(Minghui.org)

שותף בוועידת הפא במרכז ארה"ב ב-2018

התחלתי לסבול מכאבי ראש כשהייתי ילדה קטנה. בגיל ההתבגרות סבלתי מכאבי ראש שבוע או שבועיים בכל חודש. כשכאב הראש הגיע לא יכולתי לאכול או לישון. זה הרגיש כמו חוויה של סף-מוות כמעט כל חודש. ניסיתי כל מיני תרופות סיניות ומערביות אבל שום דבר לא עבד.

מכיוון שלקחתי הרבה תרופות אשר שיבשו את המערכת ההורמונלית והמטבולית שלי, הופיעו כתמים כהים על פני ועיגולים שחורים מתחת לעיני, והייתי חיוורת.

התחלתי לתרגל פאלון דאפא בינואר 1998 והדאפא חידש את חיי. הרגשתי בריאה בפעם הראשונה בחיי והפסקתי לסבול מהעינוי החודשי. כולם אמרו שאני נראית הרבה יותר צעירה מגילי האמיתי.

אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית התחילה את דיכוי הפאלון דאפא ב-20 ביולי 1999 נרדפתי מספר פעמים. בסופו של דבר נמלטתי לארצות הברית. הייתי רוצה לשתף כמה מההתנסויות וההבנות ממסע הטיפוח שלי.

להיפטר מקנאה

פה בארה״ב יש הרבה הזדמנויות לשתף פעולה עם מתרגלים אחרים, ואלה גם הזדמנויות עבורי לזהות את ההחזקות שלי.

בחלוף הזמן פיתחתי דעה רעה על מיי (שם בדוי) ותמיד חיפשתי את המגרעות שלה. למרות כוונותיי הטובות, כל פעם שעבדנו יחד המצב תמיד הפך לשלילי ולא היינו מרוצות. היא צעקה עלי פעמיים בפני מתרגלים אחרים. בפעם אחרת היא כמעט דחפה אותי. למרות שנראיתי רגועה מבחוץ, הסובלנות שלי לא הייתה אמיתית ובתוכי השתוללתי מרוב כעס. עשיתי כמיטב יכולתי להימנע ממנה.

כשמתרגלת אחרת הבחינה בקונפליקט בין מיי לביני היא אמרה לי בחמלה: "זה מאד ברור שאת מתנשאת עליה, וזה לא בסדר. עליך לשנות את גישתך". ידעתי שבטיפוח דבר אינו מקרי אבל לא הצלחתי לשחרר את הכעס שלי ואת תחושת העוול. כשהסתכלתי פנימה, כל מה שיכולתי לראות היה המגרעות שלה.

מאוחר יותר קראתי מאמר באתר מינג-הווי, והוא עזר לי להבין שהתנשאות על אחרים נובעת מקנאה. לא יכולתי להסתדר אתה כי קינאתי. לפתע הבנתי שאני לא יכולה להסתדר עם אף אחד שאני מרגישה שהוא טוב ממני.

המאסטר אמר:

״אנשים קנאים מסתכלים למטה על אחרים ולא מרשים לאחרים לעלות עליהם. כשהם יראו מישהו מוכשר יותר מהם, הם מאבדים את האיזון, לא יכולים לסבול את זה ולא יקבלו את העובדה.״

"קנאה היא מכשול גדול מאוד בטיפוח, שיש לו השפעה חזקה על המטפח. היא משפיעה במישרין על עוצמת האנרגיה של המתרגל, פוגעת בחבריך המטפחים ומפריעה ברצינות בטיפוח-תרגול שלך לקראת רמות גבוהות. כמטפח יש להיפטר ממנה במאה אחוז. יש אנשים שטיפחו עד לרמה מסוימת, ודווקא מהקנאה אינם יכולים להיפטר. יתר על כן ככל שזה קשה יותר להיפטר ממנה כך הקנאה נוטה יותר להתחזק. סוג זה של כוח מתנגד גורם לחלק המשופר כבר של השין-שינג (טבע הלב) להיות פגיע." ("פאלון גונג", פרק שלישי, "לטפח את השין-שינג", "להשתחרר מהקנאה”)

ההבנה שלי היא שקנאה באה מרדיפה חזקה אחרי תהילה, ומהמנטליות של לאמת את עצמנו. אם יש לנו החזקות חזקות הכוחות הישנים יגבירו אותן וישתמשו בהן כדי לחסום את הנתיב שלנו לשלמות. המטרה הסופית שלהם היא להרוס אותנו. אז אם אנחנו מקנאים במישהו, אנחנו הולכים בנתיב שארגנו הכוחות הישנים. הרגשתי כה מבוישת. כל המתרגלים הם תלמידיו של המאסטר. עלי לשים את האגו שלי בצד ולהתייחס למתרגלים עמיתים בחמלה. עלי להתמקד בחזקות שלהם ולהיפטר מהמחסומים שמפרידים בינינו כדי שאוכל לפעול טוב יותר בהצלת אנשים.

