Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

התערות בזרם המרכזי של החברה מסייעת לעורר את המודעות לרדיפה

26/03/2019 |   מתרגלת מטאי-פיי, טייוואן

(Minghui.org)

שותף בוועידת הפא האסיאתית ב-2018

ברכות למורה ולמטפחים העמיתים,

כדי לעזור למאסטר בתיקון הפא הצטרפתי למועדוני חברים שונים ואני משתתפת בפגישות שמאפשרות לי לבנות קשרים עם אנשים בזרם המרכזי ולהבהיר להם את האמת. בנוסף לכך אני כותבת מאמרים על התרבות וההיסטוריה של סין.

אינני אדם חברותי במיוחד ולעתים אני נרתעת מבעלי שררה. אולם אחרי שהתחלתי לתרגל, הרגשתי שצעד אחר צעד דוחפים אותי להיות חברותית. בשנים האחרונות, באמצעות כרטיסי ביקור של עיתון אפוק טיימס, צעדתי בדרך של הצלת אנשים שיש להם קשר גורלי עם הדאפא. בהדרכת הדאפא השתחררתי מהחזקות אישיות וקיבלתי את האומץ להמשיך ולפעול גם בתקופות של בדידות ושל חוסר אונים.

להשתחרר ממושגים ולנצל הזדמנויות

השנים האלה שבהן השתתפתי במועדונים חברתיים היו תהליך של שחרור אגו והתגברות על ההתנגדויות שלי להתחבר לאנשים, ותהליך של הסתגלות והתאמה למנהגים והליכות במועדונים חברתיים ולכללים הבסיסיים של יצירת קשרים במועדונים אלה. הרחבתי את מעגל ההיכרויות שלי וראיתי באלה שפגשתי אנשים הממתינים להצלה. כך הצלחתי לפעול טוב יותר בתיקון הפא.

תחילה היו לאנשים במועדוני החברים דעות קדומות עלי, שכן הם חשבו שאני מנסה לקדם משהו או מישהו. ככל ששיחררתי את האגו והתאמתי למועדון, הם שינו את עמדתם. הם סיפרו לחבריהם על הפשעים של המפלגה הקומוניסטית הסינית בנושא קצירת האיברים. כשהם ראו את העלונים של מופע ה"שן יון" בידיי, הם שאלו אם יש לי משהו מעניין לשתף אותם בו. כמה מהם ביקשו מיד מהמזכירה שלהם להזמין כרטיסים. אחרים ביקשו ממני לסייע להם בהזמנת הכרטיסים. כמה מהם הזמינו חברים למופע. היום, לספר לאנשים על הפאלון גונג ולקדם את מופע השן יון אינו קשה עוד כבעבר.

מאז שהצטרפתי למועדון רוטארי, אני יכולה לפגוש בקלות חברי מועדון הנמנים על האליטה החברתית בטייוואן וברחבי העולם. באופן זה אני יכולה להרחיב את מעגל החברים, מה שמסייע לי לספר לאנשים על הפאלון גונג ולהביא חומרי הסברה. חברי המועדון האלה ידידותיים. תחילה התקשיתי להסתגל לרעש של הריקודים ושל המוסיקה של אנשים רגילים. כשהסתכלתי בתוכי ראיתי שזה קשור להעדפות האישיות שלי או לאי העדפות שלי, בנוסף לאגו ענקי. אט אט התגברתי על המגושמות שלי ועל הפחד להתרועע עם אנשים.

בהשוואה למוארים שקיבצו נדבות והתחננו לאוכל כדי להציל אנשים, הסבל שלי כה זעיר . המאסטר אומר:

"הידעתם שכדי להציל אתכם הבודהא היה פעם קבצן ובקש אוכל בין האנשים הרגילים? היום אני שוב פותח את השער הגדול ומלמד אתכם את הדאפא כדי להציל אתכם. לא הרגשתי שזה כואב מכל הסבל שקבלתי, מה יש לכם שאתם לא מסוגלים לוותר עליו? האם תוכלו לקחת לממלכה השמימית את הדברים בלבכם שאתם לא מסוגלים לוותר עליהם?" ("יסודות להתקדמות במרץ", טיפוח אמיתי")

לאחר שנשאתי שני נאומים במועדון, חברי המועדון גילו עמדה חיובית כלפי הפאלון גונג וחתמו על העצומה נגד הרדיפה בסין. בחור צעיר, חבר מועדון, שעובד בחברת הייטק אמר שהוא מעריץ את מתרגלי הפאלון דאפא על הנחישות וההתמדה שלהם בהבהרת האמת באתרי תיירות. הוא סיפר שכשנשאל על ידי סינים על אטרקציות מפורסמות בטייוואן, הוא אמר שהאתרים שבהם יש מתרגלי פאלון גונג הם מפורסמים. ככל שיש לנו יותר חברים, אנו יכולים לאפשר להם להבין מהו הפאלון גונג וכך להפוך אותם לשליחים.

הפגישות השבועיות של המועדון איפשרו לי להכיר את הדוברים ואת האורחים. אולם לעתים לא עמדתי בפגישות האלה בגלל לוח הזמנים הצפוף שלי והעייפות. פעם הרגשתי חוסר רצון להשתתף בפגישה קבועה כזו של הוועדה האדמיניסטרטיבית, כיוון שלא נקבע נאום. למרות זאת המשכתי בהכנות ליציאה למפגש. כשעמדתי לצאת מהבית נזכרתי לפתע שהבטחתי לאחד החברים להביא לו עותק של ה״ג׳ואן פאלון״ למועדון. בסוף אותו ערב הצעתי לחברי המועדון להכיר את בית הספר לאמנויות שהוקם על ידי תלמידי דאפא בטייוואן. ההצעה שלי התקבלה. תוכנית הפעילויות כללה נאום של מנהלת בית הספר, מתן חסות, צפייה במופע של התלמידים וביקור בבית הספר. חשתי הכרת תודה למאסטר על שדחף אותי להשתתף בפגישה. חשתי אשמה על העצלות שלי ועל הרפיון בטיפוח. למרבה המזל לא החמצתי את ההזדמנות.

בחודש מרץ האחרון, חברי מועדון רוטארי בסינגל שבדרום קוריאה ביקרו את חברי המועדון של נאנדר שבטייפיי. לאחר שצפו בסרט קידום המכירות של מופע השן יון, שמעו את המידע על המופע בדרום קוריאה והכירו את אתר האינטרנט הקוריאני של אפוק טיימס, שלושת הנציגים שהגיעו מדרום קוריאה היו מלאי תשבחות. הנשיא החדש של המועדון בסיגנל כתב לי במכתב ברכה שהוא הצליח להזמין את כל חברי המועדון למופע השן יון.

כשהצטרפתי לראשונה לאגודה של מיזם למידה הרגשתי מבודדת ובודדה. רוב חברי האגודה והמרצים נוסעים תכופות לסין, והאגודה חששה מתיוג של המשטר הסיני. נשיא האגודה זוכה להערכה רבה בקרב החוג האקדמי, אנשי תעשייה והממשלה הן בסין והן בטייוואן. תחילה הייתה לו דעה קדומה עלי. אבל העמדתי את הצלת האנשים בראש סדר העדיפויות והנחתי בצד את מה שאנחנו קוראים השפלה. בפגישות שבהן נכחתי, ניצלתי כל הזדמנות להראות לו את כלי התקשורת של הדאפא. בתוך שנתיים הוא נהיה ידידותי והסכים לקבל ממני עותק של ה״ג׳ואן פאלון״. מאז הוא אדיב מאוד.

כתלמידת דאפא עליי להתמקד בטיפוח האישי שלי, בתיקון הפא ובהצלת אנשים. בזכות צבירה של ידע יעיל אני יכולה ליצור הזדמנויות. בעת קורסים של אימון שוחחנו על נושאים שונים, וגם הצגתי את נקודת המבט שלי, המבוססת על הבנת הפא. בדרך זו זכיתי להערכה. בתשובות שלי בכיתה, בתרומה שלי לעיתון של האגודה ובהעלאת כתבות וחדשות לאתר שלה, ובתשובותיי הסבלניות לשאלות והערות שהעלו חברים אחרים של האגודה, יכלו חברי האגודה להיווכח בחכמה ובאדיבות של תלמיד דאפא, ולהכיר את העובדות על הדאפא.

כמה חברים בעלי עמדה באגודה נקטו בפעולות נגד שיתופיי עם אנשים. לפעמים הרגשתי שאני רוצה להתרחק מהם, אבל האם הם אינם אלה שעלי להציל בחמלה? לכן ויתרתי על ההחזקה שלי להילחם ונהגתי בהם באדיבות. כך גם הם נהיו ידידותיים יותר יותר ואפילו בירכו אותי מיוזמתם. מתקרית זו הבנתי שלהיתקל בבעיות מאתגרות מאפשר לנו לשפר את רמתנו. אין עלינו לדחות את האתגר הזה. יחד עם זאת עלינו לנצל את ההזדמנות כדי להסתכל בפנים ולהרגיש הכרת תודה על מפגש כזה גם אם אינו נעים.

בתקופה שבה הלכתי לשיעורים של האגודה החמצתי כמה הזדמנויות בגלל הפחדנות שלי. חשתי בושה שאכזבתי את ציפיות המאסטר וציפיות הישויות החיות. המנכ״ל של חברה מפורסמת הגיע כדי לשאת נאום. הוא שאל מי בימינו מוכן להקריב את חייו למען עקרונות. כששמעתי את השאלה רציתי להשיב: ״מתרגלי הדאפא מוכנים״, אולם היתה לי הפרעה באותו הרגע ואיבדתי את המחשבות הנכונות שלי. לא הצלחתי להשיב מיד ואף סירבתי לענות על כך. בעודי חשה חרדה, המנ"כל הקיש פעמיים על שולחני. הרגשתי כאילו הוא מכה בראשי. המאסטר הזכיר לי לנהוג כתלמידת דאפא. המאסטר נתן לי הזדמנות פז לספר לכל הנוכחים את העובדות על הרדיפה, אבל לא ניצלתי אותה.

לאחר שאחד החברים שלי מהאינטרנט קרא כתבות של כלי התקשורת של הדאפא במשך שנה, הוא הזמין אותי לארוחת ערב חגיגית של ה"אחווה" שלו. נעניתי בשמחה להזמנה. כשהושטתי עלון של "שן יון" לנשיא האחווה, הוא אמר לי שהוא כבר קנה כרטיסים. הוא הילל את הפאלון גונג על התפקיד שלו במופע השן יון ובתקשורת, וביקש שאציג את עיתון האפוק טיימס לנוכחים. היו שם כשלושים אורחים כולל פרופסורים וחברים של מועדוני רוטארי וליונס. כמה מהם הביעו רצון לראות את מופע השן יון. כמה מהם היו אנשי עסקים בסין והיו קוראים של האפוק טיימס. הם שיבחו את העיתון שלנו על אומץ מול המשטר הטוטליטרי. האירוע הזה איפשר לאליטות חברתיות לשמוע על הדאפא, וכל זה בזכות החברות שלי באינטרנט עם אדם שמעולם לא פגשתי קודם לכן פנים אל פנים.

כמה מתרגלים שאלו אותי מדוע אני הולכת לאחוות של גברים. אכן מעולם לא חשבתי עם מדובר במועדונים של גברים או של נשים. כל מה שעמד לנגד עיניי היה ההזדמנות. באמצעות האינטראקציות האלה ברשתות החברתיות, זכיתי במתנות שלא ציפיתי להן. אם נניח למושגים האנושיים שלנו ונתמקד במאמצים להצלת אנשים ונקדם אותם, הדלת לההדמנויות תיפתח בפנינו.

לספר לאנשים על הדאפא הוא המפתח להצלת אנשים

בישיבת מנהלים של כמה אגודות, המנהל הכללי הציג אותי כיו״ר מועצת המנהלים של אפוק טיימס. איש מבוגר היכה בשולחן וצעק: ״אפוק טיימס זה לא העיתון של הפאלון גונג? הוא מפריע לאיחוד בין טייוואן לסין!״ זה היה האיש שסירב לקחת את עיתון האפוק טיימס כשהצטרפתי לאגודה. בשעתו הייתי עמוסה מכדי לעסוק בבעיה שלו. והנה אחרי שנתיים הוא מאותת לי באופן בוטה כל כך שהוא רוצה לדעת יותר על הפאלון דאפא. מיד אחרי הישיבה תכננתי ביומן לקבוע איתו פגישה אישית.

ביום שבו נפגשנו, פניו היו חסרות מבע, הוא סירב לקחת את עלוני הפאלון גונג. כשדיברתי איתו על הרדיפה של הפאלון גונג, הוא סירב לשמוע והחל לצעוק. למעשה אביו ומשפחתו נרדפו על ידי המפלגה המרושעת והיגרו לטייוואן עם מפלגת הקואומינטאנג. הם פתחו עסק והפכו למנהיגי הטייוואנים שחיו בחו״ל. לעתים קרובות הוא נסע לשנחאי וזכה ליחס של כבוד מצד פקידים בחירים בסין. מאחר שהוא היה מבולבל מעוצמתה של ה״מולדת״ הוא לא הצליח לזהות את הרשעות של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

הוא דיבר ללא הפסקה. בהזדמנות הראשונה שנפלה לידי הצלחתי לומר לו שההון והקידום שהמפלגה המרושעת מציעה לו הם פיתיון, ושמטרתם להפוך אותו לשותף לדבר עבירה של הכנופיה הקומוניסטית לסייע לה לרדוף חפים מפשע. כשהוא דיבר על החלום הסיני, הבאתי לו דוגמאות לכך שהמשאבים בסין נוצלו עד היסוד על ידי המפלגה המרושעת. לבנקים בסין יש חוב גדול, הממשלות המקומיות נמצאות בחוב. נתוני התמ"ג המזוייפים של סין גורמים לדלדול, לזיהום סביבתי, למזון מסוכן לבריאות, לעודף קיבולת, לבריחת מוחות. המשטר הקומוניסטי מקיים את כוחו הפוליטי על חשבון חייהם של חפים מפשע. כל אלה הם סיוט עבור העם הסיני. למעשה האיש המבוגר ידע את כל העובדות האלה. בסוף הוא הסכים לקחת מידי את עיתון האפוק טיימס, את המגזין השבועי של העיתון ואת הספר ״קציר הדמים״ ואמר לי שבפעם הבאה הוא יזמין אותי לארוחה.

בפגישה שלאחר מכן האיש המבוגר הזה דיבר בשמחה על ההיסטוריה ועל התרבות של סין. כתגובה על כך הוספתי כמה עובדות היסטוריות ודיברתי על שינויים בתופעות אסטרונומיות. השיחה שלנו נמשכה מארוחת הצהריים עד ארוחת הערב. אחרי שהסתכלנו בסרטון לקידום מופע השן יון, הוא היה מלא תשבחות וקנה חמישה כרטיסים. לאחר שצפה במופע, הוא אמר: "כבר אין לי דעה שלילית על הפאלון גונג. מופע השן יון מצוין". אבל הוא הוסיף שאינו יכול להסכים עם מתרגלי הפאלון גונג שמציבים דוכנים באתרי התיירות. אמרתי לו שמתרגלי הפאלון גונג מטפחים אמת-חמלה-סובלנות והבאתי דוגמאות. הם מעולם לא נלחמו ברודפים, ורק קיוו שעושי העוולה יוכלו להבין את החוק השמימי שעל פיו טוב מתוגמל בטוב ורע מתוגמל ברע, ושהם יוכלו לזכות בעתיד טוב. אחרי כן הוא הפסיק לדבר על החלום הסיני והציג אותי באופן חיובי במפגשים של האגודה.

אחר כך הבאתי לו את הספר "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית הסינית", הוא אמר שאינו זקוק לכך כיוון שהוא מכיר היטב את המפלגה הקומוניסטית. אולם משהעיף מבט במאמר המערכת של אפוק טיימס, עיניו נפערו לרווחה והוא לקח את הספר. בתחילת השנה, כשהוא הוא נבחר למנכ״ל, הוא לקח בשמחה את הספר The Ultimate Goal of Communism, והביע מכל הלב הערכה רבה לאפוק טיימס. המאסטר אומר:

״הבהרת האמת באופן פתוח והגון היא בדיוק הדבר שעל תלמידי הדאפא לעשות. אני גם אומר לכם שכל היצורים החיים בעולם של היום הגיעו למען הפא. אם אתם רוצים שיצור חי יבין בבהירות נקודה זו, אתם צריכים ללכת ולהבהיר לו את האמת. זהו מפתח מאסטר, המפתח שיכול לפתוח את הדבר הזה שננעל אצל כל היצורים החיים במשך זמן רב והמתין במשך עידנים." (מחיאות כפיים) ("לימוד הפא בוועידת הפא באטלנטה 2003").

