(Minghui.org) פתגם סיני עתיק מספר לנו שזימה היא החטא הגרוע ביותר. מחשבת תאווה עלולה להמריץ כל מיני מחשבות מגונות, ויכולה להוביל להצטברות קארמה, שבתורה תוביל למזל ביש.

הקיסר וון-צאנג שהיה טאואיסט ידוע אמר גם הוא: "השמים מכים בהפקרות במהירות הגדולה ביותר. אנשים לא מפחדים כי הם חיים בבורות ולא מסוגלים להבחין בקשר [בין הדברים]. אם אדם נענה לחוסר צניעות הוא או היא יהיו חשופים לאסון בכל רגע".

אך בעולם המטריאליסטי של היום משתוללות תשוקות חומריות, והחברה טובעת ברפש של פורנוגרפיה. כל זה זיהם באופן חמור את הדורות הצעירים יותר. ממש חבל לראות אנשים מאבדים את מעמדם, הורסים את המוניטין שלהם והורסים את חייהם עקב האובססיה שלהם לכסף ולנשים.

קונפוציוס אמר שג'נטלמן חייב להיות זהיר בשלושה תחומים: אחד מהם הוא נושא התאווה. הוא אמר: "כשהאדם צעיר, דמו ורוחו עדיין לא התמתנו והוא חייב להיות על המשמר מפני התאווה". הוא מזכיר לנערים ונערות להוקיר את גופם למען בריאותם.

בסין העתיקה אנשים התייחסו זה לזה בכבוד ובנימוס. הם החמירו במיוחד עם עצמם בנוגע ליחסים בין גבר לאשה. אפילו מחשבות מגונות נחשבו לחטא, כי הם האמינו שמחשבה כזו תפגע גם במעורבים בה וגם באחרים.

הסיפורים הבאים הם כמה דוגמאות להתנהלותם.

הסיפור על הקיסר רֶן-דְזוֹנג משושלת סוֹנג

גָ'או גֶ'ן, או רֶן-דזוֹנג, היה הקיסר הרביעי של שושלת סונג. הוא משל 41 שנה (1022-1063), השלטון הארוך ביותר בין קיסרי שושלת סונג. הוא היה חסכן וסלחני.

יום אחד היועץ הקיסרי וֶונג סוּ יעץ לרן-זונג להיזהר מהתאווה.

הקיסר ענה: "למעשה וונג דה-יונג באמת סיפק לי כמה נשים יפות שכבר נמצאות בארמון. אני מחבב אותן מאוד. הנח לי לשמור אותן".

וונג סו אמר: "זו בדיוק הסיבה שאני כאן היום. אני מודאג שהיופי יכשף את הוד מעלתך".

נראה שרן-זונג נכנס לקונפליקט פנימי כאשר שמע זאת. על אף זאת, הוא הורה לסריסים לשַלֵח מיד את הנשים הצעירות האלה מיד עם פיצוי של שלוש מאות מחרוזות נחושת לכל אחת.

אך כשהוא נתן את הפקודה הוא לא הצליח לעצור את דמעותיו.

וונג סו דאג ואמר לקיסר רן-זונג: "הוד מעלתך, גם אם אתה חושב שעצתי הגיונית, אינך צריך לשַלֵח אותן מיד עכשיו. כיוון שהן כבר כאן, אולי עדיף לשמור אותן לזמן מה לפני שתשַלֵח אותן".

רן-זונג אמר: "אף שאני קיסר, יש לי את הדברים שאני אוהב בדיוק כמו פשוטי העם. אם אשמור אותן לזמן נוסף, כבר לא אהיה מסוגל לשַלֵח אותן בשל רגשות החיבה שלי".

עצה חכמה לאלמנה צעירה

די רֶן-גיֵה היה שר ידוע בשושלת טאנג. בגיל צעיר הוא היה נאה מאוד ובעל גוון עור נאה. בדרכו לעיר הבירה כדי ללכת לבחינה הקיסרית הוא שהה ערב אחד בפונדק.

