(Minghui.org) מכון המחקר האסטרטגי בבית הספר הצבאי הצרפתי (IRSEM) – ארגון הפועל תחת מיניסטריון הכוחות המזוינים של צרפת – פרסם ב-20 בספטמבר דו"ח שכותרתו: Lesoperations d’influence chinoises.

הדו"ח בן 646 עמודים הָזָמין באתר הארגון (https://www.irsem.fr), מתאר איך המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) חודרת ומשפיעה על ממשלות אחרות באמצעות המפלגה, הממשלה הסינית, הצבא הסיני ותאגידים בשליטת המדינה, כמו גם באמצעות עסקים פרטיים. הדו"ח מצטט מידע ממאמרים, סרטי ווידיאו ומדיה חברתית, וחושף מסגרת עבודה של "חזית מאוחדת" מקיפה של המק"ס, המיועדת לשלוט באחרים דרך סינים בחו"ל, דרך התקשורת בחו"ל, הדיפלומטיה, הכלכלה, הפוליטיקה, החינוך, קבוצות החשיבה והתרבות בחו"ל ועוד. מצד אחד המק"ס מפתה אחרים "להציג אותה בתדמית חיובית בעולם, כדי לעורר הערצה", מצד שני "בייג'ינג מעצימה את החדירה והכפייה: מבצעי ההשפעה שלה נעשים נוקשים יותר במידה ניכרת בשנים האחרונות", כדי לדחוף קדימה את האג'נדה הקומוניסטית.

בפתיח של הדו"ח מודגש שהדו"ח מתייחס למק"ס ולא לעם ולמדינה. קיים שוני בין השניים האלה.

בדו"ח יש 79 מקומות המסקרים את הרדיפה של המק"ס נגד פאלון גונג, שיטה למדיטציה המתבססת על העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".

 הדו"ח שפורסם ב-20 בספטמבר על ידי IRSEM (מכון המחקר האסטרטגי בבית הספר הצבאי הצרפתי)

הדו"ח הזה כולל גם דוגמאות קונקרטיות איך המק"ס קנתה תקשורת סינית וארגונים סינים בחו"ל כדי להפיץ מידע כוזב המיועד ליטול צלם אנוש מפאלון גונג ולהסית לשנאה. יתר על כן, המק"ס מאיימת ומפחידה מתרגלי פאלון גונג בחו"ל באמצעות אגודת אנשי אקדמיה וסטודנטים סינים (CSSA) – ארגון הפועל תחת שגרירויות וקונסוליות סיניות ברחבי מדינות שונות­ – סטודנטים סינים יחידים הלומדים בחו"ל וחברי Fifty-Cent (שמקבלים 50 סנט על כל העלאת פוסט המפאר את המק"ס).

הדו"ח אסף מידע נרחב עם ניתוח יסודי של המשטר הסיני, שהוא דבר נדיר במסמכים רשמיים של הממשלה הצרפתית. נצטט כאן כמה תכנים הקשורים לדיכוי הפאלון גונג.

"משרד 610"

על-פי הדו"ח פאלון גונג הוא שיטה רוחנית המשפרת את הגוף והנפש כאחד. היא הפכה פופולרית בסין עם עשרות מיליוני מתרגלים. לאחר מכן מנהיג צמרת המק"ס ג'יאנג דזה-מין ראה בשיטה הזאת איום, מפני שהמק"ס אינה מאפשרת קיום של אף ישות שאינה בשליטתה.

כתוצאה מכך הושק "משרד 610" שיש לו סוכנים בתוך ומחוץ לסין, שיש לו סמכות פעולה מעל לחוק ולמשפט בסין, ומחוץ לסין הוא נוקט בפעולות בכל העולם בניסיון לשרש את הפאלון גונג.

הוצאה לאור המקבלת תשלום כדי להכפיש את הפאלון גונג

הדו"ח מציין שהמק"ס משלמת למדיה במדינות אחרות כדי לפרסם מאמרים המכפישים את פאלון גונג. בעשותה זאת היא יוצרת תפיסה מוטעית, שהשקפות שליליות כאלה לגבי פאלון גונג מגיעות "מצד שלישי" ולכן הן "מהימנות" יותר.

