(Minghui.org) הכלא העירוני קאנג-ג'יאה-שאן בשן-יאנג שבפרובינציית ליאו-נינג נוצר ממיזוג של מחנות העבודה בכפייה קאנג-ג'יא-שאן ויין-ג'יה. הוא בסמכות השיפוט של משרד המשפטים העירוני בשן-יאנג. ב-2012 הוא שירת כ"מודל ניסויי לכלא" עבור הרדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג. על הפשעים שבוצעו שם דווח פעמים רבות באתר מינג-הווי.

מ-2014 עד 2018 הכלא דורג ראשון בין בתי הכלא בפרובינציה ב-3 היבטים: ללא טלפונים ניידים לאסירים, ללא תאונות 20 שנה, שיעור "הטרנספורמציה" הגבוה ביותר של מתרגלי פאלון גונג.

לדברי מקורות פנים, כדי לכפות על מתרגלים לוותר על אמונתם, הסוהרים לקחו פעם ב-2014 קבוצת מתרגלים לחדר ההרצאות של "מחלקת החינוך" בכלא, מינו 4 אסירים לנטר כל מתרגל ומנעו מהם שינה נמשך במשך שבוע שלם. כשאחרים בדקו לאחר מכן את חדר האמבטיה ששימש סוהרים ואסירים לענות מתרגלים במהלך השבוע הזה, הם הבחינו בכתמי דם בכל מקום על הקיר.

רשימת שמות מתרגלי פאלון גונג שעונו בכלא + אורך תקופות מאסרם: בכתבה באנגלית

עינויים פיזיים ומנטליים ששימשו לכפות על מתרגלי פאלון גונג לוותר על אמונתם

על-פי מידע שנאסף על ידי אתר מינג-הווי (Minghui.org), האמצעים השונים שהשתמשו בהם לרדוף מתרגלי פאלון גונג בכלא קאנג-ג'יאה-שאן כללו:

התעללות פיזית:

ניטור קפדני של כל תנועות המתרגלים סביב השעון; מכות לעתים קרובות; ישיבה בכפייה ללא תזוזה על ספסלים קטנים לפרקי זמן ארוכים (ראה: נחשו למה משמש הספסל המיניאטורי הזה?). כל תזוזה גררה אחריה מכות וקללות; שפיכה של מי מלח על ישבנים עם כיבים בשל הישיבה על הספסלים; עבודה אינטנסיבית בכפייה במשך שעות ארוכות; כיסוי הראש בשקית פלסטיק ונשיפת עשן סיגריות לתוך השקית; מכות על אחורי הראש והצוואר באמצעות בקבוקי פלסטיק מלאים בחול; מכות על עורק הצוואר בעיתונים מגולגלים; הצלפות על ראשי המתרגלים במקלות במבוק; דקירות של קצות האצבעות והראשים באמצעות קיסמי שיניים; האכלה בכוח ובכפייה של מתרגלים שובתי רעב המוחים על הרדיפה; קשירה למיטה מבלי יכולת לזוז.

שלילת צרכים בסיסיים:

מניעת אוכל ושינה; צמצום כמות מים לשתייה בקיץ וחשיפת מתרגלים למזג אוויר קר מאוד בחורף; שימוש מוגבל בשירותים; מניעה או הגבלה של ביקורי משפחה; איסור על שיחות טלפון למשפחה או לבני זוג; איסור על האסירים לדבר עם מתרגלי פאלון גונג ואיסור על מתרגלים לדבר זה עם זה.

 הדגמת עינויים: שוקים חשמליים בעזרת כמה אלות מחשמלות בבת אחת

מקרי מוות עקב רדיפה בכלא קאנג-ג'יאה-שן

מר גאו דונג היה עצור במחלקה השלישית בכלא, שם פתח בשביתת רעב למחות על הרדיפה ונחשף להאכלה אכזרית בכפייה. לאחר שהובהל לבית החולים של הכלא, מנהל בית החולים, הו יאו-דונג חשמל אותו באלות מחשמלות. המדריך וואנג צ'ינג-הו הצליף בו בחגורה. כמו כן כפו עליו לצפות בסרטי ווידיאו המכפישים את פאלון גונג.