לסלק תרעומת ותלונות

אני עובדת בחברה שעוסקת בטיפול בקשישים. בעבודה אני נוהגת על פי העקרונות של הדאפא. אני עושה היטב את עבודתי והלקוחות וגם חברי לעבודה מעריכים אותי.

אבל תהליך הטיפוח הוא תהליך של שיפור מתמיד. הרבה החזקות שהתעלמתי מהן צפות ועלי להתמודד איתן ולהיפטר מהן. כאשר נקלעתי לקונפליקט לא הצלחתי לפעמים להתנהג כמתרגלת ובמקום זה חיפשתי פתרונות בחוץ.

לפני כמה זמן היו לי שתי נשים שטיפלתי בהן – אחת בבקרים ואחת אחר הצהרים. הן גרו באותו בניין וזה היה לי נוח. אבל הקשישה שטיפלתי בה בבקרים לא הייתה קלה. היא גרמה לי לאבד את הלקוחה של אחר הצהרים. לא הייתי מרוצה והתחלתי להתלונן.

יום אחד היא ביקשה ממני להסיע אותה לבית של חברה. אמרתי לה שמדיניות החברה אוסרת עלי להסיע לקוחות. לפני שסיימתי לדבר היא התחילה לצעוק עלי. מילותיה היו לא הגיוניות. קולה החד והקשה פגע בי. לא הסתכלתי פנימה. במקום זאת חשתי כלפיה תרעומת גדולה אפילו יותר. אולי בגלל שהתחלתי לשנוא אותה הכוחות הישנים ניצלו את ההחסרות שלי. הייתה לי תאונת דרכים ימים ספורים לפני מופע השן יון המקומי אצלנו. הייתי בסדר אבל המכונית נהרסה לגמרי. כמה ימים מאוחר יותר החברה נתנה לי משימה חדשה שעל מנת לבצעה היה עלי לעזוב את הקשישה 30 דקות מוקדם יותר. כשאמרתי לה זאת היא התנגדה בתוקף. החלטתי להפסיק לעבוד בשבילה. דיברתי עם הממונים עלי והם הסכימו. עבר חודש אבל הם לא מצאו איש להחליף אותי. מזווית הראייה של אדם רגיל זה היה כי הלקוחה הזו הייתה קשה ואף אחד לא רצה לעבוד בשבילה. אבל בגלל שאני מתרגלת ידעתי שהסיבה האמיתית היא שיש לי החזקה חזקה ושלא עברתי את המבחן. במקום לשחרר את ההחזקה ניסיתי להימנע מהמבחן. במהרה הגיע מבחן חדש. חניתי במקום הלא נכון וקיבלתי קנס של 350 דולר. על פני השטח נגרמה הבעיה הזו על ידי הקשישה. השנאה שלי כלפיה נסקה ולא יכולתי לסבול אותה יותר.

אבל אני מטפחת. כשנרגעתי קראתי את הפא והסתכלתי פנימה. ראיתי שלא הצלחתי לנהוג לפי הפא בזוטות של היומיום. לא הצלחתי לטפח את עצמי בכל פעם שצץ עניין פעוט ובמקום זאת ראיתי את מגרעותיהם של אנשים אחרים. אפילו ציפיתי מאנשים אחרים לעשות את עבודתי קלה יותר וציפיתי מאחרים לעזור לי ולהתאים את עצמם ללוח הזמנים ולתכניות שלי. הייתי יותר מדי מרוכזת בעצמי. בגלל שהייתי כך זמן כה רב, לא יכולתי לסבול אם דברים לא הלכו כפי שתכננתי.

המאסטר אמר:

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו. אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר. לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה." ("יסודות להתקדמות במרץ", "מצבים")

מי שמתלונן רואה הכל מנקודת המבט של עצמו ולעתים קרובות יש לו מחשבות רעות. המנטליות הזו היא אנוכית. לא רק זאת, השנאה עצמה היא אחד מהמכשולים הגדולים ביותר בנתיב הטיפוח והיא מונעת מאיתנו לפתח חמלה.

ברגע שזיהיתי את כל ההחזקות האלה יכולתי להרגיש את לבי מתרחב ואת השין-שינג שלי משתפר. שוב ראיתי את החשיבות של הסתכלות פנימה. החברה מצאה מישהו שיחליף אותי תוך זמן קצר.

לזכור ליישם את העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות

החברה שלי משתמשת בטלפונים של הלקוחות כמערכת לרישום זמנים עבור המעסיקים. במשך תקופה עבדתי אצל זוג קשישים שאהבו אותי מאד. מכיוון שאני יעילה תמיד סיימתי את עבודתי לפני הזמן המתוכנן. אבל לא יכולתי ללכת בגלל המדיניות של רישום הזמנים. הבעל ניסה לרשום טלפון סלולרי תחת שמו ולתת לי להשתמש בו כדי להירשם בכניסה וביציאה. כך יכולתי לעזוב מיד לאחר שעבודתי הסתיימה.

אבל האישה התנגדה. היא התעקשה לדבוק במדיניות והם התווכחו. הבעל הציע שאני אקבל את ההחלטה הסופית.

אני יודעת שמעבידים רבים משתמשים בטלפונים הסלולריים של הלקוחות כדי לרשום את הזמנים. אבל אני מטפחת. אין עלי לעשות דברים למען הנוחות שלי, ועלי לאמת את הפא בהתנהגותי. הודיתי להם ואמרתי: "אני מתרגלת של פאלון דאפא, המלמד אמת-חמלה-סובלנות. אני לא אקח אתי את הטלפון הסלולרי. אל תדאגו. לא אעשה דבר נגד המדיניות למען נוחותי האישית". הזוג שמח בהחלטתי.

כמה זמן לאחר מכן מצאה החברה בעיה ברישום הזמנים שלי. הם ידעו שאני עושה עבודה טובה אבל לא הצליחו למצוא את הסיבה לחוסר ההתאמה. הם אמרו לי שכל עוד אני מסיימת היטב את העבודה אני לא חייבת לעדכן את רישום הזמנים שלי. כך הפך לוח הזמנים שלי להרבה יותר גמיש. במהלך העבודה לקידום ה"שן יון" בשנתיים האחרונות היה לי הרבה זמן פנוי להסיע מתרגלים עמיתים, לתלות עלונים על דלתות ולהדביק פוסטרים.

באמצעות התקרית הזו הבנתי שאם אנחנו נוהגים על פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, לא נאבד דבר והכל ילך באופן חלק.

להבהיר את העובדות בעבודה

אני עובדת בבית של קשישים שיש בו כ-60 דיירים סינים. זמן קצר לאחר שהתחלתי לעבוד שם נודע לכולם שאני מתרגלת פאלון דאפא. שמעתי אותם מדברים עלי לעתים קרובות באופן שלילי, בגלל שהם הולכו שולל על ידי תעמולת השנאה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. ידעתי גם שהם צופים בערוצי הטלוויזיה הסינים הממשלתיים.

מרבית אותם קשישים הם מורים או רופאים בפנסיה. היות שהם קיבלו חינוך בבתי הספר של המפלגה, לא קל לשכנע אותם בשום דבר, אבל ידעתי שזו אחריותי להצילם.

התחלתי בכך שפיזרתי עיתוני אפוק טיימס בלובי. בהתחלה הבאתי חמישה עותקים כל שבוע. בהדרגה גדל המספר עד לשלושים עותקים. כשרק התחלתי היו אנשים קרעו את העיתון וזרקו אותו לפח. היו שקיללו אותי. גברת אחת אמרה לי: "העיתון הזה מלא שטויות. אני לא אוהבת אותו". אמרתי לה: "דודה, העיתון הזה הוא טוב. הוא מספר את האמת. את לא יכולה לראות את הסיפורים האמיתיים האלה בעיתונים אחרים". היא חייכה.

בשנה הראשונה שעבדתי שם הענקתי לכל דייר סיני לוח שנה של מינג-הווי. מחצית מהדיירים הושיטו לי בחזרה את לוחות השנה. בשנה השנייה יותר אנשים קיבלו אותם. מאוחר יותר, לא רק שהם קיבלו אותם, אלא שכמה אפילו ביקשו לוחות נוספים כדי שיוכלו להעניק לילדיהם. עכשיו הם אפילו מתקשרים אלי כדי לשמור עבורם עותקים.

זוג אחד הם פרופסורים בקולג׳ בפנסיה. מכיוון ששניהם נרדפו במהלך מהפיכת התרבות הם הכירו ממקור ראשון את הטבע המרושע של המפלגה הקומוניסטית. עם זאת הם היו מאמינים נוצרים, לכן הם לא רצו להקשיב לי כשסיפרתי להם על פאלון דאפא. לא ויתרתי והמשכתי לדבר אתם. בהתחלה הם סירבו לקרוא את האפוק טיימס, אבל עכשיו הם מבקשים ממני את הגיליונות החדשים. הם גם צופים בערוץ הטלוויזיה NTD מדי יום. האישה לא הייתה חברה בשום ארגון של המפלגה הקומוניסטית, והבעל הסכים לפרוש מהמפלגה.

לאחר שהבעל הלך לעולמו, היה לי חלום ובו הוא היה איש צעיר בחליפה, מחייך אלי. אני חושבת שזה אומר שהוא במקום טוב.

אני עובדת לפעמים בבית קשישים אחר שבו חיים גם כן כ-60 קשישים סינים. אני מביאה לשם עותקים של אפוק טיימס כל שבוע. יום אחד כשהבאתי את העיתונים ניגשה אלי גברת קשישה. היא אחזה בידי והודתה לי שוב ושוב על כך שאני מביאה "מזון" בשבילם. סיפרתי לה על פאלון דאפא ועל החומרה של הרדיפה בסין. היא נתנה לי את מספר החדר ומספר הטלפון שלה ואמרה"אני רוצה לתרום קצת כסף"

הודיתי לה ואמרתי לה שמתרגלי פאלון דאפא אינם מקבלים תרומות. כששאלה "אז איך אני יכולה לעזור?" אמרתי לה שהיא יכולה להגיד לאחרים לקרוא את האפוק טיימס. היא הסכימה בשמחה.

היא אמרה: "בבקשה היזהרי. יש כמה חברי מפלגה פה. עליך להיזהר במיוחד מזה וזה, הוא המנהיג של חברי המפלגה פה. הרבה סינים מפחדים ממנו, אבל אני לא. הוא לא מוכן לקרוא את האפוק טיימס, והוא יושב שם ומנסה למנוע מהאחרים לקחת עותקים".

כמה שבועות לאחר מכן נתקלתי בה שוב. היא אמרה: "יש לי חדשות טובות. האיש הזה התחיל לקרוא את האפוק טיימס. כששאלתי אותו מדוע הוא קורא אותו הוא דרש לדעת איזו סיבה יש שלא יקרא אותו!"

עבר עוד שבוע. הגברת אמרה לי שהיא מתכננת ליצור קשר עם ספריית האוניברסיטה המקומית שם לומדים הרבה סטודנטים סינים. היא תבקש מהם לעשות מנוי על האפוק טיימס מכיוון שבספריה יש שורה של מדפים עבור ספרים, מגזינים ועיתונים סינים. מאוחר יותר היא סיפרה לי בטלפון שהספרייה לא רצתה לעשות מנוי על העיתון. היא אמרה להם שהיא תשלם על המנוי אבל הם עדיין היססו. אז היא סיפרה לאדם האחראי שם על הרדיפה נגד הפאלון דאפא, כולל קצירת האיברים על ידי הממשלה, ושהאפוק טיימס חושף את האמת. האדם האחראי מיד שינה את דעתו והסכים לשלם על המנוי. השלמנו את מילוי הטפסים עם הספרייה. האישה הקשישה אחזה בידי ואמרה ברצינות: "מעתה ואילך, זו אחריותך לדאוג לעיתונים שם". לאחר מכן היא נעלמה. התקשרתי מספר פעמים אבל איש לא ענה. הלוחית עם השם על דלתה גם הוחלפה. מאז אני לוקחת את העיתונים לספרייה, כבר שש שנים.

פגשתי סוגים שונים של אנשים וחוויתי דברים רבים. לא משנה מה קורה, אני תמיד מנסה להסתכל פנימה ולשפר את עצמי על בסיס הפא. אני תמיד מנסה להשתמש בפא כדי להדריך את דברי ואת התנהגותי. אני מנסה להתנהג לכל אדם סביבי בחמלה. אני תמיד זוכרת לאמת את הפא בסביבת העבודה שלי.

ראיתי אנשים רבים שדוחים את השקרים של המפלגה הקומוניסטית. אנשים רבים אומרים עכשיו שמתרגלי הדאפא הם טובים. כמה שיבחו אותי ואמרו שאני ישרת-דרך וטובת לב. כמה אמרו:"פאלון דאפא הוא טוב. בבקשה למדי אותנו את התרגילים".

תודה לך מאסטר, תודה לכם מתרגלים עמיתים.