(Minghui.org) במאמר שכותרתו: "הרופאים הרוצחים של סין" שהתפרסם ב-27 ביוני 2022 במגזין Tablet, נזכר מנתח ההשתלות הישראלי פרופ' יעקב לביא בשיחה המצמררת שניהל עם פציינט בנובמבר 2005.

לביא מספר שהפציינט, שסבל מאי ספיקת לב מתקדם, קבע מועד להשתלת לב בסין תוך שבועיים, אחרי שחיכה לאיבר תואם בישראל במשך שנה.

על אף ספקנותו של פרופ' לביא לגבי "תרומת לב במועד המתוכנן", הפציינט נסע לסין לקבל את הלב במועד שהובטח.

אירוע זה גרם בסופו של דבר לפרופ' לביא לחקור את מערכת ההשתלות בסין ולהגיע לתגלית המזעזעת שרופאים סינים מסירים איברים מאנשים חיים. שלוש שנים לאחר מכן הוא הפך לחוד החנית בהובלת חוק ההשתלות בישראל, האוסר על חברות ביטוח ישראליות לכסות את הוצאות עלויות הרפואיות של פציינטים שקיבלו "איברים שנרכשו באופן בלתי חוקי" בסין.

ב-2 באפריל 2022 לביא ומתיו פי. רוברטסון מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, פרסמו ב-American Journal of Transplantation (AJT) מאמר שכותרתו: "Execution by organ procurement: Breaching the dead donor rule in China” העוסק במחקר לגבי קצירת איברים חיים המבוצעת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית.

המאמר ב- AJT בחן 2,838 מאמרים מתוך מסד נתונים של 124,770 כתבי עת על השתלות בשפה הסינית ומצא "ראיות ב-71 מהדיווחים האלה בתפוצה כלל ארצית, שבהם לא ניתן היה להכריז כראוי על מוות מוחי".

"מתוך הדיווחים האלה אנחנו מסיקים שהתקיימו הפרות של 'חוק התורם המת (DDR)': בהתחשב בכך שהתורמים לא היו במצב של מוות מוחי טרם הסרת האיבר, אז הכרזה על מוות מוחי אינה תופסת מבחינת הרפואה. זה אומר אם כן שהמוות במקרים האלה חייב היה להיגרם על ידי המנתחים שהסירו את האיבר", סיכם המאמר.

הווידויים של הרופאים עצמם

במאמר החדש של ה-Tablet : "הרופאים הרוצחים של סין", גם לביא וגם רוברטסון פירטו את הליך המחקר שלהם והדגישו ראיות שתועדו קודם לכן בדיווח של AJT.

הם ציינו ששנת 2000 ציינה את התחלת ההתרחבות המהירה של מערכת השתלות האיברים של סין, הכוללת הכשרת אלפי רופאים חדשים, בניית בניינים חדשים בבתי חולים המיועדים להשתלות, רישומי פטנטים על טכנולוגיות חדשות של השתלות, וייצור מקומי של תרופות לדיכוי מערכת החיסון.

עם ההתפתחות הכה מהירה, מנתח מוביל סיפר לתקשורת הסינית: "2000 הייתה שנת קו פרשת-המים עבור תעשיית השתלות האיברים בסין". מנתח אחר אמר שמספר בתי החולים המבצעים השתלות כבד אחרי 2000 "עלה במפתיע – כפטריות אחר הגשם", נכתב במאמר ב- Tablet.

אבל כל השינויים קרו על אף שלסין לא הייתה מערכת תרומת איברים. היו בכירים סינים שטענו שהמקור העיקרי לאיברים הם אסירים המוצאים להורג, אבל הגידול בהשתלות המשיך אפילו אחרי רפורמות חשובות שהוכנסו ב-2007 למערכת עונשי המוות וגרמו לצמצום דרמטי במספר ההוצאות להורג.

ב-2015 ג'יאנג יאן-יונג, רופא צבאי סיני, הודה בריאיון לתקשורת בהונג קונג, שרופאים סינים "היו יורים באסירים כך שלא יהיו מתים לגמרי... ואז שמים אותם במהירות על משאית ומוציאים מהם את הכבד".

"האם אסירים שהוציאו מהם את הלב להשתלה היו באמת מתים?"

בזמן שהוכח על ידי חוקרים נוספים שמתרגלי פאלון גונג ואויגורים מוסלמים הם שתי הקבוצות העיקריות המהוות מטרה לקצירת איבריהם, לביא ורוברטסון חקרו עדיין האם התורמים היו ממש מתים בזמן שהרופאים הסירו מהם את הלב.

כפי שהם כתבו במאמר ב-Tablet: "כדי שתורם איבר ייחשב מת באופן רפואי ומשפטי, צריך להכריז עליו תחילה שהוא מת מוות מוחי או מוות מחזורי (circulatory death- DCD). מוות מוחי הוא הפסקה תמידית בלתי חוזרת של תפקוד המוח, הכוללת נשימה. כל עוד נשמרת החייאה מלאכותית בפציינטים כאלה, הלב ממשיך לפעום במשך זמן קצר וכך שומרים על איברים חיים בני קיימא ומתאימים להשתלה".

"זוהי שאלה מרכזית, מפני שאם תורמים אסירים בסין היו אכן במוות מוחי באותו זמן, אז הסרת הלב לא הייתה הסיבה למוות. אבל אם ההכרזה על מוות מוחי הייתה מזויפת, או בלתי אפשרית מבחינה רפואית, אז הסרת הלב תהיה בהכרח הסיבה למוות. במילים אחרות, האסירים היו בחיים בזמן הסרת הלב והמנתחים הם שהוציאו אותם להורג".

כדי לענות על שאלתם, הם חקרו 120,000 כתבי עת רפואיים בשפה הסינית במסד נתונים אקדמי ורפואי כאחד משנות ה-1950 ועד סוף 2020, כשהם משתמשים במילות המפתח: “脑死亡后立即气管内插管给氧” ("אחרי מוות מוחי מתבצע מיד צנרור תוך קני")ו-“供体大脑死亡后,首先分秒必争地建立呼吸与静脉通道” (אחרי מוות מוחי של תורם, מתבצע מרוץ נגד הזמן ליצירת כניסה לווריד ולמערכת הנשימה".

בין הממצאים שלהם היו 71 מחקרים שפורסמו בין 1980 ל-2015 הנוגעים ב-56 בתי חולים, הכוללים 12 בתי חולים צבאיים ב-33 ערים על פני 15 פרובינציות. המחקרים האלה הראו שמוות מוחי לא הוכרז כראוי טרם הוצאת הלב. לכן ההשתלה עצמה הייתה הגורם למות התורם.

לביא ורוברטסון ציטטו מחקר אחד כזה (שקידדו אותו כמחקר 0191) בנספח של המאמר ב-AJT. המחקר הזה ציין שהמנתח הסיני שהיה מעורב בהשתלה, הבהיר במפורש שלבו של הקורבן פעם עדיין טרם הסרתו: "לתורם הזריקו דרך הווריד 3 מ"ג /ק"ג של הפרין (heparin ) שעה טרם הניתוח. פעימות הלב היו חלשות ושריר הלב היה סגול. אחרי סיוע בהחייאה באמצעות צנרור קנה הנשימה, שריר הלב הפך אדום ופעימות הלב התחזקו.. לבו של התורם הוסר בחתך בין צלעי של עצם החזה. החתך הזה (מהצלע הרביעית) הוא בחירה טובה לניתוח בתנאי שדה שבו לא ניתן לנסר את עצם החזה ללא הפעלת כוח".

במחקר אחר שלביא ורוברטסון קידדו כמחקר 0173, הודה מנתח סיני נוסף שהקורבן עדיין נשם ולא צונרר: "לפני שפותחים את החזה מזריקים 100 מ"ג של הפרין ודוחסים בלחץ מסכת חמצן לעזור לנשימה".

במחקר שלישי שקידדו אותו כמחקר 0463, נאמר שאחד המנתחים חשף פרט חשוב: "אחרי שאמתו מוות מוחי, ב-4 מקרים של צנרור קנה הנשימה וב-3מקרים של מסכת חמצן, קיבעו במהירות הנשמה מלאכותית ונעשה חיתוך בית החזה במהירות ממוצעת.." אם הקורבן היה כבר מת, הוא לא היה יכול לנשום בעצמו ומסכת החמצן לא הייתה נחוצה. כשמנתח משתמש עדיין במסכת חמצן על הקורבנות, האפשרות היחידה היא שהם נשמו עדיין והיו בחיים.

לעולם לא עוד

לביא ורוברטסון כתבו בסוף המאמר ב-Tablet: "הפשע של סין נגד האנושות – הוצאות להורג המוניות באמצעות רופאים המסירים איברים – הושג בסתר תחת זרקורי חדרי ניתוח; וכך במשך עשורים היה קשה לאתר אותם. השתיקה העולמית בהם נתקלו הפשעים האלה היא לא מוסרית וחסרת מצפון – פשעים דומים לאלה של הרופאים הנאצים חוזרים על עצמם אל מול עינינו ובכל זאת העולם עדיין שותק. הגיע הזמן שמדענים מערביים, רופאים ושאר האנושות יאשררו מחדש את קדושת שבועת היפוקרטס ויעניקו משמעות לסיסמא היהודית של לאחר השואה: 'לעולם לא עוד'".

הסנאטור האמריקני טום קוטון צייץ בטוויטר שלו את המאמר ב-28 ביוני 2022. הוא כתב: "המפלגה הקומוניסטית הסינית ממשיכה לקצור איברים מקבוצות דתיות נרדפות, אסירי מצפון ואסירים. @ChrisCoons ואני הצענו חקיקה שתגרום למק"ס לשאת באחריות על הפשעים הנוראיים האלה".

החקיקה אליה מתייחס סנאטור קוטון היא: "הצעת החוק מ-2021 להפסקת קצירת איברים בכפייה". זה הוצג לסנאט במארס 2021. להצעת החוק הזו 15 נותני חסות משתי המפלגות והיא ממתינה להמשך פעולה של הסנאט.

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]