להפליג בתקופה מופלאה: מבט לאחור על צמיחתה של טלוויזיית NTD הצרפתית בשנה האחרונה

[מתוך ועידת שיתוף ההתנסויות בצרפת 2021]

(Minghui.org) שלום מאסטר נכבד! שלום מתרגלים עמיתים!

טלוויזיית NTD בשפה הצרפתית צמחה במהירות בין מארס 2020 לספטמבר 2021. מהפקה של סרטונים להבהרת אמת בני 3 דקות היא עברה לשידור של שעה ביום, ומ-10,000 מנויים ל-150,000. כשאני מתבוננת לאחור ורואה כמה התקדמנו בשנה וחצי האלה, אני מרגישה כמו בחלום. בכל צעד הרגשתי את כוחו של המאסטר שמחזק אותנו ואת העוצמה המופלאה של פאלון דאפא.

להרוויח בלי לרדוף

בשל המגיפה העולמית, במארס 2020 הוטל סגר על צרפת. המתרגלים הציעו שהצוות הסיני של NTD צרפת ישתף פעולה עם מתרגלים דוברי צרפתית כדי להפיק סרטונים קצרים להבהרת אמת. לא ניתחתי את ההצעה ולא שאלתי שאלות או הטלתי ספק, וביום המחרת פשוט הקמתי צוות שיועד לכך. כולנו ידענו שיש לעשות זאת, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שמתרגלים צרפתים וסינים שיתפו פעולה.

תיכננו להקדיש שבוע להכנת הסרטונים. מה שלא ציפינו לו זה שהכל יזרום באופן חלק כל כך! כולנו הרגשנו כוח עצום שנבע מעצם העובדה שכולם עבדו יחד. בסופו של דבר לא נדרש לנו שבוע, כבר למחרת שידרנו סרטון וידאו! זה היה כאילו הכול תוכנן מראש.

הצוות האחראי לסרטוני הבהרת האמת פעל במשך 3 חודשים. הם הפיקו 5 סרטוני וידיאו קצרים בשבוע, כל אחד מהם בין 3 ל-5 דקות, עד שהעניין של האנשים במצב המגיפה בסין דעך. הפקת הסרטונים יצרה בסיס להקמת צוות דובר צרפתית של NTD. התחלנו לתכנן גם הפקת תוכניות בצרפתית באורך של 15 דקות.

משמעות המעבר מתוכנית בת 5 דקות ל-15 דקות הייתה פי שלוש עבודה. שלושה חודשים בלבד קודם לכן חשתי שגם כך העבודה קשה, מאחר שעבדתי בעבודה במשרה מלאה. חשבתי שאחרי תקופה של עומס אוכל לנוח, אבל במקום זאת עומס העבודה רק התגבר. כל ההתקדמות הזו נעשתה באופן כה טבעי, שכולנו הרגשנו שהמאסטר דוחף אותנו קדימה. היינו צריכים רק לפעול מכל הלב והכל התקדם באופן חלק. בתוך חודש התוכנית China in Focus עלתה לשידור באופן רשמי בשפה הצרפתית. החלק המדהים בכל העניין היה שלא הרגשנו בכלל שעומס העבודה גדל.

אחרי שהתוכנית הראשונה התפרסמה והבנו את תהליך ההפקה, המשכנו עם התוכנית השנייה בצרפתית ״אופק חדש״. שוב לא דאגנו ולא עשינו ניתוחים של המצב. פשוט הרגשנו שהגיע הרגע לעשות זאת אז עשינו זאת ללא דיחוי. כשהיינו צריכים כישורים נוספים, הגיעו אנשים עם הכישורים הנדרשים. במבט לאחור כל התהליך היה כמו בחלום.

כעבור חודש פרסמנו תוכנית שלישית בשפה הצרפתית בשם "רוח צרפתית" בתוך שלושה חודשים פרסמנו שלוש תוכניות בצרפתית. מתרגלים מכל העולם שלא הכרתי פנו אלי וביקשו להצטרף לצוות. אפילו לא הייתי צריכה לגייס כוח אדם. הייתי רוצה להודות למאסטר על הסידורים החומלים שלו!

