(Minghui.org) כאשר המתרגלת אֵי-פינג (שם בדוי) נעצרה, זה גרם לאזעקה בין המתרגלים המקומיים. מישהו מסר את שמה של ביי-שיה (שם בדוי) למשטרה, וכך הם התחילו לחקור אודות ביי-שיה דרך ערוצים רבים. המתרגלים ששמעו על המצב אמרו והציעו מיד לביי-שיה לעזוב את ביתה ולהתחבא.

"היכן אוכל להתחבא" חשבה ביי-שיה, "אין לי מקום בו אוכל להתחבא. מה אוכל לעשות?" ביי-שיה מכינה חומרי מידע אודות פאלון דאפא ונותנת אותם למתרגלים אחרים כדי שיחלקו אותם. "מה אוכל לעשות אם המשטרה תגיע ותראה מה שאני עושה?" היא פחדה.

היא חשבה על קריאת כתבי המאסטר. היא קראה את מה שהמאסטר אמר ב-"הרצאת פא בוועידת הפא באזור "האגמים הגדולים" בצפון אמריקה"

"בעבר, בכל דבר שעשיתם חשבתם כך: "איך עליי ללמוד טוב את הפא? איך אעבוד בשביל הדאפא? איך אפשר להשתפר? איך לפעול טוב יותר?" כל הזמן הרגשתם שאתם לומדים את הדאפא, בִמקום לחשוב על עצמכם כאלמנט מתוך הדאפא."

היא חשבה, "אינני יכולה לפחד. עלי לתקן את עצמי ולהתאים לפא". היא הבינה לפתע: "אתר חומרי המידע שלי קיים כדי לעזור למתרגלים עמיתים ועבור הצורך של תיקון הפא. עלינו להציל אנשים ואנחנו עושים מה שהמאסטר רוצה שנעשה. אין בו דבר שבו אני רוצה עבור עצמי". מיד לאחר שעלתה בה המחשבה הזו היא חשה שהרדיפה נעלמה. היא באמת נעלמה. יותר לא שמעה שהמשטרה מחפשת אותה. הכל נעלם כאילו מעולם לא קרה.

כל מתרגל הוא חלקיק בפא. אנחנו הגענו כדי לעזור למאסטר להציל יצורים חיים ולהשלים את המשימה הקדושה שהעניקה לנו ההיסטוריה. רק כאשר נהיה בפא נוכל באמת ללכת בדרך שאורגנה על ידי המאסטר.

על אף שיש לנו אותו מראה כמו אנשים רגילים, חשיבתנו היא על-טבעית. בגלל שאנחנו בתוך הפא, אנחנו רואים דברים מנקודת מבט שונה מנקודת מבטם של אנשים רגילים.

נקודת הפתיחה שלנו בעשיית דברים היא שאנחנו חושבים מנקודת המבט של הדאפא, כדי להשלים את מה שהמאסטר רוצה, לעזור למאסטר בהצלת יצורים חיים, לאמת את הדאפא ולקיים אותו. אין בכך כל אנוכיות.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org .אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]