(Minghui.org) ברכות, מאסטר! ברכות, מתרגלים עמיתים!

אני בת 56 ומתרגלת פאלון דאפא כבר 22 שנה. ברצוני לשתף את התנסותי בכתיבת מאמרים להצלת ישויות חיות ובהגשמת משימתי כתלמידת דאפא.

כשהוועידה הראשונה לשיתוף התנסויות התקיימה ב-2004, סיימתי את ההתנסות שלי ושלחתי אותה רק כאשר עבר תאריך ההגשה הסופי. היות שלא ידעתי להקליד במחשב או להיכנס למינג-הווי, מתרגל אחר היה צריך להקדיש יום שלם כדי לעזור לי בהגשה. לא ידעתי אם ההתנסות שלי תפורסם, אז ביקשתי ממתרגלת לבדוק אם היא תפורסם. היא הציעה לי שלא תהיה לי החזקה להתנסות, אז הפסקתי לחשוב על זה. מאוחר יותר, ראיתי שמתרגל שיבח את ההתנסות שלי, וזה גרם לי להבין כמה המאמץ שלי היה חשוב.

מתרגל אחר שיבח את מיומנויות הכתיבה שלי. כשחשבתי על זה, הבנתי שכתיבת מאמרים היא השליחות שלי. למעשה המאסטר כבר נתן לי את המיומנויות ואני רק צריכה ללכת ולעשות את זה. זה כמו מה שהמאסטר אמר:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר". ("ג'וּאַן פַאלוּן")

אני מוקירה תודה עד מאוד למאסטר על הסידור החומל שלו.

מדווחת על אירועי הרדיפה

כשמתרגלת נעצרה ב-2009, אחיה יצר איתי קשר ודיווחתי על המעצר, על השימוע, ועל הערעור שלה. אחר כך היא נשפטה לשנת מאסר. היו לה מחשבות נכונות חזקות ולא עינו אותה. באותה תקופה לא ידעתי איזו השפעה תהיה למאמר, אך שלוש שנים לאחר מכן היא נעצרה שוב והוריה לא נתנו למתרגלים אחרים להתערב או לדווח על כך. לבסוף המתרגלת נשלחה לשלוש שנות מאסר והתעללו בה קשות. זה הראה בבירור כמה חשוב היה לדווח על תקריות רדיפה שכאלה בזמן אמת.

ב-2012 שישה או שבעה מתרגלים נעצרו בה בעת. מתרגלת ביקשה ממני להשיג מידע נוסף ולדווח על כך. כשראיתי כמה מפוחדת היא ואיך כל כך הרבה מתרגלים נעצרו, גם אני פחדתי. במקום לדווח על המעצרים, בחרתי רק לשלוח מחשבות נכונות. אך ביומיים הבאים, המשטרה עצרה עוד כ-16 מתרגלים בעיר.

באותו זמן, הדיווחים שלנו היו קצרים מאוד ולא כללנו שום מידע על מבצעי הפשעים. חוש האחריות שלי דיכא לבסוף את הפחד שלי והלכתי לבקר את אחת המשפחות. בתה בת העשרה של המתרגלת העצורה סיפרה לי מה קרה לאמה ונתנה לי מידע על השוטרים.

המתרגלת לא פחדה מהשוטרים שעצרו אותה ובזזו את ביתה. למעשה, היא תחקרה אותם וניסתה לעצור בעדם. האומץ שלה ריגש אותי וכתבתי על כך במאמר. הדיווח הזה צוטט פעמים רבות והבנתי מכך כמה חשובה עבודתי. לבקשת משפחתה, הכנתי מאמר שנתן מידע לאלה שהתקשרו בטלפון לסוכנויות האחראיות למעצרה, והכנתי שני מאמרים של פולו-אפ שקראו לשחרורה. מאמרי הדיווח האלו עזרו למשפחה להתנגד לרדיפה ולחלץ אותה.

בעבר לא הייתי מוכנה לקרוא מאמרים על הרדיפה מתוך פחד. ההתנסות הזאת עזרה לי להבין שזאת השליחות שלי. כשבתי משפט מקומיים שפטו באופן בלתי חוקי מתרגלים לתקופות מאסר ארוכות, לא הרגשתי יותר חסרת אונים. לדוגמה, כתבתי מאמר על ארבעה בתי משפט מקומיים שהפלילו מתרגלים ואיך "משרד 610" משפיע על שופטים לגזור עונשים כבדים. הכתיבה זרמה בטבעיות, כנראה בגלל שהשין-שינג שלי עמד בדרישות הפא, והמאסטר עזר לי רבות.

