(Minghui.org) עמיתה לעבודה שאכנה אותה כאן "יערה" התחילה לתרגל לאחרונה פאלון דאפא. בשבועות האחרונים נדהמתי מהשינויים הדרמטיים שלה בזה אחר זה.
יערה ואני מכירות כבר למעלה משש שנים והיו לנו יחסי עבודה קרובים. משום מה היא לקחה זאת כמשימת חייה לפקח עליי במקום העבודה ולנזוף בי כרצונה, למרות שהיינו עמיתות. היא דרשה שאחזיר מיד מענה לשיחות טלפון והודעות דואר אלקטרוני, והיתה נוזפת בי על כל עיכוב.
בכל פעם שהיא הייתה אומרת לי דברים כגון "טיפשה" ו"חסרת יעילות" והייתי עונה לה, היא הייתה מתחילה לדבר רעות על הדאפא. היא אסרה עליי לדבר בפגישות עבודה באמרה שזה בשל נטייתי להתרברב.
סבה היה בעבר שר לביטחון הציבור בממשל המרכזי. היא הייתה מנהלת בעלת פרופיל נמוך (לא משכה תשומת לב אליה) עם ביצועים מצוינים ומוניטין מצוין בקרב עמיתים לעבודה.
היא הודתה בפניי שהיא אינה מתייחסת לאחרים באותה הדרך שבה התייחסה אליי, מכיוון שהיא יודעת שהם לא יוכלו לסבול את זה. היא הודתה לי על שנשאתי את כל זה.
חייכתי ואמרתי לה, “סובלנות היא מעלה. כמו כן, על מתרגלי הדאפא לטפח חמלה. בבית בעלי מעביר עליי ביקורת; בעבודה, את עושה אותו הדבר. ניסיונות אלה מאורגנים על ידי המאסטר שלי כדי לסייע לטיפוח שלי ולהעלות את הרמה שלי. לכן לשניכם תפקיד חשוב בטיפוח שלי, ואני מעריכה את זה מאוד."
באמצעות הסתכלות מתמשכת פנימה והסתגלות מתמדת, שיפרתי בהדרגה את מצב המחשבה שלי בהתמודדות עם מצבי הייחודי. בהמשך, יערה ואני הפכנו לחברות טובות. היא הייתה מציינת בפניי את ההחסרות שלי בגילוי לב, ולפעמים היא הייתה אומרת לי שהתרגשה מההתנהלות שלי ושיבחה אותי שאני מתרגלת דאפא אמיתית.
רציתי לספר לה על הדאפא. שלחתי לה מספר רב של אימיילים אליהם היתה תגובה מועטה. תחילה היא סירבה לתרגל דאפא מכיוון שחשבה שהיא לא ראויה לתרגל בשיטת תרגול כה אדירה. מאוחר יותר, התירוץ הפך לכך שמתרגלי הדאפא לא היו טובים כמו שהיא דמיינה. בסופו של דבר היא אמרה כי היא חוששת מאמצעי המעקב של הממשלה ומהסביבה הקשה בשל הרדיפה.
לפני כמה שנים חלמתי חלום נפלא שבו היא ואני עמדנו ליד מטע של שיחי יערת דבש נפלאים, מכוסים פרחים יפהפיים. סיפרתי לה על החלום והצעתי לה להשתמש בשם הבדוי "יערה" כדי לפרוש מהמק"ס ומהארגונים המסונפים לה. היא אהבה את השם אך העדיפה לפרוש מהמק"ס בשמה האמיתי. אחרי שהיא עשתה זאת, לא דחפתי אותה לתרגל את הדאפא ואמרתי לעצמי "אני פשוט צריכה להשאיר את זה לגורל שנקבע מראש עם הדאפא."
הזמן חלף. לפני מספר שבועות היא סבלה מנדודי שינה קשים וניסתה תרופות שונות ללא הצלחה. לכן העליתי שוב את נושא התרגול בפאלון דאפא. היא ענתה "אני לא מצליחה להישאר מרוכזת כאשר אני מנסה לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" –משהו בראש שלי חוסם אותי."
הצעתי שנקרא את הספר לפי תור, ושלא נעצור עד שנסיים לקרוא את כולו. היא הסכימה. בהתחלה היא אמרה שיש לה כל מיני שאלות. אמרתי לה “אל תשימי לב אליהן. את תמצאי את התשובות בהמשך כאשר תקראי את הספר". כשהגענו להרצאה הרביעית היא הצליחה לקרוא בעצמה. עד מהרה היא סיימה את כל הספר ואמרה "זהו ספר משמים."
לאחר מכן היא התחילה ללמוד את התרגילים על ידי צפייה בסרטוני ההדרכה. על אף שהודתה כי מטרתה לתרגל בדאפא הייתה לרפא את מחלותיה, כמה ימים לאחר מכן דאגתה כבר התמקדה בשאלה האם בסופו של דבר היא תוכל להגיע לשלמות המלאה. היא גם אמרה "אני באמת רוצה לראות את המאסטר שלנו." השינוי במחשבתה במהלך השבועיים הקצרים האלה הדהים אותי.
יום אחד היא התקשרה אליי בטלפון ובכתה. היא אמרה לי שהיא התחילה לבכות ללא סיבה ברורה בזמן שישבה במדיטציה, ושהמשיכה לבכות מהשעה אחת עד השעה שש. היא אמרה לי “זו שיטת טיפוח תרגול כל כך טובה. היא מלמדת אנשים לטפח את השין-שינג שלהם ולשמור על המוסריות שלהם." למחרת היא אמרה לי שהדאפא הציע לה יד מושטת מצילת חיים ושהיא אסירת תודה למאסטר על כך.
כעת ברור לה כי על מתרגלת להתמקד בשיפור עצמה במקום להעביר ביקורת על אחרים. היא גם התנצלה בפני על על הצדקנות-העצמית שלה, ועל שבעבר היא תמיד מצאה בי פגמים. מלבד לעבוד ולהתנהל לפי שגרת יומה, היא ממוקדת לחלוטין בתרגול בדאפא ובקריאת ספרי דאפא. היא חושבת כיצד היא יכולה להשיג את המצב של טיפוח אמיתי.
אני כל כך נדהמת מכוחו של הדאפא ומהשינוי הדרמטי שלה. המאסטר טיהר את גופה, ובעיות העיכול המתמשכות שלה נעלמו. כעת היא בוחנת היבטים שונים בחייה על פי דרישות הפא. מדי יום היא מתקשרת אליי ומביעה את תודתה למאסטר. היא מתנהלת אך ורק על פי הפא של המאסטר.
השינויים החיוביים הפתאומיים שלה לא רק הדהימו אותי אלא גם הניעו אותי לטפח את עצמי בחריצות, כמו ביום שבו קיבלתי את הפא. החוויה הזו העניקה לי יותר ביטחון בהצלת אנשים בסביבתי. התחלתי להשקיע יותר זמן ומאמץ בהבהרת האמת לחבריי וקרוביי בהתבסס על מצבו של כל אחד.
במבט לאחור אני מגלה שהתרשלתי בטיפוח שלי, לפעמים דקדקתי מדי בפרטי פרטים והגעתי למבוי סתום, ולפעמים הרשיתי לעצמי להרגיש רגשות אנושיים עזים. בפעמים אחרות הושפעתי בקלות מסביבתי וריכלתי על אחרים מאחורי גבם. יתר על כן, ישנתי יותר מדי בבקרים, בזבזתי זמן על צפייה בסרטים והתענגתי על מאכלי גורמה. כל הפעילויות הללו מבזבזות הרבה זמן יקר ערך.
לבה הטהור של יערה, ההוקרה שלה את הדאפא, והכרת התודה האינסופית שלה למאסטר נגעו לי כל כך. ידעתי שהגיע הזמן שאעלה לרמה גבוהה יותר. למרות שאני לא מצליחה לקום מוקדם כל בוקר, אני מצליחה ברוב הימים. אני מצליחה לשבת במדיטציה ולהחזיק בתרגיל השני יותר זמן, ולדכא את ההרגל הרע שלי לרכילות. אני גם ממשיכה ללמוד בעל-פה את הפא. בעזרת כל אלה, אני מתחילה לגלות מחדש את התחושה הנפלאה שהיתה בימים הראשונים של תרגול הדאפא שלי. באמת השגתי ביטחון עצום בטיפוח שלי.
כיוון שהיא מרבה לשאול אותי שאלות לא צפויות, התחלתי סבב חדש של קריאת כל ספרי הדאפא. זה נותן לי הבנות חדשות של הפא שהן מעבר להבנותיי הקודמות.
החסד האינסופי של המאסטר הדהים אותי עמוקות. אני לא יכולה שלא לחלוק את זה עם מתרגלים אחרים. אני מקווה שכולנו נצליח לטפח בחריצות כמו שעשינו בהתחלה.
תודה לך מאסטר! תודה, מתרגלים עמיתים!