(Minghui.org) אחרי 3 אירועים מוצלחים שהתקיימו בין ה-17 בספטמבר ל-19 בו, הפסגה העולמית ל"מאבק ומניעה של קצירת איברים בכפייה", החלהאת המפגש הרביעי שלה ב-24 בספטמבר בנושא: "שתיקה וצנזורה עצמית של התקשורת בנוגע לפשעי קצירת איברים בכפייה".
הפסגה כללה שישה מפגשים. היא הושקה במשותף על ידי 5 ארגונים ללא רווח, הכוללים את DAFOH (רופאים נגד קצירת איברים בכפייה) מארה"ב, CAP Freedom of Conscience מאירופה, האגודה ל- International Care of Organ Transplants מטייוואן, האגודה ל- Ethical Organ Transplants (IAEOT) מקוריאה הדרומית,והאגודה ל- Transplant Tourism Researchמיפן.
כמה מהאורחים נאמו במפגש הרביעי ובכלל זה Maurice Droin (כלכלן ועיתונאי צרפתי) מרקו רספינְטי (עיתונאי וכותב מאמרים איטלקי), זואה וולדז (עיתונאית וסופרת) ו- Chang Chin-Hwa (פרופסור לעיתונאות).
עיתונאי צרפתי: למצוא את האמת
מוריס דרוֹין (Droin) הוא כלכלן ועיתונאי צרפתי שעבד גם במיניסטריון ההגנה הצרפתי. הוא אמר שקצירת האיברים החיים על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) היא פשע נגד האנושות. אבל כלי התקשורת המערביים בזרם המרכזי של החברה שמרו על שתיקה בסוגיה הזאת. זה קרה עקב הלחץ הכספי של המק"ס, החדירה הרעיונית שלה ודיפלומטיית "לוחם הזאב"*.
*"דיפלומטית לוחם הזאב", באה לידי ביטוי בהקצנת הצהרותיה של סין נגד מדינות אחרות, בתגובות אגרסיביות לביקורת והענשת מדינות שלדעתה פוגעות באינטרסים שלה.
דרוין סיפר ש-12 מומחים לזכויות אדם באו"ם פרסמו ביוני השנה דו"ח קצירת איברים על ידי המק"ס. לא רק שהדו"ח אימת את פשע קצירת האיברים על ידי המק"ס אלא גם מצא שהפשע היחיד של הקורבנות הוא, שהחזיקו באידיאולוגיה שונה מזו של המק"ס. הדו"ח התאפשר הודות לעבודתם הקשה של המומחים האלה, שהיה עליהם להתגבר על קשיים רבים כדי להשיג ראיות על קצירת איברים. ועם זאת Agence France-Presse בחר לא לפרסם אותו, אחרי שעבר עליו ואז החליט לצנזר אותו.
תוך כדי שהמק"ס מבצעת הפרות חמורות של זכויות אדם בסין, היא תמרנה את התקשורת בפנים סין ומחוצה לה לטייח ולטשטש את הפשעים שלה. כתוצאה מכך, פשע קצירת האיברים נותר לא מדוּוָח.
במהלך נאומו אמר דרוין: "צנזורת העיתונות הסינית בסין היא 'נורמלית' משום שאפשר לפרסם שם רק מה שהמק"ס מאשרת. אבל האם זה נורמלי עבור העיתונות המערבית לצנזר בארצות המכנות עצמן דמוקרטיות?"
במשך זמן רב המק"ס חודרת לתוך החברה המערבית באמצעות תעמולה, ובאמצעות תשלום כספי לגופי תקשורת לפרסם מאמרים שלה, והתוצאה היא השפעה על מקבלי החלטות. לפיכך, רופאים, נבחרי ציבור ומחוקקים מעלימים עין ומתעלמים מפגיעות בזכויות אדם בסין.
דרוין מעודד אנשים לשים לב לכלי תקשורת עצמאיים כמו Epoch Timesו-NTDששניהם שואפים לדווח חדשות לא מצונזרות החופשיות מהשפעת המק"ס. מאמצי שני גופי התקשורת האלה חשובים מפני שחיפוש וגילוי האמת הוא בעל ערך ומועיל ואז אפשר לשפוט האם יש או אין חשיבות לשמירה על חופש הביטוי ושל העיתונות, שכיום הוא משועבד".
העיתונאים הם 'כלבי השמירה' של החברה
מרקו רספינטי הוא עיתונאי מקצועי וכותב מאמרים באיטליה. כמו כן הוא מכהן כמנהל אחראי על ההוצאה לאור האקדמית Bitter Winter, הוצאה לאור בין-לאומית המסקרת נושאים של חירות דתית וזכויות אדם. "עיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, תמיד משרתת חברה טובה יותר", הוא מציין. "וזה עוד יותר כך כאשר עיתונות חוקרת מדינות טוטליטריות, שם פייק ניוז ואלימות הם לחם חוק יומי".