לעבוד יחד לחלץ מתרגלים ממאסר

מתרגל אחד היה קצין בכיר שפרש לגמלאות. הפאלון דאפא עזר לו להירפא מחוליים רבים, וגם היה לו תפקיד חשוב באימות הפא באזור לאחר שהרדיפה החלה. הרשויות עקבו אחריו במשך זמן רב, הכו אותו עד שעצמותיו נשברו ועצרו אותו.

המתרגל הזה היה נחוש מאוד ומשפחתו הייתה מוכנה לעשות כל מה שצריך כדי שישוחרר. מכיוון שמישהו צריך לעקוב אחר התקדמות המקרה ולכתוב מאמרים, מתרגל שתיאם את מאמצי החילוץ מצא אותי ודיבר על זה. בתחילה, נראה היה שאין לו כבוד כלפי יכולת הכתיבה שלי. אך שנינו הסתכלנו פנימה והצלחנו לעבוד יחד על המאמר הראשון. הוא אהב את הטיוטה והוסיף עוד מידע, והמאמר פורסם במינג-הווי.

היות שהמתרגל העצור עמד בפני משפט, משפחתו נעשתה פעילה יותר בעזרתם של מתרגלים אחרים. על ידי כך שפעלנו יחד, יצרנו קשר עם סוכנויות האחראיות למעצרו ולפציעותיו. סיפרנו לפקידים שחייו בסיכון, ושכל מי שמעורב בזה יעמוד בפני השלכות משפטיות.

אף שמצבו של המתרגל החמיר, הוא כתב מכתבים במעצר ותבע את הפקידים על התעללות. משרד התביעה, בית המשפט ו"משרד 610" רצו להעמיד אותו למשפט ולשלוח אותו לכלא בהקדם האפשרי.

המתאם נתן לי את כל המידע הזה. החלטנו להתמקד איך "משרד 610" שולט במשרד התביעה ובבית המשפט. כללתי גם את שמות האנשים שהיו אחראים באופן ישיר לרדיפת המתרגל ולעיכוב הטיפול הרפואי, שהוביל למצב שהוא בסכנת חיים. המאמר פורסם במינג-הווי וקרא לשחרורו.

ההתקדמות הזו נתנה למשפחה יותר ביטחון לגבי חילוצו. המתרגל שתיאם את מאמצי החילוץ קיבל פיסות עדות רבות איך הפקידים ניהלו את המקרה בצורה לא חוקית במטרה לרדוף את המתרגל. אחרי שיצרנו קשר עם העדים ושוחחנו איתם, הם הבינו שהם רומו על ידי הפקידים, והחלו לתמוך בנו. המתאם הדגיש בפניי את החשיבות של איכות ותזמון המאמר הזה. זאת אומרת, לא יכולנו לתת לפקידים לדעת מוקדם מדי את מה שכבר ידענו, אחרת ייתכן שהם היו משנים אסטרטגיה כדי להפליל את המתרגל.

במקרה הזה היו מעורבים קציני משטרה משתי ערים שונות וזה היה מקרה מורכב מאוד. השוטרים שהכו ופצעו את המתרגל העצור בצורה חמורה הפכו את הסיטואציה והאשימו אותו בתקיפת שוטר וניסיון לרצח. היות שבריאותו של המתרגל הייתה מעורערת מאוד והם ידעו שהוא יתבע אותם, ותחת לחץ מ"משרד 610", פקידים מסוכנויות שונות היו להוטים לשתף פעולה זה עם זה כדי להכניס אותו לכלא.

עבדתי על המאמר כל יום אחרי העבודה. זה לקח ערבים רבים ולפעמים לילות שלמים לסיים אותו. הרגשתי כאילו מיציתי את כל החוכמה שלי, ואז המאסטר היה מאיר לי רעיונות חדשים שעשו את המאמר מושלם יותר. הגשתי את המאמר למינג-הווי בדד-ליין שהמתרגל המתאם המליץ, ושם שיפרו אותו אף יותר באמצעות כותרות וכותרות משנה. יום לאחר שהמאמר פורסם, המתרגל העצור חזר לביתו בבטחה.

למדתי הרבה מכתיבת המאמר הזה. הרבה רעיונות צצו בראשי, מילים נהדרות או משפטים פשוט הגיעו אליי. גם הבנתי שבמשך הכתיבה וההגהה נוקה החוצה בממדים אחרים מספר רב של אלמנטים מרושעים.

המתרגל המתאם ביקש ממני אז לכתוב מאמר אחר המתעד במיוחד איך "משרד 610" משפיע על מערכת המשפט לרדוף מתרגלים חפים מפשע. זה עזר לאנשים לזהות איך הסוכנות פועלת מעל החוק הסיני ונותנת פקודות ישירות או מסיתה סוכנויות אחרות להפליל מתרגלים.

לאחר שהמתרגל העצור חזר לביתו, הוא סיפק עוד פרטים על התהליך ושיתף את ההבנות שלו בהתבסס על הפא. זה הפך לעוד מאמר שתיעד ביסודיות את ההתעללות שסבל ממנה.

כשעבדתי עם המתרגל המתאם, גם למדתי לוותר על עצמי ולתרום כמה שיותר.

חשיפת האכזריות בכלא

במהלך השנתיים האחרונות כמה מתרגלים מקומיים שוחררו מהכלא בעיר אחרת. כולם עונו באופן חמור כדי לכפות עליהם לוותר על אמונתם. למעשה, די הרבה מתרגלים איבדו את חייהם בכלא או כמה ימים לאחר שחרורם.

המתרגל המתאם ואני שוחחנו על כך. גם ביקרנו את אשתו של מתרגל שהוחזק בכלא. האשה לא ידעה שהתעללו בבעלה פיזית ומנטלית. פקידי הכלא סיפרו לה שלבעלה יש מחלות אנושות והוא מקבל טיפול רפואי. דחקנו בה לבדוק מה הן העובדות האמיתיות, ואמרנו שנוכל לספק עזרה אם היא תבחר לתבוע את בית הכלא.

פקידי בית הכלא טענו שבכלא יש 100% "טרנספורמציה" של מתרגלים. זה אומר שכל המתרגלים העצורים שם וויתרו על אמונתם בפאלון דאפא. זה נעשה באמצעות איומים, עינויים, ועבודת פרך. כתבתי מאמר שחשף עובדות אלה, יחד עם דוגמאות של מתרגלים שמתו או הפכו לבעלי מום כתוצאה מהעינויים.

אבל אשתו של המתרגל העצור לא רצתה שהמאמר יפורסם, מחשש שזה יוביל לנקמה אכזרית אף יותר מצד פקידי בית הכלא.

בזכות העבודה עם המתרגל המתאם, כתבתי דו"ח מקיף על האכזריות המכוונת בכלא ועל הנזק שגרמה למתרגלים ולמשפחותיהם. היה קשה מאוד לכתוב זאת כי פרטים רבים היו כל כך אכזריים ומוחשיים. הרגשתי רע כל כך, שכשתכננתי לכתוב מאמר פרשנות על זה בקושי הצלחתי להתחיל. "עליך להמשיך", אמר המתאם. "תראי את המאמר שכתבת לאחרונה. הוא היה עוצמתי כל כך!"

כשלא היו לי רעיונות על מה לכתוב, למדתי את הפא ודקלמתי את השיר של המורה:

"קורא את מאמרי התלמידים"

"עטים חדים כותבים מאמרים מבריקים

המילים עוצמתיות, המשפטים עמוקים

המדע מלא כל כולו חורים

המפלגה המרושעת נחשפה בכל מערומיה." הונג יין II", ("קורא את מאמרי התלמידים")

זה ממלא אותי באנרגיה ועוזר לי להתרכז בהשמדת הרוע. מה שכתבתי אז היה כמו פצצות שפוררו את צל הרפאים הקומוניסטי המרושע והביאו לאנשים עתיד טוב יותר. כבוד גדול הוא לי באמת שהופקדה בידיי משימה כזאת ומיומנויות שהמאסטר נתן לי. רעיונות חדשים המשיכו להגיע, ולפעמים לא הייתי עייפה אחרי שנשארתי ערה כל הלילה. גם הרגשתי הקלה בכל פעם שהגשתי מאמר למינג-הווי.

המתרגל המוזכר למעלה שהיה בסכנת חיים ושהצלחנו לחלץ אז ממאסר, מת מאוחר יותר בכלא לאחר שנעצר שוב. המתאם ביקש ממני לכתוב מאמר על מותו ועל מקרי מוות של מתרגלים אחרים בכלא. כל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם, וכל כך הרבה אנשים נהרסו על ידי המפלגה הקומוניסטית. המאמר הזה נכתב מיידית, ומאוחר יותר השתמשו בו בחבילת הבהרת אמת שהוכנה בשביל העיר. הייתי אסירת תודה לסידור הטוב של המאסטר.

מגשימה את נדרי

בשנים האחרונות דוחות רבים במינג-הווי הדגישו את אכזריות הרדיפה בבית הכלא ברמה המחוזית באזור שלי. לדוגמא, במקרה אחד, מתרגל איבד את חייו בגלל עינויים: במקרה אחר, מתרגל הפך לבעל מום. בשני הדיווחים יש תמונות של המתרגלים שהיופי והתמימות שלהם עמדו בניגוד חריף לאכזריות שהיו נתונים לה.