כששלוש התוכניות שלנו עלו לשידור הן לא זכו לצפיות רבות. צמיחת המנויים שלנו הייתה איטית – מדי יום נוספו כ-100 צופים בלבד. התחלתי לבקש הצעות להגדלת מספר הצופים. זה היה במהלך הבחירות הקדחתניות לנשיאות בארה"ב. במשרד הראשי של התחנה יעצו לנו לסקר את החדשות על הבחירות. מישיבת הצוות שבה דנו בנושא ועד לפרסום הרשמי של הסיקור עברו יומיים בלבד.

ב-16 בנובמבר 2020 העלנו באופן רשמי תוכנית חדשה על הבחירות בארה"ב, ומספר הצופים והמנויים הרקיע שחקים. המספר גדל פי כמה עשרות מונים ממספר הצופים הקודם. הצמיחה האמיתית של NTD גם החלה באותו היום. הסינים מדברים על "עיתוי בר-מזל, תנאי ארץ נוחים והרמוניה בין אנשים" – בהחלט הצלחנו לנצל את ההזדמנות הזו. כמתרגלת אני יודעת שכל זה קרה בגלל שתיקון הפא התקדם לשלב הזה. מאחר שהתנהגנו בהתאם לדרישות המאסטר, הכל התגלגל באופן טבעי.

במהלך החודשים האלה השתפרנו ללא הרף והתאמנו את תהליך העבודה שלנו, כדי שהמהדורות יצאו מהר יותר ועם תוכן מעניין יותר. כל חברי הצוות שיתפו פעולה ללא דופי.

המאסטר אמר:

"אם אתה לא חושב על דברים טובים, אין עליך לחשוב גם על דברים רעים. הטוב ביותר הוא אם לא תחשוב על שום דבר." ("ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית)

הרגשתי שכמתרגלים ככל שאנו מוסיפים פחות מושגים כשאנו עושים דברים, ככל שאנו חושבים פחות על מכשולים אפשריים וככל שאנו פועלים יותר מכל הלב ובאופן מעשי, כך קל יותר להצליח. המאסטר והאלוהויות יעזרו לנו.

המאסטר אמר:

"תלמידי הדאפא, במוסריות האדירה שאתם מקימים בזמן הנוכחי - אינני קובע לכם תקרה." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

הבנתי שאין עלינו לקבוע גבולות באופן שרירותי ולחשוב שזה כל מה שאנו יכולים לעשות.

NTD התחילה עם תוכנית בת 3 דקות ואז האריכה ל-15 דקות, לחצי שעה, ועכשיו לשעה. כל פעם חשבתי שהגענו לגבול, אבל במבט לאחור ידעתי שאנחנו יכולים לעשות אפילו יותר, וטוב יותר. תוך כדי תהליך העבודה הרגשתי עמוק בתוכי שעם כל צעד שאנו עושים אנו מקימים בסיס לעתיד. כל צעד כרוך בסידור קפדני של המאסטר. דברים רבים קשורים זה לזה ואסור לנו להזניח ולו את הפרט הקטן ביותר או עצות לכאורה סתמיות של עמיתים לתרגול – כל דבר יכול להיות רמז מהמאסטר. התעלמות מפרט קטן יכולה להשפיע על התקדמות הפרויקט.

"ביקורת" עזרה לי להשתפר

באחת התוכניות שעבדנו על פיתוחה ראיינתי אנשים. כל מיני הערות שליליות שהגיעו ממתרגלים גרמו ללב שלי לנתר מעלה ומטה. הצרפתית שלי לא כל כך טובה, כך שלא חשבתי שיום אחד אגיש תוכנית בצרפתית. אבל במהלך הבחירות בארה"ב, הפכתי שתי כתבות שעשיתי בעבר בסינית לתוכנית בצרפתית. כמה מתרגלים עודדו אותי לעשות עוד תוכניות מהסוג הזה של תוכן, אבל בלבי ידעתי שזה יהיה אתגר עצום בשבילי. בהתחלה התגובות שקיבלנו היו מעודדות מאוד וחיוביות אף על פי שהצרפתית שלי לא טובה כל כך, וזאת מאחר שכל מה שנגע לבחירות בארה״ב משך צופים.

