Minghui.org) ערב קיץ חם והביל. על ספסל בחצר בית ספר, תחת אור פנס חיוור, ילדה קטנה בת 7 מניחה את ראשה על ברכי אמה. האם מנפנפת במניפה לצנן את בתה ולהניס ממנה את היתושים.

אך זו אינה סצנת ערב משפחתית שלווה. האם הייתה פעם מורה בבית הספר הזה, אך בשל אמונתה בפאלון גונג נשללה ממנה הזכות ללמד ועתה היא במעצר-בית בבית הספר הזה עצמו ביחד עם בתה, פו יאו. אביה של פו-יאו, מנחה חדשות, נמצא במעצר ועובד עבודת-עבדים בשל אמונתו בפאלון גונג. פו-יאו אינה יודעת מה צופן העתיד.

Up We Soar, סרט אנימציה שהופק על ידי New Realms Studios וטלוויזיית NTD

זוהי סצנה מתוך סרט האנימציה Up We Soar שהופק על ידי New Realms Studios בשיתוף עם טלוויזיית NTD. הסרט מתאר סיפור בעיירה קטנה בצפון סין בתחילת המאה ה-21. הוריה של פו-יאו מתרגלים פאלון גונג, שיטת מדיטציה המבוססת על העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. [לצפייה בעברית: "לעוף לגבהים"]

אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לדכא את הפאלון גונג ב-1999, הוריה של פו-יאו הקטנה נעצרו, והיא נפלה קורבן להצקות והשפלות מצד עמיתיה לכיתה שהאמינו לשקרי התעמולה נגד הפאלון גונג.

מאחורי סורגים של מדינה השרויה באפלה, אמה של פו-יאו הוכתה ועונתה על ידי האסירות בכלא שאליו נשלחה. אבל אמונתה העניקה לה כוח להמשיך להאמין בעקרונות שלה ולהנחות את בתה באמצעות מכתבים שכתבה לה.

פו-יאו: להתמיד או לא?

סצנה אחת בסרט מתרחשת במרכז מעצרים. אחד הסוהרים רצה שפו-יאו תעזור להם לשכנע את אמה לוותר על אמונתה. זו הייתה בפעם הראשונה מזה חודשים שפו-יאו קיבלה רשות לראות את אמה. אמה הייתה חלשה מאוד עקב שביתת רעב בה פתחה כמחאה לרדיפה.

"קריינות (פו-יאו): כשגדלתי היו לי ספקות בלבי. שאלתי את עצמי האם עלי להתמיד או לא?

סוהר: האם את מתגעגעת לאמך?

פו-יאו: כן.

סוהר: אם את רוצה שאמך תחזור הביתה, עליך לבכות בכל כוחך כשתראי אותה. הבנת זאת?

סוהר (בחדר המבקרים): וואנג הווי-ג'ואן! פגשי את האורחת.

פו-יואן: אמא.

קריינית (פו-יאו): כשראיתי את אמי לראשונה, היא נראתה שונה. אני לא יודעת אם התעללו בה או לא הרשו לה לאכול. היא נראתה עור ועצמות. אבל החיבוק שלה היה עדיין חם. הנחתי את ראשי על כתפה ונגעתי בשיערה. ואז היא סובבה אותי כדי לתקן את הקוקו בשיערי. אחרי שהיא סידרה את שיערי, לא רציתי לשחרר את השיער או לחפוף אותו.

האם: פו-יאו...

פו-יאו: הא?

האם: האִם את רוצה שאמא תחזור הביתה לטפל בך או שאתמיד באמונתי?

פו-יאו: אימא, המשיכי, התמידי באמונתך.

האם: האם את שונאת את אמא?

פו-יאו: לא

קריינות (פו-יאו): מאוחר יותר היא סיפרה לי שהמפגש עודד אותה מאוד. היא חשה הקלה."

סצנה בסרט: בתוך מרכז המעצרים

אחת הגולשות שצפתה בסרט אמרה שהיא התרגשה מאוד מהחלק הזה בסרט. "לעתים קרובות אנו עלולים להתעמת בנדון, אם להמשיך או לוותר על כל מה שאנחנו עושים", היא כתבה. "במקרה הזה זוהי שאלה מהותית – האם עלינו להתמיד בלהיות אדם טוב?"

"זה די קל לעשות מעשים טובים כשמהללים אותנו או מתגמלים אותנו. אבל במצבים כאלה כמו זה, כשאדם עומד לנוכח אפליה או דיכוי בשל היותו ישר או נדיב זה מראה באמת מי אנחנו באמת ומדוע אנו עושים זאת", היא הוסיפה.

בעולם הזה, יש אנשים רבים שיכולים לתהות האם הם צריכים לוותר על להיות אדם טוב. "אני מקווה שהסרט הזה יוכל לעזור לנו למצוא דרך ולהראות לנו תקווה".

אין ספור משפחות שבורות

גולשת אחת שצפתה בסרט בכתה גם כן מהתרגשות. "הרדיפה ממשיכה כבר 22 שנים וטרגדיות כאלה קורות כל יום בסין", היא כתבה. פו-יאו הקטנה כל כך נחמדה שאני רוצה באמת לחבק אותה". היא סיפרה שהיא צפתה בסרט ביחד עם בנה, מפני שהסרט ערכי מאוד לילדים ומבוגרים כאחד.

ההתנסות של פו-יאו מיוחדת אבל גם רגילה. אחרי שהרדיפה נגד פאלון גונג החלה ב-1999, עשרות מיליוני מתרגלי פאלון גונג עמדו בפני דיכוי, מעצר, עינויים, פיטורים מעבודה ואפליה. גם ילדיהם סבלו נוראות.

