(Minghui.org) בתקופת החורף בסין, רבים נהנים לשבת סביב תנור חימום, לשוחח או לשחק קלפים, או להישאר במיטתם החמה ולקום מאוחר. עבור המתרגלים, ההחזקה הזו לנוחות יכולה להיות מבחן.
מיטה חמה אינה בעיה בפני עצמה, אבל ההחזקה למיטה חמה יכולה להרוס את כוח הרצון של המתרגל. מתרגלים שאינם מבינים את ההחזקה הזו נהנים להישאר במיטתם ויחמיצו את תרגול הבוקר הקבוצתי. הם ימצאו תירוצים כדי לסלוח לעצמם ולהצדיק את ההחזקה הזו, ולחזק בכך את עצלותם.
בעבר התנסיתי במבחן הזה. לפעמים אחרי שהייתי מנסה לקום בבוקר במאמץ רב, הייתי חוזר לישון מיד אחרי סיום התרגילים. המיטה החמה היתה כמו מגנט שמשך אותי פנימה וגרם לי להרגיש מאושר מאוד. הכוחות הישנים ניצלו את ההחסרה שלי והעצימו את ההחזקה הזאת שלי, ועודדו אותי להמשיך ולרדוף אחרי נוחות. כמתרגל ידעתי שזה מוטעה, אבל לא יכולתי לחסל את ההרגל הזה.
בסופו של דבר הסתכלתי פנימה ושאלתי בלבי איך אני יכול להיות מתרגל אם אינני יכול לפרוץ את ההחזקה לנוחות. מתרגלים אחרים היו מסוגלים לקום לתרגול הקבוצתי של הבוקר, אז למה אני לא מסוגל? ומה יהיה אם אחרים ישלימו את הטיפוח שלהם ויעזבו ואני אישאר מאחור?
חשבתי אז על המתרגלים שרדפים בכלא. הם עוברים עינויים אפילו בגלל שתרגלו את תרגילי הדאפא, ונמנעת מהם שינה. חשבתי על המתרגלים החיים בהרים וכיצד הם יכולים לעשות מדיטציה כל השנה באזור מרוחק, ללא שמיכה או מיטה חמה. חשתי בושה כשהשוויתי עצמי למתרגלים האלה!
החלטתי להפסיק את הרגלי הרע אחת ולתמיד. אחרי הקימה בבוקר קיפלתי את השמיכה כך שלא אוכל לחזור למיטה יותר. מאחר שה"חמימות" נעלמה לא מיהרתי לחזור למיטה אחרי התרגול. ואז פיתחתי הרגל טוב – למדתי את הפא אחרי שליחת מחשבות נכונות. סוף-סוף הצלחתי לפתור את ההחזקה שלי לנוחות.
מתרגלים רבים באזור שלי עדיין נתקלים בבעיה הזו. אני מקווה שההתנסות שלי תזכיר להם לשאוף להתקדם בהתמדה בטיפוח ולשחרר את ההחזקה הזו. אף על פי שהטיפוח הוא תהליך הדרגתי הנעשה צעד אחר צעד, הגישה שלנו גם משקפת אם אנחנו מתייחסים ברצינות לטיפוח ומתנהגים בהתאם. עמיתיי לתירגול, נטפח יחד במרץ!
[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org..אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]