(Minghui.org) ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

כמעט 16 שנים עברו מאז שהצטרפתי ב-2005 לצוות התרגום של מינג-הווי. הפעם הראשונה ששמעתי על הפרויקט הזה היה במקרה כשפגשתי מתרגל שלא השתתף כלל באתר מינג-הווי. אחרי ששוחחנו הוא אמר: "אתה צריך להצטרף לצוות התרגום באנגלית של מינג-הווי. יש לך ניסיון בכתיבה בסינית ויש לך תואר באנגלית. זה מה שעליך לעשות". מיד לאחר מכן, פגשתי מתרגל שהיה חלק מהצוות של התרגומים לאנגלית. זה נראה כמו צירוף מקרים שהצטרפתי לצוות התרגום של מינג-הווי.

ממש כפי שהמאסטר אמר:

"למעשה, למדתם את מה שלמדתם משום שהייתה לכם משאלה שכזו, ותכנונים כאלה נעשו עבורכם בעבר משום שיהיה בכך צורך באימות הפא, זה הכול" ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004")

לשחרר את האגו והאנוכיות ולהגשים ביציבות את השליחות שלי

היות שאתר מינג-הווי הוא מיוחד במינו, הדרישות לביטחון וסודיות גבוהים באופן יוצא דופן. משתתפי הפרויקט צריכים לשמור על פרופיל נמוך ולשמור על שמם בסודיות מוקפדת. אפילו בפגישות, הם יכולים רק להשתמש בשמות בדויים. לפיכך זה נראה שאין עם מי לדבר או ליצור קשר. שלושת המתרגלים היחידים האחרים שבאו איתי במגע היו מתאמי הצוות שלי. במשך השנים, דרך זו של עבודה והדרישות הפכו לקשיים של בדידות ובידוד. מתרגלים מקומיים דנים לעתים קרובות זה עם זה על הפרויקטים שלהם. משום שאינני יכול לדבר על מה שאני מעורב בו, היו לפעמים אי הבנות, והרגשה של בידוד ושל לחץ מצד מתרגלים עמיתים.

במשך השנתיים הראשונות לא חשתי בקושי של הבדידות, אבל שנה אחר שנה, היו זמנים שחשתי מאוד מאוד בודד. אינני יודע איזה תפקיד המסירות שלי משחקת בתקופת תיקון הפא. לפעמים אני שואל את עצמי למה רציתי להיות מתרגם של מינג-הווי ומה פירוש הדבר להיות מתרגם של מינג-הווי. לפעמים רציתי לעבוד בפרויקט אחר, שבו אכיר את חברי הצוות.

היו לי כמה עליות וירידות כאלה, אבל בסוף, נשארתי כי חשתי אחריות לפרויקט. אחרי שנרגעתי זיהיתי את ההחזקות מאחורי המחשבות של לעזוב את הפרויקט, וסילקתי אותן.

הבנתי שבדידות היא החזקה שיכולה להתיש את רצונו של המטפח. להרגיש בודד מראה על לב חסר מנוחה. המחשבה שאין לי אף אחד לתקשר אתו היא גם כן החזקה המתבטאת החוצה ורודפת אחרי קיצורי דרך בטיפוח. מאחורי ההחזקה הזאת קיים חוסר רצון להביט פנימה.

כמו כן, הרעיון להיות חרוץ יותר באמצעות תקשורת עם מתרגלים עמיתים אינו נכון. משום שצריכה להיות לנו אמונה נחושה במאסטר ובדאפא מנקודת המבט של הפא.

המאסטר אמר לנו לפני זמן רב:

"הרצון שלך לטפח או היכולת שלך לעשות זאת תלויים לחלוטין באיך תשפר את השין-שינג שלך" ("ג'ואן פאלון"- הרצאה שנייה, "הנושא של רדיפה אחרי דברים")

מצד שני, לא משנה באיזה קשיים ניתקל, הם משקפים את ההחזקות שלנו. אם אין לנו כל החזקות ואיננו זקוקים להערכה מאחרים, לא ניתקל במצבים המזיזים לנו את הלב. עמוק פנימה, זה היה הפחד לאבד את החיבה ותשומת הלב של אחרים.

אני חושב לעתים קרובות על מתרגלים באתרי ייצור של חומרי פאלון דאפא בסין. הם עומדים לנוכח קושי איום ונורא של בדידות ולנוכח מבחן של חיים ומוות בכל רגע, אם הנתיב שלהם סוטה אפילו מעט. בהשוואה, הבדידות שאנחנו סובלים היא כאין וכאפס.

