(Minghui.org) תופעת היחסים הגורליים בין בני אנוש הפליאה אותי שנים רבות, וזה נוגע לכך שאנשים מבססים את התנהגותם על מושגים אנושיים.

כמה מתרגלות מחלקות עלוני הבהרת אמת ואז ממהרות הביתה לבשל לנכד. כמה מתרגלות מכנות לעתים קרובות את בעליהן "סתום" או "טיפש". חלק אפילו טוענות: "יכולה להיות לי חמלה כלפי כל אחד חוץ מבעלי".

הדוגמאות האלה לוקטו משיחות בין מתרגלות. הן רגילות זו לזו אז הן מרשות לעצמן להיות בוטות או ישירות. המטרה של שיחות כאלה היא להצביע על החזקות של המתרגל האחר ולעזור לו להשתפר. אך מילים חסרות אחריות יוצרות איכשהו הפרדה וקונפליקטים נוספים בין מתרגלים.

אנחנו לומדים כל יום את הפא ומטפחים את השין-שינג שלנו. מדוע אנחנו עדיין קשורים כל כך לאנשים מסוימים ולדברים מסוימים? נכון שלפעמים הייתי חסר נימוס או גס רוח כלפי אשתי, שגם היא מתרגלת. למה לא הצלחתי לצאת מזה לחלוטין?

ידעתי שעליי להתבונן פנימה ולשלוח מחשבות נכונות לנקות ולדכא את החומרים הרעים. אך כשעשיתי זאת, לא הצלחתי לסלק את החומרים האלו לחלוטין.

שלבים בחיים

בראש השנה הסיני ביקרתי בעיר הולדתי. שכנה מבוגרת באה לבקר את אמי והן ריכלו על כמה מהצעירים בכפר שלנו שנישאו. הגברת אמרה שנכדתה בררנית מאוד ולא הצליחה למצוא גבר מתאים. שני בנים של זוג אחר התגרשו וכן הלאה.

לא ממש הקשבתי, אך משהו לפתע ניצת בראשי, ושרשרת תמונות רצה במחשבתי.

מה שצץ במחשבתי היו השלבים בחיים, ואיך החיים סובבים במעגל שוב ושוב. ילד נולד, מתבגר, מתחתן, ונולד לו ילד.

צ'ינג משפיע על מעגל חיים

זה גרם לי להבין שבעבר חיינו אין ספור מעגלי חיים ומוות – עד החיים הנוכחיים, שבהם המאסטר הגיע וקיבלנו את הפא שלהיקום.התחלנו לטפחוזה יכול לרומם אותנו מאנושיות לאלוהיות.

אך נולדנו וגודלנו בעולם האנושי. חונכנו עם מושגים אנושיים וחברינו וקרובינו עדיין מתקשרים איתנו בדרכים אנושיות. אז התוצאה היא שאף שאנחנו יודעים שעלינו לשפר את השין-שינג שלנו ולהתייחס באדיבות והתחשבות לכולם, אנחנו עדיין קשובים יותר לילדינו ונכדינו אבל איננו מתחשבים בבני הזוג שלנו. אנו מחשיבים את משפחתנו וקרובינו כרכוש אישי ונוטים לכפות עליהם את מחשבותינו.

שמתי לב שהדברים המקשים על מתרגל להתקדם בטיפוח הם "דביקים". אלו הם מגוון התבטאויות של "צ'ינג",המפריעות לשלווה, לשקט ולחמלה בלבנו.

יחסים קארמתיים

מנקודת מבט של מטפח, אפשר להסתכל על מעגל החיים של לידה-עד-מוות בדרך שונה. כשנולדנו וההורים שלנו החזיקו אותנו, פגשנו שני חיים שיש להם יחסים קארמתיים חשובים איתנו. גם פגשנו הרבה חיים אחרים שהיו להם יחסים קארמתיים איתנו – קרובינו.

כשהתחתנו, פגשנו אדם עם יחס קארמתי חשוב יותר. כשילדינו נולדו, הם גם היו חיים שיש להם יחס קארמתי איתנו. בעולם האנושי, היחסים יכולים להיות כאלו של בן, בת, נכד, אח, אחות, בן דוד וכן הלאה. אנו חיים בחברה של חברים וקרובים שעוצבה על ידי ישויות אלוהיות מתחומים גבוהים יותר. להקים משפחות זו דרך לשמר חברה בתחום האנושי, ותהילה, רווח, "צ'ינג", וגמול קארמתי הם כולם מורכבים.

אם אחד מהם מתחיל לטפח, אנחנו מכנים אותו מתרגל עמית. אם לא, הם ישויות אנושיות שאנו רוצים להציל. לא משנה מה, יש יחס קארמתי.

לרומם לאמת גבוהה יותר

דרך לימוד הפא,למדנו שרוב האנשים היום הם ישויות חיות מתחומים גבוהים יותר. אךלהיות בעולם האנושילמשך זמן רב כל כך ובהתחשב בדרך בה ישויות אנושיות חיות את חייהן היום, היחסים הופכים למשוכות שמתרגל צריך להתגבר עליהן כדי להתקדם.

אם נצליח לראות את האמת דרך פני השטח המורכבים, נוכל לגדוע את ההחזקות לתהילה, רווח וצ'ינג. ואז בני משפחה, מתרגלים עמיתים ודברים אחרים שאינם מתאימים לדרך חיינו לא יוכלו להפריע לנו.

למאסטר יש שליטה מוחלטת על תהליך תיקון הפא. לכל מתרגל יש את נתיב הטיפוח שלו. בטוח שאין עלינו להיות אדישים למשפחה שלנו, למתרגלים עמיתים, או לאנשים רגילים. אך תשומת לב מופרזת היא החזקה.

היינו ישויות שמימיות בעולמות גבוהים יותר, אז למה שנהיה מחויבים לצ'ינג האנושי?

כשהגעתי להבנה הזאת, מיד הרגשתי נפרד מהיותי בן אנוש ולבי כבר לא זז מהמורכבות של היחסים והעניינים של האנשים. לבי היה חזק ושלם עם עצמו. הוא התרומם דרך הבנה של אמת גבוהה יותר.

רק כשהאני האמיתי שלנו מבין אנו יכולים להתרומם באמת. ובאשר לסילוק המושגים האנושיים, זה עניין הכרחי עבור כל מתרגל המטפח את עצמו.