"הסרט הזה מזכיר לי את הימים שהייתי בסין, שבה אין ספור משפחות נקרעו לגזרים על ידי הרדיפה", כתבה יאנג צ'ינג-ליאן מסין. יאנג עצמה הייתה גם כן עצורה בשל אמונתה בפאלון גונג והיא סיפרה שיש מספר גדול של ילדים כמו פו-יאו בסין.

צופה נוספת בשם לי צ'ינג אמרה שכשצפתה בסרט, זה נראה כאילו היא שם ביחד עם פו-יאו ואמה. "כשראיתי איך מתעללים בפו-יאו בבית הספר, אני נזכרת בימים שחשתי בדידות כשעזבתי את הוריי בסין ונסעתי מעבר לים", היא הסבירה.

עקב הדיכוי הכלל ארצי הנרחב והתעמולה, האפליה כלפי פו-יאו על ידי בני גילה זה לא משהו בין ילדים בלבד", אלא זוהי מדיניות המק"ס שמפנה את כלל הציבור נגד המתרגלים. כלומר, שכול אחד יכול ללעוג להם ולהציק להם", היא אמרה.

סצנה נוספת בסרט ריגשה עד דמעות את לי צ'ינג. אחרי שהופרדה מאמה במשך יותר משנה, פו-יאו נסעה לבקר בכלא כדי לראות את אמה. תחת עיניהם הפקוחות של הסוהרים, ידיהן של פו-יאו ואמה שיקפו את הידיים האחרות דרך הזכוכית החוסמת ביניהן. "בסביבה ללא חופש, יכולתי להרגיש את התמיכה בין האם לבת ואת ההתמדה שלהן", היא הוסיפה.

התייחסות חיובית

צ'יי שטראוס ציינה שהסרט גרם לה לחשוב רבות, החל מהמטרה של החיים ועד למטרה של המאבקים שלנו. היא מצאה שהסיפור מעשיר מאוד.

ג'וליה ל. אמרה שלהיות אדם טוב זה כה קשה בסין ולפעמים פירושו של דבר להקריב את החיים. בגיל צעיר, פו-יאו הייתה מסוגלת לסבול רבות ולקחת על עצמה אחריות. ג'וליה התרגשה מהסיפור והודתה לכל אלה שהשתתפו בהפקה.

לקראת סוף הסרט, פו-יאו קוראת קטע מעורר מחשבה מאוד ממכתבה של אמה: "ילדתי, את אלמנט נפלא ביקום. איך את מרגישה עכשיו? בואי איתי ליהנות מהלוטוס הפורח באגם. הידעת? לא כל זרעי הלוטוס פורחים.כאשר הזרעים מתפזרים בבוץ, חלקם מתייאשים כשהם רואים עד כמה הבוץ מלוכלך. הם לא מאמינים שפרחים יפים יכולים לצמוח ממנו, ובהדרגה הם מתים בשל דיכאון. זרעים אחרים חשים בחילה מהריח והלכלוך של הבוץ, הם נאבקים בזה כל היום. ככל שהזמן חולף הם מחמיצים את עונת הפריחה, משחירים, ובהמשך הופכים לחלק מהבוץ. יש גם כמה זרעים שבשקט מבליגים מול הסרקזם והלעג של הבוץ. הם מנסים להסתדר עם זה, וסופגים ממנו חומרי מזון. הם מאמינים שבמוקדם או במאוחר, הם יצמחו ויהיו לפרחים יפהפיים! ולבסוף, יום אחד הם מגיחים מהבוץ ומייצרים פרחי לוטוס קדושים. כאות תודה, הם משאירים את השורש הלבן בתוך הבוץ. ראי ילדתי, עבור זרעי הלוטוס האלה, כל חשיבה שונה מייצרת תוצאה אחרת!"

סצנה מתוך הסרט

אנשים צריכים לצפות בסרט הזה

פט ריוט שהיגר לארה"ב ממדינה קומוניסטית אמר שהסיפור ריגש אותו עד דמעות והוא רוצה לשתף את הסרט הזה עם חבריו.

ליד מקום מגוריו, יש פארק בו מתרגלת לעתים קרובות קבוצת תרגול של מתרגלים. "מתוך הסרט למדתי כמה רעה היא הרדיפה – היא כה אכזרית. אני אתפלל עבורם [עבור מתרגלי פאלון גונג]", הוא כתב.

"בינתיים, עלינו לחשוף רוע כמו זה לאור היום, כדי שכולם יידעו זאת", הוא הוסיף. "המק"ס רעה יותר מדי ואיננו יכולים לאפשר לה להזיק לעולם".

המכתבים המוזכרים בסרט גם הם מצוינים. פט ציין שלאֵם נעשה עוול, אבל היא לא התלוננה או שנאה. במקום זאת היא המשיכה לשפר את עצמה והשיגה מחדש את החופש. הן הזכירו לפט את החשיבות של להיות טוב ולתמוך בחפים מפשע.

"צעירים אמריקנים רבים אינם יודעים להוקיר את החופש שיש להם" הוא כתב. "הסרט הזכיר לי, שבאתי ממדינה קומוניסטית, את החיים שלי בארץ הולדתי שהיו ממש נוראים. עוד אנשים חייבים לצפות בסרט וללמוד לגבי ההיסטוריה".

לדברי מא יאן, במאי הסרט, הסרט התיעודי הזה מכוון להיות קול לאלה שהושתקו ולהעביר את האנרגיה של טוב-לב לכל נשמה ונשמה".

באמצעות אנימציה הסרט משקף את האומץ, האהבה וההתמדה בעידן החושך.

בדצמבר 2020, הסרט הזה זכה בפרס ה- Best Feature בפסטיבל האנימציה בלוס אנג'לס (LAAF).

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי]