(Minghui.com) התחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1998. זה הציל אותי מהמצב הגרוע ביותר של חיי. חיי קיבלו משמעות חדשה וגם בעלי החל לתרגל.

הנדר שלי

המפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) החלה את הרדיפה נגד הפאלון דאפא בשנת 1999. מתרגלים אחרים באזור נהגו לבקר אצלנו. שיתפנו את חוויות הטיפוח שלנו והחלטנו להצטרף למאמצים להפיץ את האמת על הרדיפה. חילקנו עלונים כל יום.

נדרתי נדר: אני אעמוד איתן ואשלול את הכפשות התעמולה נגד הפאלון דאפא ומייסדה, מאסטר לי הונג-ג'י. אף כמות של מכות או מעצרים לא תגרום לי להסס.

יציאה זמנית מהדרך

עשר שנים לאחר הנדר התחלתי לבלבל בין פעילות להפסקת הרדיפה לבין טיפוח. האמביציה שלי הכריעה אותי. לא יכולתי להתרכז בלימוד הפא ועשיתי זאת רק פורמלית.

בכל פעם שהיו לי קונפליקטים עם מתרגלים אחרים לא חיפשתי בתוכי. הדפתי את ההזדמנויות שנקרו בפניי לשיפור הטיפוח. התרחקנו בהדרגה. הקנאה, ההתמרמרות, היוהרה והאנוכיות שלי עלו על פני השטח. זה היה כל כך גרוע שהתחלתי לרכל ולמתוח ביקורת על מתרגלים אחרים.

נעצרתי מספר פעמים, אבל רק כשנשלחתי למחנה עבודה בשנת 2011 ראיתי את הפרצה הזאת. חשבתי: "אני תלמידה של המאסטר. המאסטר לא ארגן לתלמידיו שייעצרו וישלחו לכלא. אני עוזרת בתיקון הפא ולכן אסור לי להירדף".

לאחר שחזרתי הביתה למדתי את הפא באופן אינטנסיבי וקיבלתי רמזים. בכל פעם שקראתי את המילים "מטפחים אמתיים" הן בלטו לעיניי. חשבתי: "האם זה בגלל שלא טיפחתי את עצמי באמת, אז אני לא עומדת בסטנדרט של מטפחת אמיתית? המאסטר אמר באחת ההרצאות שלו:

"..., כמה אנשים עדיין לא מודעים אליהן, ואינם מוכנים להתמודד עם מצב הטיפוח שלהם או לראות את ההחסרות שלהם. אז האם תוכל לקרוא לזה טיפוח?" ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי")

כשבדקתי את עצמי מצאתי החזקות רבות. החלטתי שבכל פעם שיהיה סכסוך, אחפש תמיד את החסרונות שלי תחילה.

זה היה כאילו נורה נדלקה בי פתאום. מאז 2014 אני לומדת שתי הרצאות מ"ג'ואן פאלון" כל יום בנוסף ללימוד בעל פה של הפא. התחלתי לבחון כל מחשבה כדי לוודא שהיא עומדת בסטנדרט של הפא.

הטיפוח שלנו מבוסס על הפא. אם נלמד ונפנים אותו תהיה לנו חוכמה והדרכה. אם נשפוט דברים על בסיס הפא, נוכל לראות את הבעיות שלנו מרמה גבוהה יותר, וכך נעזור למאסטר בתיקון הפא.

מצב מחשבה נכון

גב' וואנג, מתרגלת באזורנו, נעצרה לפני שלושה חודשים. הייתה שמועה שהיא מסרה כמה שמות של מתרגלים.

הפחד ממעצר היה עז. חלק מהמתרגלים פחדו עד שהפסיקו לייצר עלונים. זה היה הנושא של כל השיחות שלנו. היו שכעסו על בגידתה של גב' וואנג. כמה מתרגלים הזהירו אותי לגבי הבטיחות שלי מכיוון שעבדתי אתה מקרוב.

גב' וואנג היא אם חד הורית ועובדת כמטפלת. לפני מעצרה הכנתי עלונים והיינו מחלקות אותם יחד. עבדנו בצורה יעילה מאוד יחד. המעצר שלה היה אובדן גדול עבורנו.

