(Minghui.org) עברו כבר 22 שנים מאזה-25 באפריל 1999 שבו 10,000 מתרגלי פאלון גונג בסין הפגינו בצורה שקטה מול מחלקת המדינה בבייג'ינג.
הם דרשו שהממשלה תשחרר 45 מתרגלים שנעצרו ללא עילה חוקית יומיים קודם לכן בטיאן-ג'ין. כמו כן דרשו שהממשלה תגן על הזכויות הבסיסיות שלהם לתרגל את אמונתם כפי שהחוק מצהיר. ההפגנה הזאת תפסה את תשומת לב הקהילה הבין-לאומית שהתייחסה אליה כאל ההפגנה הגדולה ביותר והשקטה ביותר בהיסטוריה של סין.
במאמר הזה מספרת אחת המתרגלות על המעצרים במכון לחינוך בטיאן-ג'ין (הנקרא כיום אוניברסיטת נורמל) ועל השתלשלות העניינים שהובילה לעתירה ההמונית בבייג'ינג. היא סיפרה שהתרשמה מהחמלה והסובלנות של המתרגלים שהייתה בניגוד חד לברוטליות של משטרת טיאן-ג'ין.
להלן סיפורה של המתרגלת השתלשלות העניינים שהובילו לתקרית העתירה השקטה של מתרגלי פאלון גונג ב-25 באפריל 1999
מדען עם קשרים לבכירים רמי דרג במק"ס מכפיש את פאלון גונג
ב-11 באפריל 1999 פרסם הפיזיקאי הה ג'ואו-שיו בכתב העת המונפק על ידי המכון לחינוך בטיאן-ג'ין מאמר שכותרתו: "אני לא תומך בכך שבני נוער יתרגלו צ'יגונג". הוא נהג להעביר ביקורת על צ'יגונג והיה קרוב משפחה של לואו גאן, מנהל הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC), סוכנות הפועלת מעל לחוק כדי לפקח על הסניפים המשפטיים והביטחוניים של המדינה. במאמרו הכפיש הה את הפאלון גונג והשמיץ את מייסדו. כמו כן טען שפאלון גונג עלול לגרום למחלת נפש.
המתרגלים בטיאן-ג'ין החליטו להבהיר לרשויות המקומיות את העובדות לגבי פאלון גונג. הם כתבו מכתבים לבכירים כשהם מספרים את סיפוריהם האישיים על איך התרגול עזר להם להשתפר בגוף ובנפש. מה-18 באפריל עד ה-24 בו, המתרגלים התאספו יום יום בקמפוס של המכון החינוכי בטיאן-ג'ין, כשהם קוראים לעורכי כתב העת לתקן את ההצהרות הכוזבות של הה במאמרו.
התנהגו למופת באופן ספונטני
באותו הזמן תרגלתי פאלון גונג כבר במשך שנה. אפילו תוך תקופת זמן כה קצרה חיי כבר השתנו מהקצה לקצה כשבעית הלב שלי ושחמת הכבד שסבלתי ממנה נעלמו, ואני הפכתי לאדם חיובי יותר. לא התכוונתי לשבת באפס מעשה ולאפשר לציבור לקבל מידע מוטעה לגבי השיטה המשנה חיים. הצטרפתי למתרגלים במכון החינוכי.
כשהגעתי למכון באותו בוקר של ה-21 באפריל 1999, ראיתי מתרגלים יושבים בשקט במסדרונות וליד הפינות. הם וידאוּ שאינם מפריעים לאף אחד בדרך וגם לא לכיתות. הם המתינו בשקט לעורכי כתב העת שייפגשו איתם.
הם המעיטו באכילה ושתייה כדי להימנע מהשימוש בשירותים. כשבאמת היו זקוקים לשירותים, הם השתמשו בשירותים שמחוץ לקמפוס. מפעם לפעם, אחד המתרגלים היה אוסף את האשפה של כולם ומסלק אותה. הקמפוס נותר נקי ומסודר, על אף שאלפי מתרגלים שהו שם כל יום.
