(Minghui.org) בשכונה ענייה באיסטנבול גר אדם שנולד עיוור בשתי עיניו. התחביב שלו הוא לצייר, והוא מסוגל לצייר בתים, הרים, אגמים ודיוקנאות. לא רק זאת, אלא שהוא יכול לתאר בדיוק רב צבע, צל ופרספקטיבה. כל זה בלבל מדענים. "נשימתי נעתקה", הצהיר ג'ון קנדי, פסיכולוג באוניברסיטה של טורונטו, כשחזה בתופעה.

האיש העיוור הזה הוא אסרף ארמָגַן (Esref Armagan) וסיפורו דווח ב-26 בינואר 2005 על ידי New Scientist , במאמר שכותרתו: “Senses special: The art of seeing without sight”.

אחת מעיניו של ארמָגַן לא התפתחה מעבר לניצן ראשוני והעין השנייה נעצרה בהתפתחותה והיא מצולקת, מה שגורם למוח שלו לאי יכולת לקלוט אור. אבל בגיל 18 הוא החל לצייר באמצעות אצבעותיו ובמשך הזמן שיפר את המיומנויות שלו.

באחד הניסויים ביקשו קנדי ופסיכולוגים נוספים מארמגן, שהיה אז בן 51, לצייר קובייה ואז לצייר אותה בסיבוב שמאלה ואז עוד יותר שמאלה – משימה מאתגרת אפילו לאדם המסוגל לראות. "אמרגן צייר סצנה עם כל שלוש הקוביות", נכתב במאמר, "באופן מפתיע הוא צייר זאת בתלת ממד, מה שהראה תפיסה מושלמת של איך קווים אופקיים ואנכיים נפגשים בנקודות דמיוניות במרחק". זה הדהים ביותר את קנדי ומדענים אחרים.

עמיר עמדי, חוקר מוח בעל שם עולמי בתחומו, גילה שקליפת הראייה של ארמגן הוארה במהלך משימת הציור אבל לא עבור זיכרון מילולי. בנוסף, קליפת הראייה שלו הופעלה רק במקצת בשעה שדמיין פריטים בהם נגע. כל זה הראה שהוא מתפקד כמו אדם עם ראייה, רק שעיניו לא יכלו לראות.

"בדרך כלל אנחנו חושבים על ראייה כקליטה אובייקטיבית של המציאות דרך העיניים שלנו. אבל האם זה כך?", תהה המאמר של ה-New Scientist.

"העין השלישית"

ראיות ממקורות אחרים הראו גם כן שאדם יכול לראות דברים מעבר לעיניים. מאז ספטמבר 1979, כתב העת הסיני Ziran Zazhi (מגזין טבע), פרסם מאמרים רבים על ילדים בחלקים שונים של סין, שהיו מסוגלים להכיר סמלים כתובים ותמונות מודפסות שהונחו בקופסאות פלסטיק שחורות שמכסיהן הדוקים היטב.

התופעה הזאת קשורה לעתים קרובות לגוף האצטרובלי במוח, המתחבר לצומת הגבות במצח. משום שהגוף האצטרובלי קשור לתפיסה של אור, אנשים העוסקים באנטומיה מודרנית מתייחסים לכך כשריד קדמון של איבר שהתנוון באופן אבולוציוני. או כאל "העין השלישית". מתוך ניסויים שערכו, חוקרים גילו כעת שבהיעדר קרנית מתפקדת, עכבר יכול עדיין לחוש אור, המפעיל את בלוטת האצטרובל שלו.

מושג כזה חוזר אחורה לרופא היווני והפילוסוף גָלֶן (Galen), שהאמין שהגוף האצטרובלי קשור לנשמתו של אדם. הפילוסוף הצרפתי, המתמטיקאי והמדען, רֶֶנֶה דקארט (René Descartes) הרחיק לכת אף יותר. במאמר שכותרתו: “Pineal gland as the source of the soul and third eye” (בלוטת האצטרובל כַּמקור לנשמה ולעין השלישית) שפורסם בכתב העת BMJ 2022, נכתב כי בניגוד לבעלי חיים, "דקארט הסיק שנשמה שניתנה על ידי אלוהים מעניקה לבני אדם אינטליגנציה ומודעות, והוא הגדיר את בלוטת האצטרובל כָּממשק בין הגוף לנשמה, וכ'מושב המחשבה הרציונלית'".

חוכמה עתיקה

בבודהיזם ובטאואיזם המסורתיים התייחסו לעתים קרובות לגוף האצטרובלי כאל "עין שמימית", היכולה לראות מעבר לממד הפיזי. בין ארבעת אמצעי האבחון של הרפואה הסינית המסורתית –להסתכל, להקשיב, לשאול ולחוש את הדופק – "להסתכל" נמצא במקום הראשון. למעשה, יש רופאים בתקופות העתיקות שהיו להם יכולות על טבעיות. בהסתכלות בלבד על חולה הם יכלו לראות את העור שלו, השרירים, האיברים הפנימיים ואפילו את מח העצם. לפיכך הם יכלו להבחין כהרף עין בשורש הבעיה של מחלתו.

על-פי שי-ג'י (רשומות היסטוריות) אחד מהספרים המכובדים ביותר בסין, בְּיֶאן צ'וּאֶה היה מסוגל לראות דרך גופו של החולה ולומר מה לא בסדר. באחד המקרים, הוא פגש במלך של ממלכת צ'י וציין בפניו את ההתחלה של מחלתו. בביקוריו לאחר מכן, הוא ציין בפני המלך את התפתחות המחלה צעד אחר צעד. אבל המלך לא הקשיב לו ומת בסופו של דבר כפי שחזה זאת ביאן צ'ואה.

החכם הקדמון לאו-דזה תיאר הארה שמגיעים אליה באמצעות שיטת טיפוח: "מבלי לפתוח את דלתך אתה יכול להכיר את העולם כולו. מבלי להביט החוצה דרך חלונך אתה יכול להבין את הדרך של הטאו". בנוסף לכך, באגדות הסיניות נאמר על יאנג ג'יאן, שהייתה לו עין שלישית. בציורים רבים של פסלי בודהא יש עין שלישית בין הגבות.

שאקיאמוני הזכיר שבגרגיר אחד של חול יש 3,000 עולמות, בהתבסס על מה שראה בעין השלישית שלו.

ממצאים דומים נראו גם בתגליות ארכיאולוגיות. בתרבות הונג-שאן מלפני 5,000 שנה (במונגוליה התיכונה של היום) היו דיוקנאות עם עין שלישית בין הגבות. גם לציוויליזציות עתיקות אחרות, כמו תרבות שוּמֶר העתיקה והודו, יש תיעוד הקשור לעין השלישית או לגוף האצטרובלי.

אפלאטון האמין שנשמתו של אדם אינה אחראית רק לצרכים בסיסיים (כמו אכילה) ולהרגשות (כמו תפקודים סנסוריים), אלא גם לרציונליות. הוא התייחס לנשמה כבת אלמוות והצהיר שהגוף הוא "הכלא" הזמני או "הקבר" של הנשמה, כי הנשמה תשתחרר עם המוות. לגביו, הגוף האצטרובלי טוב יותר מאשר 10.000 עיניים רגילות משום שהוא יכול לעזור לאדם לראות את האמת.

המוגבלות של העיניים הרגילות

יש אנשים המסרבים לקבל את רעיון העין השלישית ומקבלים רק מה שנתפס על ידי עיניים רגילות. אבל העולם בו אנחנו חיים הוא מעבר למה שהעיניים שלנו מסוגלות לראות. לדוגמה, אנחנו יכולים לראות אור בגל אורך של בין 380 עד 700 מנומטרים, שהוא רק טווח זעיר מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי.

פיזיקאים מודרניים גילו שבטווח שבין הגזים והאבק הבין גלקטיים והבין כוכביים ועד לכוכבים לפלנטות ולחיים – רק 4 אחוזים מהיקום מורכבים מגודל חלקיקים שאנחנו יכולים לראות בעינינו ובטלסקופים שלנו. שאר הדברים הם אנרגיה שחורה וחומר שחור. אם נכחיש בגלוי דברים שאיננו יכולים לראות, זה לא יהיה שונה מהמשל ההודי שבו אדם עיוור מסיק איך נראה פיל מתוך נגיעה ברגלו או בחט שלו.

מדענים גדולים רבים מבינים זאת. אלברט איינשטיין ציין: "הדבר החשוב הוא לא להפסיק לחקור. לסקרנות יש את סיבת הקיום שלה עצמה. אדם יכול רק להתייחס ביראת כבוד כשהוא מהרהר במסתורין של הנצח, של החיים, במבנה המופלא של המציאות. זה די והותר אם אדם מנסה רק להבין טיפה מהמסתורין הזה מדי יום".

יש דוגמאות רבות כאלה. מהיקום עד לחיים, לדתות, ליכולות העל טבעיות, מהציוויליזציה הפרהיסטורית ועד לממדים אחרים, החכמה של האנושות מוגבלת מאוד. מערכת המרידיאנים, למשל, לא נמצאה באמצעות האנטומיה הקלאסית. אבל היא אומתה על ידי המדע המודרני באמצעות מחשבים. לִי שְה-גֶ'ן, רופא גדול בשושלת מינג, כבר הכיר את הנושא בבהירות: "כדי לבחון את האיברים הפנימיים ואת הערוצים המרידיאניים, רק אלה עם יכולות על טבעיות יוכלו לעשות זאת", הוא כתב.

שמימי

יש מדענים המקבלים רק דברים שהוכחו כנכונים על ידי מדע אמפירי, אבל איינשטיין היה עם ראש פתוח יותר: "אני אוהב לחשוב שהירח נמצא שם אפילו אם אינני מסתכל עליו", הוא אמר. בנוגע לרוחניות הוא הוסיף: "אני רוצה לדעת את מחשבותיו של אלוהים, השאר הם רק פרטים".

זה עולה בקנה אחד עם עולם הדתות. גם בבודהיזם וגם בנצרות, אלה עם אמונה חזקה שיש להיות אדם טוב, יכלו לראות לפעמים ניסים. חוויות סף-מוות מראות גם הן את קיומן של נשמות. חוויות אלה, שלא תמיד מדווחות או נחקרות, "חולקות נקודות משותפות נרחבות כמו להיות חופשי מכאבים, ראיית אור בהיר בקצה מנהרה ותופעות ויזואליות נוספות, ניתוק מהגוף וריחוף מעליו, או אפילו לעוף החוצה לתוך חלל" – כך נכתב ביוני 2020 ב-Scientific American במאמר שכותרתו: “What Near-Death Experiences Reveal about the Brain.” (מה מגלות חוויות סף מוות לגבי המוח).

העין השלישית מקושרת לעתים קרובות לרמות המוסר של אדם. בציוויליזציית גנדאיה (Gendaya), שעל פי תרבות בני המאיה הייתה הציוויליזציה הראשונה, לגברים הייתה עין שלישית באמצע המצח, אבל בתרבויות מאוחרות יותר היא נעלמה.

אותו דבר קורה אצל ילדים. יש ילדים בגיל צעיר המסוגלים לראות דברים מעבר לעיניים הרגילות שלהם. אחרי שהם מושפעים עוד ועוד על ידי החברה המודרנית ועל ידי מושגים כמו אנוכיות ועוד, היכולות העל טבעיות שלהם נעלמות עם הזמן.

הפאלון דאפא מעניק חוכמה למתרגלים

יש דרכים להאיט או להחזיר אחורה את ההתנוונות המקושרת להתדרדרות מוסרית. דוגמה אחת לכך היא שיטת המדיטציה "פאלון דאפא" הידועה גם בשם "פאלון גונג". היא מבוססת על התאמה לעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". כאשר מתרגלים מיישמים את הכתבים של השיטה בחיי היומיום שלהם, הם מסוגלים להשיג בריאות טובה יותר, ערכים מוסרים גבוהים יותר והתעוררות לחוכמה.