המאסטר אמר:

"כמתרגלים אמיתיים אנחנו צריכים להסתכל על עניינים מרמה גבוהה מאוד ולא יכולים להסתכל על עניינים מנקודת המבט של אנשים רגילים." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית "שיגעון טיפוח")

חשבתי: "היו לנו מחשבות נכונות וחזקות כשעבדנו יחד, המעצר שלה לא ישפיע עליי". כמה מתרגלים הזהירו אותי לגבי הבטיחות. כשהקבוצה השלישית של מתרגלים מעיירה שכנה הגיעה לספר לי על מעצרה של גב' וואנג, הרגשתי כאילו יש לי בור בגרון. בעבר נעצרתי ונכלאתי כמה פעמים. ידעתי את הסיטואציה המחרידה בה היא נמצאת והרגשתי שהיא זקוקה לתמיכה שלנו.

אמרתי להם: "זה לא יהיה מועיל יותר אם נשלח עבורה מחשבות נכונות? זה המעט שאנחנו יכולים לעשות זה עבור זה כגוף אחד עם משימה אחת. השליליות שלנו לא תעזור לה. האם זה מה שהמאסטר רצה? האם אנחנו לא צריכים לתמוך בה במחשבות נכונות?"

הבנתי שאף מתרגל אינו מושלם, אבל כל אחד מאתנו נבחר על ידי המאסטר. אנחנו צריכים לעזור זה לזה ולא להתנכר לאלה שנקלעים לתלאות. הלך הרוח הזה של ביקורת נגרם לרוב מפחד. לכוון היטב את המחשבות שלנו הוא חיוני בטיפוח שלנו.

הכרה בפחד וחיסולו

מתרגל נתן לי 50 פוסטרים שהסבירו את האמת שמאחורי רדיפת הפאלון דאפא. מתרגלים מקומיים ואני שמנו הרבה פוסטרים דומים באזורנו לפני מספר שנים.

בימינו, מצלמות מעקב נמצאות בכל עיירה וכפר. המשטרה הגיעה אל מתרגלים שאותרו במצלמה ועצרה את חלקם. שלושה מתרגלים נידונו למאסר. הרגשתי את הלחץ וחשבתי: "אני פשוט אסיים את מה שנותר ואעשה משהו אחר אחר כך."

ברגע שסיימתי למקם את 50 הפוסטרים, קיבלתי 100 נוספים. התעצבנתי ואמרתי: "למה אתה לא נותן חלק לאחרים?"

לפני שסיימתי את 100 הפוסטרים הנוספים, קיבלתי 70 נוספים. התחלתי לחשוב שזה לא צירוף מקרים.

מצאתי אצלי פחד עמוק בפנים שכל הזמן נמנעתי מלהתמודד עמו. בסין, כל קשר לפאלון דאפא נחשב למסוכן. הבנתי שחילקתי אותם כסוג של תפקיד שצריך לעשות. כיצד אוכל לעזור למאסטר לגרום לאנשים להתעורר כשיש לי מנטליות כזאת?

שאלתי את עצמי: "אם המאסטר היה נותן לי בעצמו את הפוסטרים האלה להפצה, האם הייתי עושה את זה? האם הייתי חושבת שזה לא הוגן?" לבי נרגע.

לילה אחד, לפני שיצאתי, היה בי מאבק פנימי חזק. האינסטינקטים שלי אמרו לי שאני עלולה להיתפס. אפילו חשבתי להסתיר את חומרי המידע בבית. באותו הרגע נזכרתי בדברי המאסטר:

"בעתיד המצבים האלה יופיעו כדי לתת לך את הרושם המוטעה הזה, ולגרום לך להרגיש כאילו הם לא קיימים והכול מזויף, כדי לראות אם תוכל להישאר נחוש. אתה אומר שאתה חייב להיות נחוש ויציב. עם לב כזה, אם תוכל באמת להיות נחוש ויציב ברגע ההוא, תפעל היטב באופן טבעי, כי השין-שינג שלך כבר השתפר." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית "על הלב להיות ישר")

חשבתי: "המאסטר נתן לי את חיי ואני מתרגלת פאלון דאפא. המשימה שלנו היא לעזור להעיר יצורים חיים. שום דבר לא ראוי להפריע לזה!"

המחשבות השליליות האלה מעולם לא חזרו. עכשיו אני תולה פוסטרים ביעילות עם מחשבות נכונות. גם מערכות היחסים שלי עם המתרגלים האחרים השתפרו.