דוגמה אחת לכך היא המק"ס, משטר שלא רק הורס את כל הדתות, אלא גם עוצר קבוצות אמונה ומענה אותן פיזית וגם נפשית. לדבריו, קצירת איברים ארכה במשך עשורים והקורבנות העיקריים הם מתרגלי פאלון גונג,
גם מיעוטים אחרים ממוקדי מטרה ובכלל זה אויגורים, טיבטים ונוצרים.
לדבריו, המק"ס מטייחת רבים מפשעיה ואפילו שולחה בכירים רשמיים להפיץ את שקריה בפורומים בין-לאומיים. אם ניקח לדוגמה את מתרגלי פאלון גונג ואויגורים, המק"ס תייגה אותם, את אלה המעזים לדבר אמת, כ"שקרנים". כשהמק"ס אינה מצליחה לטייח את הפשעים שלה עקב ראיות מצטברות, היא מוצאת תירוצים כדי לנסות "להצדיק" את פעולותיה וכדי למנוע התערבות מהקהילה הבין-לאומית.
לרוע המזל, כמה עיתונאים נכנעו ללחץ המק"ס. היות שהם חזרו שוב ושוב על השקרים של המק"ס, הם גרמו למצב בסין להיות גרוע אף יותר, מפני שההאצה בדיכוי הובילה לעוד מקרי מוות. למעשה, עיתונאים אינם יכולים להתייחס להערותיה של המק"ס כפשוטם. לדוגמה, על אף שהמשטר טען שאיברים להשתלות מגיעים מתורמים שהביעו הסכמתם לכך, מספר ההשתלות גבוה הרבה יותר ממספר התורמים הרשומים.
"עיתונאים אינם בלשים, אבל דרך עבודתם הם יכולים לבצע מידה מסוימת של חקירה; עיתונאים אינם בלשים, אבל הם יכולים לספק עובדות שבלשים יכולים אולי להשתמש בהן. עיתונאים אינם מדריכים רוחניים אפילו, אבל בעשותם את עבודתם כראוי, הם יכולים להציע הדרכה שיכולה גם כן לעזור איכשהו להזין את נפש האדם", הסביר רספינטי. "בואו כולנו נתרחק בחוכמה מעיתונאים מטיפים, אבל עיתונאים טובים יכולים לפחות להימנע מלהרעיל את נפשם הם ואת נפש קוראיהם".
כעיתונאי מקצועי בעצמו, הוא הציע שעיתונאים אחרים יפעלו להקים מאגר מקורות מידע ודיווחים על פשע קצירת האיברים. כמו כן עודד אותם לדון בפתיחות ובגלוי במהימנות המידע הזה ובתגובה של המק"ס. המאמצים האלה יעזרו לשים קץ לרצח של חיי אדם חפים מפשע בסין.
לעצור את הברוטליות
זוֹאִי וָלדֶז, עיתונאית, סופרת וצלמת קולנוע מקובה אמרה: "אני אוקיע ואגנה בכל כוחי דרך עבודתי הספרותית וכעיתונאית את הפשעים האלה נגד דיסידנטים הנענשים, מעונים ונרצחים בשל אמונתם", כשהיא מציינת שרוב הקורבנות הם מתרגלי פאלון גונג ואויגורים. "הפרקטיקות הפליליות האלה חייבות להסתיים לאלתר".
וָלדֶז אמרה שהמק"ס ביצעה כל מיני פשעים נגד האנושות והיא מנסה לטייח אותם ולגרום לאנשים להתעלם מהפשעים האלה נגד האנושות או לשכוח אותם. כל עיתונאי או אדם אינטלקטואלי עם מצפון חייב לגנות את המק"ס ולהאיץ בה להפסיק את פשעיה.
קצירת האיברים על ידי המק"ס היא דוגמה איך כלי התקשורת בזרם המרכזי למעשה מגינים על פשעים אלה במקום להתנגד להם. מומחי זכויות אדם באו"ם הכריזו שהם השיגו דו"ח מהימן על קצירת איברים על ידי המק"ס ושהפשע הזה נשמר בסודיות רבה. אבל כאשר כלי תקשורת מדווחים על החדשות האלה, רבים מהם מוסיפים משפט אחד, שהמק"ס מכחישה את הפשע הזה.
וָלדֶז ציינה גם שהמק"ס חוסמת כל אחד שרוצה להיכנס לסין כדי לנהל חקירות עצמאיות בנושא. לדבריה, האמינות של כלי תקשורת חדשותיים רבים עומדת בספק. במקום לגנות את הזדוניות הזאת ולחקור את העובדות, הם פשוט חוזרים שוב ושוב על שקרי המק"ס.
בסוף דבריה היא אמרה שקצירת איברים היא פשע רציני המתבצע על ידי המק"ס. כאשר כמה כלי תקשורת בזרם המרכזי של החברה אינם מדווחים עליה, מטייחים או מגינים עליה, הם מתפקדים כבני ברית של המק"ס.
חובת התקשורת של העולם החופשי
צ'אנג צ'ין-הואה, פרופסור ב"מכון לבוגרי עיתונות לאומית" באוניברסיטת טייוואן, אמרה שקצירת איברים בכפייה על ידי המק"ס קיימת מזה שנים רבות ועדיין ממשיכה. יתרה מכך, מתרגלי פאלון גונג הם המקור העיקרי של איברים, כפי שהכריז ה- China Tribunal(טריבונל בנושא סין) כאחד מממצאיו העיקריים ביוני 2019.
פרופ' צ'אנג אמרה שכחלק מחקירותיו, הטריבונל חקר כמה בתי חולים בסין ונאמר להם שחלק מהאיברים הם ממתרגלי פאלון גונג. לאחרונה נחשף שמתרגלי השיטה הם המקור העיקרי לאיברים. דו"ח חדש שהטריבונל ציטט גילה שאנשים נרצחו בעבור איבריהם על-פי דרישה. הדו"ח טוען שהמק"ס ביצעה פשעים כנגד האנושות על אף שבייג'ינג ממשיכה להכחיש זאת.
חקירות בנושא מראות שהפשע הזה הוא ג'נוסייד המתחיל מהדרגים העליונים ומטה ומכוון כלפי אוכלוסיות מסוימות, וייתכן שהמניע לכך הוא רווח כספי. נוסף לכך, הטריבונל קבע שייתכן וגם אויגורים וטיבטים במיוחד, זכו ליחס פוגעני. על אף שזהו פשע רציני וחמור, כמעט אף כלי תקשורת בזרם המרכזי לא דיווח על כך.
צ'אנג הזכירה את הדו"ח של 12 המומחים של האו"ם שדרוין הזכיר. היא אמרה שהיא הזדעזעה מהממצאים ונעצבה משום שלא היה כמעט שום סיקור של הדו"ח על ידי כלי התקשורת בזרם המרכזי של החברה. בטיוואן, רק ה- Central News Agencyפרסם מאמר חדשות של הסוכן שלו בג'נבה. המאמר שכותרתו: "מומחי האו"ם לזכויות אדם הזדעזעו: קצירת איברים בכפייה המכוונת כלפי מיעוטים בסין. בייג'ינג מתכחשת לכך בזעם".
על אף שנראה שכותרת המאמר מרמזת על כך שהדו"ח מאוזן, הוא למעשה מטיל ספק בממצאים של מומחי האו"ם ומטעה את הקוראים. צ'אנג ציינה שהמשפט "בייג'ינג מתכחשת בזעם" נותן את הרושםשדו"ח האו"ם עלול להיות שנוי במחלוקת או אפילו נעדר אמינות. בעשותם דברים כאלה, גופי המדיה מטייחים את העובדות, ומאפשרים לפשע להימשך.
לדבריה של צ'אנג, הבעיות אינן מגיעות מהעיתונאים או מכלי התקשורת בלבד. אקדמאים רבים ומומחים לסין מצאו שהמק"ס סוחרת בכסף עבור כוח בניסיונה לשלוט על העולם. זה כולל עסקים, טכנולוגיות, תעשיית הבידור, פרסומי אקדמיה ותקשורת החדשות. כתוצאה מכך, תקשורת חדשות שיש לה קשרים לשווקים הסינים מושפעת גם היא.
כמו כן היא מאיצה באנשים לתמוך בכלי תקשורת עצמאיים, כמו ה- Epoch Times וטלוויזיית NTD הנשארים נאמנים לעקרונות שלהם. למדנו מההיסטוריה שהפרות רציניות של זכויות אדם זקוקות לתשומת לב קרובה של תקשורת החדשות. בכך שמגלים את האמת, אנחנו יכולים לעזור לסיים את הפשעים במהרה.
היא חזרה והדגישה שזוהי האחריות של המדיה לעצור את פשע סחר האיברים בעבור כסף של המק"ס.
לסיכום, צ'אנג הביעה תקווה שעוד כלי תקשורת יוכלו "להשתקם ולפעול על-פי האתיקה המקצועית שלהם" "ולחשוף את האמת כך שנוכל לעצור את הפשעים האלה מוקדם ככל האפשר".
[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי].