(Minghui.org) קראתי שיתופי התנסויות רבים באתר Clearharmony שנכתבו על ידי מתרגלים מרחבי העולם, אך מעולם לא מצאתי תשובה איך לזהות מושגים מזיקים ולשחרר אותם. ברצוני לשתף כיצד זיהיתי ושחררתי את ההחזקות שלי למושגים מזיקים.

אני מרגיש שלא קשה לזהות את המושגים, מכיוון שכשהם עולים על פני השטח לבנו נעשה חסר מנוחה ואנחנו מתחילים להיות לא הגיוניים. במילים אחרות, באותו רגע איננו מסונכרנים עם ג'ן-שן-רן (אמת-חמלה-סובלנות). כשהמושגים מגיעים לפני השטח הם למעשה הופכים אותנו ל"בובות", מכיוון שטבעם הדמוני עובד דרכנו, מפשיט אותנו מאנושיותנו ובכך הופך אותנו ללא הגיוניים.

אם מתרגל אחר, או אפילו מישהו שאינו מתרגל, יגיד לנו משהו שאנחנו לא אוהבים, זה עלול להזיז את לבנו ולגרום לנו ליפול מיד מההוויה ההרמונית ולהיות חסרי מנוחה. תמיד במקרים כאלו, לא הצד השני גורם לנו לצרות, אלא המושג שבתוכנו. המאסטר אמר:

"זאת הסיבה שאני אומר לכם שבכל פעם שמתרחשות בעיות כלשהן, או בכל פעם שאתה מרגיש בפנים אי נוחות, אז עליך לחפש את הסיבות בתוך עצמך. אני יכול להבטיח שהבעיה נמצאת בתוך עצמך." ("הוראת הפא בוועידה בסינגפור" 1998)

במילים אחרות, המפתח לפתרון הפרעות ובעיות הוא בידינו, לא בידי האדם האחר.

לא משנה מי יגיד לנו משהו שעושה אותנו לעצבניים, מתוחים או מתוסכלים, זה לא שהצד השני רוצה להרגיז אותנו, להעליב או לפגוע בנו, אלא המושג שבתוכנו הוא שמעצבן אותנו, ולכן אנו יורדים מן הפסים. בהונגריה יש אמירה: "שלף לך את הניצרה מהרימון!" רבים לא מבינים מה המשמעות של זה. המשמעות היא שהצד השני נגע במושג שערער אותנו וגרם לנו להיות לא הגיוניים. כאשר לחץ הדם שלנו עולה מסיבה כלשהי זה נגרם רק כתוצאה ממושג פנימי, למשל כאשר אנו כועסים, חוששים או מודאגים – הרשימה היא אינסופית. התרעומת, הפחדים והחרדות נגרמים למעשה כתוצאה ממושג שלילי בנו ולא מהאני האמיתי שלנו, במילים אחרות, לא ממהותנו האמיתית.

הבנתי שמושגים מזיקים גורמים לכאב, לקשיים ולאי-נוחות, הן כאשר מישהו מביא אותם אל פני השטח והן כאשר מחסלים אותם. כשאנחנו נפטרים מהמושגים הם בוכים ורוטנים כי הם חוששים שהם ימותו ויושמדו. במקרה זה, הלב שלנו מרגיש כבד וגורם שוב לקשיים. בזמנים כאלה, לא משנה כמה אני מרגיש רע, אני יודע שחיסלתי את זה בהצלחה.

אבל זה לא הכל משום שאחרי סדרה של מבחנים מוצלחים, המאסטר ממשיך לדחוף החוצה את הקארמה שאספנו במשך שנים רבות, וגם זה כואב. כשאני עובר אירוע של הסרת קארמה כואבת, אני תמיד זוכר שזה למעשה דבר טוב ושנפטרתי מכמות נוספת של קארמה מטונפת.

אל לנו להאשים את הצד השני כאשר המושגים עולים לפני השטח. הם בטח לא שמו לב אפילו שהם נגעו באחד מהמושגים המזיקים שלנו.

המאסטר אמר שעלינו להודות לאותו אדם על שחשף את המושג המזיק שלנו, משום שהוא בעצם עזר לנו להבין מדוע עלינו לשחרר אותו.

כבר קל לי לוותר!

אם אני לא אוהב משהו, אני מיד יודע שזה יכול להיות בגלל מושג המעצבן את לבי.

פעם, כשמישהו חנה על שטח הדשא מתחת לחלוני, התעצבנתי מאוד. ידעתי מיד שהמאסטר סידר את זה כך שאוכל לוותר על איזה מושג. זה קרה כמה פעמים והייתי צריך לשחרר את ההחזקה שלי למושג הזה כמה פעמים. אחר כך שמתי לב שאני כבר לא מתרגש. לאחר מבחנים חוזרים מוצלחים זה לא קרה שוב.

בפעם אחרת ביקשתי ממתרגל עמית לקנות לי קפוצ'ינו. היות שכבר הייתי די קפוא, ועם קשיי שפה, לא יכולתי לעשות זאת בעצמי. זה קרה לאחר ועידת פא והיינו בדרכנו הביתה. אבל הוא שכח לקנות לי. כמובן שזה לא היה צירוף מקרים. המאסטר סידר את זה! ואז אמרתי למושג: "אם אתה לא אוהב את זה שלא קיבלת קפוצ'ינו, אז אני מוותר עליך! אני לא צריך אותך ובטוח שלא אתגעגע אליך! אני משאיר אותך בידי המאסטר"!

נהגתי לומר דברים דומים בתהליך שחרור המושגים. לאחר מכן כבר לא הרגשתי שאני מתגעגע לקפוצ'ינו הנחשק, הטוב והחם. זה היה פשוט מאוד.

בפעם אחרת גברת צעירה דיברה עם החבר שלה מאחוריי באוטובוס, אבל היה לה קול כל כך מעצבן שתוך כדי תהליך הוויתור על ההחזקה, אפילו כיסיתי את אוזניי מספר פעמים. אך כשגברתי על זה שמתי לב שקולה כבר אינו מרגיז.

הייתה מישהי שלא אהבתי לראות כי היא דיברה תמיד ללא הפסקה. הסלידה הזו נגרמה בגלל החזקה שעלתה על פני השטח. התמודדתי עם זה כמה פעמים וגרמתי לעצמי לשחרר את זה קצת כל פעם. כעת היא כבר לא מפריעה לי ונראה אפילו שהיא איננה מדברת כמו קודם.

משפחה עם ילדים קטנים ורועשים גרה מעליי. הם מתרוצצים בדירה, זורקים כדורים וכו', לפעמים עד שהתקרה רועדת. ידעתי שזה הכל עבורי! פעם שמתי לב (כשעברתי השלת קארמה והייתי במיטה) שהילדים המתרוצצים כבר אינם מטרידים אותי.

יש גם מושגים שאני מכנה "מושגים של לא אוהב" שאינם חזקים כמו מושגים של אינטרס עצמי, רגשות, דברים שפשוט לא אוהבים וכו', ובכל זאת אין להתעלם מהם. יש לשים לב לכל דבר קטן!

עלינו לבדוק אם המחשבות שלנו אנושיות או אלוהיות. עלינו להבין אם מושג זה הוא טוב או שאינו עולה בקנה אחד עם הפא. אם הוא לא מתאים, עלינו לוותר עליו.

כאשר המושג מציע מחשבות מזיקות, האדם יתמלא תמיד ברגשות לא נעימים בגלל מחשבות שליליות. אנו יודעים שמחשבות שליליות קשורות לרגשות שליליים, בעוד שמחשבות חיוביות משפיעות עלינו באופן חיובי ומשפרות את מצב הרוח שלנו. זה יכול להוות אינדיקציה כשמתמודדים עם מושגים. יש גם מושגים שאינם רוצים שנתרגל ונותנים עדיפות לכמה פעילויות אנושיות. במקרים כאלה עלינו לתפוס אותם מיד ולחסל אותם.

אז זה לא קל לטפח, אבל אפשר לעשות זאת!

שמתי לב פעמים רבות לאורך השנים שהמושגים שוויתרתי עליהם תוך כדי הטיפוח כבר אינם קיימים ואינם חסרים. זה בדיוק כמו שנהגתי להגיד: "אני מוותר עליך! זה בטוח שלא אתגעגע אליך! אני משאיר אותך בידי המאסטר!"

למען האמת, לאחר שהשתחררתי מהמושגים אני נהנה יותר ויותר מחירות, וחיי הפכו להרבה פחות מעייפים מבעבר. אחד המבחנים הראשונים היה לוותר על המושג של מחלה, ומאז הייתי ללא מחלות. אפיינתי את המושגים כפולשים הפורצים את גופי כמו קרציות, ואם לא נחסל אותם הם ייצרו קארמה. לאחר מכן החלטתי שאני לא צריך דברים כל כך מגעילים, והיה לי קל לשחרר אותם. כפי שהמאסטר הסביר לנו, אם לא נסלק אותם, הם ישלטו בנו, דבר שהם עשו בפועל לפני שטיפחנו, ולכן היינו עיוורים כעטלף כי הם הסתירו מאיתנו את האמת.

הייתי במצב שבו יצאתי מסנכרון עם הפא וידעתי מיד שזה נגרם כתוצאה ממושג טפיל בתוכי, אז שחררתי אותו באופן מידי. עכשיו די לומר "אני משחרר אותך", כי המאסטר יודע שאני באמת רוצה שהוא יוסר ממני. אפילו אם אני נמצא בשיחה עם מישהו ומשהו נגע לי במושג שלי, די לומר "אני משחרר אותך!"

אמרתי למאסטר בעבר שבשום אופן אינני רוצה להשאיר לעצמי מושגים. אמרתי את זה באמת ברצינות, כך שכבר אין לי בעיה לשחרר אותם. אם מתרגל רוצה בכנות לחסל מושגים מזיקים, אז שיטה זו באמת עובדת.

כשהמחשבות הנכונות חזקות, כל דבר אפשרי

אני רוצה לומר למתרגלים החדשים שבתחילת הטיפוח ייתכן שתתקשו להסתכל פנימה. ביליתי הרבה זמן מבלי לדעת אילו מושגים צריך לסלק. אחר כך הבנתי שלא חשוב לדעת את המושגים המדויקים, אבל עדיין חשוב להיפטר מהם. יש כל כך הרבה מושגים שלכמה מהם אין שמות. אבל זה מעניין שכשאינני דואג לגביהם, המחשבה המסלקת עולה לי לפעמים לראש. האחיינית הקטנה שלי פתרה את זה בפשטות ילדותית באמרה: "כל מה שכואב לי אני משחררת!"

כשאני הולך לעבודה או עושה קניות, אני תמיד מרגיש רענן ומוכן לצאת, ולמרות שאני בן 72 אני מרגיש כאילו אני בשנות השלושים לחיי. אני יכול לעשות את עבודתי במחצית הזמן ובמחצית המאמץ. אם מישהו היה אומר לי את זה לפני עשר שנים, לא הייתי מאמין לו. כשאני מחוץ לבית אין לי שום בעיה, אבל ברגע שאני נכנס הביתה, המאסטר דוחף עוד קארמה שלי החוצה. אני משער שבגלל זה קשה לי לפעמים לעשות את התרגילים ואת המדיטציה.המאסטר אמר:

"... די במשפט אחד שלך המחוזק במחשבות נכונות נחושות כדי לגרום לרוע להתפורר מיד (מחיאות כפיים),.." ("ללמד את הפא בוועידת הפא הבין-לאומית במערב ארה"ב" 2005)

"אמרתי שאפילו מחשבותיהם של אנשים הם חומרים. מה שאתם חושבים יכול להיווצר בחשיבתכם, ולמילים שלכם, למה שאתם אומרים, יש צורה." ("הוראת הפא בוועידת הפא במזרח ארה"ב" 1999)

הנחתי את שני הציטוטים האלה על המחשב שלי לפני שנים רבות. עם זאת, אם יש בעיה, אני בדרך כלל אומר: "אין שום בעיה! אין צורך לדאוג!", והבעיה נעלמת אוטומטית.

ציטוטים אלה של המאסטר עזרו לי פעמים רבות כשראיתי בעיה מנקודת מבט של אלוהות ופתרתי אותה כתלמיד דאפא.

לדוגמה, לפני שלוש שנים אחי הצעיר חזר שיכור לביתו כשהילדים שלו היו שם. הוא שבר את המסך שלי כי אמרתי לו: "האם זו הדוגמה שאתה רוצה להציב לילדים שלך?" הדבר המוזר היה שהדבקתי את חלקי המסך זה לזה, ולמרות שמשהו לא נכנס למקום, אמרתי למסך: "אתה בסדר! אתה בריא! הוטמעת בפא! " באורח פלא המסך עבד מאז מצוין. אותו דבר קרה עם מכונת הכביסה, אמרתי לה אותו הדבר שאמרתי למסך. מאז לא הייתה לי בעיה איתה, כי לא היו לי דאגות בלב.

כאדם רגיל חוויתי פעמים רבות שכאשר לא דאגתי למשהו, זה תמיד נפתר. פעמים רבות תהיתי איך זה יכול להיות, הלא לא עשיתי דבר כדי לפתור את זה. אבל כמטפח, אני יודע שהמפתח לפתרון הבעיה היה בדיוק שלא דאגתי.

אני מקווה שהניסיון שלי יעזור לאחרים. אני מאחל לכולם את הטוב ביותר בנתיב הטיפוח שלהם.