התושבים הגרים בְּסמוּך ובעלי עסקים הגיעו לבדוק מה קורה במקום. אחרי ששוחחו עם המתרגלים, רבים מהם התרשמו: "זה ממש מדהים שאין כלל רעש עם כל כך הרבה אנשים במקום. אתם ממושמעים מאוד".
סימנים מדאיגים ומטרידים
ב-22 באפריל החל לרדת גשם. באותו יום איתרתי מצלמה נסתרת מאחורי הווילון של כיתת לימוד. העדשות שלה עקבו והתמקדו באופן קבוע על המתרגלים. לדברי האו פנג-ג'ון, שוטר במשרד ביטחון המדינה בטיאן-ג'ין שערק מאוחר יותר לאוסטרליה, היו שם מצלמות נסתרות שהותקנו בבניינים הסמוכים המקיפים את המכון ותיעדו באותו היום יותר מ-5,000 מתרגלים שהיו שם.
האנשים במשרד העורך הכירו בתחילה בטעויות שנעשו במאמר, והבטיחו תיקונים אחרי ששוחחו עם המתרגלים. אולם ממש ביום המחרת ב-23 באפריל, שוטרים בבגדים אזרחים חשפו שעל-פי הוראה מגבוה לא יורשה לתקן שום דבר.
באותו אחר הצהריים, הרשויות פנו למתרגלים דרך רמקולים בקמפוס בדרישה שיעזבו את המקום, כשהם מאשימים אותנו בהפרעה לכיתות. הם איימו שנישא בתוצאות אם נחליט להישאר.
עידוד מופלא למתרגלים
על אף ששמענו את האזהרה לא זזנו משם. ידענו שאיננו מפריעים לכיתות וסביר להניח שלחצו על רשויות בית הספר לומר זאת.
בזמן שכמה מתרגלים חשבו איך להבהיר את העובדות בצורה טובה יותר לבכירים בבית הספר ולעורכי כתב העת, מישהו צעק לפתע: "תראו את הפאלון שם".
הסתכלתי למעלה וראיתי שהשמש הפכה לפאלון גדול, המסתובב בכיוון השעון ונגד כיוון השעון, עם סימן ברור של סוואסטיקה באמצע. הסתכלתי למטה וזיהיתי מספר רב של פאלונים בכל המידות והצבעים באוויר, על הרצפה, על הקיר וגם על המתרגלים. פרצתי בבכי מהתרגשות. המתרגלים סביבי לחצו בשקט את כפות הידיים מול החזה (הֶה-שְה). הרגע המקודש הזה ארך חצי שעה.
אחד השוטרים רץ מחוץ לקמפוס וצעק לשוטרים האחרים: "יש כל כך הרבה פאלונים כאן". שוטר אחר לחש: "מדהים, זה אמיתי". אנשים החלו לשוחח בהתרגשות ואדם אחד צעק: "מהר, תראו, אדום, ירוק, כחול", כשהוא מצביע על הפאלונים.
קרב בין הטוב לרע
כשהייתי בדרכי לקנות ארוחת ערב באותו לילה, מאות שוטרים לפיזור הפגנות מילאו את הרחוב מול המכון ביחד עם מכוניות ואוטובוסים של המשטרה. חזרתי במהירות מוצפת בכעס ובצער. היה עצוב לראות שהמשטרה, שאמורה "להגן ולשרת", מכוונת את נשקה כלפינו.
אבל לא פחדתי. עם מציאת הפאלון גונג אחרי שנים של חיפוש, הייתי נחושה להתמיד באמונתי בכל הנסיבות.
כשירד הלילה, השוטרים נכנסו לתוך הקמפוס, מנופפים באלות ומאיימים לעצור מתרגלים בשל "הפרעת הסדר הציבורי".
התחלנו לומר בעל-פה את הפא. זה החל עם כמה מאתנו עד שבסופו של דבר זה כלל את כולם שם. האמת הבלתי מעורערת בכתבים נתנה לנו כוח ואומץ להמשיך הלאה.