לסלק את המנטליות של להיות מתנדב במשרה חלקית

במשך זמן ארוך, תרגמתי מאמר או שניים בשבוע. חשתי שזה המקסימום שאני יכוללעשות מפני שהשתתפתי בפרויקטים אחרים. כמו כן הייתה לי עבודה עם פעילות מרובה. בסופי שבוע השתתפתי בדרך כלל בפעילויות אחרות של הבהרת אמת. אפילו שרציתי לעשות יותר במשך זמן רב, לא משנה כמה חזק היה הרצון שלי, לא יכולתי לפרוץ זאת. חשתי כאילו אני מנסה בכל כוחי לעוף, אבל לא מצליח.

נוכחתי לדעת שללא הכוח של הפא זה בלתי אפשרי להשתפר רק באמצעות הרצון ושרק הפא יכול לשנות מישהו ולשנות לחלוטין את מצב הטיפוח שלו.

המאסטר אמר:

"הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות" ("יסודות להתקדמות במרץ II"- "להסיר את ההפרעות")

כך שהתחלתי לשנן בעל-פה את הפא. כששיננתי, המאסטר רב החסד שלנו חשף בפניי כל יום כמה עקרונות פא. מצב הטיפוח שלי המשיך גם כן להשתפר במהירות.

ראשית פרצתי דרך הבעיה של חוסר זמן. הבנתי שרדפתי אחר פיתוח הקריירה שלי, אבל לא ראיתי זאת קודם. מוּנע על ידי החזקה הזאת, הפכתי עסוק יותר ויותר בעבודה. לעבוד שעות נוספות הפך לשגרה היומית שלי. בכל יום הגעתי מאוחר הביתה ובקושי יכולתי ללמוד מעט מאוד מהפא ולעשות כמה תרגילים, לפני ששלחתי מחשבות נכונות בחצות הלילה. זה נראה בלתי אפשרי לתרגם עוד מאמרים.

אחרי שזיהיתי את ההחזקה שלי לפיתוח הקריירה, החלטתי לסלק אותה. כמו כן ביקשתי עזרה מהמאסטר. המאסטר ראה את לבי ותכנן את המיטב כפי שהוא עושה תמיד.

נקודת המפנה הגיעה כאשר צייד כישרונות יצר אתי קשר והציע לי הזדמנות לעבוד בחברה קטנה. אולם באותו הזמן הגיעו גם מבחנים. תוך זמן קצר קיבלתי גם הצעות מחברות גדולות עם משרות גבוהות יותר. כשאני עומד לנוכח שני נתיבי קריירה מנוגדים, התנדנדתי. ההחזקות הערמומיות חשבו: "מדוע לא לקבל את הצעת העבודה ברמה הגבוהה? אני אוכל לפעול הדדית עם עוד אנשים מהזרם המרכזי, כך שאוכל לאמת טוב יותר את הפא ולקדם את שן יון". בחנתי את הכוונות שלי. ידעתי שהעדיפות שלי הייתה שיהיה לי עוד זמן לטפח את עצמי היטב ולקחת עוד משימות תרגום עבור אתר האנגלית של מינג-הווי.

לפיכך הצטרפתי לחברה קטנה. כעת אני שמח מאוד על ההחלטה הזאת שקיבלתי, מפני שיש לי שעתיים נוספות כל יום כדי לעזור בתרגום. זה מה שהבטחתי למאסטר בלבי.

גיליתי שככל שאנו מתקדמים יותר במרץ ומאמצים סטנדרט גבוה יותר, קל יותר לצאת ממצוקות. לדוגמה, במשך זמן ארוך נקרעתי בין תרגום לבין תרגול אחר העבודה. מתרגלת אחת אמרה שהיאקמה מוקדם כדי לתרגל, כך שיש לה זמן רב יותר להתפנות לפרויקטים של דאפא ולהציל אנשים. חשתי שזה לא במקרה שאני שומע זאת. מיד כווננתי את צורת השינה שלי ותרגלתי את חמשת התרגילים אחרי חצות או לפני לכתי לעבודה. זה לא היה קל, אבל נעשיתי אנרגטי יותר ויעיל יותר.

באותו הזמן סילקתי את הרגשות שלי של חוסר שייכות לפרויקט בכך שעשיתי מאמצים להשתתף כל יום בקבוצת לימוד פא. שוב, זה לא היה פשוט לעשות זאת בהתחלה. ברגע שהפכתי נחוש להפוך זאת לחלק מהשגרה היומית שלי, הפכתי מודע יותר למשימה שלי לתרגם עבור מינג-הווי בתקופת תיקון הפא.

רק באמצעות טיפוח היטב, נוכל לעשות את הפרויקט היטב

קל ליפול למסלול שגרה מכני בעבודת התרגום, כלומר: לקבל משימה, לתרגם, לשלוח את התרגום, לקבל משימה נוספת, לתרגם שוב ולשלוח את התרגום שוב. אם המחשבה שלנו אינה במצב טיפוח טוב, התהליך הופך לתהליך שחוזר על עצמו ובמשך הזמן הופך למשימה משעממת. כדי לפרוץ זאת, עלינו לזכור כל הזמן שאנחנו מתרגלים. למעשה, המאסטר משתמש בכל הזדמנות לחשוף את ההחזקות שלנו כדי שנוכל לזהות אותן ולסלק אותן.

לפעמים נתקלתי במאמרים עם הרבה פרטים שלתחושתי לא היו הכרחיים. בכמה מהחיבורים, נראה היה כאילו ללוגיקה אין כל היגיון. הייתי נוהג לעתים קרובות להתלונן בשקט בעודי מתרגם. במשך זמן ארוך, הלך המחשבה הזה של לבקר אחרים ולזלזל באחרים הפך להיות טבעי ואפילו לא הבנתי זאת.

פעם תרגמתי מאמר קצר של פחות מעמוד אחד. המחבר ניסה לפרוץ דרך המצב שלו להתעצל ולהרפות. קראתי אותו שוב ושוב אבל עדיין לא הבנתי מה הוא מנסה לומר. חוסר הסבלנות ואי שביעות הרצון שלי הפכו חזקים יותר ויותר. אפילו רציתי לבקש ממתאם הצוות להחליף לי את המשימה. בקושי הצלחתי לתרגם אותו. לא העזתי אפילו לעבור על הגרסה המוגהת. כשסוף סוף מצאתי את האומץ לקרוא את הערות ההגהה, זה לא הפתיע אותי שזה היה מלא בתיקונים. הבנתי שהגיע הזמן להסתכל פנימה ולשנות את עצמי.

ידעתי שלזלזל באחרים מגיע מקנאה. רציתי לסלק את המחשבות האלו, אבל נראה שלא יכולתי להיפטר מהן. הבנתי שלא עשיתי מאמצים כלשהם לסלק אותם בכלל, על אף שחשבתי שרציתי. זה לא מספיק רק לרצות להשתפר. מה שנחשב זה המעשים הנכונים שלנו ואיך אנחנו מיישמים את הרצונות שלנו.

נוכחתי לדעת שקנאה מניעה את ההחזקה שלנו לאני. משום שהייתי מרוכז בעצמי, לא יכולתי לראות את נקודות החוזק של אחרים ולא תמיד הסתכלתי באחרים בצורה חיובית.

כשהסתכלתי עוד פנימה, הבנתי שזהו טבע היקום הישן. בכך שאני מאמץ את המושגים האנוכיים של היקום הישן, איך אוכל להיהפך לישות השייכת ליקום החדש של המאסטר אם לא סילקתי את האנוכיות?

אחרי שהבנתי זאת, יכולתי להבין טוב יותר את הפא של המאסטר על הטיפוח של עצמנו היטב כדי לעשות עבודה טובה בהצלת אנשים. בהדרגה למדתי לאחוז בכול מחשבה שצצה כדי לראות מהיכן המחשבה הזאת הגיעה. בדרך זאת, יכולתי לזהות החזקות חבויות רבות, להבדיל אותן מהאני האמתי שלי, לדחות אותן, לדכא אותן, לא ללכת אחר המחשבות הרעות האלה ובהדרגה לסלק אותן.

מצבי הטיפוח שלנו משפיעים על האיכות והיעילות של התרגום שלנו. כשאנחנו במצב טיפוח טוב, התרגום בדרך כלל מהיר ונעשה היטב, עם מעט שינויים המגיהים. מצב רע בטיפוח גורם להפרעות. לדוגמה, כאשר הייתי נרפה ועצל, המוח שלי לא תפקד כלל. הייתי רדום ועייף ויכולתי לתרגם רק מילה במילה והאיכות לא הייתה טובה.

סילקתי גם את ההחזקה להביט החוצה ולהחמיר עם אחרים. בצוות התרגום שלי, המתרגלים העמיתים היחידים עימם יצרתי קשר הם המתאמים שלי. מהם חוויתי את הכוח של החמלה והבנתי שרק הכוח של החמלה יכול לשנות אנשים.

במשך השנים, כשהייתי נרפה – כשהייתי חסר סבלנות או עשיתי טעויות, הייתי חושב לפעמים: "אני הולך לקבל ביקורת הפעם". אבל, בכול פעם שהייתי מוכן כבר שיאשימו אותי, כל מה ששמעתי מהם היה הבנה ועידוד. כל פעם שקיבלתי את האימיילים האלה הייתי מופתע ונרגש. ואז, הייתי נחוש להישאר בצוות לא משנה באלו קשיים נתקלתי.

יום אחד שאלתי את עצמי מדוע הופתעתי מהדרך שמתאמי הצוות דיברו או פעלו. ידעתי שאם אני הייתי במקומם, לא הייתי מטפל בטעויות של חברי הצוות בדרך זו. איך הייתי מטפל בבעיה הזו? הייתי אומד אחרים עם הסטנדרטים שחשבתי שהם נכונים והייתי מבקר אותם ללא היסוס אם לא היו עומדים בסטנדרטים שלי. הייתי אומר: "האין אתם יודעים איך ומה?" "האם לא אמרתי לכם זאת?" או "למה אתם עושים את זה שוב?"

הם כולם דיברו בשקט וברכות ואף פעם לא הרימו את קולם. למדתי להשתמש במילים ובמעשים הנכונים שלהם כמראות, כדי לזהות את תרבות המפלגה שבי וכדי לתקן עצמי בהדרגה. כשעשיתי זאת, המחשבה שלי הפכה רגועה יותר והתרגומים שלי הפכו יעילים יותר.

בנוסף, כששחררתי עוד החזקות, הפכתי משתף פעולה יותר ומתחשב יותר במתרגלים אחרים. למדתי לקרוא בקפדנות את ההנחיות למתרגם והתחלתי לעבור על המאמר מספר פעמים לפני שהתחלתי לתרגם אותו. אם הרגשתי שקהל היעד של המאמר אינו מתרגלים, הייתי מקדיש יותר תשומת לב בשכתוב המאמר, כדי שהם יוכלו להבין את הנפלאוּת של הדאפא. אחרי שתרגמתי, לא הייתה לי עוד המנטליות שאני יכול סוף סוף להגיש את עבודתי, אלא קראתי את הטיוטה שלי פעמיים כדי לראות אם הקורא ימצא שזה הגיוני. חיפשתי דרכים טובות יותר להביע זאת.

גיליתי גם הרגל רע נוסף שלי: אני חסר סבלנות. אני אדם זריז שרגיל לקצב מהיר של סביבת עבודה. אני מדבר והולך מהר. רוב הזמן האצבעות שלי מהירות מהמחשבה שלי. ההרגל הזה גם משתקף בתרגום שלי. אני מתחיל לתרגם מיד כשאני מקבל משימה ועושה זאת במהירות. מעולם לא הייתה לי הסבלנות לקרוא בקפדנות את רשימת המטלות של המתרגם. כתוצאה מכך, אני עושה טעויות נפוצות, המבזבזות את זמנם של מתרגלים עמיתים. הבטתי פנימה והבנתי שחוסר סבלנות גם כן טבוע בשורש תרבות המפלגה. עדיין לא שחררתי זאת לגמרי, אבל אני מקדיש תשומת לב לסלק את החומרים הרעים האלה ואני מאמין שאשתפר בעבודתי.

שיפור מיומנויות התרגום

כשזה נוגע למיומנויות האנגלית שלי, עליי להודות שלא השתפרתי מזה זמן רב. או במילים אחרות, לא עשיתי מאמצים כלשהם לשפר את המיומנויות שלי כלל. חשבתי שעשית את מיטבי – נשארתי ער מאוחר, ויתרתי על ארוחות. במהלך חגים וימי שנה מיוחדים אפילו לקחתי חופשה מהעבודה כדי לעמוד בתאריכי היעד הצפופים. חשבתי לעצמי: "עשיתי את מיטבי ואינני יכול לשפר את איכות עבודתי והמיומנויות שלי בן-לילה. וזה בכלל מחוץ לשליטתי".

אולם אחרי שהשתפרתי בטיפוח ועליתי לרמה גבוהה יותר, לא העזתי עוד לומר שעשיתי את מיטבי. מפני שהבנתי שלא ניסיתי ולא רציתי לבזבז עוד קצת זמן ומאמץ כדי לשפר את הידע המקצועי שלי. לא קראתי את הגרסה המוגהת בקפדנות, ולעתים גם לא קראתי את אתר מינג-הווי באנגלית. אם הייתי עושה כך, איכות התרגום שלי הייתה טובה הרבה יותר.

נוכחתי לדעת שחוסר הרצון שלי להקדיש זמן כדי לשפר את מיומנויות האנגלית שלי היה מתוך אנוכיות. הבנתי גם שאיכות התרגום קשורה גם להתחשבות שלנו באחרים. אם מתרגם עושה עבודה טובה זה חוסך כמובן זמן רב לצוות ההגהה, ובתורו זה היה חוסך זמן לתלמידי דאפא כגוף אחד.

כמו כן אני מזכיר לכל המתרגלים עמיתים שבפרויקטים אחרים לשפר את המיומנויות המקצועיות שלנו, לא משנה באיזה פרויקטים אנחנו משתתפים. לעתים קרובות אני שומע את ההצהרה: "עשיתי את חלקי בכל מקרה, כך שהם יכולים לערוך או לתקן מה שהם רוצים". או הערה כמו: "אני בפרויקט בשביל לטפח ולא בשביל ללמוד מיומנויות של אנשים רגילים". אבל למעשה, זה משקף גם חוסר אחריות כלפי הפרויקט ומעיד על עצלות. כל עוד אנחנו רוצים להשתפר בצורה מקצועית, אנחנו נחדד את המיומנויות שלנו במהירות ובקלות, משום שהמאסטר ייתן לנו חכמה.

הטיפוח שלי נתרם

במהלך 16 השנים שעברו קראתי כל יום את אתר מינג-הווי בסינית. זה כמו להשתתף יום יום בוועידה לשיתוף התנסויות. הפקתי רבות מקריאת מאמרי השיתוף של מתרגלים עמיתים.

מהסיפורים של מתרגלים איך הם פרצו דרך מצוקות בעזרת אמונה נחושה בדאפא ובמאסטר, הבנתי עמוקות מהן מחשבות נכונות ופעולות נכונות. הייתי עד לחמלה האין סופית של המאסטר שוב ושוב.

זה לא מפתיע שפעמים רבות המשימות שלי היו מאמרים על מתרגלים עמיתים שעברו בדיוק דרך אותן מצוקות שהיו גם לי. תרגום המאמרים איפשר לי להביט פנימה ולראות את הפרצות שלי. כך ייצבתי את עצמי שוב ושוב על נתיב הטיפוח.

מסקנות

במבט לאחור, חשתי מעומק לבי שנתיב הטיפוח שהמאסטר רב החסד תכנן עבורי הוא המתאים לי ביותר.

הייתי רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת להודות למתרגלים עמיתים שעובדים באתר מינג-הווי בסינית ולכל המתרגלים האחרים באתרי השפות האחרות. המתרגלים העובדים במינג-הווי אינם יכולים לשתף את ההתנסויות המקצועיות שלהם עם מתרגלים אחרים. עומס העבודה במינג-הווי בשפה הסינית כבד במיוחד, כאשר במהלך חגים וימי שנה מיוחדים, גלויות ברכה, התנסויות שיתוף וכתבות מכל העולם נשפכים על שולחנות חברי הצוות. רבים מהם עובדים ימים ולילות ארוכים במהלך התקופות האלה.

תודה רבה לכם מתרגלים יקרים. בואו ונזכיר זה לזה ללמוד היטב את הפא ולפעול היטב בתפקידים שלנו כדי לעמוד בציפיות של המאסטר. לא משנה כמה ארוכה היא הדרך קדימה, בואו ונעבוד קשה כדי לשלם על החסד והסבל של המאסטר שלנו.

תודה רבה לך מאסטר, על שאתה מגן עלינו בזמן מצוקות, על כך שאתה נותן לנו רמזים כשאנו מבולבלים, על זה שאתה מעודד אותנו כשאנו מיואשים ומדוכאים ועל שאתה מנחה אותנו על הנתיב שלנו חזרה לבתים האמתיים שלנו. תודה לך מאסטר נכבד על שהענקת לי הזדמנות כזאת לטפח עצמי ולתרום את חלקי בתקופת תיקון הפא.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי]