קראו עכשיו

(Minghui.org)

 ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

ברצוני לשתף היום את התנסותי בקידום שן יון בבריטניה בשנה שעברה.

קידום שן יון בקניון

כשנודע לי ששן יון מגיע לבריטניה ב-2021 קיוויתי מאוד להשתתף בקידום שן יון. אני מאמינה שמאסטר לי (מייסד פאלון דאפא) העניק לי את ההזדמנות הזו לטפח את עצמי היטב ולהציל ישויות חיות. הבעתי את רצוני בפני המתאם. באותו סוף שבוע כל המתרגלים בבריטניה חילקו עלונים של שן יון וגם אני השתתפתי באירוע זה. אחד המטפחים הזמין אותי להשתתף בקידום שן יון בקניונים. לעשות קידום בקניונים דורש בריאות טובה ותקשורת טובה באנגלית. קיוו שעוד מתרגלים צעירים ייקחו חלק בזה. כך הצטרפתי בפעם הראשונה לקידום שן יון במרכז קניות.

ביום הראשון הגענו מוקדם מאוד. כל הדרך לקניון הייתי מנומנמת כי לא הייתי רגילה לקום מוקדם. כשהגעתי הייתי קצת עצבנית כי מרכז הקניות לא היה יוקרתי. אף אחד לא אמר לי מה עליי לעשות בדוכן. לא הייתי מרוצה כי חשתי שהמתאם לא ארגן היטב את הדברים. אבל אז הבנתי שהמחשבות שלי אינן נכונות. אם אני שם, אז עליי לשתף פעולה לחלוטין ולא להתלונן. עליי לחשוב על מה עליי לעשות ברגע זה. אם אחזיק במחשבות השליליות שלי, האם לא אפריע לשדה הנכון שמתרגלים שומרים עליו? התחלתי לשלוח מחשבות נכונות ולהתאים את המנטליות שלי.

בתהליך זה צברתי עוד ניסיון. בתחילה גבי כאב ולא יכולתי לעמוד זקופה לאחר יום שלם בקניון. לאחר כמה ימים כבר לא חשתי עייפות. אבל כשאנשים סירבו לקבל ממני את העלונים חשתי כעס או בושה.

באותו זמן נזכרתי במה שהמאסטר אמר:

"כמו כן, עם האנשים האלה שאתם נתקלים בהם במקרה, שאתם נתקלים בהם בחיי היום-יום, והאנשים שאתם נתקלים בהם בעבודה, אתם צריכים כולכם להבהיר להם את האמת. אפילו כאשר בחיי היום-יום שלכם אתם עוברים על-פני אנשים במהירות רבה שאין לכם הזדמנות לדבר איתם, אתם צריכים עדיין להשאיר אותם עם החמלה וטוב הלב שלכם. אל תאבדו את אלה שצריכים להינצל, בייחוד אלה עם קשרים גורליים". ("לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003")

אין עליי להרשות לעצמי להיות מתוסכלת או כועסת. עליי להשאיר את האנשים העוברים על פניי עם חמלה וטוב לב. במחשבות אלה חשתי שוב מרוממת.

מצאתי כמה הליכי עבודה הדורשים שיפור. לא התלוננתי אלא עשיתי זאת בשקט. למשל גיליתי שאין תורנות הפסקות. לפעמים כשמתרגלים עשו הפסקה לארוחת צהרים לא היו מספיק מתרגלים בדוכן. עשיתי רשימת תורנות לאפשר לכל מתרגל מספיק זמן להפסקה בה בעת שיהיה מספיק כוח אדם בדוכן.

לעתים קרובות נתקלתי באנשים שרצו לדעת על שן יון אך לא רצו לקנות כרטיסים במקום. כל פעם עברנו את התהליך של לגרום לאנשים להתעניין ואז להביאם לשלב בו הם רוצים לרכוש כרטיסים ולבסוף קונים. בממד אחר זה היה קרב בין טוב לרע. זה היה אכזרי במיוחד בשלבים האחרונים של קניית הכרטיסים. רוב הזמן ביקשנו ממספר מתרגלים לשלוח מחשבות נכונות להכניע את הרוע.

יום אחד משפחה בת שלושה אנשים באה לדוכן שלנו. לאחר שסיימתי את הפתיח להסבר, האב היה מעוניין מאוד והוציא את ארנקו לקנות כרטיסים. באותו רגע בתו אמרה שהיא לא תוכל לבוא כי יש לה בחינות. מצאנו כרטיסים שלא נפלו על תקופת הבחינות שלה. ואז היא אמרה שהיא לא רוצה להיות מוסחת לפני הבחינות. שלושתם לא הצליחו להגיע להסכמה. האב התנצל ואמר שעליו לדון בזה עם משפחתו. הם זזו הצידה והחלו לדון בזה. ראיתי אותם לא רחוק מהדוכן שלנו. הצד היודע שלהם ודאי רצה לקפוץ על ההזדמנות הזו להינצל. התחלתי לשלוח מחשבות נכונות בשקט וביקשתי משני המתרגלים אחרים להצטרף. המשפחה חזרה לאחר זמן רב. האב והאם שמחו מאוד לקנות כרטיסים ואף התלוצצו שעליהם להודות לבתם שהסכימה לבוא אחרת הם לא היו רואים את המופע. התרגשתי מאוד משיתוף הפעולה של המתרגלים. במקום הזה זה נראה דבר רגיל, לבטח זה היה קרב גדול בממד אחר.

במקרה אחר זוג הגיע לדוכן שלנו. הראיתי להם את מחירי הכרטיסים והצגתי להם בקצרה את שן יון. הם בחרו חמישה כרטיסים. כשהגעתי לדף התשלום, הגברת רצתה להתקשר ולהזמין גם את הוריה למופע. הקליטה במרכז הקניות הייתה גרועה. היא לא הצליחה להתקשר להוריה. לבסוף הם אמרו שהם יחזרו אחרי שהם ידברו עם ההורים שלה. הם עזבו מבלי לשמור כרטיסים. שיתפתי זאת עם מתרגלים והבנתי שבאותו זמן הייתי צריכה להשתמש בחוכמה שלי כדי לעזור להם לקנות כרטיסים. בגלל שלא רציתי לכפות עליהם לקנות כרטיסים, לא עשיתי מאמץ לעזור להם לקנות אותם. הדבר היחיד שיכולתי לעשות באותו רגע היה לשלוח מחשבות נכונות לנקות כל הפרעה להצלתם.

כמה שעות מאוחר יותר כשהקניון עמד להיסגר, ראיתי את הזוג חוזר. הם אמרו שהם עדיין מחכים לדבר עם הוריה. המלצתי להם לקנות כרטיסים במחירים אחרים כך שיוכלו לשבת יחד באמצע. בשעה שדיברתי איתם שלחתי מחשבות נכונות. הם התקשרו להורים, לבתם ולחבריהם. שיחה אחת עברה בזמן ששיחה אחרת לא. המשכתי לשוחח איתם על איך המק"ס רודפת תרבות מסורתית ומדוע אני מוכנה להתנדב לקדם את שן יון. הוא אמר לי שהייתה לו חֶבְרה לעיצוב פנים ושהוא היה בסין. בקשתי ממתרגל שהיה בתעשיית העיצוב להצטרף לשיחה שלנו כדי שהוא יוכל להמשיך לדבר איתנו. מתרגל אחר המשיך לשלוח מחשבות נכונות. התרגשתי מאוד משיתוף הפעולה השקט שלנו. בסוף הזוג קנה 10 כרטיסים!

קידום שן יון בעבודה

לקדם את שן יון לאנשים זרים שונה מקידום שן יון לאנשים מסביבי, והרגשתי אי נוחות. איך אוכל לקדם את שן יון לעמיתיי בנינוחות ולא כמו אשת מכירות? לאחר שקראתי את המאמר של המאסטר "התעוררו" הרגשתי שהזמן באמת דוחק. אני יודעת שלאנשים סביבי, חברים או עמיתים לעבודה, יש יחסים גורליים איתי. אני מקווה שהם יוכלו להינצל. הם אנשים מהזרם המרכזי בחברה. הייתה לי פגישה עם עובדת עמיתה לארוחת צהרים. לא היו לי עלונים של שן יון ולא ידעתי איך להטות את השיחה לשן יון. הרגשתי לא בנוח. ואז חשבתי לעצמי פשוט לספר לה על היופי של שן יון שראיתי, ולהשתמש בשפה שלי לדבר איתה וזה היה טבעי לגמרי. בערב קיבלתי ממנה הודעת טקסט שאמרה שהיא ובעלה קנו כרטיסים. הופתעתי והתרגשתי. למעשה לא עשיתי דבר חוץ מלומר כמה מילים. אפילו לא נתתי להם עלון. הבנתי שהם בטח חיכו לי זמן רב שאספר להם ולבנות את הגשר הזה. חבל שעשיתי את זה מאוחר כל כך. המקרה הזה חיזק אותי מאוד.

אחר כך הצגתי את שן יון לעמיתים רבים. בתחילה רק המלצתי להם על שן יון ולא ארגנתי שנצפה יחד בשן יון. אחר כך המאסטר עזר לי להבין שעליי להוביל אותם לצפות בשן יון. יום אחד אחרי אירוע חגיגי בחברה לקחתי מונית הביתה עם עוד ארבעה עמיתים. בזמן שנסענו על כביש התיאטרון אחד מהם שאל אם מישהו מאיתנו הולך לאיזה שהן הופעות השנה. ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי שלא אראה כלום השנה אך יהיה מופע של ריקוד סיני קלאסי בשנה הבאה שנקרא שן יון ואני רוצה לראותו מאוד. לפני שהצגתי מהו שן יון העמיתים שלי מיד אמרו: "בואו נלך לראות אותו יחד!" קנינו חמישה כרטיסים במחיר הגבוה ביותר באותו יום. למחרת הזמנתי את שאר עמיתיי להצטרף אלינו. הם הסכימו מיד. התוצאה הייתה טובה אף יותר מלהציג את השן יון בעבודה. אחר כך דיברתי עם עמיתים ששן יון הוצג להם כבר קודם אך לא קנו כרטיסים, והזמנתי אותם לצפות במופע. הם הסכימו וקנו מיד כרטיסים.

ממש בהתחלה אחד מעמיתיי לעבודה רצה לבוא איתנו למופע. כשראיתי אותו בפעם השנייה הוא אמר שהוא שכח לקנות כרטיס כשחזר הביתה. הוא חזר ואמר זאת כמה פעמים. ואז עברתי ניקוי ובגלל כאב בטן לא יכולתי ללכת לעבודה. מאוחר יותר עמיתי לעבודה אמר שסוג חדש של קוביד הופיע ויתכן שהעובדים לא יורשו לבוא למשרד. חשבתי: "הוא עדיין לא קנה כרטיס, עליי לראות אותו לפני הסגר". הלכתי למשרד על אף אי הנוחות שחשתי. כשראיתי אותו הזכרתי לו לקנות כרטיס. הוא אמר שהוא יקנה כרטיס פנוי כשיסיים לעבוד. הזכרתי לו שוב בצהריים. הוא אמר שהוא שכח כי היה עסוק מדיי ושהוא יקנה אחד מיד. לאחר זמן מה ראיתי שהוא לא עושה דבר. הבנתי שזו בוודאי הפרעה. לא, עליי לעזור לנקות את ההפרעה של הרוע. ניגשתי לשולחנו ואמרתי: "בוא נבדוק יחד הכרטיסים". הוא נכנס לאתר שן יון מיד, קנה כרטיס ווידא איתי את הזמן והמושב. לא הלכתי עד שהוא סיים את הרכישה. ההבנה שלי הייתה שאיני יכולה להרפות עד לרגע האחרון. יש אנשים שרצו לקנות כרטיסים אך היו להם הפרעות רבות. עליי לעזור להם. לא אימצתי את אותה השיטה לגבי כולם. הרגשתי שהוא רצה מכל לבו לצפות במופע, אך הייתה הפרעה חיצונית. רק המחשבות הנכונות של מתרגלי דאפא יכולות להכניע גורמים רעים.

במקור חמישה מאיתנו רצו לראות את המופע. בסוף 24 עמיתים באו. הבנתי שזה שהובלתי אותם לצפות במופע היה יעיל מאוד. עליי לקחת את התפקיד המוביל ולא להיות פסיבית. החלק הקריטי היה שהייתי צריכה לפעול. כמה עמיתים סיפרו לי שהם קנו כרטיסים בגלל שהצגתי בפניהם את שן יון בצורה כל כך חיה. אני יודעת שהמאסטר חיזק אותי והעניק לי יותר בטחון בקידום שן יון. הבנתי שמחירי הכרטיסים שהם קנו אינם מקריים. המלצתי להם לקנות כרטיסים במחיר הגבוה ביותר כי מגיעים להם המושבים הטובים ביותר. קיוויתי שהם יוכלו לקבל את הטוב ביותר.

חווים קשיים לראות את שן יון

מתרגלים אמרו שאין עלינו להרפות גם לאחר שהאנשים קנו כרטיסים. זה קריטי שכל אחד יגיע לצפות במופע. אז אנחנו צריכים עדיין לשלוח מחשבות נכונות עבור האנשים סביבנו שקנו כרטיסים. לא התייחסתי לכך ברצינות. אך כמה הפרעות התרחשו מספר שבועות לפני המופע.

עמיתה לעבודה אמרה לי שהיא לא תוכל לבוא בגלל שלעוזרת שלהם אין זמן לשמור על התינוק שלהם. ואז עמיתה מרוסיה ועמיתה מאוקראינה אמרו שתיהן שאין להן מצב רוח לצפות במופע בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה. אחר כך הייתה הודעה שעובדי הרכבת התחתית בלונדון ייפתחו בשביתה ביום המופע. כמה עמיתים החלו להסס אם ללכת למופע בגלל שיהיו הרבה בעיות בדרך. חשבתי שכבר עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות. הצלחתי לגרום להם לרכוש כרטיסים. זו הבחירה שלהם אם הם רוצים לראות את המופע או לא. לא רציתי לכפות עליהם. אך כשחשבתי על מה שהמתרגלים אמרו לי, התחלתי לשלוח מחשבות נכונות לנקות את ההפרעה.

עקב שביתת הרכבת התחתית עמיתיי בעבודה עבדו מהבית. עשיתי מחקר איך לעקוף את השביתה ומהם הנתיבים הטובים ביותר לתיאטרון כך שהרוע לא יוכל לנצל אף פרצה. יום לפני המופע יצרתי קבוצת צ'אט כדי שהתקשורת בינינו תהיה קלה. למדתי את נתיבי התנועה ושלחתי לקבוצת הצ'אט נתיבים שונים וזמנים כמו זמן במונית, זמני נהיגה עצמית, נתיבי אוטובוסים, וערוצי הגעה אפשריים. הודעתי שעל כולם להגיע לתיאטרון שעה לפני תחילת המופע כדי לא לאחר בגלל בעיות תנועה, ביקשתי להיות מוצבת בקפיטריה שליד התיאטרון ביום המופע והזמנתי אותם לבוא לקפיטריה. הדפסתי את הכרטיסים שלהם למקרה שיהיו בעיות עם הטלפונים שלהם.

ביום המופע טפטף בחוץ. יום לפני כן לא הרגשתי טוב ולא היה לי כוח. תהיתי אם עליי ללכת. במחשבה שנייה, אם לא אלך, עמיתיי לעבודה לא ילכו גם כן. ברור שזו הייתה הפרעה. השתתפתי בבוקר בלימוד פא ותרגלתי פעמיים את התרגילים. אף אחד מהם לא ענה להודעה ששלחתי בצהרים. שלחתי הודעה לקבוצת הצ'אט ואמרתי להם מה מצב התנועה ואיפה אני נמצאת. כדי לעודד אותם אמרתי שאני כל כך מצפה למופע ושהכנתי שמלה לאירוע. אחר הצהריים כמה עמיתים לעבודה באו והתיישבו בקפיטריה. הקפה נסגר בחמש בערב אז הלכנו למסעדה. מיד שלחתי הודעה לקבוצה. חצי שעה אחר כך חמישה או שישה עמיתים הגיעו. התאמצתי לפוגג את אי הנוחות שחשתי ואמרתי להם ששן יון מרגש. לבסוף כל 24 האנשים באו. אפילו העמיתה הרוסייה באה. העמיתה השנייה הצליחה לפתור את הבעיה עם העוזרת שלה.

המסעדה הקטנה התמלאה בעמיתיי לעבודה. חלק סיפרו לי שהם נסעו שעתיים בדרך הלוקחת להם בדרך כלל חצי שעה. התרגשתי מאוד. הם גם עברו מסע טיפוח לפני שהגיעו. הם באו למרות הגשם והתנועה הלא נוחה.

לאחר המופע כולם שמחו מאוד. הם הודו לי שאפשרתי להם את החוויה המיוחדת הזאת. הבנתי שעליי לקחת אחריות על המסע של כל אחד מהם כדי להיות אחראית לכל אחד. המשימה שלי לא הושלמה לאחר שמכרתי להם כרטיסים. עליי לקחת אחריות מההתחלה ועד הסוף על עמיתיי שעבדו איתי תחת אותה קורת גג כל יום, ולהיפטר מכל ההפרעות שמנעו מהם להינצל.

הערות לסיום

במשך קידום השן יון היה קל להתייחס לכך כאל עבודה ולהתייחס למכירת הכרטיסים כאל הצלחה. היה עליי להזכיר לעצמי כל הזמן שמטרתי האמיתית היא להציל ישויות חיות. אז התהליך היה חשוב מאוד. הוא דרש ממני לעזור להם לפתור בעיות. הרגשתי את חיזוקו של המאסטר במשך התהליך כולו. הייתי אדם שלא אוהב כלל עבודת מכירות. בהדרגה צברתי ניסיון דרך אימון וגיליתי שזה לא קשה מדיי לעשות מכירות. כמה אנשים שקנו כרטיסים אמרו שהם התרגשו כי דיברתי באופן כל כך מלא חיים ומכל הלב. הם רצו שאדע שעשיתי עבודה טובה. הבנתי שאין עליי לתת להחזקות שלי, כמו בושה, מבוכה, וחשש מסירוב, למנוע מהם להינצל. תודה לך מאסטר שהענקת לי את ההזדמנות לקחת חלק בקידום שן יון ולאפשר לי להגשים את הנדר שלי.

הכתוב למעלה הוא ההבנה שלי ברמתי הנוכחית. אנא הצביעו באדיבות על כל דבר שאינו ראוי.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]