בלילה הוא למד בשקט כשלפתע אשה צעירה נכנסה לחדרו. התברר שהיא אלמנתו של בעל המלון שנפטר זמן קצר לאחר נישואיהם. היא התרשמה ממראהו הנאה של די ובאה לפלרטט איתו בתירוץ שהיא צריכה אש להדליק את הנר שלה.

אף שדי קלט מיד את כוונותיה של האלמנה, הוא דיבר אליה באווירה ידידותית: "גברת, ארשת פניך הנאווה מזכירה לי מה נזיר זקן אמר לי לפני זמן רב".

סקרנותה של האלמנה הצעירה התעוררה, והיא שאלה אותו מה אמר הנזיר הזקן.

די סיפר לה שלפני שהוא בא לעיר הבירה הוא חי וחונך במקדש, ונזיר זקן שהיה שם נתן לו פעם אזהרה לגבי העתיד.

הנזיר אמר: "יש לך הופעה של מפקד ובטוח שתהפוך לפקיד רם מעלה בעתיד. אך עליך לזכור לא להתמכר למין ולנאוף, אחרת עתידך ייהרס".

די המשיך: "תמיד שמרתי בלבי את דבריו. זה מעורר הערצה שאת עובדת קשה כדי לקיים את העסק ושומרת על צניעותך. בבקשה אל תהרסי את אופייך המצוין בגלל רגש נמהר. יש לך זוג חותנים זקנים ובן צעיר לטפל בהם, והם מסתמכים עליך. מהתקופות העתיקות מוסריותן של הנשים השומרות על צניעותן תמיד קיבלה שבחים וכוּבּדה מאוד".

האשה הצעירה התרגשה עד דמעות. היא אמרה: "תודה לך על הנחייתך האדיבה. מעכשיו ואילך אדבוק בצניעות המצופה מנשים כדי לגמול על הצעתך האדיבה ביותר".

היא עזבה לאחר שהודתה לדי רן-גיה עוד פעמיים.

שיר כדי לדחות בעדינות אשה צעירה

המשורר צ'ן טאוּ חי בין אמצע שושלת טאנג לבין סופה. הוא הלך פעם להונג-ג'ואו (בפרובינציית ג'יאן-שי של היום) כדי להימלט ממלחמה. ידידו יאן ג'ואן הביא נערה יפהפייה ומוכשרת לשמש לו כבת לוויה.

צ'ן סירב בנימוס על ידי שיר שכתב באותו רגע:

"בשעת כתיבת שיר זה עם מחשבות צלולות כמים, אני כבר זקן ורגשות האהבה שלי דקות כעננים חולפים. היות שכבר השגתי דרך לעלייה לשמים, אני מצטער שעליי לסרב ליופי ולכישרון כמו שלך".

אי אפשר שלא להעריץ את החוכמה וטוב הלב של הקדמונים. גם כשהם דחו מעשה בלתי הולם, הם עדיין היו עדינים ואדיבים ונמנעו מלהשפיל אחרים.

עוזר לאלמנה צעירה להישאר על המסלול הנכון

פיי שוּ היה יליד גואנג-דוּ משושלת סונג. ב-1120 הוא הלך פעם לעיר הבירה ביאן-ליאנג (קאי-פנג של היום). כשהתקרב לצ'אנג-אן (שי-אן של היום) הוא שהה בפונדק. בעלת המקום קיבלה את פניו בחום וטיפלה בו היטב.

להפתעתו היא באה מאוחר יותר בלילה לחדרו.

הוא שאל: "מדוע את פה בשעה כזאת?"

האלמנה הצעירה אמרה: "אבי מביאן-ליאנג ומשפחתנו מתמחה במכירת משי. התחתנתי עם בעל הפונדק הזה אך הוא נפטר. אני בודדה מאוד, אז באתי אליך כשאני מסתכנת באיבוד כבודי".

פיי אמר: "אני מבין את מצבך. אני הולך לביאן-ליאנג ואנסה למצוא את אביך ולבקש ממנו לשלוח מישהו לקחתך הביתה".

כשהאלמנה הצעירה שמעה זאת היא יצאה בבושת פנים.

לאחר שפיי הגיע לביאן-ליאנג הוא מצא את אביה וסיפר לו מה קרה.

האיש הזקן אמר: "לפני כמה ימים חלמתי חלום ובו בתי איבדה את צניעותה. אם לא הייתה פוגשת בך היא הייתה מכניסה עצמה לסכנה גדולה. בחלום נאמר לי שאתה איש אציל. אני בוודאי אלך להביא את בתי הביתה".

ובאמת, האיש הזקן שלח מיד את בנו לקחת את בתו. בשנה הבאה פיי הצליח מאוד בבחינה הקיסרית והובטח לו מעמד של פקיד בכיר ולהיות ראש מחוז בא-דונג.

מוסריות וגמול

יאנג שי-ג'ונג, שפנו אליו בשם הכבוד ג'ידה, היה משין-ג'ין, שו-ג'ואו. פעם הוא נכשל בבחינה הקיסרית ושהה במלון בצ'נג-דוּ. בעלת המלון רצתה לתנות איתו אהבים, אך יאנג סירב בחומרה ועזב.

באותו לילה אשתו בביתם חלמה חלום. קול אמר לה: "בעלך שמר על הגינותו בהתנהלותו כששהה הרחק מהבית ונשאר נאמן לנדריכם, השמים מודעים לזה; בתמורה, בבחינה הקיסרית הבאה הוא יגיע למקום הראשון".

היא התעוררה מבלי להבין את כוונת החלום עד שבעלה חזר הביתה בסוף השנה וסיפר לה מה קרה.

וכמו שנאמר לה בחלום, יאנג אכן מוקם במקום הראשון בבחינה הקיסרית בשנה שלאחר מכן.

סיבה ותוצאה מוצגים בשאוֹל

הואנג ג'ינג-ג'וּאוֹ שירת כשופט ביי-ג'ואו במשך תקופת ג'יָה-יואוּ (1056-1063)של שושלת סונג. לילה אחד, במה שהרגיש כמו חלום, הוא הועבר לעולם התחתון.

בחלום שוטר שאל אותו: "האם אתה יודע שהייתה תקרית ביי-ג'ואו?"

השוטר הראה להואנג ספר שבו תועד המקרה הבא: ד"ר ניֵה קונג-ג'י רצה לטפל בחולה ממחוז הואה-טינג. אשתו של החולה פלרטטה איתו וניסתה לנאוף. ד"ר ניה עשה ככל יכולתו להרחיקה.

השוטר לקח את הואנג לגדת הנהר היכן שהואנג ראה סוהר מרסן אשה. הסוהר חתך את בטנה של האשה והוציא את איבריה הפנימיים ושטף אותם בנהר.

נזיר שעמד ליד אמר להואנג: "האשה הזאת היא אשתו של החולה שניסתה לנאוף עם ד"ר ניה, אך הוא סירב לה ולא התרגש מיופייה. הוא איש טוב, ובשל מוסריותו מכסת חייו הוארכה ב-12 שנה מגיל 60 ל-72, ולמשפחת ניֵה יהיה פקיד בכל אחד מהדורות הבאים".

הנזיר המשיך: "ובאשר לאשה, מכסת חייה הופחתה ב-12 שנה. המעיים והבטן שלה מנוקים כדי לסלק את תשוקותיה התאוותניות".

לאחר שהואנג חזר לעולם הזה הוא סיפר לניה על מה שראה בשאול. ניה הופתע מאוד לשמוע זאת.

הוא אמר: "אפילו אשתי לא יודעת על התקרית הזאת, אך זה תועד בשאול".

כפי שהתברר, ניה באמת נהנה מחיים ארוכים. בנו ונכדו היו מועמדים מצליחים בבחינה הקיסרית.

טוב לב תוגמל בטוב

איש זקן ששם משפחתו צ'יאן חי בפי-לינג (פרובינציית ג'יאנג-סו היום). הוא היה עשיר ועשה מעשים טובים רבים; אך עדיין לא נולד לו בן.

איש ששם משפחתו יוּ באזור המקומי היה חייב כסף לאחרים ונעצר על ידי הממשלה המקומית. אשתו של יו באה ללוות כסף מצ'יאן כדי לשחרר בערבות את בעלה; צ'יאן הציע לה את הכסף שהזדקקה לו מבלי לבקש שום החזר.

לאחר שיו שוחרר, הוא ואשתו לקחו את בתם לביתו של האיש הזקן כדי להביע את תודתם. אשתו של צ'יאן ראתה שבתם של הזוג צעירה ויפה, אז היא הציעה שהיא תתחתן כפילגש עם האיש הזקן, בתקווה שאולי היא תלד בן למשפחה.

יו ואשתו שמחו על הרעיון אך צ'יאן סירב ואמר: "זה לא יפה לנצל את חוסר מזלם של אחרים. עזרתי למשפחת יו מתוך טוב לב. אם עכשיו ארצה להתחתן עם בתם אז התנהגותי תהפוך לחסרת הגינות. אני מעדיף שלא יהיה לי יורש מאשר לקחת את בתם כפילגש".

בני משפחת יו התרגשו עמוקות. הם הודו בשנית לזוג צ'יאן והלכו לדרכם.

באותו לילה, אשתו של האיש הזקן ראתה בחלומה ישות שמימית שאמרה לה: "בעלך עוזר לאנשים ועושה מעשים טובים. הוא גם מפגין נדיבות כלפי העניים והנזקקים ונשמר מניאוף. הוא צבר מוסריות רבה בהתנהלותו וכתוצאה יוענק לך בן".

בשנה שלאחר מכן אשתו של האיש הזקן באמת ילדה בן. כשהילד הגיע לגיל 18 הוא נעשה מועמד מצליח בבחינה הקיסרית ומאוחר יותר שירת כצנזור בממשלה המרכזית.

סיפור מהחברה המודרנית

סיפור המופץ באינטרנט הסיני מתייחס גם כן לערכים עתיקים אלו.

לסטודנט קולג' ממשפחה ענייה בעל הופעה רגילה הייתה חברה בתיכון, והם שמרו על מערכת יחסים מרחוק לאחר שסיימו את הקולג'.

יום אחד חברתו באה לבקר אותו ורצתה לתנות איתו אהבים, אך הוא ריסן את עצמו וסירב לעשות זאת לפני הנישואים. מיד לאחר מכן חברתו נפרדה ממנו.

מאוחר יותר תחנת טלוויזיה ידועה בשן-ג'ן העסיקה את הסטודנט הזה, עבודה שהייתה מבוקשת על ידי צעירים מוכשרים רבים. הרבה תהו איך אדם כמוהו שהיה ממוצע בכל כך הרבה דברים, הצליח לקבל תפקיד טוב כל כך בקלות כזאת.

אבל אנשים המתרגלים שיטות טיפוח רוחניות המבוססות על ערכים ומוסריות, מבינים שהסיבה הבסיסית לכך היא שהבחור סירב להתפשר על עקרונות המוסר שלו, ועל כך הוא בורך וקיבל את העבודה שרבים כל כך רצו. פתגם מהזמנים העתיקים אומר: "אדם יכול לצבור מוסריות גדולה כשהוא נשמר מהפקרות, והוא יתוגמל בשפע ברכות".

סי-מא גואנג (1019-1086) היה פקיד מלומד רם דרג והיסטוריון בשושלת סונג. כקו מנחה עבור משפחות הוא אמר: "אם מישהו צובר כסף למען הדורות הבאים, ייתכן שהם לא יוכלו לשמור אותו; אם מישהו צובר ספרים עבורם, ייתכן והם לא יוכלו לקרוא אותם: עדיף לצבור מוסריות כדי שהדורות הבאים יבורכו לזמן רב".

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]