(Minghui.com) אף שאני תלמיד פאלון דאפא צעיר בגיל, אני יכול לראות בבהירות שיש מתרגלים שלא מצליחים לתקשר באופן אדיב ושזה מוביל לפער בין מתרגלים ולקונפליקטים ארוכי טווח. נראה שלמתרגלים האלו יש החזקה חזקה לדעות שלהם.

תסריט טיפוסי הוא מתרגל המנסה לשכנע אחרים בקבוצת לימוד הפא שלו ללכת עם הרעיון או התכנית שלו.

אם מתרגל עמית כושל לזהות את היתרונות שבתכנית או ברעיון של המתרגל הזה, או שאינו מסכים עם ההבנה של המתרגל הראשון – שהוא מתעקש שהיא מבוססת על הפא – המתרגל הראשון עלול להתייחס למתרגל העמית בהתנשאות, להתמרמר ולזעום או להתנהג אליו באדישות.

זה חייב לקרות כשאנחנו מנסים לשנות אחרים בהתבסס על המושגים המוגבלים שלנו. אם נחשוב על זה, האין זה כמו לאמת את עצמנו?

לדוגמה, אני מכיר מתרגלת שהייתה קשורה רגשית לאדם רגיל. כמובן שדאגתי, אז יום אחד החלטתי לשוחח איתה.

לאחר מכן היא אמרה: "אני מודעת לעקרונות הפא שציטטת עכשיו". אך היא המשיכה להיות קשורה לנער. חשתי מתוסכל שהיא למעשה התעלמה מהצעתי.

כשהרהרתי בפגישתנו, הבנתי שניסיתי לשכנע אותה תוך שאני במושגים של אנשים רגילים, כמו: "ייתכן שלחבר שלך תהיה השפעה שלילית על הטיפוח שלך".

מאוחר יותר היא הסבירה לי שהיא גם חשה תסכול על חוסר יכולתה להשתחרר מהרגשות שלה כלפיו. אבל במקום לחוש חמלה כלפיה, רציתי ללכת משם.

אני יכול לראות שניסיתי לכפות עליה את דעתי במקום לנסות להבין אותה. למעשה, הייתה לי החזקה לשנות את המתרגלת הזאת.

אם אנחנו מקווים להשפיע על התנהגותו של מישהו בדרך חיובית, הוא קודם צריך להרגיש שאכפת לנו ממנו, שאנחנו מקבלים אותו, ושאנחנו באמת מעוניינים בטובתו.

אם אתה מעביר על מישהו ביקורת באגרסיביות בשעה שאתה מביע את דעתך, או מדבר עליו מאחורי גבו, זה עלול למנוע מלפתח איתו מערכת יחסים פתוחה ואמינה. במקום זאת, האם אינך יוצר פער?

המאסטר אמר:

"אני אומר לעתים קרובות שאם כל מה שאדם רוצה הוא לטובת האחרים בלי שום מוטיבציה או הבנה אישית, מה שהוא יגיד יגרום לאדם השני לבכות. אני לא רק לימדתי אתכם את הדאפא, השארתי לכם גם את ההתנהגות שלי. בזמן העבודה, בנוסף להיגיון, טון הדיבור וטוב-לב יכולים לשנות אל לב האדם. ואילו באמצעות פקודות לעולם לא יכולים להשיג זאת! אם האחרים לא משוכנעים בלב ורק מצייתים בשטחיות, הם עדיין יתנהגו כרצונם כשלא רואים אותם." ("יסודות להתקדמות במרץ", "צלילות-דעת")

אם אתה באמת מעוניין בטובתו של אדם אחר, כשאתה רואה את החסרותיו, לא תדבר איתו בסבלנות ובאדיבות?

לאחרונה הגשתי תלונה פלילית נגד ג'יאנג דזה-מין הדיקטטור הסיני לשעבר, על פתיחת הרדיפה נגד הפאלון גונג. זמן קצר לאחר מכן, התחלתי לקבל שיחות טלפון מטרידות ומאיימות.

סיפרתי למתרגל על המצב והסברתי שאני מודאג ושאיני יודע מה לעשות.

הוא הכיר לי מתרגל מבוגר ששיתף אותי איך הוא הצליח לשמור על מחשבות נכונות כשנתקל באתגרים קשים, ואיך האמונההמוצקה שלו במאסטר ובפא תמיד הובילה לתוצאות מוצלחות.

הוא עודד אותי לפעול היטב, ואמר שכולנו תלמידים של המאסטר. מה שהוא לא עשה – ומצאתי זאת מרענן ביותר – זה לשפוט אותי, לומר לי שחסרות לי מחשבות נכונות, או למתוח ביקורת על מצב הטיפוח שלי.