אבל כשעניין הצופים בבחירות שכך, החלו להגיע לאוזניי דברי ביקורת שונים. לדוגמה: "השאלות חוזרות על עצמן..." היו גם הערות על הצרפתית שלי ועל הקצב הנמוך של הראיונות. מתרגלים אחדים אמרו באופן בוטה שתוכנית כזו אינה צריכה להיות מוגשת על ידי סינית.

מתרגלת עמיתה העבירה לי הודעות שקיבלה מחברים. הם תהו למה NTD מחזיקים כתבת גרועה כמוני. לא ידעתי מה לענות. הרגשתי כאילו שכל מילה מפלחת את לבי. כבר הייתי עיתונאית ב- NTD 10 שנים. תמיד הרגשתי שאני מסורה ומקצועית, אז איך זה שקיבלתי תגובות כאלה? מלבד זאת לא רק שהייתי כתבת ב- NTD, עמדתי בראש NTD, אז האם לא פגעתי בתדמית של הרשת? בעיניים דומעות השבתי למתרגלת העמיתה:

"אני מרגישה שאינני עומדת בגודל המשימה אולי עליי להפסיק?"

המתרגלת השיבה שעליי להסתכל פנימה, לבקש מהמאסטר עזרה, ושהיא תשלח מחשבות נכונות עבורי ועבור התוכנית.

חשבתי לעצמי ששליחת מחשבות נכונות לא תהפוך אותי למגישה צרפתיה. אני אמשיך להיות סינית ושיפור הצרפתית שלי לא יעשה כהרף עין. הרגשתי ממש אבודה.

המאסטר אמר:

"כמטפח כל התסכולים שתיתקל בהם בקרב אנשים רגילים הם מבחנים; כל המחמאות שתקבל הן ניסיונות." ("יסודות להתקדמות במרץ I" המטפח נמצא בתוך זה באופן טבעי")

כשהתמודדתי עם דברי הביקורת האלה ידעתי שדבר אינו קורה במקרה, ושאלה מבחנים שעליי לעבור. למה כה קשה לי לקבל את העובדה שאני עיתונאית גרועה? למה זה הכאיב לי כל כך ופגע כל כך בלבי? זה קרה כי זה נגע בדיוק בהחזקה שלי לאגו, שהיא החזקה חזקה מאוד. תמיד בדקתי אם הראיונות שלי זכו למספר רב של צפיות. אפילו השוויתי את התוכנית שלי לתוכניות אחרות. אם היו לי פחות צפיות הרגשתי מדוכאת. האם לא הייתה זו מנטליות חזקה מאוד של תחרותיות ושל קנאה? איך יכולתי לעשות היטב את התוכניות עם מחשבות כה מזוהמות?

היה עליי להכיר בכך שהראיונות המצליחים ביותר שעשיתי היו היו אלה שלא הייתה לי כל כוונה לעשות, כי לא היו לי החזקות אנושיות אליהן. אחרי שוויתרתי על הפחד מביקורת, התגובות השליליות האלה שהזיזו את לבי החלו להתפוגג לאט.

