(Minghui.org) נולדתי ב-1960 בכפר בסין. הייתי שטוף בהחדרה השיטתית של האידיאולוגיה הקומוניסטית, האמנתי בנחישות באתיאיזם, וחשבתי שאוכל להשיג הכול בדרך שלי.

כשקודמתי למעמד בכיר בגיל צעיר, הייתי גאה מאוד בעצמי, והאמונה שלי באתיאיזם וביכולת האישית ובהישגיות התחזקה.

חמי שאל אותי פעם: "אתה מאמין בגורל?"

"לא", אמרתי. אם יש גורל, מה תגיד על עבודה קשה של אדם? האם אנשים מצליחים לא השיגו את הצלחתם באמצעות עבודה קשה?"

"אל תדבר מוקדם מדי. אתה תאמין בזה כשתתבגר. לא משנה מה, אני מאמין שזה אמיתי ומדויק מאוד", אמר חמי.

חמי למד את "ספר התמורות". מתוך כבוד אליו לא המשכתי להתווכח איתו. הייתי אז בן 36.

החיים עברו חלק, המשכתי לעבוד קשה ונהניתי מהצלחתי וממעמדי החברתי.

ואז לפני ארבע שנים, המכשולים החלו להכות בי, בזה אחר זה, כמו מחזה עם תסריט שהוכן מראש.

רק ב-2015, לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, הבנתי סוף סוף הכול, והייתה לי הערכה מחודשת לגבי הגורל.

הנתיב הסוער של הגורל

זה התחיל ב-2014 כששיחקתי כדורסל עם חברים. לפתע איבדתי את הדיוק בהעברת הכדור. הלכתי לבית חולים לבדיקה גופנית. הרופא מצא שאני סובל משבץ מינורי. תוך שבוע החלמתי בבית החולים וחזרתי הביתה.

רבים מחבריי ציינו שהיה לי מזל לגלות את הבעיה ולקבל טיפול בזמן, וגם שאינני סובל משום תופעות לוואי.

אף ששרדתי את השבץ, נעשיתי מבולבל. עד אז הייתי בריא מאוד. לחץ הדם שלי, רמות הסוכר והכולסטרול היו נורמליים; רק רמת ה- homocysterine(חומצת אמינו) הייתה גבוהה קצת. אז איך ייתכן שהיה לי שבץ? הרופא הזהיר אותי שקיימת סכנה שהאירוע יחזור ושעליי לשים לב לתזונה שלי.

לאחר שנה, בזמן בדיקה גופנית, הרופא שלי גילה שיש לי סרטן בכבד. זאת הייה מכה קשה. כשהסתכלתי על מיפוי ה-CT הזעתי בכל גופי ומחשבתי התרוקנה. האינסטינקט שלי אמר שחיי עומדים להסתיים. הייתי נואש.

אשתי, מתרגלת פאלון גונג, הציעה: "למה שלא תלמד לתרגל פאלון גונג. המאסטר שלי יכול להציל אותך".

"תשתקי! את תמיד אמרת שאני אפיק תועלת מזה שאת מתרגלת! איפה התועלת שלי?" איבדתי שליטה והוצאתי את הזעם והכעס שלי עליה.

עשיתי ניתוח להוצאת הגידול. הרופא ביקש ממני לבוא לבית החולים כל חודשיים לבדיקות שגרתיות.

כשחזרתי הביתה, חיי כבר לא היו כמו לפני כן. איבדתי תקווה. לא רציתי לדבר עם אף אחד ובדידות ופחד מילאו את לבי.

התקווה מתגלה מחדש

בזמן שהייתי בנקודה הנמוכה ביותר של חיי, כמה מתרגלי פאלון דאפא שהכירו את אשתי באו לבקר אותי. הם סיפרו לי הרבה סיפורים על אנשים שהחלימו מסרטן או ממחלות סופניות אחרות אחרי שתרגלו פאלון גונג.

סיפורי הניסים נתנו לי השראה והציתו מחדש את התקווה שלי. ללא שום ברירה אחרת, החלטתי לנסות את זה. למדתי פאלון גונג מאשתי, אבל לא היה לי מושג שחוק שהנתיב שלי ישתנה לעד.

כשתרגלתי את התרגילים הרגשתי אנרגיה עצומה; גופי טוהר במידה עצומה. ספרי הפאלון גונג הרשימו אותי בחוכמתם העמוקה המסבירה את מסתורין החיים והיקום. לאחר שסיימתי לקרוא את "ג'ואן פאלון", הספר הראשי של הפאלון גונג, הסתכלתי אחרת על חיי ועל עצמי. אמונתי המוצקה באתאיזם ספגה זעזוע חזק.

שלושה חודשים לאחר מכן השמחה והצחוק חזרו למשפחתי. הפכתי לאדם שונה. פסקתי מהרגלים רעים רבים כמו לשתות ולהמר; נעשיתי כֵּן, עדין וסובלני יותר. חיי התחדשו לחלוטין.

בהסתכלות לאחור על כל האירועים של חיים ומוות שקרו בחיי בשנתיים האחרונות, הבנתי לפתע: "האין זה הגורל שחמי דיבר עליו?"

המאסטר אמר:

"כאדם שמטפח ומתרגל ניתן לשנות עבורך את דרך חייך ואפשר לשנות אותה רק באמצעות טיפוח-תרגול." ("ג’ואן פאלון" )

"במקור לא היה טיפוח-תרגול בחייך, אבל עכשיו אתה רוצה לטפח ולתרגל. בהתאם לכך צריך לתכנן עבורך את דרכך בעתיד ולכן ניתן לכוונן עבורך את גופך." ("ג’ואן פאלון")

פעם הטלתי ספק בתועלת שאפיק מתרגול הפאלון גונג שלה. עכשיו הבנתי: האם לא בורכתי כתוצאה מכך?

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]