איור: האכלה בכוח ובכפייה

מר גאו "הואכל" בכפייה בעזרת צינורית שהוחדרה לקיבה. הוא הקיא לעתים קרובות את המזון שהאכילו אותו, כך שהציבו שם קרטון קטן עם שם מייסד הפאלון גונג ומילות קללה, כדי שיקיא עליו. לעתים קרובות החזירו אסירים את מה שהקיא לתוך המזון שלו ולפעמים גם הוסיפו שתן לתוך המזון. משום שהוציא כל פעם את הצינורית, קשרו את זרועותיו למיטה.

מר גאו צעק לעתים קרובות: "פאלון דאפא זה טוב" כדי למחות והוכה על ידי האסירים, שהבטיחו בכך להקטין את תקופת מאסרים אם יצליחו לגרום לו לוותר על אמונתו. כשאחד האסירים, סון דה-ג'י, לא הצליח לשכנעו, הוא שפך על פנים ירכיו של מר גאו מים רותחים וגרם לו לכוויות גדולות עם שלפוחיות. הוא גם כפה על מר גאו לקרוא לו אבא.

אחרי שמצבו הורע נשלח מר גאו לבית החולים הכללי של כלא ליאו-נינג, שם סבל התעללות לא אנושית אפילו יותר. בכל פעם שהחזירו אותו לכלא הוא היה מכוסה בחבלות על כל גופו.

מר גאו נקשר למיטה במשך שנתיים. הוא מת ב-8 בפברואר 2013 וגופתו נשרפה בהוראת הכל

מר הו-לין, מהנדס חלל, נעצר ב-23 במאי 2019 וסבל במרכז המעצרים של נפת פא-קו ממכות אכזריות, האכלה בכוח ובכפייה וצורות שונות של עינויים. הוא הועמד למשפט והיה צריך לשאת אותו לבית הדין. השופט גזר עליו שנתיים בכלא ב-12 ביוני.

מספר בתי כלא סירבו לקבלו עקב מצבו הגופני העלוב. בסופו של דבר מרכז המעצרים שיחד את הנהלת כלא קאנג-ג'יא-שאן לקבל אותו. מר הו שהיה על סף מוות התקבל לכלא ב-13 באוקטובר.

כשמשפחתו ביקרה אותו ב-7 בנובמבר הוא היה שדוף כל כך וחלש שלא יכול היה להסתובב או להרגיש את רגליו.

המשפחה דרשה לערוך לו בדיקה רפואית, אך רשויות הכלא סירבו משום שהיה צועק "פאלון דאפא זה טוב" והוא נחשב לאסיר פוליטי שאינו משתחרר גם אם ימות.

במשך שלושת החודשים האחרונים בחייו רשויות הכלא הודיעו פעמים רבות למשפחה: "הו ליו מסרב לוותר על אמונתו וצועק 'פאלון דאפא זה טוב'. הוא פוצע ומזיק לעצמו בכל פעם שהוא מסרב לאכול, כך שהכלא אינו אחראי אם ימות. וויתרנו עליו כבר". בני משפחתו כעסו מאוד על היחס של הכלא כלפיו.

הם ניסו לשוחח עם מחלקות רלוונטיות שונות ברשות, אבל או שהיו מעבירים את האשמה מאחד לשני, מעלימים עובדות או מרמים את המשפחה והחברים. הכלא מנע ביקורי משפחה ולא הרשה שיחות טלפון בינו לבין המשפחה.

משרד התובע סירב לקחת אחריות כלשהי ולא ענה לטלפונים של המשפחה.

