(Minghui.org) אני אישה בת 70 הגרה באזור הכפרי. התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2002.

לפני שהתחלתי לתרגל סבלתי מכל מיני מחלות כמו הפרעות נפשיות, כאבי גב, לא יכולתי לישון בלילה עקב כאב בלתי נסבל ברגליי ובזרועותיי, הייתי כל כך חלשה שלא יכולתי אפילו להרים תרמוס של מים. סבלתי לעתים קרובות מפרכוסים ואיבוד הכרה.

עקב הסבל הפיזי התפתח אצלי מזג זעפני. כשאיבדתי את מזגי, הייתי מסוגלת להפוך שולחן כך שכל דבר שעליו התנפץ. לעתים קרובות נזפתי בבעלי, ומשפחתי כולה חיה בבלגן.

אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, לא רק שחזרתי למצב של בריאות טובה, אלא שגם המזג שלי השתנה לחלוטין.

השכנים שלנו הגיבו על כך: "האישה הזאת (אני) אף פעם לא עשתה את עבודות הבית לפני שתרגלה פאלון דאפא ותמיד גערה בגבר שלה (בעלי), אבל עכשיו זה התהפך. האישה עושה את כל העבודה והגבר נעשה עצל ועכשיו הוא נוזף באשתו כשהוא לא מאושר והאישה אפילו לא מתרגזת. אין יותר מריבות במשפחה הזאת ואיננו צריכים לדאוג עוד לגביהם".

קיבלתי את הפא בבייג'ינג

ב-2002 קרובת משפחה שלי מבייג'ינג ביקשה ממני לבלות אתה מספר ימים. בהתחלה לא רציתי לנסוע בגלל מצב בריאותי העלוב. אבל היא התקשרה אליי מספר פעמים, כך שהסכמתי ונסעתי לבייג'ינג לעזור לה לטפל בקרובת משפחה קשישה שהייתה בבית החולים.

יום אחד התחילו לי פרכוסים. למזלי זה קרה בבית החולים וקיבלתי טיפול חירום בזמן. אבל בית החולים לא יכול היה להצביע במדויק על הסיבה לתסמין הזה שלי. לא רציתי לגרום עוד צרות לקרובת המשפחה שלי, כך שהשתחררתי לבד מבית החולים והלכתי לומר שלום לדודתי שגרה גם היא בבייג'ינג אז.

דודתי היא מתרגלת פאלון דאפא. בעבר היא נתנה לי עותק של "ג'ואן פאלון", אבל לא רציתי לתרגל אז, והבן שלי העלים את הספר [בגלל הרדיפה].

דודתי עודדתי אותי שוב להתחיל לתרגל בשיטה, כך שעשיתי כמה תנועות של תרגילים ביחד אתה. הרגשתי שדה חזק של אנרגיה בזמן שלמדתי את התנועות.

חצי יום בלבד לאחר שלמדתי את התרגילים, הכאב בזרועותיי נעלם והייתי מסוגלת להרים דלי מים ללא בעיות. זה היה מדהים. התרגשתי ממש והחלטתי לתרגל פאלון דאפא.

הדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי הביתה היה, לבקש מבני להחזיר לי את הספר "ג'ואן פאלון".

כשקיבלתי חזרה את הספר והתחלתי לקרוא בו, הרגשתי שכל דבר נאמר והוסבר כל כך טוב. הרגשתי חרטה עמוקה שלא קראתי בו מוקדם יותר.

פאלון דאפא הוא טיפוח של אסכולת הבודהא

על אף שהתחלתי לקרוא את הספר ולתרגל, לא היה לי ברור שפאלון דאפא הוא יותר עניין של טיפוח רוחני מאשר ריפוי מחלות או שמירה על כושר כמו שיטות צ'יגונג אחרות. לכן, על אף שקראתי כל יום את "ג'ואן פאלון", לא הקדשתי תשומת לב יתרה לשחרר את ההחזקות שלי בחיי היום יום.

לפעמים, כשמישהו קרא לי לשחק מא-ג'ונג, הייתי מניחה תיכף ומיד את הספר והייתי הולכת לשחק.

יום אחד, בעודי קוראת את "ג'ואן פאלון", מישהי צלצלה אליי שוב לשחק אתה מא-ג'ונג. סגרתי את הספר והייתי בדרכי לצאת מהבית.

ממש ברגע שהגעתי לדלת חדר האמבטיה, שמעתי מישהו קורא לי, אבל אף אחד לא היה בחדר או בחצר. הקול נשמע כאילו מגיע מהספר. נכנסתי חזרה פנימה, הרמתי את הספר ואז הכול היה שקט. חשבתי שאולי הזיתי את זה, אז הלכתי לשחק מא-ג'ונג כרגיל.

מאוחר יותר יצרתי קשר עם מתרגלים מקומיים ושיתפתי אותם. הבנתי שכמתרגלת פאלון דאפא עליי לוותר על ההחזקות לבידור ואני צריכה להפסיק לשחק מא-ג'ונג. הבנתי שפאלון דאפא הוא טיפוח-תרגול באסכולת הבודהא והקול ששמעתי לא היה הזיה, אלא אזהרה להפסיק לשחק מה-ג'ונג. מאז ויתרתי על המנהג הרע שלי לשחק מא-ג'ונג.

המאסטר ניקה את גופי זמן קצר לאחר שהתחלתי לתרגל. כל מחלותיי נעלמו ובכלל זה בעיית ראייה מציקה, ואני יכולה לעשות מאז כל מיני עבודות בית.

תינוק שנולד טרם זמנו ניצל

הייתה לי עוד התנסות פלאית. זה קרה בערב קיץ 2019. שמעתי לפתע מישהו דופק על דלת ביתי. זו הייתה אישה מהכפר. היא אמרה לי בהתרגשות, שחיי נכדה בסכנה חמורה ובית החולים אינו יכול להצילו.

"אחותי הגדולה (מתרגלת דאפא הגרה מחוץ לעיירה) צלצלה אלי וביקשה ממני ללכת אליך ולראות אם הפאלון דאפא יוכל להציל את התינוק", היא אמרה בלהיטות. "אני אעשה כל מה שתגידי לי לעשות".

כפי שהתברר, הנכד שלה נולד טרם זמנו עם מום מולד של היצרות כלי הנשימה, מה שגרם לו להפסקת נשימה לעתים מזומנות.

שאלתי אותה: "האם את מאמינה בפאלון דאפא?" היא ענתה: "כן אני מאמינה. כל בני משפחתי מאמינים".

הלכתי אתה לביתה וראיתי את כל המשפחה לצדו של התינוק הקטן, שפיו היה פעור כל הזמן בנשימות כבדות.

אמרתי לכולם בבית: "כעת כולכם שננו בבקשה עם כל הכנות בלב: 'פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'. אתם צריכים לשנן את שני המשפטים האלה לעתים קרובות ככל שניתן ולהשמיע את הרצאות הפא של מאסטר לי לתינוק הקטן".

למחרת, הלכתי שוב לביתם וברגע שנכנסתי פנימה, אמו של התינוק ברכה אותי בשמחה: "התינוק חש בטוב עכשיו. הוא התחיל להרגיש טוב יותר בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר. הוא יכול לסגור עכשיו את הפה ולנשום באופן נורמלי". הרגשתי כה מאושרת בשביל המשפחה.

כמה ימים לאחר מכן הלכתי שוב לביתם וראיתי שהתינוק שוכב במיטה ומשחק בשובבות. הוא נראה נאה מאוד עם שתי עיניים נוצצות – תינוק ממש מקסים.

המאסטר הציל את חייו וכל המשפחה אסירת תודה מאוד למאסטר בשל חמלתו הרבה.

כעת, התינוק הוא שמנמן ובריא. כשאנשים שאלו איך הוא שרד, בני משפחתו היו אומרים להם: "הוא נרפא על ידי המאסטר של הפאלון דאפא".

האנשים באזור המקומי שלנו יודעים כולם מהו פאלון גונג

לעתים קרובות אני מספרת לאנשים במקומות ציבוריים את העובדות על פאלון דאפא ומחלקת חומרי הבהרת אמת, מבלי לפחד כלל.

לעתים, אני רוכבת על אופניים לשוק המקומי עם תיק מלא בחוברות Minghui Weekly. הייתי נושאת חבילה של כתבי העת האלה בזרועי השמאלית ומרימה עותק אחד גבוה בידי הימנית לפני שהייתי מתחילה לומר בקול רם: "הקשיבו לי עמיתיי אנשי הכפר. המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) תגיע תוך זמן קצר לסופה. מהרו ופרשו מהמק"ס, מליגת הנוער הקומוניסטי ומהחלוצים הצעירים. אתם תהיו בטוחים אם תפרשו מהם. אלה הן חוברות של Minghui Weekly. בואו וקחו לכם עותק". כשאנשים ניגשו לקחת את החוברות הייתי עוזרת להם לפרוש משלושת הארגונים.

בכל פעם שראש השנה הגיע, הייתי מחלקת בשוק את לוחות השנה היפהפיים האלה עם מידע על הדאפא. אנשים היו ממש להוטים לקבלם.

בהדרגה אנשים החלו להכיר אותי ולא הייתי צריכה אפילו לומר דבר. הם פשוט באו לקחת את חומרי המידע בעצמם.

אבל בהדרגה פיתחתי החזקה למסירות הגובלת בקורת רוח ולא הקדשתי עוד תשומת לב יתרה לבטיחות.

יום אחד, ברגע שהגעתי לשוק, מזכיר המק"ס המקומי של הכפר ניסה לגרש אותי משם. שיניתי מיקום, אבל הוא עקב אחריי לכל מקום וסטר על פניי מספר פעמים כשהוא מאיים לקרוא למשטרה.

עזבתי את המקום על האופניים החשמליות שלי מהר ככל האפשר וזמן קצר אחרי שיצאתי מהכפר נפלתי לתוך בור לצד הכביש.

כשהגעתי הביתה, התחלתי להסתכל פנימה והבנתי שהייתי חסרת זהירות במידה רבה. מלבד לדבר בקול רם בשוק, נהגתי לעתים קרובות לשוחח עם אנשים ולחלק חומרים ליד משרדו של אותו מזכיר. זה יצר לחץ רב עליו וקשה היה לו לא לעשות דבר, במיוחד כשבכירי מק"ס מצווים להוציא לפועל את מדיניות הרדיפה. המאסטר אמר לנו להתחשב תמיד באחרים אבל אני לא פעלתי היטב. לא הייתי צריכה להתקרב יותר מדי למשרד של הכפר כשאני מבהירה את האמת בקול רם כל כך במקום ציבורי.

אחרי שדילגתי פעמיים על ימי שוק, חזרתי שוב לשוק. מזכיר המפלגה ראה אותי וזימן אותי לסמטה שקטה, שם התנצל בפניי: "טעיתי כשהיכיתי אותך בפעם האחרונה, אבל אולי תוכלי לא לדבר בדרך הזאת שדיברת? האם תוכלי להציל מעט את כבודי?"

"אין בעיה", עניתי לו וחזרתי לשוק.

לאחר מכן מישהו אמר לי שהמזכיר החל לסבול מכאב בזרוע אחרי שהכה אותי והוא חשש שהוא סובל מגמול על כך שסטר על פניי וזו הסיבה שהוא התנצל בפניי.

בימים אלה, כשאנשים רואים אותי בשוק, הם צועקים לעתים קרובות לעברי: "פאלון דאפא זה טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

בתחילת דצמבר 2020, כל האנשים בכפר שלי: גברים ונשים, צעירים וזקנים נקראו לכיכר קטנה לערוך בדיקות קורונה.

חשבתי שזו הזדמנות מצוינת להבהיר אמת לאנשים. לפיכך ביקשתי מהמאסטר לחזק אותי והלכתי לכיכר עם חומרי מידע.

יש יותר מ-3,000 איש בכפר שלנו. באותו יום הונחו שולחנות מצדה המזרחי ומצדה המערבי של הכיכר ואנשים נעמדו אחריהם בתור לבדיקה.

אחרי שנבדקתי בצד המזרחי, אמרתי בקול רם לאנשי הכפר: "בבקשה הקשיבו לי אנשים! אכן אנחנו צריכים למנוע את הדבקת הווירוס, אבל כבר היו מקרים של אנשים שנדבקו ומתו. יש לי מרשם סודי והוא לשנן: 'פאלון דאפא זה טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'. אם תמשיכו לעשות זאת בכל הכנות, הווירוס לא יתקרב אליכם".

בני הכפר ששמעו אותי חייכו כולם וענו: "אכן, אנחנו עושים זאת לעתים קרובות. פאלון דאפא זה טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

אחרי שסיימתי בצד המזרחי עשיתי אותו הדבר בצד המערבי. חברי המפלגה בכפר חייכו כולם בשקט ואף אחד לא אמר דבר. לאחר מכן התחלתי לחלק חומרי הבהרת אמת.

"את יכולה לתלות כרזות של פאלון גונג בכל מקום שאת רוצה בבית החולים"

קיץ אחד נסעתי להבהיר את האמת לגבי הפאלון דאפא בכפר אחר. מאחר שלא היו אנשים רבים ברחוב, נכנסתי לבית חולים מקומי במחשבה שיהיו שם אנשים רבים יותר. אמרתי לכמה אנשים שם שאם הם יתמידו לשנן בכנות: "פאלון דאפא זה טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב" הם יחלימו במהירות רבה יותר.

בדיוק אז ניגש אלינו מנהל בית החולים ולהפתעתי הרבה הוא אמר: "המשיכי לדבר. ביקרתי בהונג קונג וראיתי אנשים מתרגלים פאלון דאפא חופשי ברחוב. יש גם כמה פועלי בניין בחצר, את יכולה ללכת ולעזור גם להם לפרוש מהמק"ס וארגוניה".

באותו יום עזרתי ל-29 אנשים לפרוש מהמק"ס וארגוניה בבית החולים ובכלל זה רופאים, אחיות, פציינטים ופועלי בניין.

אמרתי למנהל בית החולים בשמחה: "אתה תתברך בעתיד".

הוא השיב: "אני כבר התברכתי".

כפי שהתברר, כשהאזור נפגע מסופה עזה לפני זמן לא רב, רוב כיסויי החממות של התושבים המקומיים הועפו ברוח, אבל החממה בבית החולים נותרה ללא פגע. המנהל היה ממש מופתע ויצא החוצה להביט סביבו.

הוא ראה את שני משפטי הקסם: "פאלון דאפא זה טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב" תלויים על שני העמודים משני צדי השער של בית החולים. הוא הבין שבית החולים זכה להגנה.

המנהל אמר לי: "את מוזמנת בכל עת לבית החולים שלי ואת יכולה לתלות כרזות של פאלון דאפא בכל מקום שתרצי בבית החולים".

מאוחר יותר אכן הלכתי לבית החולים מספר פעמים וכמה רופאים התחילו גם הם לתרגל פאלון דאפא.

עברו כמעט 20 שנה מאז התחלתי את הטיפוח בפאלון דאפא. יש לי הרבה מאוד זיכרונות לספר. במהלך התקופה הזאת עצרו אותי פעם אחת באופן בלתי חוקי והמשטרה ערכה חיפוש וביזה בביתי. אנשי ארגוני המק"ס גם כן הטרידו אותי מעת לעת, אבל שום דבר לא יכול לגרום לי להתנדנד באמונתי במאסטר ובדאפא.

גם אצל ילדיי חלה תפנית, מהרגשה של פחד ועד לתמיכה בי, וכולם התברכו כתוצאה מכך. הם כולם חיים חיי שגשוג כעת. משפחתי נחשבה בעבר למשק בית עני בכפר, אבל כיום אנחנו אחד ממשקי הבית האמידים.

בני הכפר אומרים שכל זה קרה בגלל שאני מתרגלת דאפא ואנחנו מוגנים על ידי אלוהויות. אני יודעת בתוככי לבי שכל זה הוענק לנו על ידי המאסטר מפני שאני מתרגלת דאפא.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]