(Minghui.org) גב' גואו שיו-צ'ינג בת 70 תושבת העיר שואו-גואנג בפרובינציית שאן-דונג, נשלחה לכלא הנשים בשאן-דונג ב-2018 לתקופה של 7 שנים, בשל תרגול פאלון גונג – שיטה לגוף ולנפש הנרדפת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) מאז יולי 1999.

פעם נתנה לה אחת האסירות המשמשת כביכול "אחות" כדור שזהותו בלתי ידועה ומיד פניה נעשו חיוורות ושפתיה סגולות. כל גופה רעד והיא חשה סחרחורת והחלה להקיא. כשלא יכלה אפילו לעמוד, מישהי עזרה לה להגיע לאסירה לי הנחשבת ל"אחות". לי נתנה לה כדור נוסף ואמרה: "נראה שהתרופה הייתה כה חזקה שהורעלת על ידה. קחי את הנוגדן הזה כעת ובפעם הבאה אתן לך כדור פחות חזק".

לי הייתה אחת מכמה כביכול "אחיות" באגף 11 של הכלא, שלא הייתה להן כל הכשרה רפואית, אבל התבקשו על ידי הסוהרים לחלק תרופות, כולל סמים פסיכיאטריים, ולבצע אחריויות נוספות של אחיות. האסירה לי הייתה כלואה בשל חטיפת ילד ושוחררה ב-2020. בעודה כלואה, לי ו"אחיות"-אסירות אחרות נהגו לעתים קרובות לכפות על מתרגלות עצירות לקחת סמים בלתי ידועים בניסיון לגרום להן לוותר על אמונתן בפאלון גונג.

סימום מתרגלות בגלוי

בדרך כלל המתרגלות הכלואות היו בריאות מאוד טרם מעצרן, אך ליותר מ-95 אחוזים מהן נמצאו כביכול "בעיות בריאות" אחרי שכפו עליהן לעבור בדיקות בכניסתן לכלא, וכפו עליהן לקחת תרופות, שרובן היו אמורות להיות נגד לחץ דם גבוה. רוב המתרגלות סיפרו שחוו בעיות אחרי נטילת הכדורים.

בכלא הנשים היו רק מעט רופאים, כך שהסוהרים מינו אסירות פליליות שונות להיות "אחיות" על אף שלא הייתה להן כל הכשרה רפואית. בהוראת הסוהרים, "האחיות" האלה ביצעו "בדיקות פיזיות" על מתרגלות עצירות ונתנו להן תרופות שגרמו לעתים קרובות לנזק גופני ונפשי.

גב' יאנג ג'י-רונג בת 77 נירולוגית במקצועה נשלחה לכלא ב-2019 לתקופה של 5 שנים. בכלא כפו עליה לקחת תרופות ללחץ דם בתואנה שהיא לא עברה טרנספורמציה (חינוך מחדש כדי שתוותר על הפאלון גונג). היא סבלה לאחר מכן מסחרחורות, אובדן זיכרון, האטה בתנועות, נמנום, ובעיות בקיבה.

כנוירולוגית מנוסה, גב' יאנג ידעה שמה שניתן לה אינה תרופה רגילה ללחץ דם, אלא משהו שבמינון יתר גורם לדמנציה. פעמים רבות היא הביעה את חששותיה בפני רופאי הכלא ובפני האסירות ה"אחיות" והסבירה שאין לה לחץ דם גבוה ושהיא צריכה להפסיק לקחת את התרופה. אבל נאמר לה שאם לא תשתף פעולה עם "הטיפול הרפואי", זה לא ייחשב שהיא עברה "טרנספורמציה".

כשפנתה לסוהרים, הם הפנו אותה חזרה לרופאי הכלא. פעם אחת, בתואנה כביכול לעריכת בדיקה בבית חולים, ה"אחיות" הוציאו את גב' יאנג החוצה, הורידו את מכנסיה ודחפו אותה ארצה, כשהם חושפים אותה למזג אוויר בחורף המקפיא במשך יותר משעה. לאחר שהחזירו אותה לתא, כפו עליה לקחת אותו מינון של התרופה ללחץ דם. רופאי הכלא ו"האחיות" טענו גם שהיא סובלת מהפרעה נפשית ואיימו להגדיל את מינוני התרופה. אחרי כמה שנים, הנירולוגית האלגנטית והמכובדת בעבר, הפכה לאדם עם מבט ריק והבעה שחוקה בפניה.

קבוצת קורבנות מיוחדת

מתרגלות פאלון גונג רבות באגף 11 סוממו גם כן, לא רק גב' גואו וגב' יאנג. היו סוהרים שאפילו תייגו כמה מתרגלות כחולות-נפש וכפו עליהן לקחת "תוספי מזון". היה גם רישום של כמות "תוספי המזון" שהמתרגלות האלה אולצו לקחת. לדברי כמה אסירות שמונו על ידי הסוהרים לעקוב אחרי התרופות של המתרגלות, על רבע מהמתרגלות שהוחזקו באגף 11 כפו לקיחת "תוספי מזון".

כמו כן אמרו אותן אסירות, שהמתרגלות שסוממו היו בדרך כלל אלה שמשפחותיהן ביקרו אותן לעתים נדירות, או שלא היה מספיק כסף בחשבון הכלא שלהן. האסירות הסבירו שהן לא העזו לגעת במתרגלות שמשפחותיהן ביקרו לעתים קרובות, מפני שלא רצו להיכנס לצרות.

דוגמה אחת כזאת היא גב' ג'אנג מין, מתרגלת מהעיר וויי-פאנג, שאף אחד כמעט לא ביקר אותה ואף אחד לא הפקיד כסף בחשבונה, כך שהיא הפכה לאחת הקורבנות שכפו עליהן לקחת "תוספי מזון". גב' ג'אנג מחתה בקול שהיא נורמלית ואין לה כלל מחלת-נפש. אבל לא הקשיבו לה והסימום בכפייה נמשך.

היו מתרגלות שהפסיקו לתרגל תחת לחץ, אבל ייתכן שגם עליהן כפו לקחת "תוספי מזון" אם נראה היה שהטרנספורמציה שלהן לא הושלמה ביסודיות מספיקה. אנחנו כאן רוצים להציע לבני משפחה של המתרגלות העצורות, לבקר אותן מפעם לפעם, כמו למשל פעם בחודש, כדי למנוע מטרגדיות כאלה להתרחש.

סימום חשאי של כל המתרגלות

לאף מתרגלת אסור להוציא מים מהכלא בזמן השחרור. הסוהר בשער שופך את המים מבקבוק של כל מתרגלת ששוחררה. אפילו האסירות שמונו לרדוף את המתרגלות לא ידעו מדוע.

מתברר שבמים הניתנים למתרגלות יש סמים רעילים. למעשה זהו אחד מהסוגים של התעללות פסיכיאטרית המיושמים על מתרגלות עצירות. הסוהרים שמים בדרך כלל את הסמים המזיקים למערכת העצבים בכמה תרמוסים גדולים של פעם, שמהם נהוג למזוג מים חמים לתוך ספלים. ברגע שהכדורים נמסים במים החמים, הסוהרים ביקשו מהאסירות בתורנות להביא את התרמוסים האלה לתוך התאים המיועדים למתרגלות. האסירות נהגו לומר למתרגלות שאלה הם תרמוסים שהיו בשימוש הסוהרים ונותרו בהם עוד מים חמים.

משום שלא היו תרמוסים בתאים (לא היה מים חמים בתאים), מתרגלות רבות הסכימו להצעה של האסירות לקבל קצת מים חמים לשתייה. במיוחד המתרגלות החדשות שנכנסו לכלא – שעדיין היו צריכות לבקש רשות על כל דבר כמו גם לשתות מים – היו בדרך כלל שמחות לקבל מים חמים מבלי לבקש רשות תחילה.

כשהמתרגלות שתו את המים החמים האלה המורעלים בסמים במשך שנות כליאתן, הן פתחו בהדרגה תסמינים שונים הכוללים: נמנום, פחד ואובדן זיכרון; נפיחות בקיבה וקלקול קיבה;קושי להתעורר, ראייה מעורפלת, רעדות, חנק ואפיזודות פסיכוטיות; גפיים קרים ונוקשים.

למתרגלת אחת היו בעת היותה בכלא גפיים קרות ונוקשות והיא לא יכלה לסובב את גופה במהלך השינה. אפילו שלוש שנים לאחר שחרורה זיכרונה לא חזר במלואו. משפחתה אמרה שהיא אינה מסוגלת לזכור את המקומות בהם ביקרו ביחד. רגליה היו נפוחות באופן חמור.

לא רק מתרגלות האיתנות באמונתן היו על כוונת הסוהרים, אלא אפילו מתרגלות שוויתרו על פאלון גונג תחת לחץ. פו גווי-יינג, מתרגלת לשעבר שהסוהרים בטחו בה מאוד, שתתה גם כן מהמים החמים הבעייתיים. עוד מתרגלת לשעבר ששתתה מהמים החמים האלה גילתה שסדקים בעורה לא מתרפאים אף פעם. יכול להיות שהסמים הרעילים מנעו מעורה להירפא.

אלה שאמורות היו להשתחרר, קיבלו הזדמנות לנקות את הלובי. הן אמרו שראו את הסוהרים מביאים לעבודה כל יום את בקבוקי המים שלהם עצמם. היו גם אסירות שהיו במשרדי הסוהרים וראו שם מתקנים למים קרים. במילים אחרות, הסוהרים שתו מים מבקבוקים או מהמתקן. התרמוסים נועדו להונות את המתרגלות לשתות מהמים החמים עם הסמים הרעילים בתוכם.

סוגים אחרים של התעללות

באגף 11 של כלא הנשים בשאן-דונג, סמים המיועדים להתעללות פסיכיאטרית היו זמינים בהישג יד. אבל כשהמתרגלות חלו באמת, טיפול תרופתי הפך לפתע מוגבל או בלתי זמין.

למתרגלת אחת היו כאבים בגב התחתון, מה שהקשה עליה לעמוד או ללכת. רק כשהתחננה פעמים רבות בפני הסוהרים הרשו לה ללכת לבית החולים של הכלא בליווי אסירה. תחילה שאל אותה הרופא אם היא עברה כבר "טרנספורמציה". לאחר מכן מישש את הגב התחתון שלה כשמעיל החורף עליה ואמר: "זהו סדק בדיסק המותן. אני לא יכול לעשות דבר, את צריכה לחכות עד שתשתחררי ותקבלי טיפול במקום אחר".

טיפול שיניים היה גם כן סיבה להתעללות. מתרגלת קשישה מהעיר שואו-גואנג נעצרה מיד לאחר שרכשה שיניים תותבות, אך ההתאמה הסופית לא נעשתה לה. כתוצאה מכך, השיניים התותבות היו רופפות ונפלו כל הזמן כשפתחה את הפה לדבר.

על-פי מדיניות הכלא, כל מי שרצתה טיפול שיניים, הייתה צריכה להפקיד 3,000 יואן בחשבון הכלא שלה ולהמתין חודש או חודשיים לתור למרפאה. כשסוף סוף הגיע תורה לראות את רופא הכלא, הוא הדביק את השיניים התותבות שלה לשן טובה וגבה ממנה 600 יואן על ההדבקה המהירה. בשנים שלאחר מכן, השיניים התותבות זזו בתוך הפה, מה שהקשה עליה עוד יותר לצחצח שיניים. מאוחר יותר השן הטובה התרופפה גם כן וכל השיניים התותבות היו תלויות בפה. אם היא ניסתה לקבוע תור חדש לראות את הרופא שוב, היה נאמר לה ששום דבר לא ניתן לעשות ושהיא צריכה להמתין עד שתשתחרר.

זמן הארוחות היה מוגבל מאוד בכלא, אבל הירקות לא נחתכו כהלכה או בושלו היטב, מה שהקשה על מתרגלות קשישות ללעוס במהירות מספיקה את האוכל. פעם מתרגלת גילתה ששן אחת חסרה לה אחרי שאכלה מהירקות המבושלים למחצה.

מתרגלות רבות אחרות נתקלו במצב דומה כשבלעו את השיניים שלהן בעודן אוכלות. אותה מתרגלת קשישה נגשה לראות את הרופא ונאמר לה שצריך להוציא את כל השיניים שלה ולהתקין לה שיניים תותבות. היא לא הסכימה לכך. למתרגלות קשישות רבות התקינו בכל הפה שיניים תותבות בכלא, אבל זה לא באמת עבד, מפני שלא הרשו להן לראות את הרופא לעתים קרובות מספיק כדי להתאים או לשמור על התותבת. הן הפסידו את הכסף שהפקידו (יותר מ-3,000 יואן), וקיבלו משהו חסר תועלת.

היו גם סוגים נוספים של התעללות פיזית. אחרי שעונו ונפצעו, המתרגלות עמדו בפני התעללות נוספת והשפלה על ידי אסירות. אחרי שגב' ג'או ג'י-הואה בשנות ה-60 נשלחה לכלא, האסירה פינג קיבלה סמכות מהסוהרים להכות אותה בתא כל יום. מאחר שצליל המכות נשמע למרחוק, פינג נהגה לגרור את גב' ג'או לחדר השירותים הסמוך ולהכות אותה באכזריות שם.

