(Minghui. Org)התחלתי טיפוח בפאלון דאפא בשנת 1998. אני רוצה לשתף שתי דוגמאות על איך מתרגלי הפאלון דאפא יכולים להסתמך על אמונתם במאסטר ועל הבנתם את הפא כדי להתגבר על קשיים.

החלמה מעקיצת דבורה ארסית בתוך דקות

ערב אחד, בשעה שהורדתי כביסה מהחבל במרפסת, נעקצתי על ידי דבורה ארסית ענקית שהתחבאה בקפלי הבגדים. הצלחתי לסחוט החוצה את העוקץ הארוך והארסי שלה. בעלי ובני מיהרו גם כן לתפוס את ידי ולנסות כמיטב יכולתם לסחוט החוצה כמה ארס שהצליחו. למרות מאמציהם, אצבעותיי, ואז גם כפות ידיי, החלו להתנפח. תוך עשר דקות כל אמת-היד שלי החלה להתנפח, וסימנים של התנפחות הופיעו גם בזרוע.

אחרי קטע ראשוני של פאניקה וחוסר אונים התעשתי לפתע. הבנתי: האין אני מתרגלת פאלון דאפא? איך אני יכולה להתייחס לזה עם חשיבה של אדם רגיל? מיד הדפתי את בעלי ואת בני הצידה וקראתי: ״הניחו! עזבו!״ הזהרתי אותם: ״אל תתערבו. המאסטר ידאג לי. אני הולכת עכשיו לחדרי. שאף אחד לא ייכנס או יפריע.״

נכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת לפני שהתיישבתי בתנוחת לוטוס מלא. בשלב זה ידי הייתה נפוחה באופן חמור כל כך, שכבר לא יכולתי לכופף את אצבעותיי. הזרוע שלי התחילה להיראות מפחידה. הסתכלתי פנימה כדי לגלות אם יש לי החסרות שהכוחות המרושעים ניצלו. התחננתי גם בפני המאסטר לעזור לי להבין. מיד הופיע במוחי קטע מהספר ״ג׳ואן פאלון״:

"מה שחייבים צריך לשלם. לכן במסלול הטיפוח-תרגול עלולים לקרות כמה דברים מסוכנים. אבל כשהדברים האלה יקרו לא תפחדו וגם לא יתנו לכם להיות בסכנה אמיתית." ("ג'ואן פאלון")

הבנתי שחיי אינם בסכנה, שכן המאסטר כבר הוציא את הארס.

אבל מה לגבי הנפיחות שיש כרגע? המאסטר אמר:

"אתם יודעים, גוף האדם בנוי שכבות שכבות. תאי הבשר שלנו הם שכבה והמולקולות בפנים הם שכבה. יש שער שנמצא בכל שכבה של אטומים, פרוטונים, אלקטרונים, בחלקיקים הקטנים והקטנים עוד יותר לאין גבול, ועד המיקרוסקופיים ביותר." ("ג'ואן פאלון")

הבנתי מהקטע הזה שגופינו קיימים בשכבות, כשכל שכבה נושאת את דמותנו. התחלתי לשלוח מחשבות נכונות כדי לנקות את האלמנטים המרושעים שבכל שכבה, בין האטומים, המולקולות והתאים.

כאשר פקחתי את עיניי עשר דקות מאוחר יותר גיליתי שהנפיחות בידי ובזרועי פחתה, ושהיד שלי חזרה למצבה הרגיל. פתחתי את הדלת של חדרי ויצאתי. בעלי היה המום לראות את החלמתי המהירה. ״מישהו בא לטפל בך? איך החלמת מהר כל כך? זה נס!״ עניתי בחיוך: ״האם לא אמרתי לך שאני נמצאת תחת השגחת המאסטר?״

באמצעות מחשבות נכונות אפשר להירפא אפילו משיתוק

אני מכירה מתרגלת בשנות השישים לחייה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להבהיר את העובדות על רדיפת הפאלון דאפא, בעלה - איש עסקים - סירב בתוקף להאמין לאמת.

יום אחד המתרגלת הזו הייתה מעורבת בתאונת דרכים רצינית. היא הובהלה מחוסרת הכרה לבית החולים לטיפול, והתעוררה לחדשות שהיא משותקת עתה מהמותניים ומטה. לבקשתה היא שוחררה במהרה מבית החולים.

כאשר קיבלתי את החדשות על פציעתה היא כבר הייתה בבית ארבעה או חמישה ימים. למרות שהלילה כבר התקרב מיהרתי לסדר את מה שהייתי צריכה בבית לפני שלקחתי אוטובוס לביתה. ביתה של המתרגלת הזו שימש גם כחנות של בעלה והייתה לו חצר גדולה מלפנים, מוגנת בשער עצום. השעה היה נעול כאשר הגעתי, וניערתי אותו חזק כדי לעורר את תשומת לבם של יושבי הבית. אבל כאשר בעלה של המתרגלת ראה אותי הוא כעס כל כך שהחל לגדף אותי, וסירב לפתוח את השער. כשאני שופעת התנצלויות כלפי בעלה של המתרגלת התחננתי בפני המאסטר שיעזור לי למצוא דרך להיכנס. בעודו ממשיך לצעוק עליי הבעל זרק בכעס את המפתח של השער שהיה בידו לתוך הארגז של משאית גדולה אשר חנתה בחצר. הוא הסתובב לאחור וחזר אל הבית בסערה. זמן קצר לאחר מכן עבר שם אחד מהעובדים השכירים שלהם וביקשתי ממנו עזרה לפתוח את השער.

כאשר נכנסתי אל הבית מצאתי את המתרגלת שוכבת במיטתה כשבעלה לידה. כשבעלה ראה אותי הוא צעק: ״האם אינכם אמורים כולכם להיות מוגנים על ידי המאסטר שלכם? אז מדוע היא סבלה פגיעה חמורה כל כך?!״ בעודי מפייסת את בעלה, ניסיתי גם לנחם את המתרגלת העמיתה. תוך כדי בכי היא תיארה את האירועים שהובילו לפציעתה. הרופאים הזהירו אותה שאסור לה לזוז במשך שלושה חודשים, ושאם תהיה פריקה היא עלולה להישאר משותקת לכל חייה.

ידעתי שרק הדאפא יכול להציל אותה. כדי לא להעלות את חמתו של בעלה שוחחנו בעצלתיים זמן מה עד שקלטתי שהיא שוכבת על ערימה של שמיכות צמר עבות. לפני שיצאתי אמרתי: ״תני לי לקנות עבורך מחר שני מזרנים. אין זה ראוי להמשיך להשתמש במצעי חורף במשך הקיץ.״ בעלה ישב בשקט והשליחות הזו נתנה לי את ההזדמנות לבקר את האישה הזו שוב.

בבוקר המחרת קניתי שני מזרנים והבאתי אותם לביתה. בעלה ישב בשקט ובמהרה עזב אותנו לבדנו ויצא לעשות משהו בחוץ. ניצלתי את ההזדמנות כדי לייעץ למתרגלת העמיתה לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים וללמוד את הפא. הבטחתי לבקר אותה שוב אחרי שלושה ימים, וביקשתי ממנה להבטיח לי שהיא תקשיב או תקרא ברצינות את הפא, לא משנה כמה הרבה או מעט היא תצליח לזכור. היא הסכימה לעשות זאת. אז הלכתי למצוא את בעלה וביקשתי את עזרתו כדי לנגן לאשתו דיסקים עם הרצאות המאסטר מדי יום.

שלושה ימים לאחר מכן ביקרתי את המתרגלת הזו כפי שהבטחתי, והופתעתי למצוא אותה יושבת במיטה. היא בירכה אותי בחיוך ומיד ביקשתי ממנה לשתף את ההבנות שלה. בזמן שהיא למדה את הפא היא קראה את מילותיו של המאסטר:

"למעשה, העקרונות של החברה האנושית הם עקרונות הפוכים בתוך היקום." ("ככל שמתקרבים יותר לסוף כך מתקדמים יותר במרץ", "יסודות להתקדמות במרץ III")

היא אמרה לי: ״הרופא הזהיר אותי בחומרה לא לנוע. אבל זוהי נקודת המבט של אדם רגיל. לפי ההבנה ברמות גבוהות יותר עליי לנוע.״ היא ניסתה אז להתהפך במיטתה, בעודה אוחזת בראש המיטה. למרות הכאב הקשה והקושי, שהשאירו אותה מיוזעת ודומעת, היא המשיכה להתעקש. אחרי שלושים עד ארבעים דקות היא חשה יד גדולה וחמימה עוזרת לה להתיישב. היא מיד נכנסה לתנוחת לוטוס מלא והתחילה לתרגל את תרגיל המדיטציה ולשלוח מחשבות נכונות.

בעלה מצא אותה בתנוחה הזו כשחזר מהעבודה, והיה בהלם. הוא מיד זימן את העובדים השכירים שלו: ״בואו מהר! פאלון דאפא הוא פלאי!״ הוא גם קרא: ״כל מי שיזלזל בפאלון דאפא או יסרב לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית יפוטר!״ סביבת הבית של המתרגלת הזו תוקנה ברגע אחד.

להבין את הפא כדי לשלול את הרדיפה

מהתקריות האלו ניתן לראות שזה קשה להתרומם ברמה ובאופי מבלי להבין באמת את הפא. הכתבים של הדאפא שנתן לנו המאסטר יכולים לעזור לנו לשלול את התכנונים ואת הרדיפה של הכוחות הישנים. חשוב עבורנו ללמוד את הפא, להתעורר לדברים ולנהוג בהתאם.