כשחשבתי איך המפלגה רודפת אנשים באמצעות מערכת אכיפת החוק והמערכת המשפטית, תכננתי לכתוב משהו על כך. אספתי מקרים שהתרחשו לאחרונה ומידע סטטיסטי וכתבתי מכתב לפקידים במערכת המשפט המקומית. מתרגלים אחרים אהבו את המכתב שלי ובקשו שאכתוב עוד אחד עבור עיר אחרת. אך הרגשתי שאין לי אנרגיה והייתי צריכה זמן "למלא מצברים", אז אמרתי שאין לי מספיק זמן ללימוד פא ושהמתרגלים בעיר הזאת יכולים לעשות זאת בעצמם. המתרגל המתאם לא השתכנע: "את עדיין יכולה ללמוד את הפא ואף אחד לא אומר לך לא לעשות זאת. זאת הזדמנות לאמת את הפא. למה שלא לנצל זאת בצורה הטובה ביותר?"

רציתי לגונן על עצמי, אבל כשחשבתי על זה ידעתי שההסברים שלי אינםמהפא. כשתפסתי שהתירוץ שלי קשור להחזקה של התחרותיות, אמרתי למתאם שאעשה את מיטבי. המכתב החדש הסתיים במהרה והייתי אסירת תודה למתרגלים שעודדו אותי להכינו.

אחר כך היו עוד מאמרים על בית הכלא הזה, וגם רציתי לעשות עוד. מתרגלת שהשתחררה לאחרונה סבלה נורא בפנים גופה ורצתה לתעד את הפרטים שכולם יוכלו לקרוא. נפגשנו, והתיאורים שלה היו כל כך איומים ששלוש פעמים הרגשתי מסוחררת.

תהליך הכתיבה היה קשה גם כן. לעתים קרובות הייתי ישנונית ונרדמתי ליד המחשב. גם, כמה שהייתי מתוסכלת יותר ולהוטה יותר לסיים אותו, כך זה הפך לקשה יותר אז התחלתי לדקלם את השיר של המאסטר:

"הרתעה"

"עֵטִים אלוהיים מרתיעים שֵדים בעור אדם

כמו להבים מושחזים, עוקרים מהשורש רוחות רקובות

לכוחות הישנים אין כבוד כלפי הפא

תנופות המכחול מכניעות את נחשול הטירוף." ("הונג יין II", "הרתעה")

בעידודם של מתרגלים אחרים, כתבתי את המאמר והתמקדתי על ערכים מסורתיים שהקוראים יוכלו להבין איך המפלגה הקומוניסטית רימתה אנשים והרסה אותם. זה גרם לי להיזכר בהרצאות המאסטר ב"יסודות להתקדמות במרץ". עם זה במחשבתי, לא התרעמתי יותר על השוטרים בכלא. גם הם קורבנות של המפלגה הקומוניסטית. אם אנחנו לא נציל אותם, מי יעשה זאת?

מאוחר יותר עבדתי עם מתרגלים אחרים וסיימתי עוד שני מאמרים. שניהם היו מכתבים לשוטרים בבית הכלא כדי שהם יוכלו לדעת את האמת על הפאלון דאפא. הם פורסמו במינג-הווי, ומתרגלים שלחו אותם גם לסוכנויות ממשל מרובות להבהיר שם את האמת.

עד אז כבר הרגשתי שסוף סוף הרמתי את העט השמימי להגשים את נדרי כתלמידת דאפא.

סיכום

יש אמרה סינית עתיקה: "מאמרים טובים הם מהשמים". אני באמת מאמינה בזה. לעתים קרובות לא הייתה לי תכנית לפני שהתחלתי לכתוב. אבל לאחר שהדלקתי את המחשב, הרעיונות פשוט באו. אני יודעת שהמאסטר עזר לי הרבה.

לפני כמה שנים, מאמר שיתוף התנסות במינג-הווי תיאר חלום של מתרגל. המתרגל ראה רשימה ארוכה של כותרות מאמרים. חלקן היו ברורות, וזה אמר שהמאמרים פורסמו במינג-הווי. חלק מהן לא היו ברורות, וזה אמר שהמאמרים עדיין לא הושלמו. למעשה, כל מה שאנחנו עושים עכשיו ודאי כבר סודר על ידי המאסטר. על פני השטח, אנחנו מסייעים למאסטר בתיקון הפא, כשלמעשה המאסטר עוזר לנו לבסס את הנתיב שלנו לאלוהיות. אני באמת צריכה לפעול טוב יותר.

תודה לך, מאסטר!

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.