לדוגמה, אחד הסוכנים העניק 20,000 פזו (כ-200 אירו) לעורכים הראשיים במספר רב של כלי תקשורת ארגנטינאים באפריל 2020 כדי לפרסם מאמר נגד פאלון גונג שנכתב ב"ספרדית עילגת".

כלי התקשורת אליהם כיוונה המק"ס כללו את El Cronista Comercial, Diario Popular ופלטפורמת האינטרנט Infobae. המאמר הזה הכיל כמות גדולה של מידע כוזב על פאלון גונג שנועד להרוס את המוניטין של פאלון גונג. הוא גם כלל מלל בו משתמשת המק"ס לעתים קרובות כדי להכפיש ולהשמיץ את הפאלון גונג. במילים אחרות, הוא הפיץ מסר מהמק"ס דרך גופי תקשורת בחו"ל.

התקרית הזאת נחשפה מפני שאחד מהעורכים שהסוכן התקשר אליהם הרגיש שעליו להתקשר לחבר לעבודה – מתרגל פאלון גונג – לגבי זה. גם מרכז המידע של הפאלון דאפא וגם ה- Epoch Times השיגו עותק של המאמר הזה. אותו סוכן הודה שעבד בעניין זה עבור "הסינים".

שליחת אימיילים בזהויות מזויפות

כדי להמשיך ולהפליל את פאלון גונג, כמה "תוקפים" שלחו אימיילים משפילים בשמם של מתרגלי פאלון גונג לשרים ולפרלמנטים בקנדה ובארצות נוספות.

אחד מחברי אגודת הפאלון דאפא בקנדה אמר שהיו ראיות שסוכני מק"ס שלחו בצורה "שיטתית" ו-"שוב ושוב" אימיילים כאלה לבכירים בכל הרמות ברחבי מדינות, כדי לערער את הפאלון גונג. כתובות ה-iP של כמה מהאימיילים האלה הם מסין.

תפקיד ה-CSSA (אגודת אנשי אקדמיה וסטודנטים סינים)

סטודנטים סינים רבים בחו"ל נמצאים תחת לחץ של ה-CSSA, שלעתים קרובות מורה להם לעשות דברים מסוימים או לא לעשות דברים מסוימים. לדוגמה, סטודנט אחד באוניברסיטה של אוטווה קיבל אימייל מאיים מה-CSSA: "בהתבסס על עדויות מסטודנטים אחרים ומחקירה של בכירי CSSA, אתה עדיין מתרגל פאלון גונג. כדאי לך שתיזהר", נכתב באימייל.

מצב דומה קרה באוניברסיטה של קלגָרי. כמה מחברי CSSA קיבלו אימיילים ממישהו שהתיימר להיות סוכן מק"ס. האימייל הניא אותם מלהשתתף בסרט שהוקרן על ידי מועדון "ידידי פאלון גונג" בקמפוס. "אחרת, שמכם ותמונותיכם יימסרו לממשל המרכזי של המק"ס", נכתב באימייל.

השפה בה משתמש ה- CSSA בתקשורות שלו, מראה שהארגון הזה מתפקד כדובר של המק"ס. ה-CSSA מאוניברסיטת טורונטו לחץ על העיר ב-2004 להסיר את ההכרה שלה ב"יום הפאלון דאפא". בשנה לאחר מכן ה-CASSA באוניברסיטת אוטווה התערב בפניית רשת הטלוויזיה NTD להיות תחנת טלוויזיה מקומית. המכתב שלו הכיל משפטים דומים בדיוק לאלה בהם משתמשים שגרירי המק"ס בחו"ל.

לפני 4 שנים, נשיא ה-CSSA באוניברסיטה הלאומית האוסטרלית של קנברה ראה שבבית המרקחת של הקמפוס נמצאים עיתוני Epoch Timesלחלוקה בחינם ושאל מי אישר זאת. הוא התעקש עד שבית המרקחת השליך את  העיתונים.

יש עוד דוגמאות רבות מסוג זה. נראה שכמה סטודנטים סינים בחו"ל חשים בעלי פריבילגיות בקמפוס. הם יודעים שבתי הספר תלויים בהם כספית והשתמשו בכך כקלף מיקוח. ההתנהגות שלהם זכתה לתמיכה ועידוד על ידי הרשויות הסיניות.

הדיכוי העולמי הגדול ביותר

הדו"ח אומר שהיעד הראשוני של המק"ס הוא להשתיק סינים בחו"ל ובכלל זה דיסידנטים בעלי דעות שונות משלה, וכאלה שגדלו בעולם החופשי. המטרות העיקריות הם מיעוטים וקבוצות אמונה מסוימות הכוללות טיבטים, אויגורים, אנשי מונגוליה התיכונה ומתרגלי פאלון גונג. כמו כן שמה לה המק"ס למטרה דיסידנטים בטייוואן ותומכי דמוקרטיה (כמו תושבי הונג קונג מאז 2019), מגני זכויות אדם, עיתונאים לזכויות אדם ובכירים לשעבר המבוקשים על ידי המק"ס בשל "שחיתות". הקמפיין הנרחב הזה של המק"ס תואר על ידי ארגונים לזכויות אדם כדיכוי העולמי המקיף, הגדול והמתוחכם ביותר.

מבחינת יישום מטרתה, המק"ס מנטרת את הארגונים ואת היחידים האלה, לא משנה מאיזה לאומים הם, כל עוד הם צאצאים סינים. הטקטיקות נעות מאיסוף מידע, חדירה אידיאולוגית, דיכוי, איומים, הפחדה, הטרדה ועד אפילו אלימות ישירה. לעתים, היא מאלצת רשויות מקומיות לעצור ולגרש יחידים. המקרים האלה קרו בהודו, תאילנד, סרביה, מלזיה, מצרים, קזחסטן, איחוד האמירויות, טורקיה, נפאל ועוד.

צנזורה ושליטה על מדיה סינית בחו"ל

גלוי וידוע שבייג'ינג שולטת על המדיה הסינית בעולם, ובכלל זה בצפון אמריקה. למעשה כמעט כל המדיה הסינית בקנדה נשלטת על ידי המק"ס. יוצאי הדופן היחידים הם Epoch Times וטלוויזיית NTD , שני כלי תקשורת עצמאיים ופופולריים. כשהכתבים שלהם התכוננו לנסוע לסין ב-2005 כדי לדווח על נסיעתו של ראש ממשלת קנדה, אשרות הכניסה שלהם הונפקו תחילה ולאחר מכן בוטלו.

מלבד הרשויות הסיניות, אפילו בכירים קנדיים מגבילים לפעמים את שני כלי התקשורת האלה כדי להימנע מתגובת נגד של בייג'ינג. לדוגמה, כשהנשיא לשעבר הו ג'ין-טאו ביקר באוטווה ב-2005, שני כלי התקשורת האלו לא יכלו לקבל אישורים לסקר את האירועים הקשורים. אותו דבר קרה כשהו ביקר שוב באוטווה ב-2010.

כדי לאלף את המדיה הסינית בחו"ל, המק"ס משתמשת בעיקר: במקל (איומים והטרדות של בני המשפחה של הכתבים בסין) ובגזר (מעודדת את המדיה של החדשות לצנזורה עצמית בתמורה לתועלות כספיות). נוסף לכך, המק"ס מנסה גם לפקח ולהכשיר את הכתבים האלה בהתאם לנרטיבים של המק"ס. לדוגמה, ב-2014 הושק בוונקובר "ארגון בין-לאומי משותף חדש של כלי תקשורת", תחת ארגון מקומי של "החזית המאוחדת" השייך למק"ס, כדי לאחד את כל המדיה הסינית הפרו-מק"ס בצפון אמריקה.

החדרת אידיאולוגיה דרך מכוני קונפוציוס

מנוף השפעה פיננסי נוסף של המק"ס הוא מכון קונפוציוס. Salvatore Babones, פרופסור מרצה באוניברסיטת סידני, אומר שההשפעה של מכון קונפוציוס אינה מוגבלת רק לתעמולה שלה, אלא כוללת גם השפעה על הנהלת הקולג'. ליתר דיוק, בידי בייג'ינג המפתח לפתוח את הדלת בעזרת מימון, מורים, משכורות וציוד. היא אולי אפילו מציעה לקולג' הנמצא תחת לחץ כספי הקמת בניין או מרכז לשוני. קולג'ים רבים גילו שקשה לסרב להצעה כזאת. כתוצאה מכך, הם הופכים תלויים בבייג'ינג, מה שמאוחר יותר הופך ליחסי מרות.

בעקבות זאת, בייג'ינג יכולה להשפיע על קבלת ההחלטות בקולג'ים האלה. זה עלול אפילו להתרחב לפרויקטים של מחקר (כמו להגבלת מחקרים על טיבט וטייוואן, או מחקרים העוסקים בהפסקת אסטרטגיות ההשפעה של המק"ס), על להגבלת חופש הביטוי והאמונה (במיוחד של פאלון גונג) של אנשי סגל, איזה נואמים אורחים להזמין, ועל עמדתו של הקולג' לגבי המק"ס. כל זה יוביל את המוסד האקדמי לצנזורה עצמית.

סגירת מכון קונפוציוס בליון

הדו"ח קובע שיש עדיין 18 מכוני קונפוציוס בצרפת, אבל חלקם נסגרו. דוגמה אחת היא מכון קונפוציוס באוניברסיטת ז'אן מולין בליון. המכון הוקם ב-2009 על בסיס הצעה מאוניברסיטת סון יאט-סן שבפרובינציית גואנג-דונג בסין.

אבל אחרי שמונה מנהל חדש ב-2012, היחסים בין שני הצדדים נעשו גרועים יותר ויותר. גרגורי לי, פרופסור באוניברסיטה, אמר שהמנהל החדש לא הסכים עם תכנית הלימודים והתעקש לחדור עמוק יותר לאוניברסיטה באמצעות מכון קונפוציוס, ובכלל זה לאפשר למכון להנפיק דיפלומות. לי אמר שזה עלול לערער את החופש האקדמי, כמו גם את הרוח והמדיניות של הלימודים הגבוהים בצרפת.

בסוף, ההאן-באן (הנהלת מכון קונפוציוס) עשתה צעד נוסף והפסיקה את התרומות השנתיות מבלי ליידע אותו. אחרי שמשא ומתן חוזר ונשנה לא צלח, לי החליט לסגור את המכון בספטמבר 2013.

תקרית אוניברסיטת החירות בבריסל, בלגיה

יונתן מנת'ורפ, בעל טור קנדי ומומחה לסין, חושב שמכון קונפוציוס הוא בעיקר כלי לפעולות תעמולה וריגול של המק"ס, אף על-פי שהן מעוטרות כתכנית חילופי תרבויות. לי צ'אנג-צ'ון, חבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, הודה גם כן שהמכונים האלו הם מרכיב חיוני לתעמולת המק"ס בחו"ל. למעשה, הם משמשים כקן ריגול לשגרירויות ולקונסוליות הסיניות, כדי לשלוט על סטודנטים, לאסוף מידע על מי שהם מכנים "אויבים" ולאיים על אנשים עם דעות אחרות.

דוגמה טובה אחת הוא סונג שין-נינג, מנהל מכון קונפוציוס ב- Université Libre בבריסל, בלגיה שהואשם על ידי אגף המודיעין הבלגי שהיה מעורב במשך 8 שנים בפעולות ריגול. בעודו מלמד במכון קונפוציוס, סונג השתמש בתואר שלו כדי לכסות על גיוס חברים למודיעין הסיני.

כתוצאה מכך, סונג גורש וכניסתו נחסמה למשך 8 שנים לאזור Schengen (קואליציה לביקורת גבולות שנוצרה על ידי 26 מדינות אירופיות). גם מכון קונפוציוס זה נסגר.