לעשות היטב וללא תנאי את שלושת הדברים

טיפוח הוא דבר רציני. כל מחשבה ולו הזעירה ביותר צריכה להיות טהורה. בחיי היום יום, עלינו להיות מודעים להחזקות שלנו, להשמיד אותם צעד אחר צעד, ולנצל כל הזדמנות להתקדם בטיפוח שלנו.

בפורום לסחר וכלכלה אחד הבעלים של מפעל ייצור אמר לי שעלי לתת את כרטיס הביקור שלי לעוזר שלו כיוון שהעוזר שלו פנוי יותר ממנו. חשבתי שאולי הוא רגיש לנושא ה״אפוק טיימס״. מאוחר יותר נשיא חברת תרופות גם ביקש ממני לפנות לעוזר שלו, אולם העוזר חשב בטעות שאני עיתונאית. חשבתי ששני המעסיקים אינם יודעים שאני יושבת ראש מועצת המנהלים של חברה. חשבתי שאם הם יקראו את המכתב האישי שלי שהכנתי בארנק, הם יחושו אי נעימות על שדחו אותי בחוסר נימוס. בלילה חלמתי שאני מפליגה בספינה עם קבוצת אנשים. כולם נכנסו בדלת ורק אני נותרתי בחוץ. זמן מה איש לא יצא מהדלת. התחלתי להתלונן בלבי ואז שמחתי לאידם בעודי חושבת: "אם הייתם יודעים מי אני הייתם מתחרטים". כשהתעוררתי מהחלום, הבנתי שיש לי החזקה נסתרת לפרסום ואת הקשר שלה לתחושת המרירות שלי. למרבה הפתעתי כל מי שנכנס בדלת עלה לשמים ורק אני נשארתי כבולה לעולם האנושי בגלל ההחזקה שלי. תודה לך מאסטר שהארת את דרכי בחלום, ואיפשרת לי לראות באמצעותו את ההחזקה הסמויה שלי. ניתנה לי הזדמנות לראות אותה ולסלק אותה.

לפני כשלוש שנים, התחלתי להיות מעורבת בכתיבת תיעוד בנושאי אמנות והיסטוריה. הנושאים לא היו מוכרים לי ולשם כך נאלצתי לקרוא המון טקסטים סיניים קלאסיים. כיצד לחשוב "מחוץ לקופסה" ולשמור על מהות התרבות האלוהית שהוקנתה לנו? לא היה לי משהו שאוכל להתייחס אליו ולהיעזר בו. למצב הטיפוח שלי יש תפקיד מפתח בעבודתי. למרות שהצלחתי לעבוד מסביב לשעון ולישון מעט, התקדמתי רק מעט בכתיבה ובעריכה. אולם התעקשתי יום יום לומר בעל-פה שני עמודים מתוך ה"ג'ואן פאלון" ולשלוח מחשבות ארבע פעמים ביום. התהליך היה כרוך בקשיים רבים. בתוך חצי שנה יכולתי לומר בעל-פה את כל ספר ה״ג׳ואן פאלון״ ולאחר הפסקה חזרתי לעבוד על מאמר על היסטוריון מפורסם. לא היה לי שמץ של מושג כיצד לכתוב את המאמר אבל אז פתאום עלה במוחי מבנה ברור למאמר והצלחתי לסיים אותו בקלות ובאופן חלק.

מאחר שנאלצתי לבלות זמן רב בקידום המופע של התזמורת הסימפונית של השן יון התקשיתי להתמקד בכתיבה ובעריכה. לאחר שנאבקתי לעמוד בדרישות של עבודתי בתחילת השנה והשתתפתי בהפגנה נגד הרדיפה בהונג קונג הרגשתי שמה שדרוש לי הוא מחשבה נכונה ולא סיעור מוחות. בלב שקט ובסיוע האיכויות שזכיתי בהן בעבודתי בהבהרת האמת, הצלחתי להתרכז בקריאה ובכתיבה לאחר שחזרתי הביתה. מאז, השתתפתי בכמה מסעות הסברה נגד הרדיפה בהונג קונג.

כשהצטרפתי בעבר להפגנות נגד הרדיפה בטייוואן, הונג קונג ואמריקה לעיתים קרובות ראיתי מולי דברים כמו, למשל, מתרגלים עמיתים מפטפטים, הבאנרים אינם מוחזקים כראוי, המשתתפים אינם הולכים בקו ישר. תחילה, פעמים רבות הסתכלתי בחוץ, הייתי מודאגת וביקורתית, ולא הייתי מסוגלת לשלוח מחשבות בלב שלם ולהשמיד את ההפרעות. באמצע חודש יולי כשביקרתי שוב בהונג קונג החלטתי לעשות היטב את חלקי שלי, ומאותו רגע לא ראיתי עוד פטפטת או התנהגות לא הולמת בהפגנה. גם לא חשתי צמא או עייפות, וכשחזרתי הביתה בחצות הייתי מלאת אנרגיה.

לעתים מאחר שהייתי עסוקה בעבודה שבה השתתפתי התקשיתי להשקיט את לבי. התחלתי לומר את הפא בעל פה. כשהתרכזתי בשינון הפא, הצלחתי גם להבין את הפא ברמות גבוהות. אף על פי שלא תמיד הצלחתי לחזור בעל פה על הפא באופן חלק בשל הפרעות חיצוניות, עדיין הצלחתי לומר אותו בעל-פה. אולם כשתרגלתי או שלחתי מחשבות נכונות לא הצלחתי להתרכז, כי מוחי היה טרוד מדי בדברים שהייתי להוטה לעשות. לא הצלחתי לשחרר את האגו, והמחשבה שלי לא הייתה טהורה. כשעשיתי משהו, המחשבות שלי הושפעו מרגשות האדם הרגיל שבי, ואז עלו ההחזקות של התפארות, שביעות רצון עצמית ומאבק.

כשהבנתי את הסוגיות האלה יכולתי גם להבין בקלות מה הייתה המחשבה חסרת הבסיס שעיכבה אותי, וכך יכולתי להתנגד לה ולהתקדם.

סיכום

המאסטר אומר ב"ג'ואן פאלון":

"כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה"

בשנים האחרונות צברתי ידע רב ומגוון, התחברתי עם אנשים רגילים והשתמשתי בדרכים שונות לעזור למאסטר לתקן את הפא. אתגרים רבים היו כרוכים בתהליך זה. הצעד הראשון הוא הקשה מכל. כל עוד אין חשש מתלאות, רואים את הפא כמורה, ועומדים איתן מול האתגרים, הפא ימצא את הדרך עבור המתרגלים ויעזור להם למצוא את אלה הממתינים להצלה.

אנשי העולם רואים את ההתמדה והמאמצים האינסופיים של מתרגלי הדאפא. על אף שלפעמים הביצוע שלי היה מגושם, ההתמדה שלי לתמוך באמת זוכה להערצת האנשים הרגילים והם אפילו רוצים להיות כאלה גם כן. מעבר לכך, לאנשים הרגילים יש צד שמבין שמתרגלי הדאפא מצילים אותו. עלינו להזכיר לעצמינו לא לשכוח את המטרה המקורית שלנו ולפעול עם מחשבות נכונות כדי להציל עוד אנשים.

ברצוני לשתף אתכם בשיר של המאסטר:

"המואר הגדול אינו פוחד מסבל רצונו מחושל מוצק כיהלום ללא החזקה לחיים או למוות הולך בדרך תיקון הפא בגלוי ובאצילות" ("מחשבות נכונות ופעולות נכונות", "הונג יין II" תרגום זמני)

כל מה שנכתב לעיל הוא חווית הטיפוח שלי. אם יש משהו שאינו ראוי אנא ציינו זאת.

תודה לך, מאסטר. תודה לכם המתרגלים העמיתים.