הוראת הפא בוושינגטון די.סי. ב-2018

(לי הונג-ג׳י, 21 ביוני 2018, בארצות הברית)

(קרוב לעשרת אלפים תלמידים קמים ומוחאים כפיים במשך זמן רב. המאסטר נכנס לבמה, מבצע תנועת הא-שי, ומחווה בידיו לקהל בכל הכיוונים לשבת).

שלום לכולם! (כל התלמידים עונים ביחד: "שלום מאסטר", ומוחאים כפיים בהתלהבות. המאסטר מסמן לסיים את מחיאות הכפיים). עבדתם קשה (כל התלמידים: "מאסטר עבד קשה!" המאסטר מחווה בידיו לאות תודה ומסמן לשקט). הרדיפה הזאת, כפי שהכוחות הישנים מגדירים אותה, היא רק מבחן של חיים ומוות, טבילת אש המכוונת לתלמידי הדאפא, ותהליך היתוך של זהב אמיתי. אבל בכל מקרה, כתלמידי דאפא, האחריות שנשאתם היא אכן עצומה – האחריות של הצלת ישויות חיות. לכם עצמכם אין הרבה קארמה, לא כמות גדולה כזאת של קארמה. אבל, כפי שכולכם יודעים, הישויות החיות שבחברה האנושית אינן פשוטות כפי שנראה לעין, אפילו בעלי חיים אינם פשוטים. ישויות רבות באו מרמות גבוהות מאוד, ואנחנו צריכים להציל אותן. הן מייצגות ישויות מהיקום הישן שעמדו בפני השמדה, ואנחנו צריכים להציל אותן. אז כשאנחנו מצילים אותן, גם הישויות שהן מייצגות ניצלות. נראה שלהציל הרבה חיים זה דבר טוב מאוד; אבל מה לגבי הקארמה המעורבת בזה? זאת כמות עצומה של קארמה. חוץ מזה, בתוך הזרמים החזקים של החברה האנושית הרגילה – חישבו על זה כולכם – הקארמה שאנשים צוברים היא גם כן גדולה מאוד. זה מה שגורם לַקשיים, לַצרות ולַמצוקות המעורבים בהצלה שלהן, וגם לַרדיפה הזאת.

הרדיפה היא בעיקרה עניין של ישויות מרושעות ונמוכות המוֹנְעות מאיתנו להציל אנשים; אבל, ישויות ברמה גבוהה חושבות שהרדיפה הזאת היא רק מבחן וטיפוח עבור תלמידי הדאפא, זה איך שהדברים מתייחסים זה לזה. למעשה, כל האלוהויות שאנחנו יודעים שירדו במהלך ההיסטוריה כדי להציל אנשים – אלו הקשורות לדתות האורתודוקסיות – כלומר אלו שהניחו את התרבויות שיאפשרו לאנשים להבין אלוהויות – מה שהן עברו היה גם כן כזה. מבחינת מה שתיארתי, זה היה אותו דבר, אבל לדברים שתלמידי הדאפא עושים יש משמעות עמוקה יותר. אם כל בני האדם הם ישויות מרמה גבוהה שירדו והתגלגלו בעולם הזה ומייצגות קבוצות ישויות רבות ועצומות – חישבו על זה כולכם, האופן שבו האנשים הארציים האלה חיים בחברה האנושית הוא נושא משמעותי. כלומר, החברה האנושית אינה פשוטה. אבל, על אף שהאנשים הארציים של ימינו אינם פשוטים, ברגע שהם נכנסים לעולם האשליה ולאבק של העולם הארצי, הם מתנהגים רע מאוד, ויש המתנהגים אפילו גרוע יותר. אבל הטבע של החיים שלהם הוא פשוט יוצא מן הכלל. בפני השטח, האנשים הארציים של ימינו מובלים על ידי טרנדים מודרניים וחשיבה מודרנית, והם סטו מהתרבות שניתנה על ידי האלוהויות, והם עוברים אינדוקטרינציה על ידי תרבות המפלגה המרושעת בחברה של המפלגה הקומוניסטית המרושעת. הם מתנהגים בצורה ממש גרועה או איומה. אבל עלינו להציל אותם. תלמידי דאפא הם התקווה היחידה שלהם להינצל, ואף אחד אחר לא מסוגל לעשות את זה.

כפי שאמרתי לכם, דת היא רק תרבות שמניחה את היסודות בהיסטוריה כדי שבני אדם יבינו אלוהִיוּת. איך הן אלוהויות שונות, איך הן אמונות שונות באלוהויות, מה עליהם לעשות כשהם שואפים להגיע לעולמות של אלוהויות, ומה זה טיפוח-תרגול – הדתות רק הניחו תרבות כזאת. אבל, האם הדתות האלה יכולות לקחת את האחריות להציל באמת את כל הישויות בקוסמוס ברגע הסופי הקריטי? אף דת אינה מסוגלת לעשות את זה או לקחת את האחריות הזאת, רק הדאפא ותלמידי הדאפא יכולים. אז זה באמת לא רגיל. אולי המקור שממנו אתם באים (המאסטר מחייך) והבסיס שלכם (גֶן-גִ'י) מבוססים היטב ומה שאתם מייצגים הוא כביר, ואולי היכולות שהיו לכם טרם לידתכם היו בעלות עוצמה גדולה. אבל בחברה האנושית, בתוך הפיתויים השונים של החברה, או אפילו תחת ההפרעה של החזקות אנושיות שונות, זה קשה מאוד להימנע מליפול למלכודת או להזדהם על ידי הדברים האלה, בדיוק באותה מידה [כמו כולם]. למרבה המזל, לאורך ההיסטוריה תלמידי הדאפא כולם נוקו כל הזמן על יָדִי וסילקו קארמה ללא הרף, עד היום. כך שאתם שונים מאנשים רגילים. בעיני אלוהויות, מי שלא נסחף עם הגאות בזרם הסוחף, ומי שמצליח לעמוד שם בלי לזוז, הוא כבר יוצא מן הכלל! מי שמצליח לא להיות מושפע הוא פשוט יוצא מן הכלל! אבל תלמידי דאפא, לא רק שאינם מושפעים, אלא שהם גם הולכים נגד הגאות! (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות, המאסטר מחווה הא-שי).

בזרמים החזקים של העולם הזה, אתם הולכים נגד הגאות. אולם, כשחושבים על זה, זה יותר מכך! כל היקום הוא בתהליך של סילוק והכול מתדרדר, בעוד שאתם מסוגלים ללכת נגד גאות שכזאת! בחברה של ימינו, אם לאדם יכולות להיות מעט מחשבות נכונות, אז האדם הזה הוא כבר יוצא מן הכלל! הלא כן? ערכן של מחשבות חיוביות או מוסריות אצל אדם נמדד יחסית לסוג הסביבה החברתית שבה הוא חי ולבסיס המוסרי שלה. לדוגמה, בעבר, זה לא היה כל כך משמעותי אם מישהו עשה משהו טוב, משום שכמעט לכל האנשים בחברה הייתה מחשבה ישרה מאוד, והמוסריות שלהם הייתה גבוהה מאוד – כמעט כולם היו כך. אבל בחברה של ימינו, טוב ורע מעורבבים יחד, או שהם מהופכים, כך שאם אתה מסוגל להתייחס לכל זה עם מחשבות נכונות, ואם אתה מסוגל שיהיו לך מחשבות נכונות, אז אתה באמת יוצא מן הכלל.

בנקודה זו אני רוצה לדבר על משהו שלא העליתי בעבר. אנחנו יודעים שכולם מדברים על "טיפוח". מה זה טיפוח? יש אנשים מעטים שבאמת מבינים את המשמעות האמיתית שלו. טיפוח הוא ההשלמה של ישות. זה לא משהו שהוא ייחודי לדתות או לקבוצות רוחניות, והם גם לא בהכרח עושים זאת. אם שלושת העולמות נוצרו כשהיקום כבר לא היה טוב, אז במיוחד בחברה האנושית של היום אלו שנשמרו כאן הן כולן ישויות המייצגות ישויות עצומות מרמות עוד יותר גבוהות וקבוצות של יצורים חיים, אז איזה סוג של חברה זו תהיה, ואיך צריך להתייחס לזה? חישבו על זה כולכם: זה אינו עניין פשוט. למעשה כשמישהו מסוגל לבוא לחברה האנושית, הוא כבר בסביבה המיועדת לטיפוח. לכל אורך הדרך אמרתי שכלל החברה הזאת היא למעשה סביבת טיפוח שנוצרה למען תלמידי הדאפא שלנו. אתם לא מטפחים בתוך דת, אתם מטפחים בחברה, אז כל המקצועות ואורחות החיים הפכו לאתרי התרגול שלכם, הלא כן? למעשה זה נכון לא רק לגביכם: האם כל בני האדם אינם נמצאים גם הם בתוך סביבת הטיפוח הזאת?! האם אי פעם בהיסטוריה הייתה חברה שכזאת?!

בכל מעמד חברתי, בכל סביבה חברתית, ובכל צורה שהחיים מתבטאים בה בחברה יש דברים הבוחנים את לב האדם. איך שהאדם מטפל בכל דבר בחייו משקף את מצב המחשבה והלב שלו, וכל זה מתועד. האם אי פעם חשבתם איך זה שמופע אחד של שן יון יכול להציל אנשים? האם לא היה צריך שיהיו להם הבסיס והסביבה כדי שזה יהיה אפשרי? תמיד אמרתי שאלה שבאים לראות את מופעי השן יון הם מיוחדים; לא כל אחד יכול להיכנס. אלה שנכנסים לאולם יכולים לעשות זאת משום שכבר היה להם הבסיס, והם נבחרו וניתנה להם ההזדמנות לבוא מתוך כל האנשים בחברה. במילים אחרות, הם כבר, למעשה, טיפחו את עצמם. אני זוכר שכאשר השן יון הופיע בעיר אחת, אני חושב שזה היה בצפון קרוליינה, והייתי שם, כל הכרטיסים נמכרו. אבל ביום המופע התחוללה סופת שלג. השלג היה עמוק והיה ממש קשה לנהוג לכל מקום. כתוצאה מכך רק שלושים אחוז מהקהל הגיעו. רק שלושים אחוז הגיעו, אבל החוויות שהאנשים האלה תיארו אחרי זה היו מרשימות מאוד. אחד מהצופים שיתף: "מיד עם יציאתי מהבית זה היה כמו טיפוח אישי להגיע לכאן. כל צעד היה קשה, ולאורך כל הדרך היה עליי לחשוב, עד שנכנסתי לאולם. זה היה כמו תהליך טיפוח אישי, ואחרי שצפיתי במופע זה היה כמו להגיע לשלמות" (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים). אז במילים אחרות, אל תזלזלו בחברה האנושית של היום. תלמידי הדאפא אינם היחידים שעושים טיפוח; גם בני האדם נכללים בזה. גם הם עוברים חישול. בחיים, בעבודה, ובסביבות השונות, החל בכל הבעיות שהם נתקלים בהן, המחשבות שיש להם, ועד לפעולות שלהם – בכל אלה הם ממקמים את עצמם, ממקמים את עצמם בתוך המאבק בין הטוּב והרוע.

אז אם הסביבה הזאת ככלל מסייעת לטיפוח, האם זה אומר שכל אחד הוא מטפח? לא. אתם אולי יודעים שכאשר מתיכים פלדה, מכניסים לכבשן לא רק עפרת ברזל. יש גם פחם, ובלעדיו אי אפשר יהיה להתיך פלדה. אותו הרעיון חל גם לגבי העולם האנושי. בעוד שישויות רבות ממישורים גבוהים באו לכאן, גם שדים רבים התגלגלו כבני אדם, והם מעוררים צרות בעולם הזה וכל הזמן מנסים להוביל אנשים לעבר טרנדים "חדשים" של חשיבה. הם מובילים אנשים אל עבר צורות חשיבה מודרניות, מסיטים אותם הרחק מהדרכים המסורתיות, שתוכננו על ידי האלוהויות; הם גורמים לבני אדם שיפגעו במו ידיהם בנתיב החזרה שלהם, הנתיב המסורתי שניתן על ידי אלוהויות. אז כפי שזה עתה אמרתי, כשאדם מטפח, אז הוא חייב ללכת בנתיב לאלוֹהִיוּת. אבל עכשיו יש כאן שדים בקרב בני האדם, משום שהם התגלגלו בהסתר לצורה אנושית. ומספרם גדול. אבל כדי להתיך פלדה נדרשים הרבה מהם; אחרת לא יהיו בכבשן סוג האש השואגת, החום הנדרש או הטמפרטורה הנדרשת. וכך זה התפקיד שהם ממלאים בעולם הזה, מנסים להסיט ולהרוס את האנושות באמצעות מחשבה מודרנית, כל מיני סוגים של טקטיקות המשחיתות את האנשים, ומגוון של שיטות. אנשים רבים באמת נגררו לזה, במיוחד אנשים צעירים. הקבוצה שהם ממקדים בה את תשומת הלב הרבה ביותר היא תלמידים, בפרט סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.

בכל מקרה, אני לא רוצה לתת לזה יותר מדי משקל. אתם יכולים לחשוב על זה, וזה באופן בסיסי המצב בחברה האנושית. יש משהו שגיליתי לגבי הטרנדים של החשיבה המודרנית. בהתחלה התבוננתי לראות: כמה אנשים יצליחו לצלוח מצוקה כה אדירה? אבל למעשה גיליתי שלמעט סין, בכל רחבי העולם המעמדות המובילים בחברה נותרו ברובם לא מושפעים. לא משנה כמה מאמץ מושקע בניסיון להסיט אותם, זה לא מצליח. הם דוחים את הדברים המודרניים, דוחים אותם בעוז. הם אלה השומרים עדיין ביציבות על המסורת. וכך הנתיב שניתן על ידי האלוהויות יכול להישמר. אבל זה לא המצב בחברה בסין. האנשים שם, שעברו כזאת אינדוקטרינציה על ידי החשיבה הקומוניסטית המרושעת, לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע, והם הולכים באופן מלא אחרי הדברים שהשדים האלה בצורה האנושית שהתגלגלו במערב המציאו; כל החברה הסינית הולכת אחרי הדברים האלה, ובאופן בסיסי זה המצב שם. אבל מדוע המצב בסין הוא כזה? כפי שאתם יודעים, הזכרתי פעם את המלכים של העולם. החברות היום הן דמוקרטיות. איפה כל המלכים האלה? הם כולם התגלגלו בתוך סין. הם השליטים של כל עידן, לא רק עידן אחד, או עָם אחד או אומה אחת. הם היו מכל העידנים ובאו מהרקיעים הגבוהים ביותר, והם מייצגים גופים קוסמיים אפילו עצומים יותר, והם אלו עם האיכות המולדת הכי גבוהה. כולם התגלגלו בסין, והיא הפכה לסביבה עיקרית לטיפוח. אז זאת הסיבה מדוע סין היא בבלגן הגדול ביותר, וכל דבר מרושע מצא את דרכו לשם. החברה שם נראית כאילו היא משגשגת היום, ויש בה כל מה שאפשר לדמיין. אבל במציאות הדברים האלה נועדו לפתות את לב האנשים ולהשחית את המין האנושי – ואנשים פשוט לא יכולים לעמוד בפני הפיתוי. חישבו על זה כולכם: כמה קשה לצאת מזה! אז לפעמים אני מוצא את עצמי חושב: חרף כל זה, ואף על פי שתלמידי הדאפא שלנו הושפעו לרעה על ידי החברה המושחתת של סין, הם בכל זאת נותרו עם הדאפא והם עדיין מנסים לעשות דברים עבור הדאפא. בהיבט הזה אני מרוצה, וחושב שהם יוצאי דופן. (מחיאות הכפיים של התלמידים מתגברות בהדרגה, והמאסטר עוצר לרגע). השפעת הדברים המודרניים משתקפת בכל היבט בחיי האנשים: בהתנהגות, בחשיבה וכו', וסימני הזיהום נראים בכל מקום. חרף כל זאת, תלמידי הדאפא מסוגלים לעשות היטב את מה שהם אמורים לעשות, זאת אומרת, תלמידי הדאפא מסוגלים לממש את הנדרים שהם נדרו – אתה מסוגל לעשות את מה שתלמיד דאפא אמור לעשות, וזה הדבר האדיר ביותר, הכי יוצא מן הכלל. לא עזבת את הפא, ואתה מנסה לטפח את עצמך היטב חרף ההפרעות, כשאתה עדיין תלמיד דאפא ואתה עדיין עושה מה שתלמיד דאפא צריך לעשות – אז אתה יוצא מן הכלל, משום שהחברה הסינית הפכה לכה מסובכת ומושחתת.

למעשה, גם בחברה המערבית הדברים אינם פשוטים. הישויות הדמוניות השואפות לפגוע במין האנושי עושות זאת באמצעות התרבות, וההשפעה שלהן היא מזווית אחרת, הן לוקחות את המושג של חופש שיש לאנשים ומרחיבות אותו, ומעודדות לאינדיבידואליזם ולריכוז ב"עצמי". ואז יש גם… אני לא רוצה לומר יותר. יש פשוט כל מיני דברים שמקדמים אותם כיום. הנקודה שלי היא שהם הורסים את התרבות המסורתית באמצעות גישה אחרת, ואנשים מוּנָעים על ידי הטרנדים של חשיבה מודרנית. אז מה שאנחנו עומדים מולו הוא חברה אנושית שהיא באמת בבלגן. אני מדבר על זה עכשיו משום שזה הזמן לעשות את זה. דברים הולכים לכיוון ההפוך אחרי שהם מגיעים לקיצוניות. דברים חיוביים ובריאים עכשיו בעלייה, וכולם יכולים בהדרגה לראות תקווה; העידן הזה יגיע בהדרגה לסופו, אז אני רוצה שבהדרגה תשיגו הבנה צלולה יותר של הדברים האלה.

כפי שאתם יודעים, המפלגה הקומוניסטית המרושעת כבר ידועה לשמצה היום. אפילו אלה המחזיקים בשלטון במדינות קומוניסטיות כבר לא גאים בה; היא רק אמצעי עבורם להחזיק בשלטון. הם לא מצליחים לחשוב על דרך לקדם את החברה שלהם, אבל אינם מעוניינים לוותר על הכוח שבידיהם. אז כך הם פני הדברים. אף אחד לא באמת מאמין בה היום. אף על פי שצל הרפאים הקומוניסטי שולט בעולם, הוא עומד בפני אותו מצב קשה שהמפלגה עומדת בפניו בעולם הזה, והוא כבר עובר השמדה איטית. לא משנה באיזה מצב נראה שהוא נמצא, ולא משנה איך הדברים מתרחשים בחברה, תלמידי הדאפא הם בעלי התפקיד המוביל בחברה – הבמה היא שלכם. אז לא משנה איך נראים הדברים, במציאות, פחם לא יכול בכלל להשתוות לפלדה. הם מחשלים אתכם, לא להיפך. במילים אחרות, דברים כמו המפלגה הקומוניסטית המרושעת וצל הרפאים קיימים למענכם, הם חיים למענכם. בנוסף, כפי שאולי הבנתם, היקום הזה כבר מזמן התקלקל ונעשה לא ראוי, וגם הוא נותר וקיים עד היום בזכות הדאפא. אם לא היינו מצליחים במה שאנחנו עושים היום, הכול היה מתפורר ומפסיק להתקיים. אבל העובדה שהצלחנו לעשות את כל מה שאנחנו צריכים לעשות, ושעשינו את הכול היטב תחת הנסיבות האלה – לא משנה כמה כאוטיים או מסובכים היו הדברים – זה אומר שהצלחנו (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים).

דבר נוסף הוא, כפי שאתם מודעים, הרדיפה עדיין נמשכת בחברה של היום, במיוחד בסין. אנחנו יכולים לראות בבהירות רבה שהדיכוי והרדיפה עדיין מבוצעים על ידי המנגנון הישן ההוא. את העניין הזה אנחנו רואים בבירור רב, ואני חושב שכולכם הבנתם את זה. בעוד שנראה שהדברים מבולגנים, אתם תגיעו לראות שלמעשה יש סדר בדברים. אפילו מה שנראה הכי כאוטי ומבולגן – תוכנן. במשך הזמן הדברים ייראו מסודרים יותר. חכו ותראו. אבל בכל מקרה, לתלמידי הדאפא צריכה להיות הבנה טובה של כל מה שמעורב במסע שהם עברו ובזה שעוד מחכה להם.

כפי שתמיד אמרתי, הדבר הקשה ביותר בטיפוח (המאסטר צוחק) הוא כמה ארוך ומתמשך הוא, כשהאדם עובר חישול באמצעות מצוקות ומבחנים. אתה לא יכול לראות את קו הסיום או מתי זה יסתיים (המאסטר צוחק), וזה למעשה מה שהכי קשה. אבל יש אמרה: "דברים הולכים לכיוון ההפוך אחרי שהם מגיעים לקיצוניות", נכון? וזה נכון לגבי הכול; זה חוק. דברים ישתנו כשהזמן יגיע, ולא משנה אם אנשים רוצים בכך או לא. קחו למשל את התמוטטות ברית המועצות. אף אחד לא צפה את זה. אף אחד לא יכול היה לדמיין את זה: איך זה שמשטר כה חזק ועוצמתי ייפול? אבל הוא היה צריך ליפול. זה לא משנה מה אנשים חושבים, כולל אנשים שחושבים שהם הכי איתנים בדעתם; אם אלוהויות רוצות לגרום לאנשים ללכת לכיוון מסוים, אתה תצטרך ללכת לאותו כיוון (המאסטר מחייך). אל תתנו לעצמכם להישחק בתוך כל הזמן המתמשך הזה. אנשים רבים בהדרגה הרפו בטיפוח שלהם. אבל מה שיש לנו כאן הוא בעל משמעות רבה. אמרתי לכם שזה יוצא מן הכלל – באמת יוצא מן הכלל – שתלמידי הדאפא בסין יכולים להתמיד לעשות את מה שהם צריכים, ולהמשיך לטפח את עצמם וללמוד את הפא, למרות הסביבה הקשה ובעלת הלחץ הגבוה שיש שם, ועם כל הפיתויים שהם עומדים מולם בסביבה המסובכת הזאת. הם הצליחו לעשות את זה תחת נסיבות קשות כל כך! אז כולכם לא צריכים להרפות! ברגע שאתם מרפים, הכוחות הישנים יכולים לנצל את העובדה הזאת ואפילו לקחת את חייכם. היו יותר מדי מקרים כואבים ולקחים כאלה! כמובן, זה לא תמיד כך: יש אנשים שטיפחו טוב מאוד, אבל כדי לגרום לאחרים לטפח, הכוחות הישנים לקחו את חייהם. היו גם לא מעט מקרים כאלו.

הנקודה שלי היא שאין עליך להרפות את עצמך בטיפוח שלך. צלחתם את החלק הקשה ביותר של המסע, את הזמנים הקשים ביותר עברתם. ללכת היטב בנתיב שלך – קל יותר להגיד את זה מאשר לעשות. אבל לא משנה כמה זה עלול להיות קשה, באתם לכאן בשביל זה. ולא משנה כמה זה קשה, זאת הסיבה שעבורה החיים שלכם נבראו ונוצרו. אף תלמיד דאפא כבר לא נמצא תחת השיפוט של שלושת העולמות. ביום בו החלטתם להתחיל לטפח, השם שלכם סולק מרשומות הגיהינום (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים). אם תלמיד דאפא מת, הוא לא יתגלגל מחדש בתוך שלושת העולמות, משום שהוא כבר לא תחת השיפוט של שלושת העולמות. גם לגיהינום כבר אין שיפוט עליך, אז הוא כבר לא יכול להעניש אותך. אתה שייך רק לדאפא ונמצא רק תחת השגחתו (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים). תלמידי הדאפא שעזבו מוקדם מכל סיבה שהיא, לא משנה אם הם פעלו היטב או לא, מתבוננים בכם בשקט מממד מיוחד שבו הם שוהים ומחכים לסיום הסופי של כל זה (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים).

למעשה, המשמעות הבסיסית של מה שדיברתי עליו היא לומר לכולם: רק למען העניין הזה באתם לכאן! (מחיאות כפיים חמות של התלמידים). אז אין לכם ברירה. באמת שאין כל ברירה! זה המצב עבור תלמידי דאפא. לגבי אנשים רגילים זה בסדר שיעברו את שש הדרכים של גלגולי הנשמות ויתגלגלו לתחומים שונים; אבל זאת לא אופציה בשבילכם, כי אתם כאן למען המשימה האדירה של הדאפא. אז אם אתם לא פועלים היטב תישארו עם חרטות. תלמידי הדאפא הוותיקים האלה, במיוחד: אל תרפו. אתם עברתם כל כך הרבה שנים ארוכות ומפרכות כדי להגיע עד היום, וזה באמת לא היה קל! האם אינכם יודעים להעריך ולהוקיר את זה? אפילו אני מוקיר אתכם! אפילו האלוהויות מוקירות אתכם! (מחיאות כפיים נלהבות של התלמידים). אז עליכם אפילו עוד יותר להעריך ולהוקיר את עצמכם.

זה הכול להיום. אני אענה לכמה שאלות שלכם המייצגות את מה שאנשים רוצים לשאול עליו. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות). אתם יכולים להעביר עכשיו את פתקי השאלות. תודה לכם (כל הנוכחים שוב מוחאים כפיים בהתלהבות).

תלמיד: שלום מאסטר! הניתוח של כלי התקשורת שלנו על הנזק שהקומוניזם גרם ברחבי העולם והתמיכה של כלי התקשורת שלנו בחזרה למסורת ולהגינות, השפיעו פסיכולוגית על אלה מהמתרגלים שהושפעו עמוקות מהחשיבה המעוותת של השנים האחרונות במערב. יש כאלה המרגישים שאינם יכולים לקבל את זה כרגע. איך נוכל לעזור להם לשנות במהירות את המושגים שלהם?

המאסטר: זו אינה שאלה פשוטה, אבל אני יכול לספר לכם את הדברים הבסיסיים. הנתיב המסורתי תוכנן על ידי אלוהויות – נתיב שיכול ישירות לאפשר לאנשים לחזור. זה משום שבני אדם אינם פשוטים, ועל הנתיב הזה, הם יכולים להתחבר לאלוהויות. לפני רגע אמרתי שכל הסביבה הזו היא סביבת טיפוח, אז כשאנשים פוגשים בדאפא, הם יכולים להינצל מיד. אבל, הנתיב המעוות הסוטה מהמסורת לא יכול להתחבר לאלוהויות. המושג ההוא דוחה אלוהויות, ואנשים אפילו לא יכולים להבין אלוהויות ולא יכולים להאמין בהן. איך להציל אותם? כאן נמצאת הבעיה. כתלמידי דאפא, האחריות שלכם היא להציל את כל הישויות. האם אין זה נושא מהותי? אז איך אתם יכולים לא לשקול את העניין הזה?

אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה של אנשים רגילים, אבל אנחנו גם לחלוטין לא יכולים לשקר. כלי התקשורת שלנו לא יכולים לשקר ולא יכולים ללכת בעקבות הפצת השמועות כמו כלי תקשורת אחרים. אנחנו לא מקדמים אף אחד, ואנחנו גם לא לוקחים יוזמה להמציא סיפורים חיוביים על מישהו – אנחנו רק מדווחים על חדשות בצורה מדויקת. תלמידי דאפא אומרים לאנשים ללכת בנתיב הנכון; האם זה לא המקרה? לכן, אני חושב שהכוונה שלנו היא להציל אנשים. אם מישהו צועד קדימה בחברה הזאת והוא מסוגל לעצור את מגמת התדרדרות המוסר, אז האדם הזה הוא פשוט ראוי לציון! הוא למעשה עוזר לנו! (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות) האין הוא בפועל עוזר לנו להציל אנשים? חשבו על זה כולם: אם אנשים יתדרדרו עוד למטה, איך נוכל להציל אותם?! האם זה לא הרעיון?

תלמיד: אחרי שקראתי את "כיצד צל הרפאים של הקומוניזם שולט בעולם שלנו" שנכתב בידי צוות המערכת שכתב את "תשעת הדיונים", התחלתי לדאוג והרגשתי חוסר אונים כי צל הרפאים הרע חדר לכל ההיבטים של האנושות. (המאסטר: זה אכן המצב) אני מבקש בכבוד מהמאסטר: איך נוכל לשמור על מחשבות נכונות ולסלק את המושגים האלה שלנו?

המאסטר: אם אתה יכול לזהות אותו [את צל הרפאים] בבהירות כשאתה לומד את הפא, אתה כבר עושה את זה. אם אנשים רגילים יוכלו לזהות את זה בבהירות, אז גם הם ידחו אותו. כל עוד אדם יכול לזהות אותו בבהירות, הוא ידע, כאדם, מה עליו לעשות. וזה מה שאנחנו מעוררים לגביו מודעות. לגבי מי יסלק אותו, זה לא משהו שתלמידי הדאפא שלנו עושים. אנחנו רק מצילים אנשים, אומרים לאנשים מה הם צריכים לעשות.

אם האדם הזה נשבע: "אני אקדיש את חיי לקומוניזם" בדרך כזאת וכזאת, אז חישבו על זה כולכם: אי אפשר להתייחס לעקרונות השמים בדרך אגב. מה זה אומר להישבע? כל מילה שאנשים אומרים נרשמת על ידי אלוהויות. אתה נשבעת להקדיש את חייך למפלגה הקומוניסטית המרושעת, חישבו על זה כולכם: אז חייך נשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית המרושעת, וכך היא תעשה עליך מניפולציות לפי רצונה. לפעמים כשאתם מבהירים את האמת למישהו, הוא בכלל לא מקשיב. זה לא שהוא לא מקשיב; זה צל הרפאים הקומוניסטי המרושע שנדבק אל גופו, מחליף אותו, ולא נותן לו להקשיב. זה משום שלצל הרפאים הקומוניסטי יש שליטה על האדם, כי החיים של האדם הזה שייכים לו. עם זאת, לתלמידי הדאפא שלנו יש חוכמה רבה, ועם הזמן הם הגיעו להבנה צלולה. הם קודם כל מבקשים מאנשים להתנער מהמפלגה – הם קודם מסבירים כמה מרושעת המפלגה הקומוניסטית המרושעת, מהם הדברים המרושעים שהמפלגה הקומוניסטית המרושעת עשתה, ומסבירים את הטבע המרושע שלה. אז מבקשים מהאדם לפרוש מהמפלגה. ברגע שהוא מסכים לפרוש מהמפלגה, נהדר, כעת כשמבהירים לו את האמת הוא כבר לא דוחה אותה. מדוע? משום שהוא כבר לא תחת השליטה של צל הרפאים הרע הזה. אם צל הרפאים ירצה להמשיך לשלוט [באדם כזה], אז האלוהויות ישמידו אותו (המאסטר צוחק) מדוע אחרי שאדם פורש מהמפלגה, קל להבהיר לו את האמת? זאת הסיבה. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות)

אנחנו אומרים שצל הרפאים שולט בעולם; למעשה אלוהויות ישרות גם בשליטה. בחברה האנושית יש חיובי ושלילי בו זמנית. אבל כאשר המין האנושי נעשה יותר ויותר שלילי, והאלמנט השלילי נעשה גדול יותר ויותר, אז האיזון מופר, ונראה כאילו צל הרפאים שולט בעולם. זאת הסיבה. כאשר לאנשים יש מחשבות נכונות, וכאשר אנשים רואים בצלילות את הרוע, האיזון יתהפך בחזרה.

תלמיד: כיום כמה תלמידים צעירים מעורבים בקידום השן יון ובעבודה בכלי התקשורת. חוץ מאלה, מעט מאוד תלמידים צעירים משתתפים באופן קבוע ופעיל בפרויקטים אחרים, בהפצת הפא, או בהבהרת האמת. איך נוכל ליצור יותר הזדמנויות לחישול תלמידים צעירים?

המאסטר: בנושא הזה, איך לומר את זה... למעשה, זאת לא בעיה, משום שבכל מקום יש מחסור בכוח אדם וכל פרויקט צריך אנשים, וכולם משתמשים בתלמידי דאפא צעירים. כל עוד הם מוכנים, כל פרויקט יקבל אותם. שן יון עושה זאת (המאסטר צוחק) – בשן יון כולם תלמידי דאפא צעירים.

תלמיד: יש מתרגלים שדנו ביניהם באופן פרטי שהפא עומד לתקן את העולם האנושי, ושתיקון הפא נכנס לשלב חדש, שהוא שונה מהעבר. בעבר, תלמידי הדאפא היו צריכים לחשוף במרץ את הרדיפה ולהבהיר את האמת על הדאפא. עכשיו מה שהתלמידים של תיקון הפא צריכים לעשות הוא להוביל את החברה...

המאסטר: למרות שאתם ממלאים את התפקיד המוביל, אתם עדיין לא יכולים להוביל את החברה. בהווה, אתם לא יכולים להוביל את החברה. אנחנו יכולים לראות את המציאות בצורה צלולה ואנחנו יכולים להציל אנשים. לגבי הובלת החברה, למעשה אפילו בעתיד, כמטפחים אנחנו לא נרצה להעסיק את עצמנו בדברים בחברה. באופן טבעי יהיו אחרים שידאגו לחברה. אתם דואגים רק להצלת אנשים, ולי אכפת רק מהלב של האנשים.

תלמיד: בשנה שעברה, כשמכירות כרטיסי שן יון לא היו כל כך מוצלחות, מתאם השן יון באזור שלנו העביר ביקורת על כל המתאמים של הפרויקטים האחרים המאמתים את הדאפא, ואמר שהם לא הקדישו את כל מאמציהם לקידום השן יון. השנה, אחרי מופעי השן יון, הוא שוב התייחס לכך שהמאסטר אמר: "בקרב כל הפרויקטים של הצלת אנשים, לשן יון העוצמה הגדולה ביותר בהצלת אנשים" (המאסטר: אכן אמרתי את זה). ללא ספק אני מאמין בנחישות בעוצמה האדירה של השן יון להציל אנשים. השאלה שלי היא, האם כולם צריכים לשים בצד את הפרויקטים שהם מעורבים בהם וללכת לקדם את השן יון?

המאסטר: כשרק התחלנו להקים את שן יון, לא אמרתי את זה. אפילו בשלב המוקדם של קידום השן יון כשהמצב היה קשה מאוד, אמרתי לכל אורך הדרך שתלמידי הדאפא האלה שאינם עסוקים, או שאינם עסוקים בפרויקטים שונים של דאפא, יכולים לעזור לקדם את השן יון. כמתאם, כשהוא ראה שמכירות הכרטיסים לא היו טובות, הוא נכנס ללחץ – אולי זה היה המצב. עקרונית, אין זה ענין גדול מה שהוא עשה. אבל אני רוצה לומר לכולם, משום ששן יון הוא כה רב עוצמה בהצלת אנשים – אחרי כל מופע, אלף עד אלפיים אנשים ניצלים – המתרגלים האלה שאינם עסוקים צריכים לשקול את זה בכובד ראש. בשביל מה אתם פה? אבל, יש פחות ופחות הזדמנויות.

באירופה אני גם אמרתי שבהתחלה רציתי שכולם יהיו מעורבים, לאפשר לכולם להקים מוסריות אדירה בתהליך הזה ולבנות בסיס טוב לטיפוח שלהם כך שיוכלו להשתפר. אבל מתרגלים רבים לא לקחו את זה ברצינות. כשהם התעוררו ורצו להשתתף, אחרי שהבינו את רצינות העניין הזה, מכירת הכרטיסים כבר נעשתה קלה יותר. הכרטיסים נמכרו באמצעות פרסום ובאמצעות מדיה באינטרנט, אז אם רצית להיות מעורב, כבר לא הייתה לך ההזדמנות. ככה זה בטיפוח: הוא לא מחכה לאף אחד.

תלמיד: יש ילדים של תלמידי דאפא שהלכו בעקבות הוריהם בלימוד הפא והתרגול כשהיו צעירים, אבל באותו הזמן, להוריהם לא הייתה הבנה מספקת איך לגדל תלמידים צעירים, והם גם היו עסוקים בפרויקטים לאימות הפא. אז הם לא פעלו היטב בהדרכת ילדיהם להבין באמת מהו הטיפוח. כעת הילדים האלה גדלו ונכנסו לחברה, ובמידה רבה עזבו את הטיפוח. יש להם קשר גורלי לדאפא אז הם התגלגלו במשפחות של תלמידי דאפא. כעת כשתיקון הפא מתקרב לסופו, האם יש לנו הזדמנות, כהורים, לכפר על טעויות העבר בגידול הילדים?

המאסטר: (אנחה)... זה אכן קשה למדי. אתם צריכים להבהיר להם את האמת כמו שאתם עושים לאחרים. אל תצפו שהם יקשיבו לכם רק משום שהם הילדים שלכם ומה שאתם אומרים קובע. הוא לא יקשיב לכם. עליכם להשתמש בנקודת מבט אחרת כדי להסביר לו את האמת. זה המצב.

אני גם מכיר את זה לעומק מניסיון. במשך התקופה המוקדמת של פרויקט שן יון, לאנשים לא הייתה הבנה מספקת של שן יון. הם תהו: אחרי שהילד יסיים עם הריקוד, מה הוא יעשה? הם לא ידעו שהמאסטר לא סתם יבקש מאנשים לעשות משהו וזהו זה – הייתי צריך לשקול את העתיד של הילד. הקמתי חטיבת ביניים, קולג׳ ואוניברסיטה לתארים מתקדמים. בהתחלה, הורים לא היו מוכנים לשלוח את ילדיהם – הם לא יכלו להיפרד מהם. הם לא יכלו להניח להם, אבל דווקא בדיוק בגיל שתים עשרה או שלוש עשרה זה הזמן לפתח את הכישורים והגמישות היא טובה. אבל הם לא יכלו לשאת את הפרידה מהם. כשהילד היה בן ארבע-עשרה או חמש-עשרה, הם ראו שכבר אי אפשר לשלוט בו, כי הוא היה עונה לך ורב איתך. כשהם ראו שזה לא יעבוד, הם מיהרו לשלוח את הילדים שלהם להר. (כולם צוחקים) אבל הגוף של הילדים כבר נעשה נוקשה ואז היה להם קשה בהר. אז אני מכיר את זה לעומק מניסיון.

תלמיד: בסין יש אנשים רגילים שמייצרים סמלי פאלון, ומתרגלים עמיתים באזורים שונים הזמינו כמות גדולה באינטרנט כדי להפיץ למתרגלים. יש ויכוחים על זה בקרב המתרגלים.

המאסטר: לייצר סמלי פאלון בפני עצמו אינו בעיה. אם זה כדי לעשות עסקים ולהרוויח כסף, אז תלמידי דאפא צריכים להקפיד לא לעשות את זה – זה מסוכן מדי. אם אתה רוצה לעשות את זה רק כדי לאפשר שלכולם יהיה סמל פאלון, ולמכור את זה במחיר עלות, אז זאת לא בעיה. אבל אם אתם בסין, אתם חייבים לשים לב לבטיחות, משום שמתרגלים לא יכולים כרגע לענוד את סמל הפאלון הזה. אם תענוד אותו, אז אתה אומר לשוטרים הרעים שאתה מתרגל פאלון גונג. אז מה אפשר לעשות? זה עדיין לא ממש הזמן לעשות את זה. אין סוגיות אחרות, רק העניין של בטיחות.

תלמיד: בסין, בה הרדיפה עדיין מתרחשת, אני לעתים קרובות שומע עדכונים פנימיים על כך ש"המשרד לביטחון הציבור" ו"המשרד לביטחון פנים" נוקטים בפעולות מסוימות. אם לא אספר לכולם, אני מודאג שהם לא יקדישו יותר תשומת לב לשלוח מחשבות נכונות לשלול את התכנונים, אבל אם אספר לכולם, אני חושש שהחדשות הרעות ישפיעו על עשיית הדברים היטב של אנשים. לפעמים כשהודעתי לכולם, הייתי צריך להוסיף כמה מילים – שאני מקווה שכולם יקדישו תשומת לב לבטיחות בה בעת שהם שומרים על מחשבות נכונות ופעולות נכונות, שוללים את הרדיפה, ועושים היטב את מה שאנחנו צריכים לעשות. אני לא יודע אם מה שאני עושה הוא בסדר?

המאסטר: זה אמור להיות בסדר. תלמידי דאפא שבתוך "המשרד לביטחון הציבור" יודעים כמה דברים, ולפעמים הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן. אם הם מספרים לכולם, הם מודאגים שאנשים ילכו לקיצוניות, ואם הם לא מספרים לכולם, הם מודאגים שאנשים לא יקדישו תשומת לב לבטיחות. יש כזה עניין. אם כולם יהיו צלולי מחשבה ורציונליים כשהם עושים היטב את מה שהם צריכים לעשות, ולא יעשו מה שהם לא צריכים לעשות, אז זה יהיה הכי טוב. אבל יש כמה דברים שהם בלתי נמנעים, משום שהחברה הזו הפכה לכל כך מסובכת.

תלמיד: יש מתרגלים ששמו את הווידאו של מופעי שן יון משנים 2016, 2017 ו-2018 על דיסק USB, והם מפיצים אותו בקרב מתרגלים עמיתים. מתרגלים אחרים הזכירו להם את ההודעה של הנהלת מערכת מינג-הווי שאין לעשות את זה. אבל הם עדיין עושים מה שהם רוצים.

המאסטר: כולם רוצים לראות את שן יון, ואי אפשר להאשים אותם. אבל יש פה עניין של דאגה לבטיחות.

יש עוד עניין. כולם יודעים שיש לנו הישגים רבים: קולג' פיי-טיאן, שן יון, והרבה דברים שהם ברמה עולמית – אנחנו לא שמים אותם באינטרנט, אף אחד מהם לא מפורסם באינטרנט. זה משום שהאינטרנט הוא כמו שד, ויש בו כל מיני דברים. זה המקום הכי רקוב – תוצר של מין אנושי מתנוון. מדוע שנשים שם דברים שיתערבבו עם זה? מדוע שנשים שם את הדברים שלנו, שהם כה טובים? יש מתרגלים שתמיד רוצים לשים דברים של שן יון ואת הדברים שלנו באינטרנט. כמובן, באתרי האינטרנט של שן יון ופיי-טיאן יש כמה דברים של שן יון ופיי-טיאן, אבל זה משרת מטרה ומתוך צורך, כמו דפי האינטרנט של חברות עסקיות של אנשים רגילים. כמובן, הרוע משמיץ אותנו באינטרנט, והייתי אומר שפשוט תעשו את המיטב לא לדאוג בקשר לזה. התעלמו מזה, וזה ייעלם באופן טבעי; ככל שאכפת לכם מזה יותר, כך זה יופיע יותר.

אז לגבי הדברים שלנו של שן יון כמו קטעי וידיאו או הקלטות, אם אתה לא שם לב לזה, אם אתה מפיץ אותם, אנשים אחרים יקחו אותם מהאינטרנט. חישבו על זה כולם: הדברים האלה, כולל המוסיקה של שן יון, דברים רבים של שן יון – כולם באים מהשמים. אם מישהו יכול לגשת אליהם מהאינטרנט ולהשתמש בהם כדי לערער את הדאפא או להשתמש בהם לדברים המנוונים ביותר בחברה האנושית, מה תחשוב על זה אז? אבל זה יהיה בגלל שאתה אפשרת את זה! האם זה לא המצב? אז אני לא רוצה לשים את הדברים הטובים האלה שם, משום שהם מיועדים ליצור את העתיד למין האנושי!

תלמיד: בשלב הנוכחי, איך עלינו לטפל בנושא של תיאום באזורים נרחבים בסין? האם זה הולם שיהיה "מתאם ראשי" ברמה של עיר מחוז, שייקח אחריות על כל המחוזות שמתחתיה? יש אנשים שמאמינים שבלי סוג כזה של ניהול, לא יצרנו גוף אחד.

המאסטר: אין עליכם לעשות את זה, לא משנה מה הכוונה שלכם. אומר לכם: אתם לא יכולים לעשות את זה! אני יודע היטב שיש גבול ליכולת של הגוף האנושי, גוף הבשר האנושי, לשאת כשהוא תחת רדיפה! כשהמחשבה שלכם מגיעה לגבול הסיבולת שלה, וכשאפילו המחשבה שלכם נעשית מעורפלת ועדיין מענים אתכם וגורמים לכם סבל, אתם אולי תגידו דברים שאין עליכם להגיד, ואתם אולי תיכנעו. אבל בטיפוח, התוצאה הסופית שלך לא בהכרח תיקבע לפי זה. אנחנו נבין שלא פעלת היטב אז משום שפשוט לא היית מסוגל לשאת זאת יותר או שכבר לא ידעת את נפשך. הטיפוח עוד לא הסתיים, אז אולי יהיו לך עוד הזדמנויות. אבל ברגע שאתה עושה טעויות כאלה, זה לא עניין פשוט. אם, כתוצאה מכך תלמידי דאפא יאבדו את חייהם, אז זה ייעשה אפילו יותר מסובך. אז אני אומר לכולם לא לעשות דברים כאלה.

אתר מינג-הווי הוא פלטפורמה לשיתוף בין תלמידי הדאפא, והוא גם חלון עבור אנשים שאינם מטפחים. אם יש סוגיה מסוימת, אתם יכולים לשתף את נקודת המבט שלכם באמצעות אתר מינג-הווי. תיאום בקנה מידה רחב לא ניתן לעשות כרגע [בסין], וכשאתם שוקלים דברים, ודאו שאתם מקדישים תשומת לב לבטיחות

תלמיד: בשנים האחרונות לא מעט מתרגלים עמיתים באזור שלנו הלכו לעולמם, כולל כמה מתאמים שמילאו תפקידים חשובים באזור. כמה מתרגלים שהלכו לעולמם בגלל קארמת מחלה לא רצו, בלבם, לעזוב. אנחנו מרגישים שאחת הסיבות לכך היא סוג מסוים של גורם שאינו מרפה.

המאסטר: אמרתי שיש אנשים שאיבדו את חייהם כדי שאחרים יראו – כדי לגרום לאחרים לטפח. זה תכנון של הכוחות הישנים ולא משום שהאנשים האלה לא פעלו היטב. אבל יש גם כאלה שהִרפו בטיפוח. כל אלו הם לקחים עבורנו. היו גם מקרים שנוכח הרדיפה, האדם חש חסר אונים ולא יכול היה למצוא היכן הבעיות שלו.

כתלמידי דאפא, כל אחד רוצה להיות תלמיד אמיתי, תלמיד דאפא שהוא נחוש, שהולך בנתיב האלוהי, ומנוסה בטיפוח. אבל לגבי מתרגלים מסוימים, זה רק בגדר רעיון, כיוון שהם לא יכולים להגיע לתחום או לרמה הזו. אבל יש נקודה אחת. הם חושבים שהם פשוט לא יקבלו את הרדיפה של הכוחות הישנים, אבל הם לא הגיעו לתחום הזה או לרמה הזו, והם לא יכולים להחזיק במחשבות הנכונות שלהם. לפעמים הכוחות הישנים יבחנו אותך כדי לראות אם אתה תתערער בסופו של דבר. הם יסתכלו על המחשבות שלך ויגרמו לך צרות. בסופו של דבר, אתה מתערער, והם הצליחו. אז בנסיבות כאלו, לפעמים אני חושב שעבור מתרגלים חדשים, או כאלה שהִתמהמהו בטיפוח במשך זמן רב בלי להשתפר, אם אתה נתקל בקארמת מחלה, זו לא בעיה שתלך לבית חולים. זו לא בעיה אם תבקש טיפול בבית חולים, משום שזה משהו בתהליך הטיפוח שלך. לגבי תלמידי הדאפא שהם מנוסים בטיפוח, שיש להם מחשבות נכונות חזקות מאוד, שיודעים מה עליהם לעשות ומנוסים בטיפוח שלהם, אין עניין כזה.

הכוחות הישנים מנצלים את הפער הזה. אמרתי את זה היום ואולי זה מכה אתכם בהלם. משום שגיליתי שהכוחות הישנים מנצלים את הפער הזה כדי לרדוף מתרגלים. הכוחות הישנים מנצלים את הפער הזה. זה עתה אמרתי שהרוע ברמות נמוכות, כולל הכוחות הישנים ברמות נמוכות, הם באמת אכזריים. הם לא רוצים שתצליחו בטיפוח, והם רוצים להרוג אתכם. אלה ברמות גבוהות יותר מרגישים שהם יכולים להשתמש ברדיפה כדי לגרום לכם לטפח – זה סוג כזה של יחס. אז אלה ברמות הנמוכות היכולים לרדוף את הגוף של תלמידי דאפא הם ברמה הנמוכה ביותר, והם עושים צרות. כמובן, יש כל מיני סוגים של קשרים, וזה לא כמו שאתם חושבים שהאלוהויות והמאסטר יכולים לטפל בכל דבר בשבילכם. יש קשרים שהם מסובכים מאוד שקשה להסביר אותם. באשר למתרגלים החדשים, ואלה שלכל אורך הדרך לא הצליחו להשתפר בטיפוח, או שלא טיפחו ברצינות – אם אתם נתקלים בבעיה, אתם יכולים ללכת לבית החולים.

כשדיברתי על כך שתלמידי דאפא לא אמורים ללכת לבית חולים, הצהרתי על משהו. אמרתי שאלוהויות, הֲביטו על האלוהויות האלה, כולל בני האלמוות שבהרים, שטיפחו במשך כמה מאות או כמה אלפי שנים, הם לא הולכים לבית החולים. האין זה כך? (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות) הרופאים בבתי החולים מחפשים אותם כשהם חולים כדי שיטפלו בהם (כולם צוחקים, מוחאים כפיים בהתלהבות). זה סוג כזה של יחס. אז כולם צריכים להיות צלולי מחשבה.

תלמיד: יש מתרגלים עמיתים שיש להם כסף רב, אבל הם לא משתמשים בו להצלת אנשים. האם הם פשוט לא מתקדמים במרץ בטיפוח, או שהם עושים טעות גדולה?

המאסטר: אל תסתכל רק על הדברים האלה. בקרב אלו שיש להם כסף (המאסטר צוחק) חייבים להיות גם תלמידי דאפא. בכל מעמד חברתי יש תלמידי דאפא. אבל זה לא כך שהם יעשו טעויות משום שיש להם כסף, או שהם לא יעשו טעויות משום שאין להם כסף. אם יש או אין כסף זה לא עניין בטיפוח. אמור להיות לו כסף, אבל הוא לא מתקדם במרץ בטיפוח; או שאמור להיות לו כסף, והוא כן מתקדם במרץ בטיפוח. זה עניין של טיפוח, ולא עושים הבחנה על בסיס כסף. (כולם צוחקים) אין זה כך שאם הם יתרמו כסף אז זה יהיה בסדר. אם פרויקט לא מרוויח כסף ותמיד תלוי במתרגלים, זה גם כן לא בסדר. יש אנשים שרק יודעים להוציא כסף, והם אפילו מוציאים בפזרנות, אבל לא אכפת להם אם יש כסף או אין, והם גם לא חושבים של מי הכסף שהם מוציאים.

לפרויקטים רבים של תלמידי דאפא אכן חסר מימון. הכוחות הישנים בדיוק מסתכלים לראות אם עדיין תוכלו להצליח לעשות דברים כשאין לכם כסף וכשאתם תחת נסיבות קשות מאוד. הם מאמינים שזהו טיפוח, שזוהי מוסריות אדירה, ושזה יוצא מן הכלל, אז הם יכירו בכם. אם יהיה לכם כל מה שאתם צריכים – תקבלו אנשים כשיהיה לכם צורך בכוח אדם ותקבלו כסף כשתצטרכו מימון – וואו, זה יהיה קל מדי להיות תלמיד דאפא. להציל אנשים כך זה קל כל כך. לפרוץ דרך מחסום האינטרנט – אתם פשוט תבנו לווין, (כולם צוחקים) ותוכלו לעשות הכול. האם הייתם אומרים שהכוחות הישנים יכירו בכם? לפיכך, הנתיב שלנו קשה מאוד, ועם המגבלות שיש לנו בכסף, בדברים חומריים ובכוח אדם, אנחנו ניצבים מול שבעה מיליארד אנשים בכל העולם. הכוחות הישנים מרגישים שרק בדרך זו דברים מאוזנים, אחרת לתלמידי הדאפא תהיה יותר מדי עוצמה. לא משנה מה, מה שיש בין הכוחות הישנים לביני, אנחנו ניישב את החשבון בעתיד. אבל כרגע, אנחנו פשוט צריכים לעשות את הדברים באופן הזה, ולעשות אותם היטב.

תלמיד: אני לפעמים מבולבל. האם קארמת המחלה והמצוקות שאנחנו נתקלים בהן כעת כולן מגיעות מהפרעה של הכוחות הישנים, או שהן קשורות לגורם של סילוק הקארמה שלי? כשאני מסתכל פנימה, אני מגלה הרבה החסרות. אני שואל בכבוד את המאסטר: אם המצוקה נמשכת, באילו היבטים אני יכול לעשות עדיין פריצות דרך?

המאסטר: אמרתי משהו בעבר: אמרתי שכאשר הדאפא כאן, אין לכם ממה לפחד. יש אנשים שחושבים שזה אומר שכיוון שיש להם את ספרי הדאפא אין להם ממה לפחד. בשנים המוקדמות, היה אפילו מישהו שלקח את ספר הדאפא כשהוא הולך ברחוב בנתיב המהיר מול כלי רכב שנסעו לכיוונו ואמר: "אני תלמיד דאפא, אף אחד לא יפגע בי". מה ההבדל פה? שהדאפא נמצא פה משמעו שבאמת השתמשת בלִבך ללמוד את הדאפא, רק אז יש לך הדאפא באמת. אתה השתמשת באמת בלִבך בטיפוח וממש הפכת לתלמיד שמטפח באמת – רק אז יש לך הדאפא ואין לך מה לפחד. זה היבט אחד.

בנוסף, כפי שלפני רגע אמרתי, הכוחות הישנים מנצלים את הפערים של תלמידי הדאפא. זה היבט אחר. יש אנשים שלא מצליחים למצוא את ההחסרות של עצמם. כמובן, זה לא כזה פשוט, משום שיש עשרות אלפי סיבות, כולן מאוד מסובכות. לגבי כמה אנשים, המצב הזה חוזר שוב ושוב, וזה משום שיש להם קארמת מחלה רצינית. אמרתי שתלמידי הדאפא הם משלושה סוגים. גם עם כמות גדולה של קארמה, אם המחשבות הנכונות שלך חזקות, אז תצלח את זה. אבל את הקארמה צריך לסלק, אז זה יחזור שוב. כשזה קורה, אתה יכול פשוט להתייחס לזה כמבחן, כאל משהו שצריך לטפח דרכו, ולשמור על המחשבות הנכונות שלך חזקות ולצלוח את זה. טיפוח לא הולך בתבנית אחת, והמצב של כל אחד שונה. אבל יש דבר אחד. אני אומר לכולכם שיש לכם את הדאפא, השגתם את הפא, והחיים שלכם כבר שייכים לדאפא. פשוט המשך קדימה ושמור על מחשבות נכונות ופעולות נכונות, ונהל את עצמך בהתאם למה שהמאסטר אמר. אבל, אם אתה מרגיש שאתה לא מטפח היטב בזמן הנוכחי, שאתה לא יכול לעשות את זה ולא יכול לשאת את זה, (המאסטר צוחק) אז לך לבית החולים. אחרי שתתקדם בטיפוח שלך, תוכל אז לפעול טוב יותר. על אף שאמרתי את זה, אין עליכם להרפות. (כל התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: כדי להגדיל את התעבורה באתר האינטרנט, כלי התקשורת כותבים כותרות יותר ויותר מעורפלות.

המאסטר: זה באמת נכון. (כל התלמידים צוחקים) לפעמים אני קורא את העיתונים שלכם, ואותו הדבר באינטרנט, והכותרות שלכם ממש לא ברורות ולא ברור מה קורה. לפעמים, בעניין חיובי, הכותרת שלכם כתובה כאילו זה משהו שלילי. אז אנחנו צריכים להיות רציניים, וללכת לפי סינית אותנטית ומסורתית ולכתוב במנדרינית תקנית. אין עלינו להשתמש בדקדוק של סינים הגרים מחוץ לסין בדרום מזרח אסיה. (כל התלמידים צוחקים) עבורם זו אינה השפה המקומית העיקרית שלהם, אז זה מובן. אבל אתם, ככלי תקשורת בסינית, מכוונים לקוראים בקהילה הסינית, אז אתם לא יכולים לרשום את הכותרות שלכם בצורה מעורפלת שאנשים לא יכולים להבין.

תלמיד: … והתוכן העיקרי נמצא בפסקה מאוחרת כדי לגרום לקוראים להישאר יותר זמן בדף האינטרנט, וזה עוד יותר סוטה הרחק מהסטנדרט המוסכם לכתיבה עיתונאית. האם זה ישפיע על המוניטין והסמכות של כלי התקשורת? האם זה ישפיע על הצלת ישויות חיות? האם זה באמת מפר את עקרונות הפא?

המאסטר: קצת. (המאסטר צוחק) כמובן, אמרתי "קצת" משום שלחלק מאיתנו יש יכולת מוגבלת, ויש כאלה שהחשיבה המודרנית והתרבות המודרנית משפיעים עליהם, אז הם עושים את זה בכוונה. בסין למשל, אנשים אמורים לדבר מנדרינית תקנית אבל בשידור הם מדברים עם מבטא קנטונזי, או במקרים אחרים… בכל מקרה, הם עושים את זה בכוונה. "אוה, זה טרנדי". אנשים צעירים, במיוחד, רוצים להיות טרנדים. אנחנו מובילים אנשים לחזור לתרבות מסורתית – אל תשכחו את זה. (כל התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: יש לי קארמת מחשבה שהיא חסרת כבוד כלפי המאסטר, ואני מנסה לא לקבל אותה אבל זה לא עובד. אני מתענה מאוד ומרגיש לא ראוי מול המאסטר.

המאסטר: אתה כבר הודף אותה, ופעלת באופן טוב למדי. סוג זה של דבר רע הוא כנראה לא מהמחשבה שלך, או אולי הדאפא נוגע במושגים שלך שנוצרו אחרי שנולדת. הכול חי, אז הם הגיבו. אתה הודף את זה. אתה פועל נכון אם אתה יכול כל הזמן להדוף את זה. התהליך שבו אתה הודף את זה הוא התהליך שבו אתה עושה טיפוח, ואתה מחשל את כוח הרצון שלך. אל תיכנס למצוקה. בכל פעם שאתה נתקל במצב כזה, פשוט תניח שזה לא אתה עצמך. עליך פשוט לעשות את מה שתלמיד דאפא צריך לעשות, וכשאתה לומד את הפא פשוט תלמד את הפא. עשה את מה שאתה אמור לעשות, ואל תכביד על הלב שלך בגלל זה. המאסטר יודע. (כל התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: מתרגל אחד בסין סובל מניוון עצם בירך. הרגל לא התרפאה והאדם צולע והולך כל יום להבהיר את האמת.

המאסטר: יש שני מקרים אצל תלמידי דאפא. בראשון, האדם חושב: "לא פעלתי היטב ועליי לנצל את הזמן לפעול היטב". ניוון של העצם – איך תלמיד דאפא יכול להיות במצב כזה? "לא פעלתי היטב אז עכשיו אנצל את הזמן לפעול היטב". אז הוא יוצא. איך להגיד את זה? תמצא משהו אחר לעשות, וברגע שתשתקם תוכל להבהיר את האמת פנים אל פנים. אחרת אנשים ישאלו אותך, משום שהם יתהו מה קרה לך. (כל התלמידים צוחקים) לא תהיה לך דרך לענות, נכון? במקרה השני, שמעתי שהיו גם כאלה שהלכו לקונסוליה הסינית כשהם באמצע מבחן של קארמת מחלה. אם הקונסוליה תצלם אותם ותשתמש בזה בתעמולה השלילית שלה, האם לא הבאת יותר נזק מתועלת? הם עלולים להשתמש בתמונות שלך בתעמולה המשמיצה שלהם בסין, והם יצחקו עליך. אם תפעל היטב בדברים אחרים, זה יהיה בעל אותו ערך.

תלמיד: שלום מאסטר נכבד. בגלל הפרעה שנמשכת זמן רב, נתיב הטיפוח שלי מלא בקשיים וכאב. לעתים קרובות עולָה מולי הדמות של השטן. אני מאמין שמקור ההפרעה קשור לשטן. אבקש לשאול את המאסטר, מה הקשר בין הכוחות הישנים לבין השטן?

המאסטר: היקום הזה הוא יקום ישן. הוא מדורדר כפי שאתם יודעים. על אף שהוא מדורדר, כל הישויות התרגלו למצב של הישויות של היקום הישן, וזה כולל את דרך חייהן, ההרגלים שלהן, וכל דבר שקשור בתרבות של כל האלוהויות. ובתיקון הפא אתם צריכים לחדש את כל זה, או אפילו לסלק את ההחסרות האלה ולשנות אותן לדברים טובים, אז הם לא ירפו. לכן הם מפריעים לכם בתיקון הפא, מנסים לשנות את תיקון הפא למה שהם רצו. אתם יכולים לדמיין מה קורה כשלא רק אחד או שניים חושבים בדרך זאת. זה לא פשוט כל כך, ונושאים רבים ועניינים רבים וגדולים נתקלו בסוג כזה של הפרעה, וזה מי שהם הכוחות הישנים. יתר על כן, הם הקימו מערכת בתוך רמות מסוימות, והם איחדו כוחות כדי לכפות אותה, כשהם משתמשים בשינויים הנעשים במהלך תיקון הפא! הם התחילו מערך חדש של הדברים שלהם, והקימו מערך של דברים באמתלה של הצלת הקוסמוס ושל עזרה לי בתיקון הפא. זה מי שהם הכוחות הישנים.

אין להם קשר ישיר לשטן. בין אם זה השטן, או השד הקומוניסטי האדום הרע, הדברים המרושעים האלה, כולל השדים הרקובים בכל התחומים – כולם משמשים [בידי הכוחות הישנים] לחשל תלמידי דאפא. השדים הרקובים האלה מרגישים שהם פורקים את השנאה שלהם כשהם פוגעים בתלמידי דאפא, והם רודפים תלמידי דאפא ללא הפסקה, רוצים שהם ייכשלו בטיפוח שלהם. זאת החשיבה הסובייקטיבית של השדים הרקובים. הם עושים את זה, אך בה בעת הם גם יודעים שאם יגזימו, הם יושמדו. אז הם לא מעזים לעבור גבולות מסוימים, ויתר על כן הם חייבים למצוא הצדקות [למעשיהם]. אבל הכוונה שלהם רעה, והם עושים דברים רעים. לגבי הכוחות הישנים, הכוונה שלהם היא להשיג את מה שהם רוצים בתיקון הפא. זה המצב, אז הם תכננו את המערך הזה של דברים שהוביל לרדיפה של ימינו.

