(Minghui.org) אחרי יותר מ-70 שנה של שלטון טוטליטרי תחת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס),סינים רבים הפכו להיות יותר זהירים ולא יחשפו בפני אחרים את רגשותיהם ומחשבותיהם.

יום אחד אמרתי לבני משפחתי: "יש לי כמה סרטונים שבדרך כלל לא תוכלו לראות בסין. האם תרצו לצפות בהם?"

שאלתי אותם מספר פעמים, אך איש מהם לא ענה. לבסוף, בן משפחה אחד אמר "מדוע אתה כל הזמן רק שואל? פשוט הוצא אותם והראה לנו. אף אחד לא יגיד לך ישירות שהם רוצים לצפות בהם".

מיד הוצאתי את ה-DVD והראיתי אותם למשפחתי. הם צפו בקשב רב וזה נגע עמוקות בלבם.

מה שאמר לי בן משפחתי, ותגובתם הטובה לסרטון גרמה לי לחשוב לא מעט אחר כך.

נזכרתי שלפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא קיבלתי הודעה ב- QQ מאדם שלא הכרתי עם מידע על דאפא. הייתי ממש בהלם, והרגשתי שהמידע הוא עבורי כמו שמש בחדר חשוך! הייתי סקרן ונרגש כאחד. שאלתי את אותו אדם: "זה אמיתי?" במקום לענות לשאלתי, הוא שאל: "תרצה לראות עוד?"

היססתי מאוד. הייתי אז סטודנט במכללה וידעתי שכל המדיה החברתית (כולל QQ) נמצאת תחת מעקב של הרשויות. חששתי שיענישו אותו אם אבקש לקרוא עוד בעצמי.

לא עניתי לו, אבל קיוויתי שהוא פשוט ישלח לי את המידע.

המשכתי לחכות, אבל הוא מעולם לא שלח דבר. כעבור זמן מה מחקתי אותו מרשימת אנשי הקשר שלי מתוך חשש לביטחוני.

המאסטר אמר:

"זה קשה להציל אנשים בימינו. למען הצלתם, אל תיצרו להם מכשולים" ("סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא")

תחת דיכוי ארוך טווח ומשטר הטרור של המק"ס, מרבית האזרחים הסינים צמאים למידע אמיתי, אך הם גם חוששים לחשוף את מחשבותיהם האמיתיות.

זה דומה מאוד למישהו שנחטף וניסה להתקשר לעזרה. הוא מתקשר למשטרה כשהוא מעמיד פנים שהוא מתקשר להזמין אוכל. אם המשטרה הייתה שואלת אותו שוב ושוב אם הוא זקוק לעזרה, הוא היה עלול לנתק את הטלפון מחשש להיתפס. אבל למעשה, הוא באמת היה זקוק לעזרה.

ניסיוני מהעבר וההווה הזכירו לי להיות עם יותר הבנה כלפי אנשים. תוך שמירה על בטיחותם, אנו יכולים גם להיות אקטיביים יותר בהעברת המידע אליהם.