(Minghui.org) התחלתי לתרגל פאלון דאפא (המכונה גם פאלון גונג) בחורף 1995. בפעם הראשונה שקראתי את הספר ״ג׳ואן פאלון״ המילים של המאסטר נטמעו עמוק בלבי.

המאסטר, מייסד הפאלון דאפא אמר:

"כמטפח ומתרגל אמיתי הפאלון שלנו יגן עליך. השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה." ("ג'ואן פאלון")

מתרגלי הפאלון דאפא לא נרדפו עדיין בתקופה ההיא, וידעתי ששום רוע או שליחיו לא יוכלו להזיק לי כל עוד אני דבקה בעקרונות הפא ״אמת-חמלה-סובלנות״.

חילוץ בתי ממרכז לשטיפת מוח

אחרי שהמפלגה הקומוניסטית (המק״ס) החלה במסע הרדיפה שלה נגד הפאלון גונג ב-1999, ההנהלה במקום העבודה של בתי הכניסה אותה למרכז לשטיפת מוח במארס 2001, ועוד גבתה ממנה 5000 יואן לחודש עבור ההוצאות.

הם איימו עליה שאם לא תוותר על אמונתה הם ישלחו אותה למחנה עבודה בכפייה. בעלי, שאינו מטפח בדאפא, היה על סף התמוטטות עצבים. הוא החל לשתות ולא הפסיק לריב איתי בגלל מעצרה של בתנו. הוא נטר לי טינה מכיוון שאני היא זו שהצגתי לה את הפאלון דאפא. הוא גם לא איפשר לי ללוות אותו כשביקר אותה במרכז שטיפת המוח.

ראיתי בבת שלי לא רק בת, אלא גם מתרגלת עמיתה. איך יכולתי להשאיר אותה לבד בשעה שהיא עוברת מצוקות? ידעתי שעלי לבקר אותה ולעודד אותה לחזק את אמונתה במאסטר ובדאפא! החלטתי לבקר אותה בכל סופשבוע שני כשבעלי לא היה הולך.

כשתוכניתי נודעה לו הוא צחק עליי ואמר: ״אל תבזבזי את זמנך, הם לא יתנו לך להיכנס. הם יודעים שאת מתרגלת״.

לא קבעתי פגישה במרכז לשטיפת מוח כדי לראות את הבת שלי, אבל הצלחתי לראות אותה. לא השומר ולא הסוהר שבקבלה יכלו לעצור אותי. כשעליתי לקומה הרביעית שבה הבת שלי הייתה כלואה, השומר שאל אותי ״מה את עושה פה? קבעת פגישה?״

עניתי פשוט: ״לא ביקשת ממני לבוא לבקר אותה?״

למרות שהבת שלי הייתה תחת השגחה צמודה, קשר עין ושפה פשוטה הספיקו לנו כדי שנבין זו את זו.

באותם ימים המאסטר הנכבד שלנו פירסם מאמרים, שחיזקו את המחשבות הנכונות שלי.

המאסטר אמר:

"תלמידי הדאפא כבר הציגו באופן מלא את הפונקציה של היכולות העל-טבעיות במהלך תיקון הפא. למשל, כשהמחשבות הנכונות טהורות מאוד במהלך תיקון הפא, היכולות העל-טבעיות יכולות להיות מנוצלות באופן מקיף מאוד.בנוסף, הרבה תלמידים יכלו להשתמש בהן באמצעות מחשבות נכונות לפי רצונם והיה להם כמעט את כל מה שהם רצו להשתמש בו."("יסודות להתקדמות במרץ 2", "מהי יכולת על-טבעית")

החלטתי להשתמש בכוחות העל טבעיים שלי ובכוחות השמיימיים כדי לעזור לבתי. חשבתי על דרכים שבהן אוכל להעביר לה את כתבי המאסטר יחד עם האוכל והבגדים שהבאתי לה.

באחד הביקורים שלי בסוף יוני הבאתי לה חולצה קייצית במחשבה שהיא תחזור הביתה לבושה בחולצה הזו. ברכבת בדרכי אליה שלחתי מחשבות נכונות.

כשהגעתי למחנה, עליתי כרגיל, ישר לקומה הרביעית. הפעם הקומה הייתה נעולה. החזקתי בדלת וניסיתי להשתמש בכוחות השמימיים שלי כדי לפתוח את הדלת.

הדלת נפתחה ונכנסתי פנימה. השומרים הופתעו לראות אותי ושאלו אותי איך נכנסתי. הם קראו לסוהרים נוספים כדי להוציא אותי משם. הושטתי להם את החולצה ושלחתי מחשבות נכונות כדי לחסל את הגורמים של הכוחות הישנים שרדפו את בתי.

שומרים נוספים הגיעו, והוציאו אותי לחצר. לא היה איש מסביב, אז הדבקתי עלון עם עובדות על הפאלון דאפא על אחד העמודים. כשהגעתי לשער הראשי הדבקתי עלון על שני צדי השער.

הסוהרים הסתכלו עליי אבל לא ראו מה אני עושה. הלכתי הביתה בעודי שולחת מחשבות לאורך כל הדרך.

בתי הצעירה טילפנה אלי כעבור יומיים, ואמרה לי: ״אמא, הלכתי לראות את אחותי עם אבא היום. הסוהרים צעקו עליו ואמרו לו שהוא לא עוזר להשגיח עליך. הם אמרו ששמת עלונים בחצר. היזהרי כי אבא עלול לריב איתך!״

להפתעתי כשבעלי חזר הביתה באותו ערב, הוא היה רגוע. הוא אמר לי שראש המרכז לשטיפת מוח זעם. הוא לא רוצה עוד מתרגלי דאפא שיבואו לשם וידביקו לו עלונים. הוא רוצה שהחברה של בתי תיקח אותה בחזרה בהקדם האפשרי.

כעבור ימים אחדים בתי יצאה מהמרכז לשטיפת מוח. היא לבשה את החולצה שהבאתי לה, בדיוק כפי שייחלתי בלבי.

בעקבות אותו אירוע הבנתי עד כמה בעלות עוצמה הן המחשבות הנכונות שלנו. אם יש לנו מחשבות נכונות חזקות גם מחשבותיהם של המתרגלים הכלואים יתחזקו.

באותה עת מצב הטיפוח של בתי לא היה יציב. היא ידעה שאין עליה לוותר על אמונתה אבל היו לה חששות במרכז לשטיפת מוח.

בכל פעם שהיה לי זמן הייתי אומרת לבתי בלבי: ״אני תמיד כאן כדי לתמוך בך. אינך לבדך!״ בשעה שהייתי לומדת את הפא בבית, הייתי תמיד חושבת: ״תן לה ללמוד אתי״.

אחרי כן המחשבות הנכונות של בתי התחזקו וסייעו לה לעזוב את המרכז לשטיפת מוח.

בריחה מסכנה

בספטמבר 2001 יצאתי לחלק חומר הבהרת אמת. השעה היתה בסביבות שלוש בלילה, הדבקתי עלון על עמוד טלפון, כשלפתע הופיע אדם. הוא הסתכל בעלון.

שלחתי מחשבה : ״בבקשה הנח לי ופשוט המשך הלאה, או שאני אגרום לך לקפוא על מקומך״. עזבתי את המקום בעודי שולחת מחשבות.

הוא עקב אחרי והתחלתי לרוץ.

הייתי אז בת 52, והוא נראה הרבה יותר צעיר. משום מה הוא לא הצליח להדביק אותי. רצתי לתוך סימטה שהתבררה לרוע המזל כסימטה ללא מוצא. הוא חסם את היציאה.

המשכתי לשלוח מחשבות כדי לחסל את הגורמים של הכוחות הישנים שניסו לרדוף אותי.

האיש הסתכל בטלפון שלו והתקשר. עברתי במהירות לידו.

הוא פשוט עמד שם וצפה בי מתרחקת, כאילו שהיה קפוא על מקומו.

כשבתי באה לבקר אותי באותו ערב, סיפרתי לה על התקרית. היא אמרה לי שהיא חלמה חלום באותו בוקר. היא חלמה שאני נרדפת על ידי ישות מרושעת. היא ראתה אותי תקועה בחדר בעוד שהישות חסמה את היציאה. היא שלחה מחשבות נכונות והישות המרושעת קפאה על מקומה מבלי יכולת לזוז ואני הצלחתי להימלט.

ההבנה שלי היא שהתקרית הזו אורגנה ככל הנראה על ידי הכוחות הישנים. אבל כל עוד יש לנו אמונה חזקה במאסטר ובפא, המאסטר יחזק אותנו ויעזור לנו לחסל את הסידורים של הכוחות הישנים.

שיתוף פעולה כדי להציל מתרגל

מתרגל דאפא באזור שלנו נשלח למאסר באופן בלתי חוקי ביוני 2008. הוא סבל משיתוק. הוא היה מרותק למיטה ולא היה מסוגל לטפל בעצמו. כשמתרגלים אחרים שמעו על כך, הם החליטו ללכת לכלא עם קרוב משפחה, שגם הוא מתרגל, כדי לבקש מהרשויות לשחרר אותו בערבות על בסיס רפואי.

הקרוב שלו הלך לבית הסוהר לבדו ביומיים הראשונים, כדי לדבר עם צוות הסוהרים, בשעה שמתרגלים אחרים שלחו מחשבות בקרבת מקום. אבל לא התקדמנו הרבה.

נזכרתי שקראתי כמה מאמרים במינג-הוי השבועי על התנסויות של מתרגלים שהצילו מתרגלים שנרדפו ביחד עם קרובי משפחה של אותם המתרגלים הנרדפים. הבנתי שאם נוכל לעבוד יחד עם קרובי משפחה כוחנו יגבר. התנדבתי לפיכך ללכת עם אותו קרוב משפחה כדי לדבר עם רשויות הכלא.

כשהגענו למשרדי הכלא פגשנון קצין בשם ליו. הוא התרגז כשדיברתי איתו ואמר ״הפסיקי לדבר! אני יודע למה באת".

הבטתי לתוך עיניו ושלחתי מחשבו. לא הייתה בלבי כל טינה, פשוט ריחמתי עליו.

הוא נרגע והפנה אותנו למשרד המנהל.

המנהל רצה לדעת מה הקשר שלנו עם המתרגל הכלוא. קרובת המשפחה אמרה שהיא הדודה שלו. אני לא עניתי ופשוט אמרתי :״הוא נכה. לא הייתם צריכים לעצור אותו. עכשיו צריך לדאוג לו לטיפול. האם זה לא גורם לכם לבעיות. אם אתם תעזרו לנו היום אתם בעצם תעזרו גם לעצמכם, ותעשו מעשה טוב.

המנהל הסכים ואמר שהוא ידווח על כך למשרד המחוזי.

אחרי שבוע של הבהרת עובדות ושליחת מחשבות נכונות, רשויות הכלא, תחנת משטרה והמשרד לביטחון הציבור הסכימו כולם לשחרר את המתרגל.

גשם זלעפות ירד ביום שיחרורו ובכל זאת הגיעו לשם באותו בוקר עשרה מתרגלים. שלחנו מחשבות נכונות מחוץ לכלא ומתרגלים נוספים סייעו בשליחת מחשבות מהבית.

בסביבות 11 בצהריים רשויות הכלא אמרו לנו שהבקשה שלנו אושרה ושהמתרגל ישוחרר אחר הצהרים.

השמש שוב זרחה כשהמתרגל שוחרר והייתה לי הרגשה שהשמש מחייכת. ידעתי שזה עתה ניצחנו קרב נוסף בממד אחר – קרב בין הטוב לרע.

באמצעות התקרית הזו למדנו איך להיות מתואמים ולעלות כגוף אחד, וכולנו הרגשנו מעודדים.

תמיכה בעורכת דין

מתרגל מהאזור שלנו נעצר בתחילת מאי 2012. התיק שלו נמסר למשרד הפרקליטות המקומי.

אשתו של אותו מתרגל הייתה מתרגלת חדשה והיא התעקשה לשכור עורכת דין שהיא הכירה כדי להגן על בעלה. למרות שעורכת הדין לא הייתה מוכנה לטעון ״לא אשם״, האישה עדיין רצתה להעסיק אותה, וזאת מאחר שהיא הרגישה בנוח איתה וחסכה הרבה כסף.

כששמענו על כך, כמה מתרגלים חשבו שזה בזבוז זמן וכסף לשכור את שירותיו של עורך דין שאינו מוכן לדבר בעד הדאפא. אחרים חשבו שיש לעצור בעדה משום שאיננו יכולים לאפשר לעורכת הדין לבצע חטא נגד הדאפא.

המאסטר אמר:

"היכן שהבעיה צצה, זהו המקום שאתם צריכים להבהיר את האמת ולהציל אנשים. אל תלכו מסביב כשאתם נתקלים בקושי. כשאתם רואים שמשהו גרם לנו נזק, או כשאתם רואים שיש מכשול באימות הפא שלנו, אל תעקפו אותו - עליכם להבהיר בפניו את האמת ולהציל יצורים חיים." ("הרצאת פא בוועידת הפא בוושינגטון די. סי. 2002")

שיתפתי במחשבותיי את המתרגלים האחרים ואמרתי: "זכותה להעסיק את מי שהיא רוצה. אנחנו יכולים רק לשתף אותה בהבנות שלנו של עקרונות הפא. אם היא אינה מוכנה להקשיב אפשר לנסות דרכים אחרות. אנחנו יכולים להבהיר את העובדות על הדאפא לעורכת הדין. אם היא תדע את האמת אני מאמינה שהיא תבחר בעתיד מזהיר ותטען ״לא אשם״.

המתרגלים הסכימו אתי ואחדים אף הציעו לבוא איתי לפגישה עם עורכת הדין.

למחרת הלכנו למשרדה של עורכת הדין. כשהיא פתחה את הדלת אמרתי: ״אנחנו מתרגלי פאלון דאפא ובאנו לוודא שאת יודעת את האמת על הפאלון דאפא".

נראה שהמילים הפשוטות האלה פתחו את ליבה והיא הזמינה אותנו בחום להיכנס פנימה.

סיפרנו לה על הפאלון דאפא, על תרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן, על הסלע שחקוקות עליו המילים הנסתרות ״המפלגה הקומוניסטית הסינית תיכחד״ ועל התפשטות הדאפא בעולם.

יעצתי לה גם לפרוש מהמק״ס ומארגוני הנוער שלה כדי להבטיח לעצמה עתיד מזהיר. היא הסכימה.

ואז דיברנו על התיק של המתרגל העצור בתקווה שהיא תעשה את הבחירה הנכונה. היא אמרה שהיא תחשוב על זה.

למחרת בבקר שוב הלכנו למשרדה. דיברנו איתה עוד קצת ויעצנו לה לעמוד נגד הרדיפה. היא הייתה מאוד נחושה הפעם, והסכימה לטעון ״לא אשם״ בשם המתרגל בבית המשפט.

במשפט היא דיברה באומץ למען הפאלון דאפא והגנה על המתרגל.

מהתקרית הזו למדנו לשחרר את המושגים האנושיים שלנו ולהאמין באופן איתן במאסטר ובפא.

לנסות לסייע לראש אגף ביטחון הפנים

תוך כדי השתתפות בפרוייקטים לחילוץ מתרגלים עמיתים בשנים האחרונות, הייתה לי ההזדמנות להבהיר את האמת בארבע עיניים לשוטרים של משרד ביטחון הציבור. לפעמים פעלתי היטב ולפעמים לא.

בתו הצעירה של מתרגל שנעצר הגיעה אלי באביב 2014. היא סיפרה לי שראש המחלקה המקומית לביטחון פנים הודיע לה לבוא לקחת חזרה את מה שהשוטרים החרימו כשערכו פשיטה בביתה. היא הביעה תקווה שאלווה אותה, ומצאה מתרגלים נוספים שיעזרו לה לשלוח מחשבות נכונות.

אחרי שדיברנו עם מתרגלים אחרים, פנינו למחלקה המקומית לביטחון פנים. כעשרה מתרגלים סייעו בשליחת מחשבות נכונות מחוץ לבניין בשעה שאני ומתרגל נוסף ליווינו את בתו של המתרגל לתוך הבניין. המנהל בירך אותנו והורה לשוטרים האחראים להביא את החפצים שהוחרמו.

בשעה שהמתנו הבהרנו לו את האמת. הוא הקשיב בתשומת לב ושאל שאלות. ענינו על כולן בזו אחר זו.

האווירה הייתה די הרמונית. פתאום הוא שאל אותי: ״איך קוראים לך?״ באותו הרגע התחלתי לחשוב במהירות ועניתי: ״אתה פשוט יכול לקרוא לי אחות גדולה!״.

הוא כעס ולא רצה להקשיב לנו יותר. הוא אפילו אמר שהוא יכול לעצור אותנו.

התלוצצתי איתו אבל אמרתי בלבי: ״המילים שלך לא נחשבות! זה המאסטר שלי שמחליט מה יהיה איתי". הלכתי לשירותים.

הוא שאל מתרגל אחר אם אני המנהיגה באזור שלנו. המתרגל ענה: ״אין לנו מנהיגים!״

כשהייתי בשירותים תהיתי למה המנהל שינה פתאום את יחסו. נראה היה שהוא נפגע מאחר שלא בטחתי בו או כיבדתי אותו. הכוחות הישנים ראו בממד אחר שלא הייתי אמיתית מספיק.

בעצם נהגתי כאדם ערמומי שיודע איך להגן על עצמו! אם הייתי יכולה לחשוב עליו באמת, ולהגיד לו שלא נתתי את השם לטובתו, התוצאה הייתה לגמרי שונה. עכשיו הכוחות הישנים רוצים לרדוף אותי כי יש לי החסרות בטיפוח. שלחתי מחשבה איתנה שלא אתן לו לבצע פשע כלפי הדאפא!

עד שיצאתי מהשירותים הוא הלך לחדר אחר. הוא יצא מדי פעם וצעד לאורך הפרוזדור. יכולתי לראות שיש מאבק במוחו.

שלחנו מחשבות נכונות ללא הפסק, ואחרי זמן מה הוא חזר למשרדו ונשאר שם. שני שוטרים הביאו לנו את החפצים המוחרמים. חתמנו ועזבנו את המקום.

כל פעם שאני חושבת על התקרית הזו, אני חשה חרטה. גם התבוננתי פנימה אחרי האירוע הזה, ושלחתי למנהל בדואר כמה חומרי הבהרת אמת בתקווה שהוא יכול להינצל.

במשך יותר מעשר שנים של עליות ומורדות בטיפוח הצלחתי ללכת בנתיב שלי תחת ההשגחה הרחומה של המאסטר.

ראיתי גם שינוי ביחס שלי כלפי השוטרים לביטחון פנים: החל מפחד מפניהם, דרך כעס ומאבק ועד לרחמים כלפיהם. עכשיו אני מתייחסת אליהם בחמלה, וחשה באמת דחיפות שיינצלו.

עלינו להאמין באיתנות במאסטר ובפא וללכת באמת בעקבות עקרונות הדאפא. ככל שמתקרבים לסוף דרישות הפא גוברות ומחמירות. כל החזקה או תפיסה אנושית, ולו הקטנה ביותר, עלולות להפריע למאמצים שלנו לעזור למאסטר בהצלת יצורים חיים.