(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1995. לאחרונה פתרתי בעיה על ידי הסתכלות וחיפוש פנימה.

בחודש אפריל האחרון מצאתי מקום ללימוד קבוצתי של הפא ושילמתי שכר דירה מראש לשנה שלמה. הרגשתי מרוצה שיש לנו מקום ללמוד בו את הפא לשנה שלמה. המשכירה ביקרה במקום יומיים אחר כך ואמרה: "אתה עדיין חייב לי חלק מהשכר דירה, לא נתת לי את הסכום המדויק." זכרתי שספרתי את הכסף כך שזה בלבל אותי ולא הבנתי מדוע היא הרגישה כך.

המאסטר אמר:

"כמטפח אדם תמיד יחפש את הליקויים של עצמו זו הדרך היעילה ביותר להיפטר מהחזקות לא ניתן לדלג על מצוקות, גדולות או קטנות [אם תמיד תוכל לזכור:] "הוא צודק, אני טועה", אז על מה יש להתווכח?" ("הונג יין III", "מי צודק, מי טועה")

"בואי ניזכר יחד בזמן התשלום," אמרתי "ספרתי בקול 650 יואן לכל השנה, האם את זוכרת את זה?"

חשבתי באותו רגע שיש סיבה לכל מה שקורה.

המאסטר אמר:

"אז המטפחים שלנו על אחת כמה וכמה צריכים לא לנהוג כך, כי מטפחים נוהגים לפי מהלך הדברים הטבעי. מה ששייך לך לא תאבד, ומה שלא שייך לך לא תוכל להשיג אפילו באמצעות מאבק. מובן שזה לא מוחלט. אם זה היה מוחלט כל כך לא היה קיים העניין של עשיית מעשה רע. זאת אומרת שיכולים להיות גורמים לא יציבים. אבל כמתרגל אתה בעיקרון נמצא תחת השגחת הפָא-שֶן של המורה. אחרים לא יכולים לקחת ממך את מה ששייך לך גם אם הם רוצים. לכן אנחנו מאמינים בהליכה לפי המהלך הטבעי של הדברים. לפעמים אתה חושב שמשהו שייך לך ואחרים גם אומרים לך שהוא שלך, אבל למעשה הוא לא שלך. אולי אתה מאמין שהוא שלך, אבל לבסוף הוא לא שלך. בדרך זו אפשר לראות אם תוכל להניח אותו. אם לא תוכל להניח אותו אז זאת החזקה וצריך להשתמש בדרך זו כדי לסלק לך את ההחזקה הזאת של אינטרס אישי, זה העניין. כיוון שאנשים רגילים לא יכולים להתעורר לעיקרון הזה, הם יתחרו ויילחמו לנוכח אינטרסים אישיים." ("ג'ואן פאלון")

היא חייכה ואמרה שעכשיו היא זוכרת שאכן שילמתי את הסכום המדויק, והלכה הביתה.

אך ימים אחדים לאחר מכן היא באה שוב. היא התעקשה שלא נתתי לה מספיק כסף לשכר דירה. היא כעסה והתעקשה. ניסיתי להסביר והרגשתי שהלב שלי זז. היא פשוט לא ויתרה. מדוע זה קורה שוב? האם הייתה כאן החזקה מצדי? החלטתי שאכן יש.

המאסטר אמר:

"כל דבר שאתם נתקלים בו, המחשבה הראשונה צריכה להיות לבחון את עצמכם, וזה נקרא "לחפש פנימה"." ("מהו תלמיד דאפא")

אחרי שנזכרתי בדברי המאסטר הרגשתי הקלה.

"מאסטר," אמרתי "אלו הן ההחזקות שלי שגרמו לבעיה הזאת. ההחזקות לתהילה ולרווח, דאגנות, התלוננות, מנטליות של תחרותיות, ההרגשה שנעשה לי עוול, פחד מכל בעיה והיעדר טוב לב. מאסטר, אני לא רוצה את ההחזקות האלו. אני מסלק אותן לחלוטין."

אחרי שגיליתי את ההחזקות שלי, המשכירה אמרה "אני מצטערת, אינני יודעת מדוע הדבר הזה מטריד אותי. אני זוכרת ששילמת לי את הסכום המדויק. לעולם לא אגבה ממך יותר ממה שצריך, הייתי קצת מבולבלת לאחרונה.

אמרתי לה: "אני יודע שאת אישה הגונה ואני מתנצל אם לא הייתי סבלן איתך. המאסטר שלי מלמד אותנו להיות טובים ולהתנהל לפי העקרונות אמת-חמלה-סובלנות, ואני חושב שלא הצלחתי בזה היום. אנא סלחי לי."

אחרי שהמשכירה הלכה חשבתי "הדאפא מסוגל לכל דבר כל עוד אנחנו שומרים על מחשבות נכונות ופעולות נכונות. מאסטר, בלי ההגנה שלך אינני יכול ללכת אף צעד בנתיב הטיפוח שלי. לומר בקצרה: אני מאמין במאסטר ובפא."