מה שמחוללת התמיכה בבני משפחה של מתרגלים כלואים

(Minghui.org) צ'ן ולי הם זוג נשוי מהאזור הכפרי. בשל תרגול בפאלון גונג נגזרו עליהם ממש בסביבות עונת הקציר תקופות ארוכות בכלא ללא כל עילה חוקית. שדות התירס שלהם נותרו ללא אדם שיקצור אותם. דיברתי עם כל מתרגל שהכרתי וביקשתי את עזרתם.

ביום הקציר הופיעו כ-30 מתרגלים, חלקם מהעיר ואחרים מכפרים שכנים. היו כאלה שהיה להם יותר ניסיון בחקלאות מאשר לאחרים, אבל כולם השקיעו את לבם בעבודה. מתרגלת קשישה אחת הזמינה משלוח של עוגה ופירות מפני שהיא עצמה לא יכלה להגיע. כששמעתי על כך עלו דמעות בעיניי. אחרים הביאו איתם גם כן כל מיני מאכלים.

בני משפחתם של המתרגלים הכלואים התרגשו מאוד וכל בני הכפר הושפעו עמוקות. כשהגיעו עוד מתרגלים ושאלו איך להגיע למקום, אמרו להם: "תמשיכו פשוט ללכת עד שתראו הרבה אנשים".

בצהריים ישבנו לשלוח מחשבות נכונות. היו יותר מ-30 מתרגלים. זה היה מרשים מאוד. ישבנו שם כאילו שום דבר לא יכול להזיז אותנו. במבט לאחור, אני עדיין נרגש מהתכנונים של המאסטר ומשיתוף הפעולה חסר האנוכיות של מתרגלים עמיתים. נראה היה שאנחנו עוזרים לאחרים, אבל למעשה, זו הייתה הזדמנות עבורנו לשתף פעולה זה עם זה. אימתנו את הדאפא בפעולות שלנו.

שיתוף פעולה כדי להציל מתרגלים עמיתים

כששמענו שהמתרגל וואנג מהעיירה השכנה נעצר ועבר עינויים ונגזרה עליו תקופה ארוכה בכלא, החלטנו לשכור עורך דין עבורו וגם ללכת לרשויות ולהבהיר שם את האמת כדי לחלץ אותו. לקחתי חופשה מהעבודה והצטרפתי גם כן.

בדרכי לשם שקלתי אם עליי לשלוח מחשבות נכונות בסמוך או לשוחח עם המשטרה פנים אל פנים. הייתי מלא בפחדים כששמעתי שהרוע שם חסר מעצורים, אבל הבנתי שאני מתרגל ושעליי לתת אמון במאסטר.

ברגע שירדתי מהאוטובוס פגשתי באשתו של וואנג (המתרגל הכלוא). היא הבינה כראוי את האמת על הדאפא ועל הרדיפה. בינתיים הגיעו עוד ועוד מתרגלים. אחד מהם ביקש ממני ומעוד שני מתרגלים אחרים ללכת אתו לדבר עם המשטרה כדי לדרוש את שחרורם של המתרגלים הכלואים, בזמן שהאחרים ישלחו מחשבות נכונות בחוץ.

ידעתי שזהו התכנון של המאסטר כדי שאוכל להיפטר מהפחד שלי. המתרגל וואנג סבל כה רבות מהתעללות והשוטרים פגעו באחרים ובעצמם ללא יודעין. כמתרגל היה עליי ללכת בנתיב שלי באופן ישר.

נכנסנו פנימה ודרשנו לראות את השוטר האחראי על המקרה של וואנג. הוא יצא החוצה באי רצון אבל היה מרושע מאוד ורצה לגרש אותנו החוצה. הוא אפילו צילם אותנו ואיים עלינו. לא נתנו לכך להשפיע עלינו והמשכנו להבהיר לו את האמת.

כשיצאנו החוצה, מספר גדול של שוטרים הופיע והקיף את האזור. הם נראו בכל מקום ברחוב ובתחנות האוטובוס הסמוכות. הבנו שלא המשכנו לשמור על שליחת מחשבות נכונות, כך שתיכף ומיד חיזקנו אותן כדי לפורר את הרוע בממדים אחרים. זמן קצר לאחר מכן השוטרים נעלמו.

אחר כך החלטנו לאסוף סכום כסף לשכור עורך דין עבור המתרגל וואנג, משום שהוא לא יכול היה להרשות זאת לעצמו. התברר שהיה חסר לנו 10,000 יואן. חשבתי על החסכונות בסך 10,000 יואן שהיו למשפחה שלי, אבל זה כל מה שהיה לנו וזה עתה הוצאנו כסף על שכירת מקום בעיר. בתחילה אשתי היססה והציעה שנתרום 5,000 יואן. לא אמרתי דבר וידעתי שבסופו של דבר היא תגיע להחלטה הנכונה.

כפי שציפיתי, למחרת היום היא אמרה: "קח את כל הכסף. עניינם של מתרגלים עמיתים הוא ענייננו. הם סבלו כה רבות ואני אינני מסוגלת לשחרר את מעט הכסף הזה? האם אני מתרגלת דאפא?"

