(Minghui.org) אנשים בסין שומעים לעתים קרובות: "הממשלה אוסרת לתרגל פאלון גונג". האמת היא בדיוק ההיפך: פאלון גונג היה מאז ומתמיד שיטה חוקית בסין.

כבר ב-1998, צ'יאו שי, חבר בגמלאות דאז של הקונגרס העממי הלאומי, ארגן כמה בכירים רמי דרג לנהל חקירת עומק מקיפה על פאלון גונג. הם סיכמו בחקירתם: "פאלון גונג מעניק למדינה ולאזרחים אך ורק תועלות ואין בו נזק כלל". הם הגישו את דו"ח החקירה לוועדה המרכזית של הפוליטביורו (NPC) במפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

כשג'יאנג דזה-מין, מנהיג המק"ס דאז פתח ברדיפה נגד השיטה הרוחנית הזאת ביולי 1999, שישה מתוך שבעה חברי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו התנגדו לכך. ג'יאנג היה החבר היחיד שהתעקש להורות עליה. הוא ניצל לרעה את כוחו כדי לגייס את המדינה כולה להשתתף בה.

עם תחילת הרדיפה, הורה ג'יאנג: "לחסל את פאלון גונג תוך 3 חודשים". כעבור 3 חודשים, פאלון גונג נותר שיטה פופולרית בסין. ג'יאנג האיץ את הרדיפה באוקטובר אותה שנה. בריאיון ל- Le Figaro, עיתון נפוץ בצרפת, ג'יאנג כינה את הפאלון גונג כת. למחרת, שופר התעמולה של ג'יאנג: ה- People’s Daily חזר שוב ושוב על דבריו של ג'יאנג בטורי העיתון.

אולם למה שג'יאנג וה- People’s Daily אמרו לא היה בסיס חוקי. ב-30 באוקטובר 1999 הוועדה המתמדת של ה-NPC – הגוף המחוקק היחיד בסין – העבירה את ההחלטה: "לאסור ארגוני כת, להרתיע נגד ולהעניש פעילויות של כת". אבל הפאלון גונג לא הוזכר באף מקום בהחלטה הזאת, והוא אינו נמצא ברשימת הכתות בסין.

בית המשפט העליון ומשרד התביעה העליון של סין גלגלו הלאה את ההחלטה: "לאסור ארגוני כת, להרתיע נגד ולהעניש פעילויות של כת". גם הם לא הזכירו כלל את פאלון גונג.

אז פאלון גונג אינו מוזכר בהחלטה המשפטית של NPC או בהחלטה של בית המשפט העליון ומשרד התביעה העליון – אבל התעמולה שרצה 24/7 בכלי התקשורת של המדינה, שכנעה אנשים שפאלון גונג אכן מוזכר.

יתרה מכך, גם "משרד ביטחון הציבור" לא הכניס את הפאלון גונג לרשימת 14 הארגונים הדתיים המרושעים שפורסם ב-2000 . ההפך הוא נכון, גם כאשר פורסמה ב-2005 רשימת ארגוני כת במשותף על ידי משרד ביטחון הציבור, מחלקת המדינה והמשרד הכללי של הוועדה המרכזית של המק"ס – פאלון גונג עדיין לא הוזכר ברשימה הזאת הכוללת 14 ארגוני כת.

על-פי החוק בסין, מחלקת המדינה היא הממשלה הסינית והיא הגוף המנהלי הגבוה ביותר במדינה. זה אומר שהמשטר בפועל, בין אם בימי ג'יאנג ובין אם כיום – איננו פועל על פי חוקי המדינה, משום שה-NPC ומחלקת המדינה, לא הודיעו מעולם על איסור על פאלון גונג. הנרטיב: "הממשלה אוסרת על פאלון גונג", קיים רק בתעמולה של החדשות.

בנוסף, ב-1 במארס 2011 פורסמה הודעה מס' 50 על ידי המִינהל הכללי של העיתונות וההוצאה לאור, המסירה את האיסור שפרסם קודם לכן לגבי ספרי פאלון גונג. לפיכך, הוצאה לאור של ספרי פאלון גונג וההחזקה בהם בסין הינה חוקית בסין.

ב-2017 הציגו בית הדין העליון ומשרד התביעה העליון את הפרשנות שלהם לגבי "טיפול במקרים פליליים העושים שימוש בארגוני כת כדי לערער את אכיפת החוק". על הפרשנות המשפטית הזאת לא חתום המשרד לביטחון הציבור, ומכאן שהסוכנות המבצעת (משרד ביטחון הציבור) אינה מחויבת משפטית לכך. הפרשנות הזאת דילגה על הסמכות של משרד הביטחון הציבורי והיא בלתי חוקית.

ב-23 השנים האחרונות, המשטר של ג'יאנג והמק"ס גייסו את כל מנגנון המדינה באמצעות מסמכים סודיים, מזכרים פנימיים, כפייה, לחץ פוליטי ושוחד כדי שירדפו את הפאלון גונג. זה יצר אין ספור מקרים בלתי חוקיים ובלתי נכונים. ומספר מדהים להחריד של טרגדיות קצירת איברים.

ברגע שמצליחים לפרוץ את התעמולה של המק"ס, רואים שפאלון גונג היה תמיד חוקי בסין. לרדיפה אין כל בסיס חוקי בעליל.

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]