Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

[לציון יום הפאלון דאפא העולמי] החזון האמנותי שלי התמלא צבעוניות לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא

מאי 16, 2019 |   מתרגלת פאלון דאפא בארגנטינה

(Minghui.org)

(הוגש לאתר מינג-הווי לחגיגת יום פאלון דאפא העולמי 2018)

כאמנית אני יכולה להגיד שאמנות, אצל אנשים המסורים לאמנותם, מצליחה לבטא ולהוציא לאור את האני

הפנימי שלהם, מה שחושף את המחשבות, הרגשות והתחושות שלהם. במובן זה אפשר להגיד שהאמנות שלי השתנתה לאחר שמשהו בתוכי גם השתנה. אני זוכרת שמאז שהייתי ילדה היו לי הרבה מחשבות, והייתי מוטרדת בנוגע לשאלה מהי הסיבה לחיי אדם, ומה התכלית או המשמעות שלהם. המחשבות הקיומיות הללו נשארו תמיד במהלך התבגרותי, לתוך הבגרות, וכסטודנטית לאמנות. התחלתי ליצור יצירות אמנות, פסלים, חפצים, רישומים ותוכן אמנותי שהיו קשורים לדברים האלה. למרות שלמדתי, חיפשתי ידע, קראתי ספרים ואימנתי את עצמי בדברים האלה, מעולם לא מצאתי תשובות לשאלות הראשוניות האלו שהטרידו אותי.

נושא חשוב בעבודתי האמנותית באותה תקופה היה הריקנות, סוג של ריקנות קיומית, עם גוון שלילי מסוים וחזון אפוקליפטי. הם התקשרו לחפצים כמו ״בובות״, חלקן מעוותות או שרופות, תוצאות של ניסויים מדעיים כושלים, שיבוטים, ערים עתידניות הרוסות וכולי.

ציור לא היה תחום שחשתי בו נוח באותה תקופה. כן חשתי בנוח עם רישומים ללא צבע, עם חפצים עשויים מתיל, אוספים של חפצים שונים שנמצאו ברחוב, או פסלים מברזל מרותך. זו הייתה אסתטיקה קרה, קשה ומלאת כאב למדי.

אני לא זוכרת היטב את השנה אבל אני חושבת שהיא הייתה 2007, כשחבר נתן לי עלון של פאלון דאפא. בהתחלה לא ייחסתי לו חשיבות רבה. אחרי זמן-מה דפדפתי באתר האינטרנט וראיתי שיש אתר תרגול בחינם סמוך לביתי. הלכתי לשם והשתתפתי בתרגילים. במהרה התחלתי לקרוא את הספר ״הפאלון גונג״ ואז את הספר ״ג׳ואן פאלון״.

זה היה הזמן שבו משהו בתוכי התחיל להשתנות. לפעמים אני חושבת שאין מילים שיוכלו להגדיר כמה אדיר הוא הפאלון דאפא, או מה הוא מייצג בכל הממדים שלו. אבל אני יכולה להגיד שהדאפא התחיל לשנות את מחשבותיי, את האופן שבו ראיתי את החיים, וכמעט מבלי משים התחלתי לקבל את התשובות הללו לשאלות שתמיד שאלתי את עצמי ולא מצאתי להן תשובה עד כה. השינויים האלה שינו כמובן גם את יחסיי עם האמנות, את הדרך בה ראיתי אותה והבנתי אותה, וגם התוצרים האמנותיים שלי היו שונים מאלו שבעבר.

כך, לאט ובהדרגה החל התוכן של האמנות שלי להשתנות, להעביר חלק רוחני מסוים של הישות הפנימית שלנו ולהשאיר מאחור את החזון הזה של עולם אפוקליפטי, של התנוונות ושל כאב. כך נכנס גם צבע ליצירותיי, והתוכן של עבודותיי הפך למשהו טהור יותר ונכון יותר.

די ברור שהשינוי הגיע מהשינויים בפנימיות שלי. בהולכי בנתיב הטיפוח בפאלון דאפא נוספה לעבודותיי צבעוניות שלא הייתה בהן קודם לכן, משום שזה ממד שמעולם לא חקרתי קודם לכן. במהלך הזמן הבנתי שבאמצעות עבודותיי אפשר להעביר מסר חיובי שיוכל להגיע לאנשים אחרים. באמצעות ציורים ואיורים ובגישה פיגורטיבית וריאליסטית, אני מתארת סצנות אופייניות של מתרגלי פאלון דאפא. למשל סופי השבוע בצ׳יינטאון, שבהן רואים מתרגלים המדברים עם אנשים על הפאלון דאפא, מדגימים את התרגילים, או משתתפים בחגיגות של יום הפאלון דאפא העולמי.

בכמה מעבודותיי גם תיארתי את הנושא של רדיפת השיטה בסין, ובכמה אחרות – את הטבע האלוהי של הדאפא.

צריך לציין שאני מתרגלת כבר כמעט עשר שנים ואני מרגישה שכאמנית אני חייבת להעביר משהו טוב ונכון. בהתבוננות לאחור, השינוי בעבודות האמנות שלי הוא עצום. אני יודעת שהאיכות או התוצאה של העבודות תלויות תמיד בטיפוח העצמי, ולמרות שאין זה קל, בניסיון להתקדם צעד צעד מדי יום. ללימוד של הפאלון דאפא הייתה ללא ספק השפעה עליי, וניתן לראות זאת בעבודתי.

מצורפים כמה מציוריי.


״יום שישי שמשי״, אקריליק על קַנְבָס, 1מ׳*1מ׳


״לחדור את קצוות היקום״, אקריליק על קַנְבָס, 0.92 מ׳*0.65 מ׳


״ברכה אוריינטלית״, אקריליק על קַנְבָס, 0.50*0.60 מ׳


״נאסר בגלל אמונתו״, אקריליק על לוח גבס, 1.27*1.07 מ׳