הוארתי לכך שפעולות חסרות אנוכיות ללא רדיפה הן הישרות והנכונות ביותר. אדם לא יאבד דבר כתוצאה מכך. מאוחר יותר צברנו עוד חסכונות וקנינו דירה ורכב. חיינו השתפרו.

תמיכה במתרגל צעיר

בסוף השנה שעברה, מתרגל צעיר שהוריו נכלאו ללא עילה חוקית לא פעל היטב. הוא גר עם סבתו במהלך חופשות החורף, אבל הוא החליט לחזור לבית הספר וסירב לשהות עם סבתו עד ראש השנה, שהיה אמור להיות בעוד חודש. הסבתא דאגה מאוד וצלצלה אליי לעזרה, מפני שבעבר המתרגל הצעיר נהג להקשיב לי.

כשהגעתי לשם גיליתי שהוא כבר ארז ונחוש לעזוב. הזמנתי אותו לבוא איתי והוא הסכים. ברגע שהוא הגיע לביתי, הוא נשכב על הספה כאילו חסר חיים. אשתי ואני פטפטנו איתו, עודדנו אותו והקרנו חמימות כלפיו. כשהגיע מועד לימוד הפא הקבוצתי, הוא לא רצה להצטרף בתחילה, אבל אחרי זמן קצר הוא היה מסוגל לשבת כהלכה והפך אנרגטי יותר. אחרי קריאה של הרצאת פא הוא השתנה לחלוטין. הוא חייך והיה מוכן לדבר.

הוא נשאר לאחר מכן ללמוד איתנו את הפא. התייחסנו אליו כאל הבן שלנו והוא הרגיש כמו בבית. אחרי ארוחת ערב הוא עזר עם חלק מעבודות הבית והתנהג באמת בצורה מנומסת מאוד. היו לנו הרבה מתרגלים שבאו להתארח. היו שהציעו לו כסף או אוכל שהוא דחה, למעט במקרים שביקשנו ממנו לקחת אותם.

יום אחד הוא אמר לאשתי: "אני אשלם לכם בחזרה כשתהיה לי עבודה". עזרנו לו לחזור חזרה לפני ראש השנה משום שהצד של משפחת אמו באמת התגעגעו אליו. כשפגשתי בדוד ובדודה שלו, הם הודו לי מאוד. אני מאמין שהעזרה למתרגל הצעיר הייתה גם כן דרך לאמת את הדאפא כלפיהם.

תמיכה במתרגלים אחרים

לפני זמן קצר אחת המתרגלות ביקשה ממני לעזור להם לפתור בעיה. היו להם מדבקות מבריקות להבהרת אמת, שנותרו מיותרות משום שהמתרגלת הזאת עברה מקום ואף מתרגל מקומי אחר לא יכול היה להשתמש בהן. הם שאלו אם אוכל לקחת אותן למקום אחר בו יעשו בהן שימוש, אחרת, זה יהיה בזבוז, ולהשאיר אותן יהיה סיכון בטיחותי. כך שיצאתי מחוץ לעיירה לשאול את המתרגל דונג, שהשתמש במדבקות בעבר, אבל הוא ענה שהוא לא עושה זאת יותר. אחרי שהסברתי לו את המצב, הוא הסכים לשתף פעולה אבל היה זקוק לכלי מיוחד.

חזרתי כדי להשיג את הכלי. כשהכול היה מוכן לפעולה, המתרגל המקומי ביקש שהכלי יוחזר לו כשההדבקה תסתיים. לא הייתי מרוצה מזה משום שהבטחתי שאתן את הכלי למתרגל דונג. בזבזתי זמן רב בללכת ולחזור כדי לתאם הכול. כשהתרעמתי והתלוננתי אצל אשתי לגבי זה, הבנתי שלא ניגשתי לקונפליקט בצורה נכונה. עליי לסלק את התרעומת ופשוט לשתף פעולה ללא כל תנאי.

השתמשתי בביתי ובמכוניתי כמקום אחסנה לפרויקט. בסביבות אותו הזמן נעצרו שני מתרגלים ללא עילה חוקית. אחת מהם הייתה מתרגלת חדשה יחסית. היא מסרה לרשויות שמות של מתרגלים אחרים והיא ידעה את כתובת ביתי. דאגתי שמא היא תספר למשטרה עלינו, אבל שחררתי את המושג הזה מיד. אמרתי לעצמי: "אני עושה את הדבר הנכון ושום דבר לא יכול להזיז את לבי".

השלב האחרון בייצור הושלם בתוך ביתי. המדבקות המבריקות היו יפהפיות ומושכות את העין והן הפכו פופולריות ביותר בקרב מתרגלים עמיתים. שמחתי מאוד שהן יכלו לשחק תפקיד בהצלת אנשים.

הודות לתכנונים של המאסטר, מה שנראה לא נעים ומדאיג הפך לדבר הטוב ביותר. אני מקווה שכל אחד מוקיר את ההזדמנות שהמאסטר העניק לנו כדי לטפח. אי אפשר להשיג דבר ללא החמלה השופעת של המאסטר. תודה רבה לך מאסטר.