Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

עלינו לסלק את ההחזקה לאכילה

אפריל 4, 2021 |   מאת מתרגל פאלון דאפא בסין

(Minghui.org) הספר Book of Rites (הקלאסיקה של הטקסים) אומר: "אוכל ושתייה, גברים ונשים, הם התשוקות האדירות של בני אדם". קונפוציוס המליץ על שליטה טקסית על התשוקות.

הימנעות מתשוקות מופרזות לאוכל ושתייה וליחסי מין בין גברים לנשים זה משהו שהחכמים הקדמונים ועד אלה של היום צריכים לעבוד עליה. הטאואיזם אומר שאם אדם יכול להימנע מתשוקות של חשק לאוכל ולתשוקות בין גברים ונשים, אורך החיים שלו יהיה שווה לזה שבשמים.

כלומר, תאווה וזללנות – שתיהן תשוקות אנושיות חזקות. הסינים הקדמונים ידעו שעליהם תמיד להחמיר עם עצמם ולשפר עצמם בתחומים אלה. אז הדרישות מהמתרגלים בוודאי צריכות להיות גבוהות יותר. בנוגע להחזקה לתאווה, מתרגלים כתבו שיתופי התנסויות רבים והקדישו תשומת לב רבה לסלק אותה. אבל יש כאלה שאינם מקדישים מספיק תשומת לב לתשוקה לאוכל ולשתייה. לא לשים לב להחזקה הזאת מוביל לבעיות רבות ואף גורם למצבים חמורים ביותר, אך יש מתרגלים שלא עולים על הסיבה.

ב-"ג'ואן פאלון" מאסטר לי מדבר על " תשוקה ותאווה מינית" בהרצאה השישית ועל "הנושא של אכילת בשר" בהרצאה השביעית. בטיפוח-תרגול שלי עצמי, גיליתי שסילוק ההחזקה לחשק לאוכל אינה קלה מההחזקה לתאווה. לפעמים זה אפילו קשה יותר. יתר על כן, יש לנו את הגוף הפיזי הזה והצורך לאכול כל יום, אז איך, אם כן, נעמוד בסטנדרט של מתרגל?

אחרי שינון הפרק "הנושא של אכילת בשר" ב"ג'ואן פאלון" מספר פעמים, הבנתי בבירור יותר את דרישות הפא בנוגע לכך. והבנתי שלא עמדתי בסטנדרט.

המאסטר אמר גם:

אוכל אך איננו טועם –

הפה מנותק מהחזקות.

עושה אך איננו רודף –

שוכן תמיד בתוך הדאו.

שָקט ואיננו חושב -

המסתורי והמופלא יכול להיגלות.

("בתוך הטאו"- "הונג יין")

עיקרון הפא הזה כל כך ברור אך האם עשיתי זאת בעצמי?

ראיתי מאמר באתר מינג-הווי שבו מתרגל משתף שהוא השמין לאחרונה. הוא הבין שמתרגלים לא צריכים להיות ככה ושאין עליו להכתים את התדמית של תלמיד דאפא. אולי יהיו מתרגלים שיתהו מה לזה ולתדמית של תלמיד דאפא? אתן כמה דוגמאות:

יום אחד כשחילקתי עלוני הבהרת אמת בפארק, שני גברים צעירים עברו לידי וראו את התמונה על עמוד השער של מתרגל היושב במדיטציה. נראה שזה לא ממש עניין אותם והם חלפו הלאה. אחר-כך אחד מהם הסתובב לאחור ואמר: "תן לי עלון; אתה נראה כל כך רזה ובכושר. האם זה בגלל שאתה עושה את זה? עליי להראות לאימא שלי כדי שגם היא תיעשה רזה". הוא לקח את העלון וקרא בו תוך כדי הליכה.

פעם אחרת, ראיתי שידור של NTDTV על מתרגלים המשתתפים במצעד גדול, ביחד עם קבוצות רבות אחרות. הם ראיינו את המארגן, שאינו מתרגל. הרושם שהוא קיבל היה שמתרגלי פאלון גונג נראים בריאים, שאין כלל אנשים שמנים בקבוצה שלנו ושהוא יכול לראות את ההשפעה של לימוד הפאלון גונג על בריאות המתרגלים.

בתרגול שלי עצמי גיליתי שהחזקה לאוכל לא רק מובילה להשמנה, אלא גם להפרעות בקיבה, במעיים, בפה בשיניים ובכל מערכת העיכול. זה מתבטא בגוף המתרגלים בצורה של "קארמת מחלה" בתחומים האלה. התבטאויות רציניות יותר ישפיעו ישירות על יכולתם לאמת את הפא.

מתרגל אחד לא יכול היה לשלוט על תשוקתו לאכול במהלך תקופת ראש השנה. הייתה לו תשוקה חזקה לאכול בלילה, מה שהוביל אחר כך לנדודי שינה וכך הוא לא הצליח לקום בבוקר כדי לתרגל אתנו בפארק. אם תשוקה כזאת לאכול אינה מסולקת, יכולה להיות לה השפעה על מצב הטיפוח של מתרגל. זה ממש חבל אם איננו מבינים את חומרת הבעיה הזאת.