ב-14 בפברואר 2020 הודיעו למשפחה שמר הו הובהל לבית החולים לטיפול נמרץ. לאחיו התירו הצצה חטופה דרך החלון על אחיו והוא התבקש לחתום על מסמכים כלשהם. בית החולים הודיע כעבור יומיים למשפחה שמר הוא מת ב-16 בפברואר.

מר ג'או צ'נג-לין – נשלח לכלא קאנג-ג'יא-שאן בספטמבר 2014 ל-4 שנים. בחורף גררו אותו לעתים קרובות לחדר הרחצה, שם שפכו עליו מים קרים מפני שנהג לצעוק: "פאלון דאפא זה טוב". כשפתח בשביתת רעב למחות על הרדיפה, האכילו אותו בכוח ובכפייה וכמה משיניו נשברו והועפו החוצה. שנים של התעללות אכזרית גבתה מחיר כבד מבריאותו של מר ג'או. הוא מת ב-15 בפברואר 2020 אחרי שחרורו מהכלא.

מקרים של עינויים

מר צ'ן יין-יה – הועבר לכלא קאנג-ג'יא-שאן ב-2009. כפו עליו לשבת על חתיכת קרש קטנה כל יום מ-6 בבוקר עד 6 בערב. אם היה זז מעט היו מכים ומקללים אותו.

הוא היה תחת מעקב מנוטר חמור סביב השעון וכל דבר שאמר או עשה דווח לסוהרים.

חודש לאחר מכן כפו עליו לעבוד בצורה אינטנסיבית בעזרת אבן מלטשת בהכנת זירקונים. הזירקונים המלוטשים היו בגודל גרעיני שומשום או אורז, כשהגדול ביותר היה בגודל של פולי סויה. במשך הזמן הראייה של מר צ'ן התדרדרה מאוד והוא החל לסבול מטשטוש וראייה כפולה.

כשביקשו בני משפחה לבקר את מר צ'ן ב-18 באוגוסט 2019, נשאלו אם הם מתרגלים פאלון גונג ומה יחסם לשיטה. אחרי שאמרו לסוהרים שאין כל בסיס חוקי לרדיפה, דחו את בקשתם לראות את יקירם.

מר שו גואנג – ג'ו-קשיש ממחוז ג'ין-ג'ואו בדא-לאין היה אחד מתוך 20 מתרגלים שהיו כלואים במחלקה השנייה של הכלא בין 2015 ל-2018. האסירים עינו אותו בהתאם להוראות הסוהרים. הם הצליפו על ראשו במקלות במבוק מה שגרם כמעט למותו.

מר וואנג דה-צ'ינג – הועבר למחלקה השנייה של הכלא בנובמבר 2015. בחדר האמבטיה ללא מצלמות מעקב, כפו עליו לשבת על ספסל קטן ללא תזוזה במשך שעות ארוכות. נהגו להכות אותו על בסיס קבוע ולא הרשו לו להשתמש בשירותים. כמו כן מנעו ממנו שינה כמו גם מאסירים חדשים.

בדצמבר הקפוא הורידו ממנו את המעיל, קשרו את ידיו מאחוריו וכפו עליו לשבת על רצפת הלבנים הקרה. לאחר מכן פסקו את רגליו בכיוונים מנוגדים, מה שגרם לו לכאבי תופת.

האסירים מלאו בקבוקים בחומרים מתכתיים ונהגו להכות בראשו של מר וואנג עד שהתעלף. פעם אחת בזמן שהאסירים הכו אותו, הצטרף אליהם המדריך ונתן לו אגרוף באף. זה גרם לדימום מידי. לאחר מכן סטר על פניו פעמים רבות ובעט בו עד שנפל לרצפה. הוא הורה לאסירים למנוע ממנו ארוחת צהריים. מר וואנג שבקושי הלך לאחר מכן, נלקח למשרד, שם כפתו את ידיו לכיסא. המדריך הביא שני סוהרים שהחלו לחשמל אותו בו זמנית באלות מחשמלות.

מאוחר יותר אלצו אותו לעבוד בעבודה קשה והמשיכו לנטר אותו סביב השעון. לא הרשו לו לדבר עם אף אחד. ב-2017 הוא נכנס למצב קריטי וניצל רק לאחר טיפול דחוף.

מר יי טיה-ג'נג – מהעיר פאן-ג'ין הועבר למחלקה 4 בכלא ב-19 באוגוסט 2016. בחדר האמבטיה ללא מצלמות מעקב עינו אותו אסירים בהוראת ראש המחלקה. הם פיסקו את רגליו לשני כיוונים מנוגדים.

איור: הדגמת עינויים: פיסוק רגליים לכיוונים מנוגדים

לאחר מכן כפו עליו לשבת על ספסל קטן מפלסטיק עם פניו לקיר. כשהזיז את רגליו נהגו לפסק אותן לכיוונים מנוגדים. הם בעטו ברגליו, במתניו ומאחורי ראשו. כשרגליו לא נמתחו מספיק לצדדים, הם בעטו בו והרביצו בו באגרופים. כמו כן קרצפו את צלעותיו בעזרת מקל עץ, לקחו את החגורה שלו והצליפו בו עד שנשברה לרסיסים. מר יי דימם בכל גופו. כשראו שהוא על סף מוות, הם שפכו עליו מים קרים ובעטו בראשו. כשלא הראה סימן חיים כלשהו, מיהרו לפנות אותו לבית החולים, נתנו לו חמצן וטיפול תוך וורידי.

בערב החזירו אותו לתאו וכפו עליו לשבת על ספסל קטן. בכל פעם שזז מעט, הכו אותו במקל כמו גם דקרו אותו בקיסמי שיניים בראשו ובקצות אצבעותיו.

אחד האסירים שם שקית פלסטיק על ראשו ונשף עשן סיגריות לתוך השקית כדי לחנוק אותו בעשן. ישבניו של מר יי העלו כיבים מהישיבה על הספסל הקטן ובמשך תקופה ארוכה סבל מכאבים חזקים.

האסירים היו מפשיטים אותו ומורחים מלח ומים על הפצעים כדי להגביר את כאביו.

הסוהרים הורו ל-4 אסירים להחזיק במר יי וחשמלו אותו באלות מחשמלות במתח גבוה. כשפתח בשביתת רעב למחות על הרדיפה האכילו אותו בכוח ובכפייה.

מצב בריאותו של מר יי התדרדר. הוא סבל מבעיה בעין ימין עוד ב-2017 , שנתיים לאחר שחרורו.

מר ליו ג'ון-בו – פתח בשביתת רעב לאחר שנכלא בכלא קאנג-ג'יא-שן והואכל במי מלח פעמים רבות בכוח ובכפייה. כשהאכילו אותו בכפייה בפעם הראשונה, אחד הסוהרים חשמל אותו באלה בזמן שהאסירים החזיקו בו חזק וכיסו את פיו. מר ליו כמעט נחנק למוות וסבל במשך שנים לאחר מכן מכאבים בחזה.

מקרים של מתרגלי פאלון גונג שנמנעה מהם הזכות החוקית לחופשת מחלה

מר האן צ'ון-לונג

מר האן צ'ון-לונג

אחרי שנעצר, מר האן עונה באכזריות והואכל בכוח ובכפייה. חיברו לו קטטר למשך זמן רב, מה שגרם לו למחלה רצינית. הוא
אובחן בבית החולים המרכזי דאן-דונג באי ספיקת כליות, זיהום ואבנים בכליות ובדרכי השתן ועוד. הוא לא יכול היה עוד לטפל בעצמו והיה מרותק לכיסא גלגלים. ועדיין נגזרו עליו 4 שנים בכלא מא-סאן-ג'יאה. רשויות הכלא סירבו לקבלו עקב מצבו הגופני.