תוכנית הראיונות נמשכת כבר 10 חודשים. התהליך היה קשה וזרוע מבחנים. לומר את האמת, אני היא זו שהכי הפיקה תועלת מכל התהליך. כל ראיון שאני מכינה הוא הזדמנות לעלות ברמה. קראתי בתשומת לב רבה את הספר "כיצד צל הרפאים של הקומוניזם שולט בעולמנו" ואת "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" כדי לסייע לי לזהות כל מחשבה שמפריעה ולהשמידה. גם תחומי ההתעניינות של כל מרואיין העשירו אותי. אני מתקדמת לאט לאט. זה כמו שהמאסטר אמר:

"למעשה, אני חושב שבנוגע לכל הדברים שאתם, תלמידי הדאפא, עושים היום, אתם לא עושים אותם עבור הדאפא, ואתם לא עושים אותם עבורי, המאסטר שלכם, גם כן. אתם עושים אותם עבור עצמכם." ("לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003")

לעבור את מבחן החיים והמוות

במהלך שמונת החודשים שעשיתי ראיונות, נשארתי לעתים קרובות ערה עד מאוחר בלילה. לפעמים נשארתי ערה עד 4 או 5 לפנות בוקר ואפילו מאוחר יותר. הרגשתי שההשפעה על הגוף שלי הייתה עצומה. חוויתי גם כמה מבחנים של חיים ומוות וקארמת מחלה.

לפני כמה חודשים הייתי צריכה לערוך סרטון וידאו שהיה אמור לעלות לשידור למחרת בצהריים, כך שעבדתי עליו כל הלילה. כשסיימתי לערוך חשתי לפתע ברע. כל גופי היה קר, אבל ראשי היה חם ולבי דפק. הייתי עייפה מאוד אבל לא הצלחתי להירדם.

התיישבתי והתחלתי לעשות מדיטציה. פתאום הרגשתי כאילו שהנשמה שלי עוזבת את גופי ונבהלתי. ניסיתי להיזכר איך נראה המאסטר. כשלא הצלחתי להיזכר נבהלתי עוד יותר אפילו. כשקראתי שוב ושוב בשמו של המאסטר ניסיתי לזכור את פניו.

התחלתי לחפש בפנים. נזכרתי בבהירות בכל סצנות העימותים שהיו לי עם המתרגלים המקומיים כולל אלה מכלי תקשורת אחרים של הדאפא. חשתי חרטה עצומה. הבנתי שלא טיפחתי טוב בכלל ושלא עמדתי בסטנדרט של מטפח. פתאום כל העימותים והסכסוכים האלה נראו לי מגוחכים וחסרי משמעות! אחרי שעשיתי מדיטציה במשך שעה חשתי אנרגיה חזקה והתאוששתי בהדרגה. חוויתי את מה שהמורה מתאר:

"...שלעשות את התרגילים זו הדרך האפקטיבית ביותר להיפטר מעייפות, זוהי הדרך הטובה ביותר לגרום לגוף שלכם להתאושש במהירות." ("לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003")

כשחזרתי בשקט על שמו של המאסטר הרגשתי טוב ונרדמתי. בימים הבאים הוקרתי כל רגע. החזקות שהיו לי לדברים רבים נעלמו – אם זה מספר הלחיצות לתוכניות או מה שזה לא יהיה, באמת כבר לא התרגשתי. הלב שלי חש רגוע וריק. לא נתתי לדברים רעים לגרור אותי למטה. פשוט עשיתי כמיטב יכולתי מדי יום.

בעת לימוד הפא קראתי את מה שהמאסטר אומר על חשיבות שליחת מחשבות נכונות:

"תלמידי הדאפא צריכים לעשות שלושה דברים היטב בדרכם לשלמות, נכון? ושליחת מחשבות נכונות היא אחד מהדברים האלו. אם זה כל כך חשוב, מדוע אתה לא יכול לעשות את זה היטב?! מדוע אתה מתייחס לזה כאל דבר כל כך פשוט ולא לוקח את זה ברצינות? אתה יודע כמה זה חשוב. חוץ מזה, אם אתה לא עושה היטב את אחד משלושת הדברים, מה אז?" ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)

פתאום עלה בדעתי שלעתים קרובות נשארתי ערה עד מאוחר, אבל כמעט אף פעם לא שלחתי מחשבות נכונות ב-6 בבוקר. אף פעם לא הרגשתי שזה חשוב, אבל האם לא היה זה מביש? אם אני מחמיצה את המועד הזה שנקבע לכולם איך אני יכולה להגיע לשלמות?הפסקתי למצוא תירוצים, וכבר חודשיים שאינני מחמיצה עוד את ארבעת המועדים שנקבעו לשליחת מחשבות נכונות.

עברתי גם מבחן של קארמת מחלה. בדיוק סיימתי לערוך סרטון וידיאו. כשידי הניחה את העכבר הרגשתי כאב חד בכף היד, כמו כשרופא השיניים נוגע בעצב. בהתחלה חשבתי שזה מקרי אבל אז הכאב חזר מדי כמה דקות. לא היו לי מחשבות נכונות כלל ובמקום זאת התחלתי לחשוב איך אתמודד אם הכאב העז יימשך לשארית חיי.

לא יכולתי להבין למה זה קרה – מדי יום תרגלתי את התרגילים, למדתי את הפא, הקראתי בעל פה את הפא ששיננתי, ושלחתי מחשבות נכונות. מה יכול היה להיות לא בסדר? טילפנתי למתרגלת שעבדה איתי הכי קרוב ושאלתי אותה אם יש משהו שאינני עושה כהלכה. היא אמרה לי שחסר לי טוב לב, כי לפעמים כשדברים לא נעשו כפי שרציתי, הייתי מתרגזת ומאשימה בחומרה אנשים אחרים. היא אמרה שזה קרה הרבה פעמים אבל אני לא שמתי לב לזה בכלל.

חוסר אדיבות כלפי מתרגלים אחרים, לא לחשוב על רגשותיהם של אחרים – כל זה קשור לאגו. זה היה רחוק מאוד מהישויות האלטרואיסטיות שהמאסטר מבקש מאיתנו להיות. אף שעשיתי הכל נכון על פני השטח לא טיפחתי את עצמי היטב. בלבי הייתה לי עדיין החזקה של רצון להשיג דברים. חשבתי שמאחר שעשיתי את כל הדברים האלה הכול אמור להיות בסדר. במציאות עדיין לא חיסלתי את האגו או את האנוכיות שלי.

הכאב בידי חלף בהדרגה באותו ערב. אבל כעבור שבוע הוא שב לפתע. כשלמדתי את הפא קראתי את מה שהמאסטר אומר:

"אם תמיד תתייחס לעצמך כאל אדם רגיל ותמיד תחשוב שיש לך מחלות, איך אתה יכול לתרגל? כשקושי צץ בטיפוח ובתרגול, אם אתה עדיין מתייחס לעצמך כאדם רגיל, הייתי אומר שהשין-שינג שלך באותו רגע ירד לרמה של אנשים רגילים." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שישית)

פתאום הבנתי שאם אני חושבת שהתסמין הוא מחלה ואם אני חוששת שאולי אהיה חולה, אז המחלה עלולה להיכנס. למתרגלים אין כל מחלה. כל מה שאנו נתקלים בו הוא דבר טוב. לא משנה איזה אי נוחות אנו חשים, אין עליה להפריע לנו לאמת את הפא. עליי פשוט לעשות את מה שמוטל עליי לעשות. אחרי שהמחשבה הזו עלתה בלבי הכאב נעלם.

לחסל את האנוכיות שלי

מהתחלה נראה שיש קונפליקט בין הטלוויזייה שלנו לבין העיתון, בעיקר כשהעיתון התחיל לעשות סרטי וידיאו. זה היה כמעט כאילו שאנחנו בתחרות. כשההחזקות שלנו נחשפות בשעה שאנו מטפחים, זה רק טבעי שעימותים ומתחים עולים מדי פעם על פני השטח.

המאסטר אמר:

"אם כולכם תוכלו לחפש פנימה, הרבה בעיות ייפתרו, לא יהיו כל-כך הרבה מתחים, ולא יהיו דברים כל-כך עזים שניצתים." ("לימוד הפא בועידת הפא בבירת ארצות הברית" 2006)

"אם אתם לא מחפשים פנימה כשבעיות מסוימות וקונפליקטים מופיעים, הם יתעצמו, וזה קורה בגלל ההחזקות שלך עצמך." ("לימוד הפא בועידת הפא בבירת ארצות הברית" 2006)

התחלתי לחשוב על ההחזקות שלי. מדוע היו עדיין סיכסוכים אחרי כל השנים האלה? הרגשתי שזה קורה כי לא הסתכלתי פנימה בכלל. הסתכלתי על דברים כמו אדם רגיל, עם מחשבה שמאחר שיש לנו משאבים מוגבלים אז לא צריכים להיות לנו שני ערוצי סרטים באותה קבוצת תקשורת.

בסופו של דבר זה היה תמיד האנוכיות. לא רציתי שאחרים יגייסו את הצוות שלי. לא רציתי שפרויקטים אחרים יפריעו להתקדמות הפרויקט שלי – היו לי המון דעות משלי, מעולם לא חשבתי מה המאסטר רוצה בכלל.

המאסטר איפשר לנו להקים כלי תקשורת שונים: רדיו, עיתון, טלוויזייה ועוד. האם הם לא קיימים כדי שנוכל להציל אנשים באמצעות ערוצים שונים? כיום סרטוני וידאו הם אמצעי שהציבור הרחב אוהב, אז המתרגלים בעיתון חשבו באופן טבעי להציל ישויות רבות יותר באמצעות כלי זה, אבל הם נעדרו כישורים בתחום. אם צוות NTD יוכל לספק להם תמיכה טכנית, נוכל להציל אפילו יותר אנשים.

הייתי חייבת לוותר על ההחזקה האנוכית שלי להפסד ורווח. הייתי חייבת להפסיק לחשוב ששיתוף הפעולה הזה אינו מועיל ל- NTD, מחשבה שגרמה לי לא לרצות לסייע לכלי התקשורת האחר. מאחר שסירבתי לשתף פעולה, המשימות הקדושה של אימות הפא ושל הצלת ישויות לא יכלו להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

הייתי רוצה להודות לכל אותם מתרגלים עמיתים שהצביעו על ההחסרות שלי! עכשיו אני מבינה באמת שכל אלה שהאשימו אותי בכך שאינני רוצה לשתף פעולה עם כלי התקשורת האחר- צדקו. באמת לא רציתי לעבוד איתם באופן מתואם. לא הסתכלתי פנימה כדי לבחון את עצמי, כך שהעימותים החריפו. אני גם שמחה שאני מסוגלת סוף סוף לחשוב על העניין הזה בלב שקט וללא החזקות. אני מקווה שבעתיד הקרוב כל כלי התקשורת הנפלאים שלנו יצליחו לעבוד יחד במאמצים מתואמים כדי שנוכל להציל אפילו יותר ישויות ולהראות עד כמה הדאפא גדול!

אסיים במילות השיר של מתרגל סיני "להפליג יחד באותה ספינה נגד הרוח והגלים", הבה נקווה שמתרגלי הדאפא בצרפת ימשיכו לעבוד יחד כדי לסייע למאסטר בתיקון הפא!

"נדרנו לפגוש זה את זה בחיים האלה, הכבוד בחיים קשור לתיקון הפא שנה אחרי שנה, הגענו ליום הזה, הלבבות של מתרגלי הדאפא קשורים אלה לאלה, הם פתחו שדה חדש, אנו מפליגים יחד באותה הסירה נגד הרוח והגלים, עוזרים למאסטר עם המשאלה להפיץ את הפא ברחבי העולם" (מתוך שיר של מתרגל סיני "להפליג יחד באותה ספינה נגד הרוח והגלים").

[הוקרא בוועידת הפא לשיתוף התנסויות של פאלון דאפא של צרפת 2021]

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי].