בלי לבכות שהוא רוצה את הצעצועים. גיליתי שמצב הטיפוח שלנו משפיע על סביבתנו. כשאנחנו מסתכלים פנימה, דברים ישתנו באמת.

אביו של בני ואני גרושים אבל אנחנו חולקים במשמורת. כל יומיים עובר בני בין ביתו של אביו לביתי. כשהוא איתי הוא אוהב להשתמש בטלפון הסלולרי שלי. בסוף השנה שעברה הוא התחיל ללמוד אותיות סיניות והוא יכול אף להדפיס כמה מילים פשוטות - "מתגעגע אליך", "אוהב אותך", השמות שלנו וכו׳. כשהוא שלח הודעות לאביו ראיתי את ההודעות והתמלאתי קנאה, תסכול וכעס, כי הרגשתי שהוא אוהב את אביו יותר מאשר אותי. בני לא הבין מדוע כעסתי כל כך. לאחר שהסתכלתי פנימה הבנתי מיד שהבעיה היא האנוכיות והקנאה שלי.

ממש התביישתי. לא היה אכפת לי כאמא מרגשותיו ומצרכיו של בני. זה הגיוני שהוא ירצה את אהבתו של אביו והוא זקוק גם לאם וגם לאב. אם באמת אכפת לי מרווחתו עליי לתת לו לגדול בסביבה שבה יקבל אהבה מאוזנת משני הוריו. מאז, מעולם לא חשתי שוב קנאה על יחסיו של בני עם אביו. בכל פעם שאני רואה אותם יחד אני באמת שמחה עבורם.

כשהתגרשתי מבעלי הרגשתי פגועה מאד ושנאתי אותו. אחרי שהתחלתי לתרגל בדאפא, עם קריאה ומחשבה רבים, הגעתי להבין את היחסים הגורליים בין אנשים. הכעס שלי על בעלי לשעבר דעך בהדרגה אבל עדיין היה עלי לשלם את החוב שלי.

לאחר הגירושין נודע לי שהוא השאיר בכוונה חוב גדול שהוא לא שילם במיסים כדי לאלץ אותי לשלם אותו. רציתי להתמקח אתו אבל זכרתי את דבריו של המאסטר ב"ג׳ואן פאלון":

"...כי מטפחים נוהגים לפי מהלך הדברים הטבעי. מה ששייך לך לא תאבד, ומה שלא שייך לך לא תוכל להשיג אפילו באמצעות מאבק." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שביעית, ”הקנאה")

שילמתי את אלפי הדולרים של החוב עם כרטיס האשראי שלי. מיד לאחר מכן הוא תבע אותי בבית משפט לתביעות קטנות וטען שאני חייבת לו עוד. עוד לפני תאריך המשפט פגשתי אותו ושאלתי אותו כמה אני חייבת לו. הוא אמר לי סכום ורשמתי לו צ׳ק.

אמרתי לו שעורך הדין שלי אמר שאני לא חייבת לו דבר. החשבונות שהוא טען שהיה עלי לשלם היו למעשה באחריותו. הוא אמר שהוא יודע זאת, אבל בכל זאת לקח את הצ׳ק.

לא התווכחתי אתו. הוא היה למעשה די מצליח ובמצב כלכלי טוב. אחרי הגירושין מצבי הכלכלי הפך למתוח כל כך שהיה לי קשה לשמור על סטנדרט בסיסי של מחייה, שלא לדבר על לגדל ילד.

הזכרתי לעצמי שאני מתרגלת, ודבקתי בעיקרון של "אין הפסד, אין רווח". עלי לנהל את יחסי עם לא-מתרגלים בצורה נכונה ולשלם את חובותיי.

הודיתי לבעלי לשעבר בלבי על כך שעזר לי לסלק את ההחזקה לכסף. כשהשין-שינג שלי השתפר שחררתי את התרעומת כלפיו. הגישה שלי כלפיו הפכה רגועה יותר וחומלת יותר. אני מרגישה עכשיו בבהירות שהגישה שלו כלפי גם השתפרה.

בתהליך הטיפוח של העזרה למאסטר לתקן את הפא ולהציל ישויות חיות הגעתי להבנה שלשחרר החזקות אנושיות, לשפר את הרמה, לצעוד בנתיב שלנו וללכת בעקבות המאסטר כדי לחזור לאני האמיתי שלנו הם הסיבה האמיתית שבגללה מתרגלים הגיעו לעולם הזה.

כאשר אנחנו באמת הולכים בעקבות דרישות המאסטר עם שלושת המשימות המאסטר יעזור לנו.

המאסטר אמר ב"ג׳ואן פאלון":

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר." ("ג'ואן פאלון")

כאשר נתקלים בקונפליקטים, ההחזקות האנושיות שלנו יצוצו באופן בלתי נמנע. המנטליות של ההתפארות, הקנאה, התרעומת, ההחזקה לתהילה ולרווח אישי, דעות קדומות, מנטליות של מאבק, יוהרה, קורת רוח, עקשנות, הנטייה למהר דברים, חוסר סבלנות וההחזקה לזמן הן כולן החזקות שעלינו לוותר עליהן.

בנוסף, הגוף הפיזי שלנו נראה כאילו שיש לו מגבלות מסוגים שונים כמו הפחד מקור, חום, כאב ועייפות. אל כל אלה יש להתייחס בקלילות ואין עלינו להיות קשורים אליהם.

כתלמידת דאפא אני אסירת תודה על חסדו של המאסטר. אני נחושה לסלק את ההחזקות האנושיות שלי ולצעוד בנתיב הצר של הטיפוח. אני רוצה ללכת אחר הוראותיו של המאסטר, לחזק את המחשבות הנכונות שלי, למהר להציל יותר ישויות חיות, להפיץ את האמת ולעשות כמיטב יכולתי לעזור למאסטר לתקן את הפא.

תודה, מאסטר. תודה, מתרגלים עמיתים.