כלא קאנג-ג'יא-שאן קיבל אותו ב-10 ביולי 2013 והתכוון לשלוח אותו לבית החולים הכללי הצבאי. כשלא התקבל שם, ביקשה משפחתו לשחררו לחופשת מחלה, אבל בקשתם נדחתה בתירוצים שונים.

כשביקשו לבקר אותו ב-15 ביולי 2013 הקשו עליהם ודרשו שיעליבו את מייסד הפאלון גונג. כשסירבו לעשות זאתלא התירו להם להיכנס. לבסוף הרשו רק להוריו לראותו.

לכלא קאנג-ג'יא-שאן היו הליכי אישור בקשות קפדניים במיוחד בכל הנוגע לביקורי בני משפחה של מתרגלי פאלון גונג או מתרגלים עצמם. הבקשה לביקור צריכה לעבור את כל רמות מִנהל הרשות. כשאישרו לבסוף את הבקשה, התירו להם לשבת מאחורי חלונות המצוידים באוזניות גדולות שקל לנטר.

מר ג'או צ'אנג-פו – סבל מבעיות כליה ולב והיה במצב קריטי עד סוף 2021. הוא אושפז בבית חולים בשן-יאנג ואחר כך בבית חולים של כלא שין-קאנג. מצבו הנוכחי מתדרדר. הוא עיוור בעין אחת וראייתו מטושטשת בעין השנייה. רגליו נפוחות והוא חלש מאוד. הרשויות אפשרו לו לקבל טיפול רק בבית חולים בשן יאנג, שלא קיבל אותו מחוסר מיטות לאשפוז.

משפחתו ביקשה חופשת מחלה עבורו וסורבה משום שלא וויתר על אמונתו.

עבודה אינטנסיבית בכפייה

איור: סדנת עבודה בכפייה בכלא

קווי הייצור של מחלקות 1 ו-2 בכלא קאנג-ג'יא-שאן מייצרים שקיות קנייה לסופרמרקט לייצוא או לגופי פנים. מחלקה 3 מייצרת מנורות בצורת ספירלה. בסדנת העבודה יש 2 מאווררים ישנים כדי לנקות את העשן. האסירים שעובדים שם חובשים מסכת ניתוחים ללא כל ציוד מגן אישי.

רוב האסירים העובדים במחלקה ה-4 הם קשישים, חלשים, חולים או נכים, או כאלה שיש להם קשרים וניתנות להם הטבות מיוחדות. הם עושים רק עבודה קלה בתפוקה פחותה.

כל מחלקה עובדת בחוזה עם מנהיג מחלקה שהוא סוהר, המקבל סכום כסף כערך התפוקה. חלק מהכסף הזה הוא משלם לכלא וחלק קטן כמענק למנהיגי הצוותים. הרדיפה אחרי הרווחים הפכה למוטיבציה היחידה לסוהרים.

האסירים נאלצים לעבוד בצפיפות ובתנאים לא בטוחים ואפילו מספר הפעמים שהם משתמשים בשירותים מוגבל. אם הם לא מסיימים את המכסה המוטלת עליהם מחשמלים אותם באלות או מכים אותם. ב-2014 כפו על אסיר להכניס אצבע למשור חשמלי משום שלא השלים את משימתו בזמן.

האסירים מתחילים לעבוד אחרי ארוחת הבוקר עד השעה 18:00 ללא הפסקה של ארוחת צהריים. הם היו בני מזל אם קיבלו יום חופשי פעם בשבועיים. על-פי חוק העבודה, אזרחים לא צריכים לעבוד מעבר ל-8 שעות ביום ולא יותר מ-44 שעות בשבוע. אולם בכלא קאנג-ג'יאה-שאן כפו על האסירים לעבוד לפחות 10 שעות כל יום. רבים מהאסירים נעשו חולים או פצועים מהעבודה האינטנסיבית הזאת בכפייה.

שמות ופרטי הקשר של העבריינים האחראים לרדיפה הזאת מפורטים בכתבה באנגלית בקישור מטה.

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]