(Minghui.org) המכון למחקר סוגיות כלכלה וכסף (IREF אירופה) שהוא צוות חשיבה שמושבו בפריז, פרסם ב-4 ביולי מאמר המדגיש את קצירת האיברים בכפייה על ידי המדינה בסין. המאמר שכותרתו: “Organ harvesting in China or the criminal business of a dictatorship,”, הזהיר את מדינות המערב שהגיע הזמן שהן יתעוררו ויתמודדו אל מול המציאות הזאת של הזוועה.
במאמר נכתב שאנשים רבים שבחו את סין על התעוזה העולמית ההולכת וגדלה שלה, או על ההתקדמות הטכנולוגית והכלכלית שלה, אבל מעטים הקדישו תשומת לב לסכנה המוצבת על ידי הדוקטרינה הקומוניסטית, שלא להזכיר את האסונות שהביאה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) על אזרחיה של סין במהלך 60 פלוס שנות שלטון עקוב מדם.
על-פי המאמר, שפע של ראיות נאספו ותועדו ב-2009 על ידי החוקרים, דיוויד מטאס ודיוויד קילגור בספר ("קציר הדמים"), כמו גם בספר:The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China's Secret Solution to Its Dissident Problem" ("הטבח"), שהתפרסם ב-2014 על ידי העיתונאי החוקר איתן גוטמן.
מטאס, קילגור וגוטמן עדכנו את הדו"ח ביוני 2016: "מקור רוב הנפח המאסיבי של איברים להשתלה הוא ברצח חפים מפשע הכוללים: אויגורים, טיבטים, נוצרים מבית ובעיקר מתרגלי השיטה הרוחנית המתבססת על סדרת תרגילי פאלון גונג", כתבו המחברים בדו"ח על פני 680 עמודים. "שוד איברים בסין הוא פשע שבו המפלגה הקומוניסטית, מוסדות מדינה, מערכת הבריאות, בתי חולים ואנשי רפואה בתחום ההשתלות – כולם שותפים בו לדבר עבירה".
תעשיית השתלות גדלה בשיעור מפחיד
על-פי המסורת הסינית, גופו של אדם צריך להישאר ללא פגע אחרי המוות. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שלסין לא הייתה כלל מערכת רישום תרומת איברים רשמית עד 2013, שבע שנים אחרי שנחשפה לראשונה ב-2006 שערוריית קצירת האיברים בכפייה. המאמר של ה-IREF מסביר שגם אחרי שהוקמה המערכת הזאת – רק מעט מאוד איברים נתרמו מרצון.
לעומת זאת, תעשיית ההשתלות בסין גדלה בצורה דרמטית מאז 2000. "באותה שנה השתלות כבד גדלו פי עשר בהשוואה ל-1999 ועד 2015 הן שולשו. נתונים רשמיים מראים שיעור של 10,000 השתלות בשנה", נכתב במאמר המצטט נתונים שדווחו על ידי מטאס, קילגור וגוטמן ב-2016. "עם זאת, בהתבסס על קיבולת נדרשת של הממשלה למרכזי השתלות איברים, 169 בתי החולים שהוסמכו לבצע את הניתוחים האלה ביצעו בין 60,000 ל-100,000 השתלות כל שנה מאז שנות ה-2000. למעשה, 1,000 בתי חולים הגישו בקשה לממשלה לרישיונות לבצע השתלות איברים, מה שרומז על כך שייתכן שמספר ההשתלות היה גדול הרבה יותר משהוכרז".
ראיות אחרות הגיעו מסוגיית זמני ההמתנה לאיברים. במדינות אחרות לפעמים יש צורך להמתין כמה שנים עבור תרומת איבר. "סין מתפארת ברקורד של עיכובים קצרים, רק כמה שבועות הגעה של איברים עבור השתלות של כבד או כליות", ממשיך המאמר של ה-IREF, "יתר על כן, התאמת האיבר היא סוגיה קריטית שאפשר לייחל לה, אבל אף פעם היא אינה מובטחת, אלא אם...זה בבית חולים סיני".
פשע של מדינה
המאמר ציין שבתי חולים רבים בסין מבצעים השתלות איברים. אחד הרופאים מבית החולים צ'אנג-ג'נג בקמפוס של פו-דונג בשנחאי אמר: "יש לנו כמה משמרות העובדות סביב השעון. יש לנו 4 צוותים שיכולים לבצע [השתלות]". בנוגע למקור תרומת האיברים, הוא השיב: "אנחנו [משתמשים] במקור לאומי אחיד. זה, איך שאנחנו אומרים זאת...רק הרופאים יודעים". כמו כן, כשקורית דחייה, ייתכן שהצוות ינסה לעשות ניסיונות נוספים על אותו פציינט, עד שיוודאו שההשתלה צלחה.
זה עוד יותר תמוה, בהתחשב בתרומת האיברים המוגבלת. אחרי שעמדה לנוכח ביקורת קשה ממדינות וארגונים בין-לאומיים רבים, סין הודיעה רשמית ב-2015 שהיא תפסיק להשתמש באיברים של אסירים המוצאים להורג.
"אם כך מהיכן מגיעים האיברים האלה? התשובה לשאלה הזאת מצמררת", נכתב במאמר, "הגידול המהיר בהשתלות מאז 1999 מגיע מהדיכוי המסיבי והאכזרי של הרשויות נגד מתרגלי פאלון גונג, שיטה למדיטציה המתבססת על מסורות של בריאות והתפתחות אישית".
זה החל ב-1999 כאשר מנהיג המק"ס לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, החליט להתחיל לרדוף את הפאלון גונג עם המדיניות של: "להרוס את המוניטין שלהם, לנתק את מקורות ההכנסה הכספית שלהם ולהרוס אותם פיזית".
תחת ההוראות של "משרד 610" – סוכנות הפועלת מעל לחוק שהוקמה ב-10 ביוני 1999 עם המשימה להוציא לפועל את מדיניות הרדיפה – כ-70 מיליון מתרגלים נחשפו מאז למאסרים, מעצרים ועינויים.
ב-5 במאי השנה אימץ הפרלמנט האירופי החלטה לגבי קצירת איברים מעצירים של קבוצות מיעוט רבות בסין. "המשטר הסיני מונע בבירור כל גישה למרכזי מעצר ומוסדות רפואיים. הקהילה הבין-לאומית שותקת", מסכם המאמר וממשיך: "אין ספק שהגיע הזמן לְסוגדים מערביים לעוצמה הסינית, לפקוח את עיניהם למציאות של האידיאולוגיה הקומוניסטית הקטלנית הזאת".
[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]