(Minghui.org) אני גרה בכפר הררי קטןליד העיר צ'ינג-הואנג-דאו שבפרובינציית הה-ביי. דודו של בעלי גר בבית הסמוך אלינו. הוא היה אחראי על צוות הייצור של הכפר ותמיד היה פוגעני ואלים. הוא חש שאין לנו כוח רב ולכן נהג להתעלל בנו לעתים קרובות. בניגוד אליו, חמי הוא אדם ישר ואדיב.

אדמת החווה שלנו פורייה מאוד. כאשר דודו של בעלי איתר אזור טוב על השטח שלנו, הוא או השתלט עליו ישירות או החליף אותו תמורת פיסת אדמה שלו שלא הניבה כיאות. כשהבחין שיש לנו עץ פרי גדול המניב פירות רבים, הוא החליף אותו תמורת עץ עקר.

הוא שתל עצים לאורך הגבול בין השטחים שלנו. כשהעצים גדלו, הוא גזם את כל הענפים בצד שלו. כתוצאה מכך האדמה בצד שלנו הייתה מוצלת על ידי העצים שלו ושום דבר לא גדל שם.

כל אנשי הכפר ראו את חוסר הצדק וחשו רע עבורנו. חמי לא העז להתווכח עם אחיו, אבל אני כעסתי מאוד. התרעמתי על ההתנהגות הבריונית של אחיו. כמו כן התרעמתי על כך שחמי היה כה חלש וחסר אונים.

אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, הבנתי את היחסים הקארמתיים בין אנשים. הבנתי שכדי שיהיה עתיד טוב לאדם, הוא צריך לעשות מעשים טובים ולצבור דה. הדאפא לימד אותי להיות סובלנית וסלחנית ולראות קודם כל את האינטרסים של האחרים. לא עוד התרעמתי על חמי ואחיו.

דודו של בעלי הוא בן יותר מ-80. יש לו שני בנים ושתי בנות. הבן הגדול הוא פקיד ממשלתי. על אף שהוא גר סמוך להוריו הוא אינו עוזר להם. הבן הצעיר התחתן וחי עם אשתו החדשה. גם הם לא מבקרים אף פעם את ההורים שלהם.

לאשתו של הדוד יש מחלות רבות. היא יוצאת מהבית רק לעתים רחוקות ואף פעם אינה עובדת בשדה. בעלה הוא שמכין בדרך כלל את הארוחות שלהם. אחרי שהוא חלה, אף אחד לא בישל עבורם, ואף אחד לא כרת בשבילם עצים לדלק. בני הכפר אמרו כולם שזה מגיע להם ואף אחד לא רצה לעזור לזוג הקשיש.

פאלון דאפא משנה אנשים

אחרי שנודע לי על מצבם הקשה, הבאתי להם אוכל וטיפלתי בהם. בני הכפר האחרים אמרו שרק מתרגלי דאפא מסוגלים להיות כה אדיבים ולדאוג לאחרים אפילו אחרי שהם התעמרו בנו בצורה כה אכזרית.

אמרתי לדוד ולאשתו שהם יבורכו אם יגידו: "פאלון דאפא זה טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". מפני שהייתי כה אדיבה דודתי נענתה להצעה.

למחרת היום היא הגיעה לביתי ואמרה בהתרגשות: "המחלה של דודך עברה. הגב והרגליים שלי כבר בסדר עכשיו". היא אמרה ששני המשפטים שלימדתי אותה עשו באמת נפלאות. אמרתי לה להודות למאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא. אמרתי שזהו המאסטר שהציל אותם. היא הודתה למאסטר בכנות.

לאחר מכן היא הגיעה כל יום. לימדתי אותה את תרגילי הפאלון גונג. היה לה קושי בשמיעה ובראייה. היה צריך לצעוק לתוך אוזנה. היה צריך סבלנות רבה ללמד אותה, אבל היא הייתה נחושה מאוד ואף פעם לא חשבה לוותר. קניתי לה זוג מכשירי שמיעה.

אחרי שהחלה לתרגל, הכול השתנה אצלה לטובה. היא הייתה כה מאושרת שהיא התנהגה כמו ילדה קטנה. יום אחד היא סיפרה לי שראייתה כבר לא מטושטשת. היא יכלה לראות את מחוגי השעון זזים ויכלה לשמוע את תקתוק השעון. ידיה כבר לא היו חסרות תחושה וראשה היה צלול. היא יכלה לשאת על גבה תירס ולאסוף עצים בהרים.

כל בני הכפר ידעו כמה היא הייתה חולה. היא לא יכלה ללכת להרים או לעבוד בשדות. כולם היו מופתעים לראות שהיא בריאה. כששאלו אותה מה קרה, היא סיפרה להם שהיא החלה לתרגל פאלון דאפא. כשהסיפור שלה התפשט בכל הכפר, כולם אמרו כל הזמן: "פאלון דאפא זה טוב". אנשים רבים ביקשו ממנה ללמד אותם את תרגילי הפאלון גונג.

יום אחד היא הסירה את כל העצים לאורך הגבול בין שני השטחים שלנו.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]