(Minghui.org) בתרבות הסינית המסורתית אנשים התייחסו ביראת כבוד למגוון אלוהויות, כגון אלוהי הנהר, אלוהי ההר, אלוהי הרעם, אלוהי האדמה וכו'.
על פי אמונה עתיקה זו, האלוהויות אחראיות על כל דבר על פני השמים והארץ, וסיפורי אגדות עליהם הועברו מדור ולדור. אנשים רבים גם ראו את קיומן של אלוהויות בחלומותיהם או אף במציאות.
הקיסר וֶון משושלת סוּי פוגש באלוהי המגפה
תיעודים עממיים על אלוהי המגפה החלו בשושלת סווי (581-619) בסין. לפי "סאן ג'יאו יוּאן ליוּ סוֹאוּ שֶן דא קוּאן" (מאמר טאואיסטי שנאמר עליו שנכתב בשושלת מינג, שקיבץ אגדות על קדושים ואלוהויות בשלוש האסכולות: קונפוציוניזם, הבודהיזם והטאואיזם. המאמר מכיל כמה הפניות בעלות ערך למחקרי תיאולוגיה ואלוהויות עממיות בסין העתיקה), אירע המקרה הזה בחודש השישי לשלטונו של הקיסר ווֶן משושלת סווי: חמש דמויות ענקיות הופיעו באוויר כ-30 עד 50 רגל מעל האדמה. הן לבשו גלימות בחמישה צבעים, וכל אחת החזיקה חפץ או שניים בידיה, כמו למשל תרווד וצנצנת, תיק עור וחרב, מניפה, פטיש וסיר חרס.
"מיהן האלוהויות האלה? מה הן עושות כאן?" שאל הקיסר ההמום את מזכירו הבכיר הראשי ג'אנג ג'וּ-רֶן.
"אלו הם חמש האלוהויות הנתמכות על ידי קיסר הירקן שבשמים, והאחראיות על מגפות בעונות השונות", ענה ג'אנג ג'וּ-רֶן, "אנחנו עכשיו לקראת מגפה שלא ניתן למנוע".
ואכן, מגפה הרסנית החריבה את הארץ שנה אחר שנה וגרמה למותם של אנשים רבים.
הקיסר וון בחן את עצמו ותיקן את טעויות שלטונו. הוא גם הורה למשרתיו לבנות מקדש כדי לסגוד ולהקריב מנחות לחמש אלוהויות המגפה.
מסורת זו נמשכה בשושלות טאנג וסונג, מתוך אמונה רווחת שחמש אלוהויות המגפה נשלחו על ידי הקיסר השמימי להפיץ את המגפות בעולם האנושי כעונש על העוולות שבני אנוש מבצעים.
משפחתו של גואן שי-רן ניצלה מהמגפה
גואן שי-רן (1045-1109) פקיד בית משפט בכיר מתקופת שושלת סונג הצפונית, פגש גם הוא באלוהויות המגפה בתקופת לימודיו. הן אמרו לו שהם יפיצו מגפה ביום של ראש השנה הסינית החדשה, אך משפחתו תישמר מכל רע.
אלוהויות המגפה גם הסבירו לו מדוע משפחתו תהיה מוגנת: "שלושה דורות של משפחת גואן עשו מעשים טובים רבים וצברו מוסריות רבה. הם תמיד ניסו לעצור אחרים מלעשות דברים רעים ושיבחו את אלו שעשו מעשים טובים. לכן יחוסו עליהם במשך המגפה".
משפחת גואן באמת נותרה בריאה ושלמה במשך המגפה.
מגפות עם עיניים
בתרבות הסינית המסורתית מאמינים שכשהמוסריות האנושית נרקבת עד נקודה מסוימת, השמים יענישו אנשים באמצעות אסונות כאזהרה לעצור בעדם מלהתדרדר אף יותר.
תיעודים עתיקים על מגפות הראו שאנשים שהיו טובים ובעלי מוסריות נעלה בדרך כלל נשארו מוגנים ושמחים, בשעה שחסרי המצפון שהשחיתו את המוסריות נענשו בהתאם. בדיוק על בסיס סיבתיות שכזו אנשים לפעמים אומרים ש"למגפה יש עיניים".
כפי שאומר פתגם עתיק: "אנשים שעושים מעשים טובים יבורכו על ידי השמים, ואילו אלו העושים מעשים רעים יסבלו".