(Minghui.org) עם הגעתו הפתאומית של וירוס המק"ס, העיר התוססת ומלאת החיים וו-האן הפכה לעיר רפאים. אנשים רבים מתו במגפה ורבים היו מבוהלים ומפוחדים.
במהלך ערב השנה הסינית החדשה היה סגר בכל מקום. התחבורה הציבורית נפסקה והחנויות היו סגורות. האנשים היו בחרדה וחששו לחייהם והעיר כולה הייתה במשבר.
כשירדה החשכה יצאתי להליכה. הרגשתי לכודה בבית והייתי זקוקה לקצת אוויר צח כדי להקל את הלחץ של הפחד. הרגשתי עוד יותר עצבנית כשצעדתי ברחובות, משום שהם היו נטושים מאדם.
הבטתי סביב והבחנתי באור מוכר. זיהיתי אותו, כי זה היה הסופרמרקט שנהגתי ללכת אליו לעתים קרובות. החנות הייתה פתוחה, כך שניגשתי לשם ונכנסתי פנימה. הפכתי נינוחה ורגועה יותר. ידעתי שהחנות ואנשי צוותה בבעלות של מתרגלי פאלון דאפא. הערצתי אותם על השירות שהגישו לצרכי התושבים מבלי להפסיקו.
לאחר מכן ביקרתי בחנות הזאת לעתים קרובות. שמעתי לקוחות אומרים לבעלי החנות: "אנחנו יודעים שאתם מתרגלים פאלון דאפא, לכן באנו לכאן".
המוכר אמר להם: "בבקשה זכרו שפאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב. זה ישמור עליכם בטוחים מכל צרה".
לקוח נוסף הגיע לחנות ואמר: "איזו הקלה, יש לכם כל מה שאנחנו זקוקים לו".
עוד לקוח שזה עתה נכנס לחנות קרא: "פאלון דאפא הוא טוב".
הלקוחות יצאו מהחנות בחיוך. שמחתי בשבילם משום שידעתי שהם יהיו בטוחים מכל רע ויהיה להם עתיד טוב.
הלילה יצאתי לעוד הליכה וראיתי שוב את האור העדין המוכר. הוא הזכיר לי את הסביבה החמה בפנים, את הפנים המחייכות, את התקווה.