זה למעשה פשוט מאוד. כפי שכולכם יודעים, אם בית לא נוקה במשך זמן רב, הוא יהיה מלוכלך ויצטרך ניקוי. אבל לא משנה איך תנקו אותו, בזמן הניקוי יהיה אבק, והאבק שיעלה יהיה מחניק. לכל הפחות תתעייפו תוך כדי הניקוי, וזו תהיה עבורכם טרחה. אם בית ניזוק, אז צריך לתקן אותו וזה מעייף ביותר; אולי תיפצעו בתהליך התיקון, תקרעו משהו פה, תשברו משהו שם, תקבלו מכה ממשהו פה, או תנפצו משהו שם – וזה מעייף ביותר. אם הכול היה חדש, לא הייתם צריכים לעשות שום דבר שכזה. עשיית דברים, בפני עצמה, היא המצוקה שלכם והצרות שלכם. אם לא תעשו את זה, לא יהיו לכם צרות, ואם תעשו את זה יהיו לכם צרות. כך הם פני הדברים. אז יש אלוהויות שיש להן אהדה אליי (המאסטר צוחק) והן אומרות: "מי יטפל בדברים האלה – רק אתה". (המאסטר צוחק) (כל התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: יש מתרגלים חדשים רבים שנכנסו לפאלון דאפא כי הם רוצים להישאר מחוץ לסין, ויש להם סוגי מנטליות שונים. יש כאלה שבאמת נכנסו לטיפוח-תרגול, בעוד שאחרים לא פרשו מהמפלגה גם אחרי שנה או שנתיים של לימוד פא, והם גם לא יודעים את האמת. יש כאלה שאפילו משמיצים את מתרגלי הדאפא מאחורי גבם, ואומרים דברים רעים. סייעים אוהבים לתמוך בכך שיעשו דברים, כי הם חושבים שכך הם יִלְמדו את הפא וישיגו כמה שניתן, ולפעמים הם גם עוזרים להם בכך שהם חותמים ומעידים עבורם למשרד ההגירה. אני יודע שזה לא קל להם להתפרנס בסין תחת שליטת המפלגה הרעה. איך עלינו להתמודד עם זה? איך עלינו לעזור להם?

המאסטר: איך עליכם לעזור להם? ראשית, אתם צריכים לראות אם הוא מתרגל. אם הוא לא, והוא לא באמת נכנס לטיפוח-תרגול ורק רוצה לקבל סטטוס [הגירה], אז אנחנו לא יכולים להיות מעורבים. זה יפר את חוקי ההגירה של ארה"ב, נכון? זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שאתה אומר שאתה רוצה לעזור לו כדי להציל אותו, אבל אם הוא לא מטפח, אז הוא לא יעריך את העזרה שלך. האם אתם יודעים מה האנשים האלה בסין עושים? האם אתם יודעים מה האנשים האלה בסין מסוגלים לעשות? הם מרמים אפילו את ההורים שלהם, את האחיות והאחים שלהם, והם אפילו מגיעים עד סכינים ואקדחים. אנשים הפכו מושחתים עד לדרגה כזאת – אל תחשבו שאנשים בימינו הם קדושים כל כך. אם הם לא מטפחים, אז הם רק אנשים רגילים; אם הם באמת מטפחים, ואתם רואים שהם באמת נכנסו לטיפוח-תרגול, רק אז אתם יכולים להתייחס אליהם כאל מתרגלים.

תלמיד: אני מתרגל אירופי. גיליתי שכל יום ויום ההחזקות שלי שולטות בי, ואני כל הזמן מסתכל בטלפון ובמחשב שלי ומבזבז זמן רב. ניסיתי לשחרר את עצמי מהמצב הזה אבל ללא הצלחה. אבקש מהמאסטר הרחום לומר לי איך לחזק את כוח הרצון שלי ולהיפטר מההחזקה הזאת.

המאסטר: קנה טלפון סלולרי שלא יכול לגשת לאינטרנט. (כל התלמידים צוחקים בקול רם ומוחאים כפיים) (המאסטר מחייך) אם אתה רוצה להתגבר על זה, בטוח יש דרך. האם ידעת שבהר יש תלמידים צעירים רבים, שכדי להימנע מהפרעה יש להם רק טלפון אחד פשוט, והם לא נכנסים לאינטרנט?

תלמיד: יש אנשים שחזרו אחרי שחיו בסין שנה או שנתיים, והתחילו להשתתף שוב בכל מיני פעילויות, כולל ועידות פא. כשהיו בסין הם לא נרדפו בכלל. איך עלינו להתייחס למצב כזה?

המאסטר: שווה לחשוב על זה. אתם יודעים על ציתות לטלפונים. הטלפון הנייד שאנחנו נושאים איתנו, כל אחד מהם הוא מכשיר האזנה. המק״ס יושבת שם ומקשיבה לשיחות החולין שלכם. היא יכולה לשמוע אתכם מאוד בבירור. מצותתים לטלפון של כל תלמיד דאפא. אתה אומר שאתה לא נחשפת? חוץ מזה, הטלפונים הסלולריים מאותרים במהירות. ברגע שאתה מחייג מספר, הוא כבר מאותר והם מנַטְרים אותו. אלו שלא נחשפו הם מעטים ממש או שלא קיימים אפילו. כל עוד אתה משתתף בפעילויות בציבור, אתה תיחשף. אז, אם מישהו חוזר לסין ושום דבר לא קורה לו והכול הולך חלק, אז אני חושב שחייבת להיות בעיה.

תלמיד: אני רוצה לשאול: האם קידום השן יון נכנס לשלב חדש ונדרשת השתתפות של מספר קטן בלבד של אנשים? מה אם מדינה מסוימת מארחת בפעם הראשונה...

המאסטר: כמובן, אם זו הפעם הראשונה, אתם עדיין צריכים לקחת את זה ברצינות. אבל, לגבי ההשפעה של שן יון, אמרתי פעם שאם שן יון יפְתח את ניו יורק, אז ארה"ב תיפתח; אם ארה"ב תיפתח, אז כל העולם ייפתח. זה עכשיו המצב, וההשפעה שלו היא כלל עולמית. בכל מקום שבו השן יון ביקר באירופה, אנשים כבר שמעו על שן יון. כולם יודעים עליו, והמוניטין שלו טוב מאוד; כולם יודעים שהוא טוב מאוד. זה המצב הנוכחי. לדעתי, האזורים באירופה שלא הקדישו תשומת לב לקידום השן יון צריכים להקדיש לזה עכשיו תשומת לב. פעלתם בצורה די פסיבית בהבהרת אמת והצלת אנשים. שן יון הוא רב עוצמה ביותר בהצלת אנשים, והוא עוזר לאזור שלכם לעשות את זה, אבל עדיין אתם לא לוקחים יוזמה. לא משנה מה הסיבה, אם הייתם יכולים להיות איתנים כמו המתרגלים האמריקנים, אז הביקוש באירופה היום היה גדול מזה שבארה"ב, והקהל שלו היה גדול יותר.

המק״ס מפריעה לאולמות: המרגלים משתמשים בהפחדה ושוחד כדי להשפיע על האולמות ולהפריע, ויש מנהלי אולמות שהוזמנו לסין – הם עשו כל מה שיכלו. אבל, תלמידי הדאפא היו נחושים להצליח להתמודד עם זה: "אם באמת המק״ס הרעה קנתה אותך, אני אלך לדבר עם הממונה עליך". אתם יודעים שהדירקטוריון וההנהלה הבכירה הם לרוב אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה יותר והם בקהל היעד של המופע שלנו. האנשים האלה ראו את המופע. אחרי שהם למדו על המצב, הם רצו לעזור לשן יון: "אם לא תאפשרו לשן יון להופיע, אז למי כן?" לחלק לא היתה ברירה אלא לתת לנו את האולם; חלק המשיכו להתנגד. מנהל האולם בלוס אנג'לס באותה שנה הוא אחד מאלו שהמשיכו להתנגד: "אני פשוט לא אתן לכם אותו". הסיבה הייתה שהוא הוזמן על ידי הקונסוליה הסינית לסין. אחרי שהוא חזר, הוא לא היה מוכן לתת לנו את האולם. אז, אחרי שהלכנו למנהלים הבכירים ממנו, ההנהלה הבכירה, בלי להגיד לנו כלום, פיטרה אותו בשקט. (כל התלמידים מוחאים כפיים) אחרי שהוא פוטר, התיאטרון קרא לנו. לא פנינו אליהם באותו זמן. הם קראו לנו, ושאלו "האם שן יון רוצה להופיע פה?" (כל התלמידים צוחקים. מחיאות כפיים). אם הדירקטוריון לא היה אומר משהו כמו "אתם חייבים לפנות שוב להזמין את השן יון" – אז הם לא היו עושים את זה. הוא אמנם פוטר, אבל האנשים שם היו הצוות שלו, אז כשהגענו לשם, הם עשו כל מה שביקשנו, אבל בפָנים חתומות. (המאסטר מחייך) כמובן, הם בסוף התגברו על זה. אני רק נותן לכם דוגמה.

אם מישהו הופחד על ידי הקונסוליה או על ידי המק"ס הרעה, אתם צריכים ללכת להבהיר לו את האמת. אתם צריכים לספר לו כמה מרושעת המפלגה הקומוניסטית ולספר לו איך אולמות אחרים התמודדו עם זה ומה הם עשו. אם תלכו לדבר איתו, אומַר לכם, הדברים ייפתרו. כלומר, אתם באמת צריכים ללכת על זה. חלק מהמתרגלים שלנו נסוגו אחרי שנתקלו במכשול. זה לא יעבוד. בלי התמדה, איך תוכלו להתמודד עם זה? אתם מצילים אנשים, ואנחנו חייבים לנסות את מיטב יכולתנו להציל אותם. יש הרבה חסמים בחברה הזאת, ואתם חייבים לפרוץ דרכם, תוך שאינכם מפֵרים אף חוק, הולכים בצורה ראויה ומנומסת ומתמודדים עם זה. זה לא היה נקרא הצלת אנשים אם לא היה כלל קושי. נניח שהייתם הולכים לשם ואנשים היו מסכימים מיד ואומרים: "בבקשה בואו ותופיעו כאן". האם הכוחות הישנים היו מסכימים? זה התהליך שחווינו בארה"ב. לאולמות יש גם כנסים מדי שנה. הם מדברים ומעבירים זה לזה מידע איך המק"ס רודפת אותנו ומפריעה לנו. הם כולם מדברים על זה והם יודעים מה קורה. אותו מצב קיים גם באירופה.

כמובן, אל תלכו לעשות את זה לבד בעצמכם. אתם צריכים להיות מתואמים היטב בכל דבר. לכו דברו עם המתאם ותגיעו להסכמה איך לעשות זאת, אז לכו עשו את זה. בבקשה, אל תהיו פזיזים. יש אנשים שהם לא מאוד רציונליים מלכתחילה. הם הולכים לשם ונעשים נרגשים ומקשקשים על הכול ועל כל דבר: "אתה תיענש". "שן יון הוא אלוהים". הם מעזים להגיד כל דבר. איך אנשים יכולים לקבל את הדברים האלה ברמה של בני אדם? יהיו לזה דווקא תוצאות רעות.

תלמיד: בגלל הפרעה שנמשכת זמן רב, נתיב הטיפוח שלי מלא בקשיים וכאב. לעתים קרובות עולָה מולי הדמות של השטן...

המאסטר: כבר הקראתי את זה. הדמות של השטן. במצב כזה עליך להתנגד לזה בצורה ישירה. כשאתה מרגיש ממש חלש, עליך לקרוא למאסטר. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות) אם הוא רק מופיע כדמות, עליך לצחוק עליו ולשלוח מחשבות נכונות לסלק אותו. הוא ייעשה חסר אונים ולא יוכל לעשות שום דבר. תלמידי הדאפא הם בעלי יכולת, והיכולות שלך עוברות את שלו בהרבה. השטן, כפי שאתם יודעים, הוא שד בתוך שלושת העולמות והוא שד בעולם האנושי. הרמה שלו נמוכה מאוד. אנשים, אנשים בימינו, אנשים רגילים חושבים שהוא גדול למדי. בעיני האלוהויות, הוא קטן עשרות מונים מאבק. אם אתה באמת שולח מחשבות נכונות והמחשבות הנכונות שלך הן באמת די חזקות, אז הוא יברח. יש שדים שמסוגלים להפחיד תלמידי דאפא בדיוק משום שאתם לא יכולים לראות אותם ואתם מרגישים שאתם חסרי אונים לשנות את הדברים. אז השדים האלה פשוט מנצלים את הפרצה הזאת.

תלמיד: האם השקפתו של אדם על המצב הפוליטי באמריקה והתמיכה שלו במפלגה פוליטית מסוימת ישפיעו על עתידו? כשמבהירים את האמת, האם עלינו לדבר על ההשפעה של המק"ס המרושעת באמריקה ואיך מפלגה פוליטית מסוימת תומכת באידיאולוגיה קומוניסטית?

המאסטר: אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה. אנחנו צריכים להציל אנשים בכל המפלגות הפוליטיות. אין לנו השקפות פוליטיות. האין זה כך? אנחנו מְכַוְונִים לְנושאים ולא לְאנשים. אנחנו מְכַוְונִים לצל הרפאים המרושע של המק"ס ולא לאנשים. אתם כאן להציל אנשים. לחלוטין אל תתערבו בעניינים שבין מפלגות פוליטיות. זה כולל את כלי התקשורת שלנו; גם הם למעשה לא התערבו. הם רק דיווחו בצורה נכונה על הדברים החיוביים וזה הכול. הם לא אמרו במפורש שהם תומכים במישהו מסוים, או לוקחים צד, או מקדמים מישהו – זה לא המקרה. הם רק דיווחו באופן חיובי על דברים ודיווחו באופן חיובי על העובדות. איך כלֵי תקשורת של תלמידי דאפא יכולים לשקר? אתם לא יכולים לפתח מושגים על כלי התקשורת שלנו רק משום שהם שונים מכלי התקשורת שלא מספרים את האמת, נכון? זכור שהִנך מטפח. איך אתה מאפשר לרגשות, להחזקות ואפילו לגורמים רעים לגרום לך להיות כה לא רציונלי?

תלמיד: יש תלמידי דאפא המאמינים שכאשר חווים מצוקות, אנחנו לא צריכים להסתכל פנימה תחילה, אלא קודם כל לשלוח מחשבות נכונות, ושאם נסתכל פנימה, אז אנחנו הולכים בנתיב של הכוחות הישנים.

המאסטר: (נאנח) … (מחייך) אני בדרך כלל אומר: כשאנחנו נתקלים בבעיות, עלינו קודם כל להסתכל פנימה לתוך עצמנו (המאסטר מחייך) כדי לראות אם לנו עצמנו יש בעיות. אם יש לנו בעיות, עלינו מיד לתקן אותן. בעוד ששליחת מחשבות נכונות נעשית כשאתם יודעים בוודאות ששדים באמת מְכַוְונִים לעניין מסוים או שהם באמת מפריעים. אתם צריכים לדעת שזה באמת הם, ואז אתם שולחים מחשבות נכונות. בנוסף, אל תשלחו מחשבות נכונות לכל דבר ועניין: אם בעצם אתה עצמך עשית משהו מוטעה ואתה שולח מחשבות נכונות, אז אם למחשבות הנכונות שלך באמת תהיה השפעה, הן בסוף יענישו אותך. (המאסטר מחייך)

תלמיד: מתרגלים מחוץ לסין לא יכולים לחזור לסין. המשפחות שלהם בסין לא יכולות לצאת מחוץ לסין. מה עלינו לעשות?

המאסטר: (מחייך) קשה לוותר על אהבה למשפחה, וזה גורם לך להרגיש רע. בטיפוח, מה עלינו לעשות? (נאנח) … כשעושים טיפוח, אם אתה רוצה לשאול את המאסטר, אז המאסטר יגיד לך להקדיש את לבך לטיפוח. הלא כן? אתה בסופו של דבר תפגוש את מי שאתה אמור לפגוש. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות. המאסטר מחווה ברכה ביד אחת). תלמידי הדאפא יום אחד יחזרו לסין בצורה אצילית וישרה, כמו גיבורים שהצילו את העולם. זה יהיה מכובד ומפואר. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות. המאסטר מחווה ברכה ביד אחת). אבל אם אתה חומק לשם חזרה, והם מגלים את זה וכולאים אותך בחדר קטן, אחרי שהם יכו אותך, אתה תספר להם הכול. (תלמידים צוחקים) כמה בנאלי זה יהיה.

תלמיד: בסין כבר אין מכשירי וידיאו. אבל מתרגלים שמרו בבית את קלטות הווידאו הישנות של הרצאות הפא של המאסטר. אני רוצה לשאול את המאסטר אם עלינו להמשיך לשמור עליהן או שאנחנו יכולים לשרוף אותן?

המאסטר: אם שמירתן מהווה סיכון מבחינת הבטיחות, אז אתם יכולים לשרוף אותן. זה בסדר אם אתה, תלמיד דאפא, יודע (המאסטר מצביע על הלב) מה אתה עושה. זאת אינה בעיה כל עוד זה לא נעשה כדי לחבל בדאפא. אמרתי למתרגלים אחרים שאפשר לעשות את זה.

תלמיד: במשך תהליך הטיפוח שלי תמיד חשתי תרעומת. זאת החזקה שקשה לי להיפטר ממנה.

המאסטר: תרעומת. היא באה מההרגל שאתה אוהב לשמוע מילים יפות ואוהב שדברים טובים קורים לך; אחרת אתה מתמלא בתרעומת. חישבו על זה כולם, זה לא בסדר. כך לא אמורים לעשות טיפוח. תמיד אמרתי שמטפח צריך להסתכל על דברים הפוך. כשאתה נתקל בדברים רעים, עליך לחשוב שזה דבר טוב משום שהוא פה בשביל לשפר אותך: "אני צריך לטפל בזה היטב. זה עוד מבחן שאני צריך לעבור אותו באמצעות טיפוח". כשאתה נתקל בדברים טובים, עליך להזכיר לעצמך: "אוה, אני לא צריך לשמוח מדי לגבי זה. דברים טובים לא עוזרים להשתפר, אבל הם יכולים בקלות לגרום לאדם ליפול". בטיפוח, עליך להסתכל על דברים מהזווית ההפוכה. נניח שאתה נתקל בקשיים או שדברים לא נעימים מתרחשים, ואתה פשוט מתנגד להם בצורה עיוורת וחוסם אותם; אתה מסרב לעבור את המבחן, אז אתה מסרב להתרומם, נכון? זה עניין שונה מהרדיפה.

תלמיד: האם על מתרגלים מחוץ לסין להגביר את מאמציהם לפַתֵח את אפוק טיימס באנגלית?

המאסטר: אני לא נגד זה. אמרתי פעם לאחראי על האפוק טיימס שאם הייתם מקדישים אז, בעבר, תשומת לב לאפוק טיימס באנגלית, אז היום כבר הייתם עוברים את כל כלי התקשורת בניו יורק. קהל הקוראים שלכם היום הוא כבר עצום. אם תזדרזו, אז יש עדיין מספיק זמן. אף על פי שאמרתי את זה, זה לא שמישהו עשה משהו לא נכון. במצב של כסף ומשאבים מוגבלים, כשאין אף אחד בשעה שאתם צריכים אנשים, וכשאין כסף בשעה שצריך מימון, אז זה קשה מאוד.

תלמיד: הקומוניזם כבר שולט בעולם. שלב תיקון הפא של העולם האנושי עומד להתחיל. האם אלה שלא ניקו את האידיאולוגיה הקומוניסטית המרושעת ממחשבתם, בין אם הם מהמערב או מהמזרח, יהיו בסכנה כלשהי אפילו אם הם לא הצטרפו לאף אחד מהארגונים הקומוניסטים המרושעים?

המאסטר: אומר לכם שבחברה המערבית לאנשים באופן כללי אין רושם טוב מהמפלגה הקומוניסטית המרושעת. בהחלט יש קבוצה של אנשים שלא לגמרי ברור להם העניין של כביכול סוציאליזם, חלוקה שוויונית של העושר, ודברים כאלה שהם רודפים אחריהם. למעשה, החברה האנושית היא לא כך. בחברה האנושית יש יחסים קארמתיים. המעשים הטובים שעשית בחיים הקודמים שלך יהפכו לברכה בחיים האלה. הברכה הזאת יכולה להיות תפקיד בממשל, או אולי להפוך לכסף, ואז האדם נעשה עשיר. הצלחה של אנשים בעסקים אולי נזקפת לזכות ניסיונם או הידע שלהם, אך היא למעשה תוצאה של הברכה שלהם. יש גם אנשים רבים שחושבים שהם מוכשרים מאוד ובעלי יכולת רבה, אבל הם לא מצליחים לעשות כסף בכלל ומרגישים ממורמרים. זה משום שאין להם הברכה הזאת. למעשה בחברה האנושית מטפלות אלוהויות, והכול הוגן. הרגת אנשים ופגעת באנשים ועשית דברים רעים רבים בחייך הקודמים ואתה עדיין רוצה לעשות הון בחיים האלה? אז זה לא כמו שאנשים חושבים שזה. אלהויות מטפלות בזה וזה לא כמו שהמין האנושי מדמיין את זה. כל האנשים שואפים לחיים טובים; זה לא מוטעה. האדם משתמש בחשיבה אנושית לתפוס את הדברים; זה לא מוטעה. אם מישהו הוא עני ואנשים מנסים לעזור זה לזה, זה גם לא מוטעה. כל אלה הם מעשים טובים שיש לעודד. האין זאת? הם באים מנדיבות, אהדה, חמלה, טוּב לב, והם כולם מעשים טובים. זה גם יגע בלבם של העניים, אז הם יפעלו טוב יותר. כל אלו מועילים לחברה. החברה האנושית היא כמו סביבת טיפוח. האם לא אמרתי שאם החברה האנושית תוכל לשמור על מחשבות נכונות ולשמור על המסורות, אז היא תהיה על נתיב אלוהי?

אז, יש אנשים שלא יודעים מהי המפלגה הקומוניסטית המרושעת; הם לא יודעים מה זה סוציאליזם. המפלגה הקומוניסטית המרושעת הסבירה ברור מאוד מה זה סוציאליזם. היא אומרת לך שסוציאליזם הוא השלב הראשון של הקומוניזם. זה כתוב בצורה ברורה בחוקה של המפלגה הקומוניסטית המרושעת. החברה הסינית כרגע היא סוציאליסטית, לא קומוניסטית, היא אמרה את זה בעצמה. יתר על כן, היא בשלב ההתחלתי של סוציאליזם; מה שהיא רוצה להשיג זה את הקומוניזם, שהוא רע יותר. האנשים האלה שרוצים להשיג סוציאליזם באמת צריכים לנסוע לסין ולחיות שם ולחוות את זה בעצמם, ואז נראה מה יהיה להם להגיד. (המאסטר מחייך)

כמובן, אנחנו מבהירים את האמת; לפעמים דברים הם לא מקריים. אם האדם שאתה נתקל בו הוא מערבי, אז כשאתה מספר לו את כל זה, אולי זה מה שהוא אמור היה לשמוע, אף על פי שהוא מעולם לא הצטרף למפלגה הקומוניסטית המרושעת. (המאסטר מחייך)

תלמיד: מתרגלים חדשים שרק קיבלו את הפא עושים גם כן את שלושת הדברים, אבל אני תמיד האמנתי שיש פער ביני לבין המתרגלים הוותיקים. האם יש הבדל במקור ממנו באנו, ברמות שלנו או בישות שלנו?

המאסטר: אי אפשר להבין את זה כך. אלה שבאו בשלב מאוחר יותר ומסוגלים להצטרף לדאפא – תוכננו. אתה אמור להגיע בשלב הזה. אין לזה קשר לרמה שלך בעתיד. לפיכך, הזדרז ללמוד את הפא ולהדביק את הקצב, עשה היטב את מה שעליך לעשות, וזה אמור להספיק. (כל התלמידים מוחאים כפיים)

תלמיד: אני רוצה לשאול אם זה הולם להשתמש בסימניות ג'ן-שן-רן, ללא סמל הפאלון, בעיצובי מוצר.

המאסטר: זה לא הולם. ג'ן-שן-רן הוא הפא של היקום. זה לא הולם שתמכרו את זה במוצרים שלכם. לא הולם. כל תלמידי הדאפא רוצים שאנשים יוכלו להפיק תועלת מזה. [אבל] אין לעשות את זה כך. צריך לכבד את הפא.

תלמיד: האם המאסטר יכול לדבר על הנושא של לקחים חיוביים ולקחים שליליים.

המאסטר: יש יותר מדי מהם, בכל היבט. יש פשוט יותר מדי, יותר ממאות מיליונים. כשאתה עומד מול דברים נעימים, אם אתה לא משתמש בחשיבה של מטפח כדי לתפוס את העניין, ואם אתה שמח כמו שאדם רגיל היה שמח, אז זה יהפוך למצוקה שלך משום שהִנך מטפח. לגבי הלקחים מהסוג השלילי, יש פשוט יותר מדי מהם. דברים שלא נעשו היטב הם לקחים שליליים.

תלמיד: כשמשתמשים בשיטות אנושיות כדי לפתור בעיות טיפוח בקרב תלמידי הדאפא אז לא רק שזה לא יכול לפתור את הבעיות, אלא זה רק יחמיר את הקונפליקטים.

המאסטר: תלמידי הדאפא הם מטפחים. אם אתה לא שוקל את הדברים מנקודת המבט של טיפוח, אם אתה לא פותר בעיות בהתאם לפא, אם אתה משתמש בחשיבה של אנשים רגילים לפתור בעיות, אז הכוחות הישנים יתערבו ויפריעו לך. שני אנשים יתחילו במאבק מיד אחרי שהם מתחילים לדבר משום שהם לא בפא.

תלמיד: אני אסיר תודה ביותר למאסטר. נראה לי שאני מבין ומצאתי את השורש של הרגש (צ'ינג). אבל אינני מצליח להבין את הקשר בין הצ'ינג לבין האנוכיות שלי.

המאסטר: אם מדברים על אנוכיות, ביקום הזה, בפרט בחברה האנושית, אפשר לומר שזו אינה בעיה גדולה. מדוע? משום שהכול נובע מהעצמי. חישבו על זה בבקשה: בחברה הזאת, המשפחה שלך היא שלך, העבודה שלך היא שלך, הכסף שאתה מרוויח, הדברים שאתה עושה, הכול, נכון? אפילו המומנטום שדוחף את החברה הזאת קדימה נובע מאנוכיות. "אני רוצה להמציא משהו", "אני רוצה לעשות משהו", "אני רוצה את זה ואת ההוא", האין זאת? אלה שהם נְשִֹיאִים: "אני רוצה להפוך את החברה למשהו טוב באופן כזה וכזה". אפילו כל הדברים הטובים נובעים מהעצמי. זאת לא אמורה להיות בעיה לאנשים רגילים. אתם, כמטפחים, עושים טיפוח כדי להפוך לישויות שאינן אנוכיות אלא חיות למען אחרים – ישויות שיש להן פא ישר והארה ישרה. הכוונה היא למטפחים.

לגבי צ'ינג, בחברה האנושית אתם לא יכולים לראות את הצ'ינג הזה. (המאסטר מחייך) באטמוספירה שלנו בתוך שכבת האטמוספירה הזאת, צפיפותו גדולה פי יותר מעשרות מיליונים מזאת של מולקולות מים. זה מה שהוא. הוא מחלחל לעצמות של כל הישויות, לתאים של הישויות, ולחלקיקים של הישויות. כל עוד זה חפץ או ישות בתוך שלושת העולמות, הוא יכול לחדור אליו. במילים אחרות, אתם שקועים בתוך הצ'ינג הזה. להיות במצב שצ'ינג לא מזיז אותך – אם מישהו אומר שצ'ינג לא מזיז אותו, אז הוא באמת יוצא מן הכלל. אלו שהצ'ינג לא מזיז אותם יכולים להיות רק מטפחים. אפילו לגבי מטפח, זה רק שהוא מבין עיקרון מסוים בטיפוח, החלק שלו שהתרומם עולה מעבר לשלושת העולמות, אז החלק הזה לא יופרע על ידי צ'ינג. כל עוד לא התרוממת בטיפוח וכל עוד אתה נותר ברמה של אנשים רגילים, אתה שקוע בצ'ינג והוא ישפיע עליך. תלמידי דאפא מתמודדים ברציונליות עם צ'ינג. זה בלתי אפשרי שהוא לא ישפיע. אתם פשוט רציונליים לגבי זה. רק החלק שלכם שסיים את הטיפוח יכול להיות מנותק מצ'ינג.

לתלמידי דאפא, להיות מסוגלים להתמודד עם זה בצורה רציונלית תלוי בכמה חזקה הרציונליות שלך. אלו המחשבות הנכונות שאנחנו מדברים עליהן. זה האם היסודות של הטיפוח שלך מוצקים או לא. זה מה שאנחנו מדברים עליו, וזה מה שזה. אם אתה יכול להתמודד עם כל דבר ברציונליות, זה באמת יוצא מן הכלל. אני יודע איך זה מרגיש בלי כל צ'ינג. (המאסטר מצביע על הלב, מחייך) זה חומל לכל הישויות החיות ולחלוטין שונה מצ'ינג. זה משהו במובן רחב, ומול זה צ'ינג מרגיש כמו משהו לא נחוץ ודוחה. בדיוק כמו שאתה שומע משהו לא נעים, או כשאתה רואה דברים שלא צריכים להיות, ואתה דוחה אותם. לפיכך, בהווה, כל מה שאתם יכולים לעשות הוא להתמודד עם זה באופן רציונלי.

תלמיד: מינג-הווי צריך אנשי צוות רבים במשרה מלאה ואנשים מקצועיים שיקדישו את עצמם לזה. אבל, בלי משרד, בלי מערכת מוחשית, בלי משכורת או קצבה, אנשי הצוות שלנו עובדים בפרופיל נמוך במשך תקופות זמן ארוכות ואינם יכולים לספר לאחרים במה הם עסוקים. זה גרם לחברי צוות רבים להיגרר על ידי פרויקטים אחרים. יש כאלה שהמשיכו לעבוד במשרה חלקית ולא מנסים לשפר את הכישורים המקצועיים שלהם. אלה שיש להם כישורים מקצועיים צריכים משכורות ותארים ותפקידים בחברה, ולכן הם לא באמת יכולים להצטרף אלינו ולהתייחס לזה כאל האחריות שלהם. תוכן אתר האינטרנט שלנו, הקידום שלו, העיצוב, השיפורים הטכניים – כולם מפגרים מאחור...

המאסטר: כל כלי התקשורת מצילים אנשים והם יוצאים מן הכלל. כולם מילאו תפקיד חשוב בתיקון הפא וצברו מוסריות אדירה חסרת גבולות. אבל, רק מינג-הווי הוא חלון [עבור העולם החיצוני] לתוך הדאפא והוא פלטפורמה לשיתוף בטיפוח עבור תלמידי הדאפא. הוא פלטפורמה לשיתופים עבור תלמידי דאפא בכל פינה של העולם, כולל אלה שבסין. זה משהו שאף כלי תקשורת אחר לא הצליח לעשות. הוא ללא תחליף. המוסריות האדירה אפילו יותר חסרת גבולות! (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות. המאסטר מחווה ברכה ביד אחת).

כמו שנאמר זה עתה, הם צריכים לעשות דברים בשקט, מבלי לקבל הכרה, ואף אחד לא יודע מה הם עושים, ויש אנשים שאפילו חושבים שהם לא משתתפים באופן פעיל בפעילויות של תלמידי דאפא. יש כאלה שעובדים קשה מאוד גם פיזית וגם מנטלית עד אמצע הלילה, ויש מעט ידיים שיכולות לעזור. הם עובדים בתנאים קשים. אז בטיפוח, מהו היוצא מן הכלל ביותר והמפואר ביותר? במיוחד כשתלמידי דאפא הנמצאים במצבים הקשים ביותר צריכים לשמוע קול, (רואים שהמאסטר מתרגש) ישנו אתר מינג-הווי – בבקשה חישבו על זה כולם: איזה דבר יוצא מן הכלל! אתם חייבים להוקיר את זה! לא משנה כמה זה קשה, זאת המוסריות האדירה שלכם. (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות)

יתר על כן, רק מתרגלים אמינים מאוד יכולים לעבוד במינג-הווי משום שהם בקשר ישיר עם מתרגלים בסין. הם חייבים להיות מתרגלים אמינים מאוד, וגם ממוקדים מאוד וכאלה שבאמת יכולים להקדיש את עצמם. מה שהכי צריך זה מתרגלים צעירים, אבל הם אלה שהכי פחות סביר שיהיו ממוקדים ודבקים במשימה. אז זה היה קשה מאוד. אם הייתם באמת מסוגלים להבין את זה בטיפוח, אז הייתם נלחמים בשביל להצטרף. אבל, אף אחד לא רואה את המוסריות האדירה שלהם. אף אחד לא רואה אותם; זה נעשה בשקט ובלי לקבל הכרה. (המאסטר מחייך)

כל האנשים רוצים לעשות דברים שנראים לעין, ושאחרים יוכלו לראות את ההישגים שלהם. אפילו אם המאסטר לא רואה את זה, אתם רוצים שאחרים יראו את זה, אחרת אתם מרגישים אי נוחות בלב. למעשה, העיניים שביקום ממוקדות עליכם והן רבות כל כך שאי אפשר לדמיין כמה יש. חלקיק מלא בעיניים. אפילו החלקיקים הקטנים ביותר מלאים בעיניים. כל הישויות ביקום צופות בתשומת לב בכל דבר שתלמידי דאפא עושים. כל האלוהויות צופות. כל מחשבה שלכם, כל רעיון, כל דבר שאתם עושים נרשם והוא אפילו יותר ממשי ויותר תלת-ממדי מווידאו. (המאסטר מחייך) אז אלוהויות רואות את זה, אבל לא אנשים. (כל התלמידים מוחאים כפיים. המאסטר מחווה יד מאונכת לחזה להחזיר מחוות הוקרה) זה משום שהם חייבים לצפות בכם. אם תלמידי הדאפא יצליחו או לא, אם היקום יתקיים או לא, אם תלמידי הדאפא יוכלו לפעול היטב או לא – ישפיע על ההישרדות שלהם. איך הם יכולים שלא לצפות בכם בתשומת לב? הם כולם צופים.

תלמיד: קיבלנו פידבק על כך שמינג-הווי מכנה את המעצר הלא חוקי של תלמידי דאפא בסין "חטיפה". אנשים רגילים לא מבינים את זה משום שהם חושבים ש"חטיפה" מתייחס לבריונים שלוקחים בני ערובה ודורשים כופר. הם חושבים שסגנון הכתיבה שלנו מוזר מאוד ולא קל להבנה על ידי אנשים רגילים.

המאסטר: התרבות בסין היא משהו אחר. מתרגלים מחוץ לסין חיו זמן רב מחוץ לסין ומה שהם רואים ומבינים הן הדרכים האוניברסליות לעשות דברים, אז אולי יש כאן הבדל. המק"ס המרושעת היא כנופיה של בריונים וחוליגנים; אז כשהם לוקחים אנשים למעצר, האם זה לא אותו דבר כמו לחטוף אותם? "לבצע מעצר" הוא מונח שמשתמשים בו לגבי אנשים רעים. אבל אתם יכולים להסביר להם את זה. אם צריך, אפשר לשפר את המונחים האלה, שמתייחסים בעיקר לסין. אם תחשבו על זה בתשומת לב, המילה שמשתמשים בה היא למעשה די הולמת.

תלמיד: האם הספר "כיצד צל הרפאים של הקומוניזם שולט בעולם שלנו" מיועד בעיקר לקוראים מחוץ לסין בארצות שונות? האם עלינו לקדם אותו בצורה נרחבת בסין?

המאסטר: אין צורך לקדם אותו בצורה נרחבת בסין. הוא בעיקר מיועד לקהילה הבין-לאומית. אנשים בסין כבר יודעים שצל הרפאים האדום שולט בהם וששדים שולטים באנשים.

תלמיד: יש מתרגלים הרוצים לתמצת את הספר "המטרה הסופית של הקומוניזם", או לצטט ממנו, במכתבי הבהרת האמת שלהם או במאמרי הפרשנות שלהם. אבל הם בדרך כלל לא מסוגלים להסביר היטב את הדברים כמו שהספר עושה.

המאסטר: ספרים לרוב מצהירים על משהו ואז משתמשים בטיעונים שונים לתמוך בו לפני שהם מצליחים להסביר דברים בבהירות. כשאתה מבהיר את האמת, אתה לא יכול לדבר על כל כך הרבה דברים בבת אחת ואם אתה לא יכול להיות כה יסודי בדיבור שלך, התוצאות לא יהיו אידיאליות. אז אני חושב שעליכם להשתמש בו להעשיר את הידע שלכם בהבהרת האמת. כשאתם מבהירים את האמת, עליכם להשתמש בשיטות של עצמכם, בהתאם לאנשים השונים ולמצבים השונים.

זה כל מה שאומר. משום שהיום זו ועידת פא ורבים מכם באו מרחוק, אני לא רוצה לקחת את הזמן שלכם. השיתופים בוועידת פא הם למעשה חשובים וחיוניים. בוועידת פא אפשר ללמוד ולשתף על המצב של תלמידי הדאפא בהצלת ישויות חיות ומצב הטיפוח באזורים שונים. זה מועיל לכך שתעשו דברים היטב בעתיד. אבל אתם גם רוצים להקשיב למאסטר, אז ניסיתי כמיטב יכולתי לענות על כמה שאלות בשבילכם – זה המצב.

אתם הם שצריכים לעשות את הדברים. במצב הקשה ביותר והאכזרי ביותר אתם עומדים נגד הרוע. למעשה גם המאסטר בסביבה. המק"ס המרושעת אומרת שאני מסתתר בארה"ב. למעשה אני בסין כל יום! (כל תלמידי הדאפא מוחאים כפיים בהתלהבות במשך זמן ארוך)

[התרגום בעברית התפרסם בתאריך 8.7.2018. חלק השאלות והתשובות פורסם ב-19.7.2018. עדכונים קלים בוצעו ב-24.7.2018.

החלק השני של השאלות והתשובות הוכנס ביום 29.7.2018