פעם אחת בזמן שלקחו דגימות דם בכפייה, האסירות הכו וקיללו את גב' ג'או. אף סוהר לא עצר בעדן. כשראו שהיא אינה נכנעת, הסוהרים והרופאים הורו לאסירות להוסיף סמים, הגורמים נזק למערכת העצבים, לאוכל של גב' ג'או. זה הוביל להתמוטטות נפשית שלה, מה שגרם לה לחולשה קיצונית ורזון מוגזם.

גב' בי ג'יאן-הונג, מתרגלת מהעיר יאן-טאי פתחה בשביתת רעב למחות על ההתעללות. היא נגררה לבית החולים של הכלא, שם הורו הרופאים על אסירות להעביר אותה עינוי של "האכלה בכפייה" בכוח. מדי פעם אחד הרופאים היה צועק: "מי שעדיין לא התאמנה בהחדרת צינוריות האכלה בכפייה יכולה לבוא להתאמן על כך". ללא הכשרה כלשהי, היו אסירות שהחדירו את הצינורית לאף בצורה רשלנית, מה שגרם לגב' ג'או לכאבי תופת. הייתה מתרגלת שמתה עקב החדרת צינורית לתוך הריאה שלה.

הדגמת עינויים: האכלה בכוח ובכפייה

ב-12 במאי 2020 כשגב' מנג צ'ינג-מיי קראה בקול: "פאלון דאפא זה טוב", הסוהרים הכניסו אותה לבידוד כעונש. כדי כביכול לטפל ב"מחלה" שלה, הסוהרים לקחו אותה מאוחר יותר לבית החולים לתת לה עירוי לתוך הווריד. האסירה שואנג – הכלואה 5 שנים על מעילה – טענה שהמחט לא נכנסה למקום הנכון וביקשה מהרופא להוציא אותה ולהכניס חזרה. זה קרה כמה פעמים. הם ביקשו גם מאסירות נוספות להתאמן על גב' מנג על החדרת מחט לווריד.

בסוף, כל גופה של גב' מנג היה נפוח בצורה קיצונית. הניסיון להצילה בבית החולים של המשטרה לא צלח, והיא מתה מקריסת איברים מערכתית.

אחרי פרוץ מגפת הקורונה בסוף 2019, אגף 11 ובית החולים השתמשו בטקטיקת התעללות אחרת במתרגלות. בקיץ הלוהט, הם הורו למתרגלות הקשישות לעטות מסכות כותנה עבות. מאוחר יותר נתנו להן מסכות דקות, אבל החוטים היו כה דקים שהם הכאיבו מאוד לאוזניים. כמו כן הורו למתרגלות לערוך אין ספור בדיקות קורונה ולהתחסן. גב' יאנג שיאו-צין, מהעיר ג'י-נינג סירבה לקבל את החיסון, כתוצאה מכך סגרו אותה בבידוד עד שחרורה.

מעבר תת קרקעי סודי

אגף 11 בכלא הנשים בשאן-דונג הוא זדוני במיוחד. למתרגלות המוחזקות שם אין בדרך כלל רמז כלשהו לאן לוקחים ל"טיפול" מתרגלות פגועות או פצועות, או איך מועברות החוצה גופות של מתרגלות שמתו מהמכות.

מחוץ למתחם אגף 11 יש שביל. אם פונים ימינה ואז שמאלה בסוף השביל, ניתן לראות כמה פחי אשפה גדולים, לא רחוק משער מתכת שמור היטב בדרך כלל. אחריו ישנו מרתף שם עונו כמה מתרגלות ונתזי דם נראים על הקירות. היו שם מתרגלות שהוכו עד פציעה, נכות, או מוות. מלבד סוהרים ואסירות המעורבים בעינויים, רק מעטים יודעים על חדר העינויים הסודי במרתף.

סוד נוסף הוא מעבר תת קרקעי מוסתר היוצא מאגף 11 לבית החולים של הכלא. כשמתרגלות מוכות בצורה קשה ונפצעות, מעבירים אותן לעתים קרובות לבית החולים דרך המעבר הזה. מתרגלות שעונו למוות גם כן הועברו החוצה דרך המעבר הזה.

הכתוב למעלה הוא רק חלק מהמידע שראיתי ושמעתי כשהייתי עצורה בכלא הנשים בשאן-דונג. עקב החסימה ההדוקה על המידע, יכול להיות שיש עוד סיפורים מחרידים שהתרחשו בכלא הזה.

כתבות קשורות:

Torture Methods Used in Shandong Province Women's Prison to Persecute Falun Gong Practitioners

כלא הנשים בשאן-דונג מסית אסירות פליליות לענות מתרגלות של פאלון גונג

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]