(Minghui.org)
אני גרה באזור הכפרי. ב-2002 הוענק לי הכבוד לגלות את הספר השמימי "ג'ואן פאלון". כשפתחתי אותו בפעם הראשונה הייתי המומה – תמונתו של המאסטר הקרינה את אור הבודהא. מאז, אני מוקירה את הספר הזה ויודעת שטיפוח תרגול אינו עניין פעוט ורגיל.
תוך יומיים סיימתי לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון". אחרי תרגול בפאלון דאפא במשך זמן מה, הקנאה החזקה כל כך וכל המחלות שהיו לי נעלמו. זרקתי את כל הסלסילה המלאה בתרופות. ידעתי שניצלתי, והרגשתי כמו האדם המאושר ביותר בעולם.
הארה למושגים האנושיים וסילוקם
בני גר בעיר, ולעתים קרובות אני נוסעת לביתו לשמור על נכדי. דירתו נמצאת בקומה החמישית. היה עלי לעלות ולרדת במדרגות שבע או שמונה פעמים בכל יום, מה שגרם לרגליי להתעייף ולכאוב מאוד. יום אחד הופיע במחשבתי קטע פא של המאסטר:
המאסטר אמר:
"...., וכשאתה עולה במדרגות, לא חשוב לאיזה גובה, לא תתעייף." ("ג'ואן פאלון")
הבנתי פתאום ש"עייפות" היא מושג אנושי ושאינני רוצה בו. חשבתי גם על עלייה וירידה במדרגות כחלק מעשיית הדבר הקדוש ביותר ביקום – הפצת חומרי הבהרת אמת. ידעתי שזה לא צריך להוות בעיה עבורי. אחרי שמחשבותיי השתנו, עליתי וירדתי במדרגות במהירות ובקלות.
ביום אחר היינו צריכים להעביר דברים מקומת הקרקע במעלה המדרגות לקומה החמישית. נשאתי כמה פריטים כבדים, כשאני עולה ויורדת לשם ובחזרה כשבע-שמונה פעמים. זה לא הפריע לי. בני וכלתי, לעומת זאת, סחבו רק פריטים קלים למעלה והיו מותשים מעייפות. היה עליהם לעצור לנוח בדרכם למעלה. אמרתי להם שבזכות הכוח של הדאפא אני מסוגלת לעשות את הדברים האלה.
התגברות על מצוקה כשהמחשבות שלנו בקו אחד עם הפא
התנסויות דומות קרו גם בשדה. לדוגמה, היה צריך לזבל את שדה התירס, אבל הגשם שירד במשך כמה ימים רצופים הפך את האדמה לבוצית מאוד. היה עלינו להעביר את שקי הדשן לתוך השדה וכל שק כזה שקל 50 קילוגרם. המריצה שבדרך כלל השתמשנו בה לא יכלה לזוז בבוץ. חשבתי כיצד נוכל לפתור את הבעיה הזאת.
הבנתי מייד שעליי לשנות את המושג שהתקבע אצלי וחשבתי: "אני יכולה להעביר אותם לשדה התירס". ביקשתי עזרה מהמאסטר. לאחר מכן ביקשתי מבעלי שישים שק אחד על כתפיי. הוא סירב, אבל אז הביט בי ושאל בהשתאות: "את מסוגלת לשאת אותו?" אמרתי לו בנחישות איתנה שאני אכן מסוגלת.
כך שאני, אישה בשנות ה-50, התחלתי לשאת שק דשן במשקל 50 קילוגרם לתוך שדה התירס. בעלי התמלא מיד בכבוד כלפיי. כל אחד מאיתנו נשא שק אחד בכל פעם. זה הוכיח שוב את הטבע הפלאי של הדאפא. מאז, בכל פעם שבעלי חוזר הביתה מהעבודה, הוא פותח את הדלת וצועק: "פאלון דאפא הוא טוב".
המאסטר העלה אותי כהרף עין למעלה לקומה החמישית
ערב אחד קרוב לשעה 21:00 ביקשתי מהמאסטר: "אני רוצה לצאת החוצה הערב לחלק חומרי מידע להבהרת אמת לאנשים ולשמור על מחשבות נכונות. בבקשה הגן עלי. אני מקווה גם שאחזור הביתה במהרה". באותו ערב חילקתי חומרי מידע בצורה חלקה. כשהגעתי לבניין שלי, הוצאתי את המפתח לפתוח את שער הכניסה לבניין. בזמן שידי הימנית עודנה מסובבת את המפתח, מצאתי את עצמי כהרף עין בקומה החמישית. הבנתי שהמאסטר עשה זאת כדי לעודד אותי.
מאסטר, נתת לתלמידה שלך כל כך הרבה, בה בעת שאני מחזירה מעט מדי לדאפא. המילים אינן יכולות לתאר את הוקרת התודה שלי. מה שאני כן יכולה לעשות זה ללמוד יותר את הפא, לטפח את עצמי היטב באמת, לעשות את שלושת הדברים ולהגשים את השבועה שלי כדי לחזור אתך הביתה.