(Minghui.org)

ב-2008 בהיותי בת 55 אבחנו אצלי את נגיף האיידס (HIV). הרופא אמר לי שאין כל מרפא, אבל אם אקח תרופות אפשר יהיה להאריך את חיי.

אבל כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2015 תסמיני הנגיף נעלמו. כשעברתי בדיקת HIV ב-2018 התוצאות הראו שהנגיף אינו קיים עוד. אני עכשיו חזקה ומאושרת בחיי.

נדבקתי ב-HIV

בסביבות 2006 נסעתי לעבוד בפרובינציית גואנג-דונג. בהיותי רחוקה מהבית, בעלי קיים יחסי מין עם פרוצה.

אחרי שעבדתי כשנה, חזרתי הביתה לטפל בנכד שלי. זמן קצר אחרי שחזרתי, בריאותי החלה להתדרדר במהירות. תקופת גיל המעבר שלי הייתה כשהייתי בשנות ה-40 לחיי, ולכן הבנתי מיד שמשהו לא בסדר כשהיה לי דימום בגיל 54.

חוויתי דימום והפרשה מסריחה. התגרדתי והתפתחו אצלי חבורות בגודל של אגודל שדיממו כשגירדתי אותן. לא יכולתי לאכול או לישון, הרגשתי חלשה ולא יכולתי אפילו להרים מעדר כדי לעבוד בשדה.

יום אחד אחייניתי ליוותה אותי לבדיקה בבית החולים. התוצאות הראו שאני נשאית של נגיף HIV. החדשות היכו בי כרעם ביום בהיר. אחותי הגדולה פרצה בבכי כשנודע לה.

הרופא אמר שכנראה גם לבעלי יש HIV וביקש ממני להביא אותו לבדיקה. כצפוי, התגלה גם אצלו נגיף ה- HIV. התחלנו לקחת תרופות קבועות שרשמו לנו, כדי לשלוט בנגיף.

צרה רודפת צרה

ב-2012 חשתי חולשה ברגלי הימנית ולא הייתי מסוגלת לעמוד ישר. לאחר מכן נפלתי במדרגות ושברתי את הרגל. הדברים רק הפכו גרועים יותר. זמן קצר אחרי ששברתי את הרגל הייתי מעורבת בתאונת מכונית. שתי רגליי נחבלו חמורות תוך שנה אחת.

הכאב שנגרם על ידי נגיף ה-HIV גרם לי סבל רב וידעתי שהחיפוש אחר מרפא הוא חסר תקווה. הייתי נכה עם שתי רגליים פגועות. נוסף לכל זאת הייתי צריכה בכל מקרה לעבוד בשדות חרף בריאותי הגרועה.

מאותו זמן ואילך הדברים הלכו והתדרדרו אף יותר. ב-2013 בני נסע לעבוד מחוץ לעיירה ומת בתאונת דרכים. ב-2015 הסבל שלי הגיע לקצה היכולת כשבעלי מת מהאיידס. הבנתי שזהו הגורל שלי ושחיי לא ישתפרו עוד.

פניי היו נפוחות וכהות ואני הייתי נמוכה וקטנה עם רגליים צולעות וגיבנת. כולם אמרו שלא אחיה עוד זמן רב ואולי לא הייתי חיה עוד אם לא הייתי מגלה את הפאלון דאפא.

הפלא בטיפוח הדאפא

באוקטובר 2015 הלכתי לראות רופא אחרי ששברתי את פרק הכך היד שלי, ופגשתי דודנית שלי בבית החולים של העיירה. היא אמרה לי: "את צריכה לשנן בכנות: 'פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'. המילים האלה הן בעלות עוצמה אין סופית".

היא אמרה לי זאת בביטחון כה מלא: "שנני זאת בכנות ואת תהיי בסדר".

היא אמרה לי זאת גם בעבר, אבל זה לא התאים לי. אבל עכשיו המצב שלי היה חסר תקווה... אחרי שחזרתי הביתה התחלתי לשנן את המילים האלה בכנות: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". תוך ימים ספורים פרק כף היד שלי כאב פחות.

היות שהכאב הלך ופחת, החלטתי לתרגל פאלון דאפא כמו הדודנית שלי. תיכף ומיד התחלתי להשתתף בקבוצת לימוד הפא. מיד עם כניסתי לטיפוח, מאסטר לי הונג-ג'י [מייסד הפאלון דאפא] טיהר את גופי. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בו היה שנראה שגופי דחה את התרופות.

לדוגמה, כששמתי בפה את הכדורים שלקחתי בגלל נגיף ה-HIV, הם גרמו לי לחסימה בגרון. ידעתי שאם אבלע אותם אני אקיא. כמו כן יכולתי לחוש ריח לא טוב מהתרופות שאחרים בבית החולים לקחו.

אחרי כשבוע של לימוד הפא רגליי חדלו לכאוב ויכולתי לעמוד וללכת ללא מקל. תסמיני ה-HIV נחלשו יותר ויותר. התחזקתי יותר, והצלחתי לעבוד בשדה ללא מאמץ רב.

יום אחד בתה של אותה דודנית ראתה כמה טוב יותר נראיתי והייתה אחוזת תדהמה. היא שאלה את אמה מה קרה ואמה ענתה לה: "זהו הכוח של הדאפא".

למדתי לקרוא, למדתי לשמור על המוסריות

נולדתי באזור כפרי ועני ולא ידעתי קרוא וכתוב. משמעות הדבר הייתה שכשלמדנו ביחד, לא יכולתי בתחילה לקרוא עם הקבוצה את ספרי הדאפא היקרים ללבי.

זה הפריע לי מאוד שיש לי אוצר כזה אבל אינני יכולה לקרוא בו. ביקשתי מנכדי ללמד אותי לקרוא, אבל כלתי עצרה בעדי משום שחששה שעתיד בנה יושפע אם ירדפו אותי. [הערת המערכת: במהלך כ-20 שנה של רדיפת המפלגה הקומוניסטית הסינית נגד הפאלון דאפא, חלק מהשלכות המדיניות של המפלגה היו שאפילו אנשים שלא תרגלו יסבלו אם בן משפחתם מתרגל דאפא].

לכן כשאחרים קראו את הפא הקשבתי בתשומת לב והבטתי בכל מילה ומילה בספר. אחרי שסיימתי את עבודתי, הייתי מקשיבה להרצאות אודיו של המאסטר. לא משנה כמה עסוקה הייתי, תמיד מצאתי זמן להשתתף בקבוצת לימוד הפא. גופי ונפשי נטמעו בטיפוח.

לעתים קרובות נהגתי ללכת יותר מקילומטר וחצי למצוא מתרגלים אחרים בעיירות סמוכות כדי לשתף עימם חוויות בטיפוח. הייתי להוטה ללמוד לקורא כמה מילים בעזרתם, אם היה להם זמן ללמד אותי.

כעת אני יכולה לקרוא חלקים של "ג'ואן פאלון" ללא עזרה. באמצעות לימוד הפא הבנתי כמה עקרונות חשובים: שטיפוח דורש לסלק קארמה ושהמאסטר מטהר את הגוף של תלמידים אמיתיים. כמו כן הבנתי שבתרגול הדאפא אדם חייב להעריך את המוסריות ולהפוך לאדם עם סטנדרט מוסרי גבוה, לאדם שהוא בעל מידות מוסריות אפילו יותר מאנשים טובים.

אחרי שבני מת, כלתי נישאה מחדש אבל היא עדיין גרה בביתי. היא מצאה עבודה, כך שהעבודה בשדות וגידול החזירונים בבית היו האחריות הבלעדית שלי. עבדתי קשה כדי לתחזק את הבית שלנו, אבל היא אף פעם לא הייתה מרוצה. פעם אחת אפילו נפלתי ממקום גבוה והיא העמידה פנים שהיא לא ראתה.

יום חם אחד חזרתי מהשדה והתברר לי שהיא זרקה החוצה את המאוורר שלי. כמו כן היא זרקה את הנעליים שלי שהיו תלויות תחת המרזב. הדברים הרעים שהיא עשתה לי היו ללא ספור ולפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא התרעמתי עליה ושנאתי אותה. במשך זמן ארוך כעסתי והתרגזתי ולא יכולתי להשלים איתה.

לפעמים לא יכולתי לבלוע עלבון מהעלבונות הפוגעניות שלה ורבתי איתה. אולם אחרי שתרגלתי דאפא ידעתי שזה מהותי עבור מתרגל להיות סובלני. לא משנה כמה גרוע היא התייחסה אליי, היה עליי להתייחס אליה בחמלה. כעת אין לי בעיה להתייחס אליה בכנות אמיתית ובאדיבות כל יום.

זהו הדאפא שהסיר את האבן מלבי. סילקתי את ההחזקות שלי לתרעומת ולכעס ועכשיו המחשבה שלי צלולה יותר ורגועה יותר.

נס

המאסטר אמר:

"ברגע שתשפר את השין-שינג שלך גופך יעבור שינוי עצום. במהלך השיפור בשין-שינג, החומר שבגופך ישתנה בוודאות". ("ג'ואן פאלון")

אחרי שתרגלתי כשנה בדאפא ועם השיפור בשין-שינג שלי, המאסטר דחף החוצה קארמת מחלה גדולה מתוך השכבות העמוקות יותר של גופי.

יום אחד התנפחו בליטות כואבות קשות ומגרדות על החזה שלי, על הבטן התחתונה, על הגב, הירכיים, השוקיים והזרועות. כמו כן הופיעו גם חבורות ירוקות וסגולות.

אבל המחשבה שלי הייתה יציבה ולא פחדתי כלל. ידעתי שהמאסטר מסלק את הקארמה עבור תלמידיו. אחרי כשבוע ימים, כל התסמינים האלה נעלמו.

מ-2016 ועד 2018 התסמינים האלה של סילוק קארמה כזאת קרו 3 פעמים וכל פעם בעוצמה פחותה מהקודמת. הפעם השלישית קרתה בינואר 2018. במקרה הזה היו רק חבורות אבל לא בליטות על העור, אף על-פי שהיה לי גם דם בשתן. לפחות אפשר לומר שזו הייתה התנסות מדהימה של סילוק קארמה.

בדצמבר 2018 הלכתי לבית החולים לבדיקה נוספת של נגיף ה-HIV. הבדיקה הראתה שהשתחררתי כליל מהנגיף.

מאז שהתחלתי לתרגל דאפא באוקטובר 2015, לא לקחתי שום תרופה ובכל זאת חוויתי בריאות טובה בלתי צפויה. זוהי הגדולה של הדאפא. זוהי החמלה של המאסטר. זוהי גם התוצאה של שיפור המוסריות.

ההתנסויות האישיות שלי אומרות לי שלסמוך על הטכנולוגיה המודרנית כדי לפתור בעיות כאלה כמו נגיף ה-HIV מספקות רק הקלה זמנית, לא ריפוי. התקווה היחידה לאנושות היא לחזור למסורות הסיניות העתיקות ולהוקיר את המוסריות.