השוטרים החלו לדחוף ולתקוף את המתרגלים שסירבו לציית. מתרגלת קשישה אמרה לשוטרים בזמן שדחפו אותה והכו אותה: "בבקשה הפסיקו את מה שאתם עושים. ללא פאלון גונג הייתי מתה ממחלת לב...". קולה הלך ונחלש עד שהתעלפה.
ארבעה שוטרים גררו משם עוד מתרגלת קשישה. החולצה והמכנסים שלה נפלו וגבה החשוף השתפשף על הרצפה כשגררו אותה החוצה וזרקו אותה לרחוב.
"אתם לא אמורים להכות ילדה. היא כל כך קטנה", אמר אחד המתרגלים לשוטר אחרי שראה אותו מכה ילדה קטנה. עוד לפני שסיים לדבר, השוטר הטיח את ראשו על זווית הקיר. דם זרם מראשו והוא נזרק לתוך אוטובוס.
מחזות ברוטליים לאין סוף התרחשו לנגד עיניי: שוטר תפס אישה בשיערה ורמס את רגליה; שוטר אחר בעט שוב ושוב במתרגל ששכב על הרצפה; מתרגלת אחת נפלה אחרי ששוטר היכה בחזה עם מגפון. האלימות של השוטרים יצאה משליטה ממש מולי. מתרגלים נפלו בזה אחר זה ונגררו לתוך אוטובוסים.
באותו לילה נעצרו בסך הכולל 45 מתרגלים. מאוחר יותר מפקד משטרת טיאן-ג'ין טען בטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) שהשוטרים לא תקפו ולא עצרו אף אחד.
הרשויות בטיאן-ג'ין מציבות מלכודת למתרגלים
אחרי שפינו אותנו בכוח מהמכון, הלכנו לבניין העירייה לדרוש את שחרורם של המתרגלים שנעצרו. ישבנו ועמדנו בשקט מול בניין העירייה. היה כבר אחרי חצות הלילה, אבל אנחנו המתנו בסבלנות. ידענו שיש עדיין שוטרים בפנים ושהם צופים בנו.
אחד האנשים יצא החוצה והזהיר אותנו שנלך משם. מתרגל אחד ענה: "שחררו את כל אלה שנעצרו. אם לא, אז נמתין כאן עד הבוקר. אנחנו רוצים צדק". אחרי המתנה קצרה, האיש התיר לכמה מתרגלים להיכנס פנימה. הוא אמר למתרגלים שבלי אישור מבייג'ינג אי אפשר לשחרר את המתרגלים.
הוא אמר: "סעו לבייג'ינג. רק זה יכול לפתור את הבעיה שלכם".
העתירה השקטה
השמועה נפוצה ויותר מ-10,000 מתרגלים מבייג'ינג ומאזורים סמוכים הגיעו ונעמדו מול "מִנהל התלונות וההצעות" בבייג'ינג ב-25 באפריל (משרד העתירות). חמישה מנציגי המתרגלים נכנסו למחלקת המדינה עם שלוש דרישות: לשחרר את המתרגלים העצורים בטיאן-ג'ין, להבטיח סביבה חוקית למתרגלים לתרגל ולטפח ולהסיר את האיסור על ההוצאה לאור של ספרי פאלון גונג.
ראש הממשלה דאז, ג'ו רונג-ג'י הצהיר שוב שהממשלה לא תתערב בתרגול הציבורי של צ'יגונג והורה למשטרת טיאן-ג'ין לשחרר את המתרגלים עד הערב, משטרת טיאן-ג'ין שחררה את המתרגלים. המתרגלים ששהו מחוץ למחלקת המדינה עזבו במהירות רבה, בשקט, ובסדר מופתי.
לא נותרה פיסת אשפה שיכלו למצוא על הרצפה. המתרגלים ניקו אפילו את בדלי הסיגריות שהותירו השוטרים.
מהמכון החינוכי בטיאן-ג'ין ועד למחלקת המדינה בבייג'ינג, המתרגלים הפגינו יחס סובלני ואת הרוח האצילית שלהם לנוכח המשטר המרושע.