(Minghui.org) ב-2020 ראייתי החלה להתדרדר במהירות. אף שהיה לי קשה יותר ויותר לראות את העולם שסביבי, עדיין, באורח פלא, הצלחתי לקרוא את "ג'ואן פאלון".

אני זוכרת יום אחד באביב, מתרגלים עמיתים שלי שהם מבוגרים ביקשו ממני להוריד עבורם כמה קבצי MP3 מאתר מינג-הווי כדי להפיק חומרי מידע. התחייבתי בשמחה, אך עקב ראייתי המתדרדרת נאבקתי אפילו עם הכנסת הסיסמה כראוי למחשב שלי. הקלדתי את הסיסמא, כל אות לחוד, שוב ושוב, אך אפילו לאחר אין-ספור ניסיונות לא הצלחתי להיכנס למחשב. אחרי עוד כמה ניסיונות המתרגלים העמיתים הלכו לדרכם מאוכזבים.

נבהלתי ונכנסתי לחרדה. ואז הזכרתי לעצמי שאני תלמידת פאלון דאפא, ושאני יכולה לעשות זאת. אחרי שהרגעתי את עצמי ניסיתי להיכנס למחשב שוב. הפעם זה עבד על ההתחלה.

רווח לי, אך בעיה אחרת צצה – לא הצלחתי למצוא את העכבר. אף אחד אחר לא היה בבית באותו זמן וכמעט בכיתי מתוך ייאוש.

לפתע דבריו של המאסטר עלו במחשבתי שלכל דבר יש תבונה. שלחתי מחשבה אל העכבר שלי: "אתה גם חיים עם תבונה. מכיוון שאינני יכולה לראות טוב עכשיו, אתה יכול להראות את עצמך?" מיד לאחר מכן מצאתי את העכבר. כשפתחתי את קובץ ההורדות, כל הקבצים שרציתי כבר היו שם! אני מאמינה שאלה היו ישויות שמימיות שדאגו לי במשך כל התהליך הזה.

באותו לילה ישבתי לקרוא הרצאה ב"מדריך להפלגה" ומשפט אחד בלט לי במיוחד:

"כתלמיד דאפא, ישות רחומה ביותר ואדירה, הוא הכי יוצא מן הכלל והכי רחום בכל סביבה של החברה האנושית והוא יועיל לכל הישויות החיות." (מדריך להפלגה, הרצאת פא בוועידת הפא באזור "האגמים הגדולים" בצפון אמריקה)

אחרי ששכבתי לישון, המאסטר הופיע בחלומי. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את המאסטר באופן אישי כל כך בבירור. הוא הרים פיסת נייר שכתבתי עליה את המשפט שהותיר בי רושם. שאלתי את המאסטר איך ייתכן שזו הפעם הראשונה ששמתי לב למשפט הזה, אף שכבר קראתי את כל ההרצאה מספר פעמים. המאסטר רק חייך אליי.

באורח פלא זכיתי שוב לראות היטב שוב. אני מאמינה שזה התאפשר רק בזכות הגנתו של המאסטר.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]