(Minghui.org) בלילה שעבר חלמתי חלום ממש חי שבו נאמר לי להשתתף בוועידה לשיתוף התנסויות, ונסעתי לשם. אבל כשפתחתי את הדלת הייתי המומה ממה שראיתי. מתרגלים ישבו בניחותא, אוכלים ומפטפטים על הא ודא של אנשים רגילים. קבוצה אחת יָשנה. אחת מאלו שישנו הייתה המתרגלת מיי (שם בדוי)

אני מכירה היטב את מיי. שתינו הכנו חומרי הבהרת אמת ועזרנו לתאם את חלוקתם. דחפתי אותה קלות להעיר אותה ושאלתי: "למה את ישנה?" היא ענתה: "אני צריכה ללכת לעבודה בחצות". הבנתי שהעבודה שהתכוונה אליה הייתה להכין חומרי הבהרת אמת. אמרתי לה: "את לא צריכה להרפות את עצמך".

באותו הרגע שמעתי אותו קול שהזמין אותי לוועידה וידעתי שזה המאסטר. ניגשתי למרכז החדר ואמרתי שהמאסטר ביקש ממני לבוא. "תלמיד דאפא הוא תואר כה מכובד. הוועידות שלנו גם הן צריכות להיות קדושות וטהורות. איך אתם מסוגלים להתייחס לוועידת פא בקלות ראש כזאת?"

אחרי שהתעוררתי הבנתי שמתרגלים רבים התייחסו לחג ראש השנה החדשה כחופשה, והיו שהתנהגו כמו אנשים רגילים. אסיפות ומסיבות בחופשה הן הזדמנויות טובות עבורנו להבהיר את האמת לאנשים ולהציל אותם.

השנה החדשה הזאת היא שונה הפעם, בשל מגפת וירוס הקורונה. עיירות וערים רבות בסין נמצאות בהסגר. רק מעט אנשים נראים ברחובות. כשאנשים צריכים לצאת החוצה הם הולכים מהר. כל זה מפריע ליכולת שלנו לשוחח עם אנשים פנים אל פנים.

אבל יש דרכים רבות להציל אנשים. אנחנו יכולים ללכת לאזורים מסביב ולבנייני מגורים כדי לחלק חומרים מדלת לדלת. אנחנו יכולים לתת חוברת של “Blessing you”בכל דלת, או לשים את "שבועון מינג-הווי" מס' 98 ("האמת") ואת הכרטיס עם “Wish you peace” בדלת שלהם.

כשאנשים נמצאים בסכנה, הם מקווים שהאסון לא יפגע בהם, כך שרוב האנשים קיבלו את האיחולים שלנו. המפתח הוא אם הלבבות והמחשבות שלנו רציניות וכנות. עלינו לספר לאנשים שמאסטר לי הונג-ג'י ביקש אותנו להציל אותם. אם יש לנו מחשבות נכונות נוכל לשחק את התפקיד המוביל ולהציל אנשים רבים.

בוודאי שאין עלינו להתרפות במהלך המגפה הזאת ולהתנהג כמו אנשים רגילים.

המאסטר אמר לנו:

"תלמידי הדאפא כבר הפכו לתקווה האחת והיחידה של הישויות החיות להינצל" ("מחשבות נכונות" – "יסודות להתקדמות במרץ 3")

אנחנו תלמידיו של המאסטר, לכן עלינו ללכת בהתאם למה שמלמד המאסטר. כל דקה היא קריטית. אנשים גוססים. עלינו לצאת החוצה ולהציל אותם. כל כך הרבה סינים רומו על ידי השקרים של המשטר ואיבדו את ההזדמנות שלהם להינצל. לוודא שהם יודעים את האמת היא האחריות הדחופה ביותר שלנו.

אנא תקנו אותי בחמלה אם אמרתי משהו בלתי הולם.