כשמתרגלים של פאלון דאפא קוראים את ספרי הפאלון דאפא ומתרגלים את תרגילי השיטה, יש ביניהם כאלה הרואים סצנות בממדים אחרים כמו אלה המיוחסים למראות שמימיים, כמו פאלון (גלגל חוק) מסתובב, בודהא ועוד. בקהל של מופעי Shen Yun היו אנשים שראו סצנות כמו פיות וגני עדן בשעה שצפו במופע.

הפאלון דאפא מעניק למתרגלים הארה וחוכמה. מאמר באתר מינג-הווי מה-30 במאי השנה מספר על ילדה ששרדה את ההפלה של אמה כשהייתה עובר בת 29 שבועות. על אף החוויה הבלתי רגילה שלה, הילדה הקטנה הזאת טופלה היטב על ידי המחַברת ואמה, שתיהן מתרגלות פאלון דאפא. הילדה גדלה בריאה ומבורכת בטוב לב, חכמה ולב טהור, הכול הודות לתרגול שלה בפאלון דאפא. ראה:

[Celebrating World Falun Dafa Day] From an Abandoned Baby to a Homeschooled Prodigy

דוגמה נוספת נוגעת לאישה בשנות ה-50 לחייה. היא התקשתה באינטראקציות חברתיות וחשה מאוד לא נוח ואפילו רעדה כשהיה עליה לדבר מול קהל. אבל המיומנויות החברתיות שלה השתפרו בצורה דרמטית אחרי שהחלה לתרגל פאלון דאפא. עם לב כן להפיץ את הטוּב של השיטה, היא החלה להתקרב לאנשים ולשוחח אתם על פאלון דאפא. תוך זמן קצר היא לא חשה לא נוח במצבים חברתיים, וביצועיה בעבודה השתפרו גם כן. הממונה עליה שיבח אותה יותר מפעם אחת בישיבות. כשהחֶברה שלה ערכה תחרות נאומים, היא הציגה סיפור שכתבה בעצמה. המאזינים היו כה שבויים בקסם ההופעה שלה שאחד האנשים צעק: "תנו לה פרס מיוחד". היא סיפרה שזה היה בלתי אפשרי אילולא תרגלה פאלון דאפא.

דוגמה שלישית היא על אישה בת 50 שהחלה לתרגל פאלון גונג ב-1996 בהיותה בשנות ה-20 שלה. אחרי שהחלה הרדיפה ב-1999, היא עזבה את סין למדינה אחרת כדי לסיים תואר שני. היא סיפרה שבשעה שסטודנטים אחרים היו צריכים ללמוד שעות ארוכות, לפעמים עד מאוחר בלילה, היא הייתה מסוגלת ללמוד בפחות זמן ולהשיג תוצאות טובות יותר. היא זוקפת זאת לזכות פאלון דאפא שהעניק לה חוכמה להפוך יעילה וטובה יותר בניהול זמן.

יש אין ספור דוגמאות כאלה שבהן מתרגלי פאלון דאפא נעשו אזרחים טובים יותר ומועילים יותר בחברה כאשר הלכו בהתאם לעקרונות השיטה: "אמת-חמלה-סובלנות".

למצוא נתיב נכון

נביאים, כולל נוסטרדאמוס, חזו את האסון ב-1999. אבל ג'ין דיקסון, אחת האסטרולוגיות המפורסמות באמריקה, טענה שהסכנה לא קיימת עוד הודות ל"ילד של המזרח", שגדל. "העולם כפי שאנחנו מכירים, יעוצב וישופץ מחדש לעולם ללא מלחמות או סבל", היא אמרה לקראת מותה ב-1977. "הוא יאחד ביחד את כל האנושות לאמונה אחת חובקת כל".

בהתחשב בכל הכאוס בעולם, אנחנו חיים גם בעידן מיוחד של הזדמנויות. בכך שנלך אחר הלב והמצפון שלנו, אולי נהיה מסוגלים לגלות את הברכות והחוכמה שהאנושות מייחלת להן.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]