(Minghui.org)שוּאן דזאנג, ההשראה לדמותו של הנזיר טאנג ב"מסע למערב", טייל פעם להודו במשך 19 שנים בחיפוש אחר כתבים בודהיסטיים. במשך 1,000 שנה הרפתקה זו העניקה השראה לעם הסיני לגבי חשיבותה של האמונה.

הרפתקתו של שואן דזאנג תועדה ב"רשומות טאנג הגדולה" ב"אזורים המערביים", שסופר מפי שואן דזאנג ונכתב על ידי תלמידו המועדף ביאן ג'י. לאחר שזוהתה כרית מלכותית בביתו ביאן ג'י – שהתברר שזו מתנה מהנסיכה גאו יאנג – ביאן ג'י הוצא להורג בפומבי בגין מערכת יחסים בלתי הולמת.

הטרגדיה הזו של נזיר עם עתיד מבטיח היא לקח חמור. יש ביטוי סיני האומר שאדם צריך "לחמוק מתאווה כמו שחומקים מחיצים". זאת כיוון שכל אובססיה הקשורה בתאווה עלולה להיות גורלית.

החטא של יצירות מגוּנות

גאו, מלומד משושלת צ'ינג, היה כשרוני בציור. במהלך פסטיבל צ'ינג מינג (ידוע גם כיום "טאטוא הקבר"), אנשים רבים העיפו עפיפונים. גאו צייר מגוון ציורים גסים על עפיפוניו.

איכשהו, אש הגיעה משמים. אף שגאו ניסה לברוח, האש רדפה אחריו. לבסוף גאו נשרף עד שצורתו הושחתה. אנשים באזור אמרו שזו התוצאה של הציורים המגונים.

בעידן המודרני אנחנו רואים כל מיני תמונות ותכנים בלתי הולמים בפרסומים ובאינטרנט. בסין במיוחד, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החריבה ערכים של אלפי שנות תרבות מסורתית והחליפה אותם בתאוות בצע לכסף, כוח ותאווה. התוצאות חמורות מאוד.

עבודות ספרותיות אינן יוצאות מן הכלל. הואנג טינג-ג'יאן, משורר ידוע משושלת סונג, נהג לייצר עבודות המחקות רומנים בין גברים ונשים. פעם הוא והצייר לי בו-שי הלכו לבקר את הנזיר יואן-טונג שיוּ. הנזיר שיוּ הציע ללי להפסיק לצייר סוסים כל הזמן: "אם אתה חושב על סוסים ומצייר רק סוסים כל הזמן, האם לא תתגלגל כסוס?"

הואנג חשב שזה משעשע וצחק. שיו אמר לו שאותו דבר חל גם עליו: "ציורי הסוסים של לי וההתגלגלות כסוס ישפיעו רק עליו. אך אם השירים שלך מעוררים תאווה בהרבה אנשים וגורמים להם לא להצליח להתנהג באופן הולם, חטא שכזה יוביל לאחת הרמות הנמוכות ביותר של הגיהינום".

כשהואנג שמע זאת, הוא הפסיק לייצר את העבודות מאז ואילך.

"ג'ין פינג מיי", רומן סיני ידוע לשמצה על מיניות בשושלת מינג, הוחרם לאורך השושלות. למחבר, לאן-לינג שיאוּ-שיאוּ שנֶג, היו שלושה דורות של צאצאים אילמים. בני המשפחה היו כולם בינוניים וזה הסתיים לאחר חמישה דורות כי לא נולדו עוד ילדים.

גמול לאורך מחזורי החיים

"יואה-וויי קאו-טאנג בי-ג'י", אוסף רומנים קצרים משושלת מינג, תיעד סיפור על גמול לאורך שני מחזורי חיים.

בחור צעיר מהעיר ג'י-נינג שבפרובינציית שאן-דונג, הוטרד לעתים קרובות על ידי רוח של שועל. גם כשהיה כבר מעל גיל 20, השועל עדיין בא כל לילה לישון איתו. מישהו הציע שהוא יגדל זקן. לאחר זמן מה, השועל גילח אותו כשהבחור ישן. הוא גם איפר אותו לשם שעשוע. המשפחה הזמינה נזירים וטאואיסטים לעזרה, אך הם לא הצליחו לעשות דבר.

פעם טאואיסט ידוע עבר באזור והאיש התחנן לעזרה. הטאואיסט זימן את צ'נג-הואן (אלוהות האחראית על ענייני האזור). השועל הגיע והסביר מה קרה.

בגלגול חיים אחד, הבחור הצעיר היה נזיר והשועל היה נערה. כשהנערה עברה פעם ליד המקדש, הנזיר חטף אותה. במשך 17 שנים הנערה הייתה כלואה בתא סודי וסבלה מאונס והשפלות עד שמתה מצער.

לאחר שהגישה עתירה על כך בעולם התחתון, הנזיר נשפט לשלם את חובו לאחר שיסבול עינויים בגיהינום. במשך הזמן הזה, הנערה התגלגלה כשועל עקב פשעים אחרים. עכשיו בחיים אלו, התאפשר לה לפגוש את הנזיר – הבחור הצעיר, כדי לגבות ממנו את החוב. "אעזוב בעצמי כשיעברו 17 שנים ואינך צריך לדאוג לזה", אמר השועל.

כשהטאואיסט שמע את הסיפור הזה, הוא לא עשה דבר. חובות קארמתיים הם אמיתיים ויש סיבה לגמול.

תאווה הרסה טיפוח בן אלף שנה

לשופט המחוזי ווּ משושלת טאנג שבטאן-ג'ואו (היום מחוז מי-יוּן שבבייג'ינג), הייתה בת יפהפייה בת 16.

פעם אחת הנערה חלתה ונכנסה לתרדמת. ווּ התייעץ עם הרבה רופאים וניסה כל מיני תרופות אך הן לא עזרו.

מאוחר יותר, הוא הזמין לעזרה טאואיסט מהַר שבקרבת מקום. הטאואיסט רשם לנערה תרופה והיא החלימה תוך יומיים.

ווּ היה אסיר תודה והציע לטאואיסט כסף רב אך הטאואיסט סירב מיד. כדי להביע את הכרת תודתו, ווּ הזמין את הטאואיסט להישאר לגור אצלו למשך חודש.

לאחר מספר ימים, הנערה הרגישה כאילו מישהו נכנס לחדרה ומחבק אותה במיטתה בלילה. זה המשיך יותר מעשרה ימים. רק אז היא סיפרה על כך לאמה.

כדי לגלות מה קרה, ווּ ביקש להעביר את מיטתה של בתו לצד חדרו. הוא גם נקב חור קטן בקיר כדי שיוכל לבדוק. בלילה השלישי הוא הבחין לפתע שהווילון של מיטת בתו הוסט. הוא שלח מישהו לתפוס את הפולש, והתברר כי זה הטאואיסט.

הטאואיסט התחרט מאוד. הוא טיפח קרוב לאלף שנה ולא נכנס לתוך העולם האנושי יותר מ-600 שנה. הפעם, אמנם הוא עבר את מבחן הכסף, אך נכשל במבחן התאווה. כוחו הבלתי נראה הוגבל וקרוב לוודאי שזה היה גורלו להיתפס.

ווּ זעם והוציא את הטאואיסט להורג.

להתחמק מתאווה כמו שמתחמקים מחיצים

לוּ צ'ינג משושלת מינג אהב לדבר על סיפורים מיניים ולהציץ על נשים. בגיל 30 הוא נעשה עני מרוד ושני בניו מתו.

יום אחד הוא עצמו מת לפתע. התברר שסבו שכבר מת, התחנן בפני מלך העולם התחתון שייקח את לו לעולם התחתון כדי ללמדו לקח. הסב אמר ששני הדורות לפני לוּ צברו מוסריות רבה. כתוצאה מכך לוּ זכה לגורל של עושר. אבל בגלל שהיה מלא תאווה – חשב על זה, הסתכל על זה ודיבר על זה, אז הברכה תסתיים וצאצאיו יהיו בסכנה.

לוּ הגן על עצמו באומרו שהוא רק דיבר והציץ על נשים, אך הוא לא התנהג לנשים באופן בלתי הולם.

שוטר מהעולם התחתון הסביר לו: "כאשר אדם מחזיק במחשבה של תאווה, זו עבירה גדולה. השמים מתעדים תקריות שכאלה ואף מחשבה אינה חומקת. הקוד האתי בעולם האנושי רפוי מדי, אך בעולם התחתון הוא מחמיר מאוד".

ואז הראו ללוּ כאלה שביצעו עוולות הקשורות לתאווה. חלק מהם הפכו לקבצנים אילמים, חלק לפרוצות, חלק הפכו לשור למשך שני גלגולי חיים, וחלק התגלגלו כחזיר למשך עשרה דורות. השוטר אמר שכמה אנשים סבלו אף יותר והזהיר אותו "שיחמוק מתאווה כמו שחומקים מחיצים".

לוּ חזר לחיים, וכתב כמה התנסויות כדי להזהיר אחרים. הוא גם עשה כמיטב יכולתו לצבור מעשים טובים. תוך עשר שנים גורלו השתנה שוב. היו לו שני בנים והוא נעשה עשיר מאוד.

רדיפה אחר תענוגות ארציים אינה מטרת החיים. הטמעת עצמנו בערכים מסורתיים ושמירה על התנהלות הולמת יביאו תועלת לעצמנו ולחברה.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]