קראו עכשיו

(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא יותר מ-24 שנים. רק לאחרונה גיליתי את ההחזקה הבסיסית שלי לעצמי, לאני שלי. הייתי רוצה לשתף אתכם בתגלית שלי.

אחד המתרגלים העמיתים במחוז השכן נעצר לפני שנתיים. מתרגלים רבים נקטו בפעולה כדי להציל אותו, אבל בסופו של דבר עצרו גם אותם.

זה כלל גם מתרגלת עמיתה בשם שו.

שו נחשבת למתרגלת נחושה ואיתנה באזור שלנו. היא השתחררה תוך זמן קצר. אני חלמתי אז חלום שבו שכבתי על ספה עם מחשבה נעימה: "תראו, אותי לא עצרו, אני אפילו טובה יותר משו".

כשהתעוררתי, הבנתי שהחלום הזה מזכיר לי את ההחזקות שלי לקנאה, לצדקנות עצמית ולמנטליות תחרותית. הבנתי גם שיש לי עדיין הלך רוח של יוהרה ושמירת על הכבוד העצמי, והיה לי חשש שמתרגלים עמיתים יזלזלו בי.

לאחרונה נעצר שוב המתרגל שנעצר לפני שנתיים, זמן קצר אחרי ששוחרר מהכלא. הלכתי לביתו עם מתרגלת אחת בשם ווי כדי לדון עם משפחתו איך להציל אותו. זה לא התנהל טוב. ווי בילתה זמן רב בשיחה עם אביו של המתרגל, שלא רצה לשתף אתנו פעולה. אחר כך אמרתי משהו ואביו של המתרגל הסכים לעבוד איתנו כדי לחלץ את בנו.

אחרי זה יצרנו קשר עם מספר מתרגלים מקומיים בנוגע לתוכנית פעולה ספציפית. הרגשתי שווי צריכה להציע רעיונות מסוימים וכשלא עשתה זאת התעצבנתי. שיתפתי את מחשבותיי עם האחרים לגבי מה לעשות.

בדרכנו חזרה עלתה בי המחשבה: "ראיתם כמה מוכשרת אני?" מיד הבנתי שזה לא האני האמיתי שלי אלא אשליה של הונאה עצמית. הזכרתי לעצמי שכמתרגלת דאפא עליי להישאר ענווה ולא להיות מלאה בביטחון מופרז. כל היכולות שלנו ניתנות על ידי מאסטר לי (המייסד של הדאפא) כדי שנוכל להציל אנשים, לא כדי להתפאר.

אבל על אף שחנקתי באִבִּי את האנוכיות שלי, עדיין הייתה לי ההחזקה לשַמֵר את הכבוד העצמי שלי. הגנתי על הרעיונות שלי בעודי מדברת על התוכנית עם ווי ובסופו של דבר התווכחתי אתה.

למחרת בערב נפגשתי שוב עם ווי כדי לדון בחילוץ מתרגלים. גרמתי למהומה גדולה בגלל הצדקנות העצמית שלי. ווי התעצבנה וצעקה עליי.

באותו לילה חלמתי עוד חלום. זה היה לילה חשוך, הרוח הייתה כל כך חזקה שדלת הכניסה שלי התנתקה ממקומה. בחלום התלוננתי על חברת השיפוצים שבדיוק סיימה לעבוד על הבית שלנו. ביקשתי מבעלי לחזור הביתה מיד, זה היה מסוכן מדי בשבילו להיות בחוץ. ואז התעוררתי עם דופק מהיר ונשימה מהירה.

ברגע שנרגעתי חשבתי על החלום שלי. המילה שיפוץ, "ג'ואנג שיו", היא סימניה מקבילה בסינית ל"טיפוח מזויף". המאסטר נתן לי רמז שאני לא עושה טיפוח אמיתי. כמה שזה מסוכן!

באמצעות שני ניסיונות החילוץ האלה ושני החלומות האלה, הבנתי שהסיבה הבסיסית שלא נטמעתי בפא היא שאני מחוברת מדי להחזקות שלי לעצמי, לכישורים שלי ולרעיונות שלי.

כשהנהלת עורכי מינג-הווי פרסמה את המאמר: "חנופה והפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו"

הייתה לי הרגשה שהמאמר הזה נכתב בשבילי, במיוחד הפִּסקה הבאה של המאמר: "כשמישהו אומר: 'תראו כמה אני בעל יכולת', 'אף אחד מהמתרגלים האחרים לא מספיק טוב', או 'כולכם צריכים להקשיב לי', על מתרגלים ותיקים המטפחים באמת, להיות מסוגלים לזהות את הבעיה. אם לא, זה מראה בדיוק שהם לא טיפחו מספיק טוב ושהם צריכים להתקדם במרץ יותר". אבל לא לגמרי הבנתי מהי הבעיה שלי.

כששוחחתי אתמול עם מתרגל אחר, הוא הזכיר לי שעדיין יש לי את התשוקה הזאת לאמת את עצמי. הוא הזכיר את המילה "אימות עצמי", והבנתי שזו הבעיה הבסיסית שיש לי.

ההחזקה לאמת את העצמי סוטה מהסטנדרט של היקום החדש. אף שעשיתי במשך 24 שנות טיפוח את שלושת הדברים, תמיד הייתה לי ההחזקה הזאת לאמת את עצמי. לא הבחנתי בקיומה ולעתים קרובות הולכתי שולל ותומרנתי על ידה. האנוכיות, התרעומת והקנאה שלי – הכול הגיע מזה. רק היום אני מבינה את ההחזקה הממושכת הזו ל"אני" שלי.