(Minghui.org) כמה מתרגלים באזור שלנו חוו לאחרונה בעיות בטיפוח שלהם. במקום ללמוד את הפא ברצינות ולהסתכל פנימה, הם חיפשו תשובות אצל מתרגלים שלכאורה מטפחים טוב יותר. ברוב המקרים התוצאות היו לא טובות.

אני רוצה לחלוק את ההבנה שלי לגבי עניין זה, על סמך חוויותיי לאורך השנים.

לומדים את הפא ללא תשומת לב

חלק מהמתרגלים מתייחסים ללימוד הפא כאל משהו פורמלי. רק לעתים רחוקות הם משווים את הטיפוח שלהם עם הפא שהמאסטר מלמד במטרה למצוא את ההחזקות שלהם לסלק אותן בזמן ולהיות נחושים.

כשמדובר בבעיות שין-שינג בולטות, הם לרוב נמנעים מלחשוב עליהן. יתרה מכך, חלק מהמתרגלים מתמקדים בכמות לימוד הפא כמטרה עיקרית. חלקם מסיימים לקרוא את "ג'ואן פאלון" ביום או לילה אחד, ואחרים מעריצים אותם על כך. אני זוכר את תשובת המאסטר לשאלה של תלמיד:

"שאלה: מישהו אמר שאמרת שאם קוראים את "ג'ואן פאלון" תוך יום וחצי, זה איטי מדי.

המורה: אני אף פעם לא אמרתי את זה! הייתי אומר שזה מהר מדי (מחיאות כפיים). אמרתי לכם לנצל את הזמן שלכם באופן מיטבי לקריאת הספר, אבל האדם הזה הלך מיד לקיצוניות השנייה. הוא קורא, קורא, קורא, קורא, קורא בכל הכוח, ואפילו לא מבין מהן המילים שהוא קורא. אז מה אתה קורא? האם אינך אמור ללמוד את הפא? מה קרה לחלק של "ללמוד" מתוך "ללמוד את הפא"? אם אתה אפילו לא מבין מה אתה קורא, איך תוכל לטפח? אתה צריך להבין מה נמצא מול עיניך! עליך להבין את המשמעות של פני השטח של המילים שאתה קורא. אחרת, איך אפשר להחשיב את זה כלימוד של הפא? מה הטעם במקרה כזה לקרוא את הספר? אם כך, אתה כבר יכול לקחת את הספר, לעלעל בו, ולומר לעצמך שסיימת. נכון? אתם מבינים למה אני מתכוון?"(הוראת הפא בוועידה בסינגפור)

אם אתה אומר שאתה תלמיד של המאסטר, מדוע אינך עושה את מה שהוא אומר לך? האם אתה קורא את הספר עוד מספר פעמים עם החזקה במטרה שהפא-שן של המאסטר יטפל בכמה דברים רעים עבורך? אם זהו המקרה, אז עליך לקרוא את הפא ברצינות ולטפח בצורה יסודית.

המאסטר אמר:

"הדאפא נוגע בטיפוח בלבד – בדאפא אין דבר למעט טיפוח."(ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק)

לעשות דברים מרהיבים זה לא אותו דבר כמו להיות תלמיד דאפא

כמה מתרגלים עשו דברים נהדרים לאורך השנים, אבל לעתים קרובות נראה שהם לא שמו לב או שלא היה להם אכפת מהטיפוח האישי שלהם. חלק חשבו שהפקה או הפצה של חומרי הבהרת אמת של דאפא בכמות גדולה נחשב כהצלחה בטיפוח. לעתים קרובות הם אף חשבו שהם טובים יותר מאחרים.

חלקם התמסרו לעשיית דברים מיד אחרי שיצאו ממחנות עבודת בכפייה או משטיפת מוח. ומתרגלים מהסוג הזה שחלקו אותה הבנה, לעתים קרובות יצרו מעגל קבוצתי משלהם. הם התייחסו לעשיית דברים כטיפוח. לעתים קרובות יוהרה חסמה להם את ההבנה, הם התעלמו מהחשיבות של טיפוח יציב, ולא השתמשו בכלי הקסם של הסתכלות פנימה כאשר התעוררו בעיות. כאשר מתרגל כזה נתקל במשהו שנגע בהחזקה מסוימת שלו, הוא בדרך כלל התרעם ונמנע מלדבר על זה.

המאסטר ביקש מאיתנו שוב ושוב לטפח עצמנו ולהסתכל פנימה בכל דבר שאנו נתקלים בו כדי לבצע את המשימה הקדושה לסייע למאסטר בתקופת תיקון הפא. לכן, עלינו תחילה לטפח את עצמנו היטב בטרם נוכל לקיים את הנדרים הפרהיסטוריים שלנו

רק באמצעות טיפוח יציב נוכל למצוא את התשובות

כמה מתרגלים שכאשר בעיות צצות הם ראשית יבקשו ממתרגלים אחרים לעזור להם למצוא פתרון כמה שיותר מהר. כאשר מתרגלים עמיתים מצביעים בצורה נעימה על ההחזקות שלהם, הם לעתים קרובות ימצאו תירוצים כדי להימנע מלטפל בהן. למעשה, הם נמנעים לסבול את הכאב של סילוק ההחזקות. הם רק רוצים למצוא קיצור דרך לפתור את הבעיה.

בטיפוח, שום דבר לא יכול לבוא במקום טיפוח עצמי. אפילו המאסטר לא יתן לך ישירות את התשובה לבעיה. רק באמצעות טיפוח יציב וויתור על ההחזקות הללו נוכל למצוא בהדרגה את הסיבה לבעיה. בזמן זה, עלינו להשקיע יותר מאמץ בשיפור השין-שינג ולקחת באופן רציני את כל מה שנקרה בדרכנו, לא משנה אם העניין גדול או קטן.

המאסטר אמר:

"לאמיתו של דבר, כדי להתמודד עם שאלה, פשוט חפשו את התשובה בשין-שינג שלכם, וכל שאלה יכולה להיענות."("הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון" מתוך "הסבר התוכן של הפאלון דאפא")

להתייחס בכבוד לרמזים של המאסטר

כאשר יש בעיה או אי ודאות בטיפוח, המאסטר יגן עלינו בכל דרך ויתן לנו רמזים. הרמזים יכולים להופיע בדרכים שונות לפני או אחרי שהבעיה מופיעה. עם זאת, חלק מהמתרגלים אינם שמים לב לטיפוח בחיי היומיום שלהם; הם רגילים להסתכל על פני השטח של הבעיה, או פשוט לחפש פתרונות. גם כשהם יודעים שזה רמז מהמאסטר, הם יחשבו על זה למשך זמן קצר ואז ישכחו מזה. הם לא יקשרו את הרמז לטיפוח שלהם כדי למצוא את הבעיות, לתקן אותן ולהשתפר. למעשה, זה חוסר כבוד כלפי המאסטר. המאסטר דואג לנו יותר ממה שאנו דואגים לעצמנו. מדוע אין אנו מתייחסים לרמזים של המאסטר כאל עידוד וכאל דרך נוספת למצוא את הבעיה במצב המחשבה שלנו ולטפל בה?

הרמזים של המאסטר הם לא רק רמזים; הם מכילים גם את החסד (והחמלה) ביחסים בין המאסטר והתלמידים ומשקפים את המשמעות של נחישות. איך אפשר להתעלם מהחמלה והעידוד של המאסטר ולתת לזה לחמוק בין ידינו? עלינו להיות נחושים. רק כך תהיה לנו הבנה עמוקה יותר. אחרת, זה יישאר רק כהכרת תודה למאסטר בצד האנושי על פני השטח. זה רחוק ממה שנדרש ממתרגל.

כתבתי את המאמר הזה כדי לשתף את אלה הסובבים אותי וגם מתרגלים אחרים, עלינו להתייחס לפא כאל המורה, להסתכל פנימה כאשר נתקלים בבעיות, ללמוד ברצינות את הפא ולטפח. לגבי אם אנחנו תלמידי דאפא אמיתיים או לא, מה שאנחנו אומרים לא קובע. אם אנחנו אומרים שאנחנו תלמידים אמיתיים של המאסטר, אז עלינו ללכת בדרך שהמאסטר מלמד ולטפח ללא פשרות בתקופת תיקון הפא.

לבסוף נזכור את דברי המאסטר:

"ותר על כל ההחזקות ואל תחשוב על כלום. רק עשה את כל הדברים האלה שתלמיד דאפא צריך לעשות, הכול כלול בתוך זה."(הרצאת פא בוועידת הפא הבינלאומית בוושינגטון די.סי, מתוך "מדריך להפלגה").

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]