Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

תרבות מסורתית: שתי נשים בשם לוטוס

דצמ' 27, 2019 |   אתר מינג-הווי

(Minghui.org) פעמים רבות נאמר שהחיים הם בני חלוף ועוברים כהרף עין. לא משנה כמה יפה האדם, היופי אינו יכול לעמוד כנגד פגעי הזמן. בודהות אמרו פעמים רבות שכל דבר בעולם הזה הוא אשלייתי ואינו בר קיימא, והאנשים החכמים שבעולם לא ילכו שולל אחר המראה החיצוני של האדם. אם מישהו יכול לוותר על ההחזקה שלו למראה הפיזי, דלת הטיפוח להפוך לבודהא תיפתח בפניו.

בודהא הציל אישה בשם לוטוס

כשבודהא שאקיאמוני היה בעיר Rajagriha, הייתה אישה בשם לוטוס. היא הייתה פרוצה, ורבים מלקוחותיה היו בניהן של משפחות עשירות ורבות עוצמה.

חייה של לוטוס היו מלאי שפע והוללות, אך לא היה בהם דבר להזין את נשמתה והיא חשה ריקנות. יום אחד היא החליטה לבסוף להתרחק מחיי המותרות והראוותנות וללכת להרים כדי להפוך לנזירה. לוטוס יצאה משער העיר והלכה לכיוון ההרים, שם גר בודהא שאקיאמוני.

בדרך היא עצרה ליד נחל צלול לשתות ולרחוץ את פניה. באור השמש הבוהק היא ראתה את יופייה משתקף במים.

רגשות חרטה הציפו אותה והיא אמרה לעצמה: "חיים כה מכובדים ויפים כשלי הם נדירים בעולם. מדוע שלא איהנה מהפאר והאושר האלו? למה שאהפוך לנזירה ואתנתק מהעולם?" אז היא חזרה על עקבותיה והחלה לצעוד חזרה לעיר.

בודהא שאקיאמוני ידע שהגיע הזמן להציל את לוטוס, שהיא מוכנה, אז הוא הפך עצמו לעלמה יפת תואר שאין כמותה. בהשוואה ללוטוס, העלמה הזאת הייתה כמו חתיכת אבן ירקן ליד חלוק נחל חלקלק. משתאה מיופייה, לוטוס שאלה את העלמה: "מאיפה את? מדוע את לבדך?"

העלמה השיבה: "באתי מהעיר ואני בדרכי הביתה. אם את הולכת באותו כיוון, מדוע שלא נלך יחד? אך קודם, בואי ננוח לצד הנחל".

לוטוס הסכימה והן צעדו יחד אל הנחל. העלמה היפה נראתה עייפה, אז היא הניחה את ראשה על ברכיה של לוטוס ונרדמה. אך כמה דקות לאחר מכן היא מתה לפתע. גופה התנפח במהירות והחל להרקיב. שיניה ושערה נשרו. רימה ותולעים התרבו, והצחנה הייתה נוראה.

לוטוס המבוהלת חשבה לעצמה: "היא הייתה בסדר לפני כמה רגעים – איך היא מתה מהר כל כך וגופה נרקב בצורה כזאת? איך יופי כזה הפך לגופה רקובה כהרף עין? איך כל זה חי זמן קצר כל כך?" לוטוס הבינה מזה שהיא אינה יכולה להימלט מהגורל הזה – מוות, כמו זה של העלמה היפהפייה, ולכן החליטה ללכת בעקבות חוק הבודהא. במחשבה זו, היא קמה והלכה לעבר מקום מגוריו של הבודהא.

לוטוס הנזירה מלמדת פרחחים לקח

בתקופתו של בודהא שאקיאמוני, חבורת פרחחים בקוסאלה תכופות שוטטה לה כשהיא מבצעת מעשים חסרי בושה. הייתה בעיר אישה שפחדה לצאת מביתה בגללם.

בעיר סמוכה גרה קבוצת נזירות בודהיסטיות. הנזירה הראשית נקראה לוטוס. היא הייתה מכובדת ויפה ונודעה באופייה המופתי. היו לה גם יכולות על טבעיות וכיבדו אותה מאוד באזור כולו.

ביום קיץ חם, עברו הנזירות הבודהיסטיות דרך העיר קוסאלה. הן רחצו בנהר שביער שמחוץ לעיר. הפרחחים הבחינו בהן וגנבו את בגדיהן בכוונה להשפילן.

לוטוס הייתה מודעת למניע של הפרחחים אך החליטה להשתמש בכוחותיה העל טבעיים כדי להצילם. לוטוס הוציאה את עיניה, זרקה אותן לעיני הפרחחים ואמרה: "אם לאישה שאתם מעריצים אין עיניים, האם עדיין תאהבו אותה?"

אז היא הוציאה את האיברים הפנימיים מבטנה וזרקה אותם על הקרקע. לאחר מכן שברה את זרועותיה ורגליה ושאלה: "תסתכלו עליי עכשיו. אילו חלקים שלי עדיין נראים מושכים בעיניכם?"

הפרחחים רעדו מפחד ושערם סמר. לוטוס המשיכה להציק להם: "הגוף האנושי עשוי מהדברים הלא נקיים האלו. כמו שאר העולם, זה הכול אשליה. יופי בעולם הזה קמל עם הזמן. נעורים הם זמניים. כשאנשים מזדקנים הם נעשים מכוערים. כשהן מתים גופם נרקב, שזה אף יותר מטריד. גוף ללא נשמה הוא עפר ואפר".

הפרחחים מיהרו להחזיר את הבגדים. הם התחננו בפני לוטוס, קדו בפניה ואמרו: "בבקשה סלחי לנו. אנחנו שוטים. בבקשה הצילי אותנו!"

לוטוס לקחה אותם לבודהא שאקיאמוני. חמלתו של הבודהא גרמה להם להתחרט על דרכיהם הרעות בעבר. הם כולם המירו עצמם לבודהיזם והחלו לטפח בפועל, והאישה מהעיר קוסאלה כבר לא חששה לצאת מביתה.