גיליתי גם שהאובססיה הזאת יכולה להפריע ברצינות ליעילותו של אדם בעבודה, במיוחד כשעובדים בבית מול המחשב. אם אדם אינו יכול לשלוט על נשנוש תמידי, זה הופך למקור של הפרעות. התשוקה היא למעשה חומר שחי וקיים בתוך הגוף. הוא ערמומי וימצא הזדמנויות להופיע ולשלוט על הגוף כשאדם פגיע או נינוח.

עיכול האוכל על ידי הגוף האנושי דורש אנרגיה רבה. כאשר אדם אוכל יותר מדי, הוא מוצא עצמו מתחיל לרצות לנוח, המחשבה מאיטה והגוף הופך כבד יותר. אז הוא יהפוך עצל וישנוני. באותו זמן, האנרגיה מטיפוח במרץ והתחושה של דחיפות להציל אנשים נעלמות. זהו אחד התכסיסים של הרוע להחליש בהדרגה את הגוף הפיזי, שאחר כך משפיע על נפשו של האדם.

יש לנו קבוצת לימוד פא בימי ראשון, ואנחנו עושים הפסקה באמצע. לפני כמה שנים, ההפסקה הייתה לרגעים ספורים, מפני שמתרגלים היו להוטים לקרוא את הפא. לעתים רחוקות מישהו הביא משהו לאכול. כעת אנשים מביאים אוכל לעתים קרובות ומזמינים אחרים לאכול ביחד.

נהגתי לחשוב שקבוצת לימוד הפא היא אירוע קדוש וחגיגי והזמן מוגבל. איך אפשר לחשוב על אכילה? אבל לאחרונה הבחנתי שכאשר יצאתי מהבית בימי ראשון, התחלתי לחשוב על להביא משהו לאכול. זה לא שלאלה המביאים אוכל יש החזקה ולאלה שלא מביאים אין. אלא, שזו הנוכחות של החומר הזה בשדה [האנרגיה] הגורמת לתופעה הזאת לקרות. משמעות הדבר היא שההחזקה של המתרגל לאכילה מספיק חזקה כדי שתופעה מעין זו תופיע.

הגוף צריך לאכול. זה קשה שלא יהיה אכפת מהטעם של האוכל וקשה לסלק את ההחזקה לאכילה. כיום במיוחד יש כל מיני מאכלים טעימים, נשנושים וכדומה. זוהי דילמה שהציבו הכוחות הישנים כדי להפריע לטיפוח של תלמידים. הם מנסים גם לעכב את כל הישויות החיות ולהפוך אותם מכורים להנאות העולם כדי לשכוח לחזור לבתים האמתיים שלהם בשמים. המאסטר הזכיר את התשוקות לעישון, לשתייה ולאכילת בשר ב"ג'ואן פאלון", כדי שלא נמעיט בערכם.

דגנים גדלים תוך ספיגת התמצית של שמים וארץ והם ממוחזרים בטבעיות חזרה לתמצית אחרי שאנשים אוכלים אותם. אבל הדרך שמתרגל מחדש את האנרגיה היא לא רק דרך אוכל כמו אנשים רגילים. כשאני ממשיך לתרגל, אני מגלה שהגוף של מתרגל משתנה בצורה אדירה ושחידוש האנרגיה דורש מעט מאוד אוכל רגיל. האנרגיה האמתית מתחדשת במהירות רבה באמצעות תרגול תרגילי הדאפא והישיבה במדיטציה.

לפני זמן מה כשתרגלתי את התרגיל החמישי בבוקר, הגעתי למצב של רגיעה וריכוז (דינג). אחרי שנכנסתי למצב הזה, הרגשתי בבירור את האנרגיה של היקום ממשיכה להתאסף בתוך גופי. גופי החל ללהוט מהראש עד בהונות הרגליים. אחרי התרגיל, הרגשתי שגופי מלא באנרגיה.

הבנתי שהמאסטר מזכיר לי את החשיבות של הישיבה במדיטציה ואת הספיגה הטבעית של אנרגיה בגוף מתרגל בעודו יושב בתנוחת לוטוס מלאה. והאנרגיה הזאת טהורה ללא ה"גסות" של אוכל ארצי. אם אכלתם הרבה, התרגול יכול גם כן להאיץ את העיכול ולהפוך את האוכל לתמצית, כך שאתה מלא באנרגיה בקריאה, בעבודה ובלימוד.

פעם הייתי מותש וחסר נינוחות אחרי יום עבודה. המחשבה שלי הייתה מבולבלת. לא הצלחתי להירגע ולא הייתה לי כלל אנרגיה. רציתי לעשות הפסקה, לשכב לנוח ולישון זמן מה. אבל הפעם, במקום לשכב לנוח, בחרתי לתרגל את הישיבה במדיטציה, כשאני משתדל להרגיע את המחשבה שלי ולסלק מחשבות מסיחות את הדעת. הרגשתי בהדרגה את האנרגיה נכנסת אליי. כשהאנרגיה הזאת התגברה, היה לי עוד כוח לשלול את ההפרעות והסחות הדעת במוחי וגופי החל להתאושש באופן אוטומטי. כשסיימתי את המדיטציה כשעה וחצי לאחר מכן, חשתי שהתחדשתי.

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.