עזבתי את ביתו מלא בטחון שחיזק את אמונתי במאסטר ובדאפא. זמן קצר לאחר מכן, שיחות הטלפון המטרידות פסקו.

סגנון התקשורת של מתרגלים מסוימים אינן מועילות. הם אומרים דברים כמו: "אינך יכול לעשות דברים כאלה!" או "יש לך החזקה!" או "מה שאתה עושה מראה שאינך מאמין במאסטר או בדאפא".

האנשים האלו לא עוזרים לך להבין את הבעיה.

אני חושב שיהיה מועיל הרבה יותר לשתף מתרגלים בחוויות חיוביות, עם הכוונה לעזור לכולם להשתפר יחד.

מתרגלת צעירה אחת שהכרתי התחתנה עם אדם רגיל. אמה, שהיא מתרגלת, התנגדה בעקשנות לנישואין מההתחלה. כתוצאה מכך ההחסרות שלהן נוצלו על ידי הכוחות הישנים, ומאוחר יותר האם נעצרה.

כולם בקבוצה שלנו אמרו למתרגלת הצעירה ששגתה כשהתחתנה עם אדם רגיל.

בנקודה מסוימת העומס על הנערה היה רב כל כך שניתקה כל קשר עם הקבוצה. בנוסף, היא לא עשתה כמעט כל מאמץ לעזור לחלץ את אמה.

הקבוצה הסתכלה פנימה והוארה לכך שכולם ניסו לכפות תוצאה מסוימת בהתבסס על המושגים האישיים שלהם. מיד אחרי כן הם שיתפו פעולה היטב והאם שוחררה במהרה.

המאסטר אמר:

"כשמופיעים חיכוכים בזמן שאתם עובדים ביחד זה בגלל הלב האנושי, זה מצב של מטפחים ותהליך של מטפחים, ובהחלט לא שמישהו מכם באמת לא טוב. כבר לא ניתן לראות את הצד הטוב ההוא, הוא הופרד כבר. הצד שאתם יכולים לראות הוא תמיד הצד ההוא שלא השלים את הטיפוח. אבל אתם לא צריכים שלא תהיה לכם חמלה, אתם לא צריכים להסתכל על אחרים באופן מקובע. אני כל הזמן אומר שאת הצד הטוב ההוא אתם לא יכולים לראות, הצד ההוא כבר טוב מאוד והגיע לאמת-המידה. למה הכוונה הגיע לאמת-המידה? לאמת-מידה של אלוהות. ואילו הצד ההוא הלא מטופח, ככל שהוא יוצא אל פני השטח כך הוא נראה עוד יותר גרוע, אבל האדם ההוא כבר טיפח טוב מאוד. אני מקווה שכולכם תוקירו את עצמכם, תוקירו את האחרים ותוקירו את הסביבה שלכם. להוקיר את הדרך שלכם זה להוקיר את עצמכם." ("מהו תלמיד דאפא")

הוארתי לכך שמצב הטיפוח של כל מתרגל הוא במצב של זרימה, ושאנחנו לא צריכים להסתכל על אחרים באופן נוקשה.

מנקודת המבט של העולם החומרי הזה, כשאתה מסתבך בוויכוח או כשאתה מגלה שאינך מצליח לשתף פעולה היטב עם מתרגל אחר, זה לא אומר שהאני האמיתי שלכם מסוכסך אחד עם השני.

בנוסף, ההחזקות והמושגים של מישהו רק משפיעים על ההחזקות והמושגים של אדם אחר – לא על האני האמיתי שלהם.

אם יש סדק ארוך טווח בין שני מתרגלים, זה בדרך כלל בגלל שהם אינם מודעים שהם נשלטים על ידי המושגים האנושיים שלהם.

ההחזקות והמושגים של מתרגל יכעיסו לעתים קרובות את האנשים הסובבים אותו.

למרות זאת, האין עלינו לתת למתרגלים עמיתים את הזמן והמרחב שהם זקוקים להם כדי לשחרר את עצמם מפגמי אישיותם?

המאסטר אמר (במאמר Buddha Nature מתוך "ג'ואן פאלון כרך 2" – תרגום זמני):

"ומושג כזה שולט באדם לא רק במהלך תקופת חיים אחת, אלא מאז ואילך. המושג יסולק רק כאשר קורה שינוי. בהיעדר שינוי, הוא ימשיך כל הזמן להפעיל שליטה. כאשר המושג מתחזק עוד ועוד, האני האמיתי של האדם באמת יפסיק להתקיים".