אשרת-שהייה של דיפלומט סיני נשללה בשל רדיפה נגד פאלון גונג

ב-2006 שללה הממשלה הקנדית את טופס חידוש הוויזה של וואנג פנג-פיי, המזכיר השני של משרד החינוך בשגרירות הסינית באוטווה. כמו כן הוא התבקש לעזוב את קנדה.

זה קרה מפני שעבודתו של וואנג במשרד החינוך הייתה כרוכה באיסוף מידע ממתרגלי פאלון גונג בקנדה והפרעה לזכויותיהם החוקיות.

לדוגמה, וואנג עבד ביחד עם ה-CSSA על פני יותר מ-20 קולג'ים קנדיים כדי להכפיש את פאלון גונג.

המגזין, Shenzhou Xueren (אקדמאים סינים בחו"ל), תחת שליטת המק"ס, פרסם פעם מאמר ב-2004 המהלל את "הביצוע המצוין של נשיא CSSA בסניף האוניברסיטה של בייג'ינג במונטריאול, במיוחד את הטקטיקות ו"האומץ" שלו נגד פאלון גונג.

גיוס סטודנטים

על-פי דו"ח ה-IRSEM, כ-50 סטודנטים סינים בקנדה שקיבלו מְלָגות מהממשלה הסינית נקראו לשגרירות באוטווה טרם ביקורו של הו ב-2010. ליו שאו-הואה, המזכיר הראשון של משרד החינוך, נאם על תכניותיו לקדם בברכה את הו. מלבד אונטריו, השגרירות זימנה גם כ-3,000 אנשים מקוויבק וכיסתה את כל הוצאותיהם, כמו מלון, אוכל, תחבורה ואפילו ביגוד. עדים סיפרו שכל משתתף קיבל 50 דולר קנדיים כפיצוי.

במהלך הפגישה במשרד החינוך, ליו תיאר זאת כ"קרב" להגן על "המוניטין של המולדת". הוא דרש מהסטודנטים לנצח את מתרגלי פאלון גונג, ואת ה"בדלנים" הטיבטים וה"בדלנים" האויגורים "הממלאים" את בגבעת הקפיטול.

כתמריץ, ליו הזכיר שכל העלויות יכוסו על ידי השגרירות, אפילו עבור סטודנטים שלא קיבלו מלגות מהממשלה הסינית. כמו כן הורה לסטודנטים לשמור בסודיות על השיחה הזאת.

כשהו ביקר באוטווה ב-2005, בכירי מק"ס כעסו משום ש"האויבים תפסו" את הנקודות המרכזיות. אז ליו ציפה שהפעם תהיה סצנת קבלת פנים גרנדיוזית פרו מק"ס. אם סטודנטים יישאלו למה הם הגיעו לכאן "מרצונם", יהיה עליהם להשיב: "אנחנו כאן לקבל בברכה את הו. לחיי הידידות בין סין לקנדה".

באותו היום בדיוק, ג'אנג באו-ג'ון ממשרד החינוך של הקונסוליה הסינית בטורונטו שלח גם הוא אימייל לסטודנטים עם מסר זהה. הוא הזכיר להם "לעבוד ביחד ולפעול כמתוכנן". לגבי אלה שקיבלו מלגות מהממשלה הסינית, כל אחד שלא יכול היה להשתתף היה חייב לספק הצדקה להיעדרו.

ערבוב מהגרים סינים עם סינים בחו"ל

הדו"ח מוסיף גם שהמק"ס התכוונה לטשטש את השוני בין לאומים זרים מצאצאים סינים לבין לאומים סינים החיים מחוץ לסין. בעשותה זאת, המק"ס שואפת לפתות עוד אנשים לעבוד בשבילה באמצעות אסטרטגיית "החזית המאוחדת".

למעשה, רבים מהאנשים האלה שברחו מסין אחרי הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989, הגיעו מהונג-קונג או מטייוואן, או שהיגרו קודם לכן. ייתכן שלחלק מהם יש קשר מזערי לשפה או לתרבות הסינית.

בכל זאת, המק"ס ניסתה להקים קהילה, או רשת ענקית, של סינים הגרים מחוץ לסין אך משרתים את המשטר הסיני.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי].