קראו עכשיו

(Minghui.org) ההיבט החשוב ביותר כשמטפחים בפאלון דאפא הוא שיפור האופי, ולאו דווקא נשיאת קשיים ומצוקות. כך שתוך שאנחנו לומדים את הפא, מתרגלים את התרגילים ושולחים מחשבות נכונות, אולי נוכל לקבל השראה מרוחם של שני מטפחים קדמונים.

סון ג'ינג

את סיפורו של המלומד סון ג'ינג: “Hanging Hair Over the Crossbeam” ניתן למצוא בספר העתיק "Taiping Yulan", טקסט אנציקלופדי נרחב שעמד לשירות בית הדין הקיסרי של הקיסר טאי-דזונג משושלת סונג הצפונית וחובר בין 977 ל- 983 לספירה.

במשך שושלת האן המזרחית, הידועה גם בשם האן המאוחרת [25 עד 220 לספירה], איש צעיר בשם סון ג'ינג הִרבה מאוד ללמוד. כיוון שסון ג'ינג היה נרדם בקלות במהלך הלילה, הוא חשב על דרך איך להישאר ער. הוא קשר את קצהו האחד של חבל לשיערו ואת קצהו השני קשר מעל קורה בחדרו. אם היה נרדם, ראשו היה נופל קדימה והחבל היה מושך בשיערו. הכאב החזק היה מעיר אותו וכך יכול היה להמשיך ללמוד. סון הפך בסופו של דבר לאחד האסטרטגים המפורסמים בזמנו.

סו צ'ין

סיפורו של האסטרטג המפורסם סו צ'ין: “Stabbing the Thigh with an Awl” נמצא בתוך הכרך הראשון של "Strategies of Warring Kingdoms".

כשסו צ'ין היה צעיר, לא היה לו ידע רב. הוא נסע למקומות רבים, אבל אף בן אצולה לא התעניין בו מעולם ושאיפותיו הגדולות לא נלקחו ברצינות. בהחלטה נחושה ונרגזת הוא החליט להקדיש מאמץ גדול לקרוא עוד ספרים ולהעשיר את הידע שלו. הוא למד קשה מאד כל יום עד מאוחר לתוך הלילה. כשהיה כה עייף מכדי להישאר ער לרגע אחד נוסף, הוא נהג לדקור את עצמו בירכו בעזרת מרצע. הכאב גרם לו כהרף עין צלילות דעת והוא התעשת והמשיך ללמוד.

השראה מרוח הקדמונים

לשני האנשים האלה היה כוח רצון חזק כזה ומוטיבציה להשיג את שאיפותיהם. האין אנחנו, מתרגלי הפאלון דאפא של תקופת תיקון הפא, צריכים אותו כוח רצון בטיפוח שלנו ובסיוע שלנו למאסטר בתיקון הפא?

כמובן, לשפר את השין-שינג בטיפוח הוא ההיבט החשוב ביותר בטיפוח הדאפא ולא להסתמך פשוט על נשיאת קשיים ומצוקות. אבל בזמן שאנחנו לומדים את הפא, מתרגלים את התרגילים ושולחים מחשבות נכונות, האם איננו יכולים להשאיל מעט מרוחם של האנשים הקדמונים האלה?

יש מתרגלים הנראים אנרגטיים מאוד כשהם עושים דברים רגילים, אבל כשהם מרימים ספר של דאפא הם נרדמים מהר מאוד. יש מתרגלים שאפילו הפילו את ספרם על הרצפה אחרי שנרדמו במהלך לימוד הפא הקבוצתי. יש גם די הרבה מתרגלים שכף ידם צונחת כשהם שולחים מחשבות נכונות. בממד אחר מתקיים קרב בין טוב לרוע, ורק תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא קיבלו את הכבוד להשתתף בו. במהלך הקרב הגדול הזה – איך אתה יכול להירדם? זו לחלוטין שאלה של כוח רצון. אם אפילו אינך יכול לשמור את כף ידך מִצניחה במהלך שליחת מחשבות נכונות ואתה נרדם תוך כדי קריאת הפא, לא רק הכוחות הישנים, אלא גם האלוהויות הישרות ילעגו לך ויזלזלו בך. הוטלה עלינו האחריות האדירה לעזור למאסטר לתקן את הפא. האם אפילו איננו יכולים לגייס את כוח הרצון של האנשים הרגילים האלה, שנקטו באמצעים מייסרים כדי שיוכלו להישאר ערניים וללמוד?

תיקון הפא הגיע לשלב האחרון. מתרגלים שקיבלו את הדאפא לפני 1999 מטפחים כעת יותר מ-20 שנה. בתיאוריה הם מבינים כיצד ללמוד את הפא ולהסתכל פנימה. אבל במבחן המעשי, אחוז מסוים של מתרגלים סובל מביטויים של קארמת מחלה, והיו שאיבדו את גוף הבשר ודם שלהם. ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות הן לא "משימות שצריך לסמן לידן v", וטיפוח אינו פורמליות בלבד.

המאסטר אמר לנו:

"אמרתי שהשינויים החיצוניים הם בשביל להראות לאחרים. השאלה אם תוכל להינצל תלויה בשינויים ובהתעלות של לבך. אם השינויים לא מתרחשים שם, אז אי אפשר להשתפר ולא תוכל להשיג שום דבר". ("יסודות להתקדמות במרץ" – "את הדאפא אי אפשר לנצל").

הבעיה הבולטת ביותר כעת היא האם נוכל להתקדם במרץ כפי שהיינו כשרק התחלנו לטפח, או האם אנחנו נחושים פחות כי אפשרנו לשדים להפריע לנו?

מתרגל עמית שיתף במאמר, שיש דברים רבים בטיפוח הדורשים התמדה. המתרגל הציע שנשאל עצמנו כל יום אם עשינו את חמשת התרגילים, אם שלחנו מחשבות נכונות בארבעת הזמנים, ואם למדנו את הפא בריכוז ראוי. "האם הבהרנו את האמת לאחרים? האם הסתכלנו פנימה כדי לשחרר מושגים אנושיים ואנוכיות? האם אנחנו שומרים על המצב של מטפח? האם אנחנו מקרינים את התדמית הנפלאה של תלמיד דאפא? האם ריסָּנו את הרגשות שלנו ודיכאנו את האנוכיות שלנו ואת המחשבות מסיחות הדעת? האם העברנו הלאה מידע ערכי ומוסרי? האם יצרנו הרמוניה עם הקבוצה והפקנו את המיטב מהיכולות שלנו? האם דיכאנו רדיפות שונות של נוחות, כמו אלה של גאוותנות, שינה מוגזמת והתמכרות לפעילויות פנאי?" – עלינו לשאול את עצמנו אם נוכל באמת להשיג כל זאת.

יש דברים מהתרבות המסורתית שהניחו בסיס לטיפוח שלנו ויש דברים המזכירים לנו את היסודות של סטנדרטים מוסריים גבוהים. אנחנו מגני היקום, אז איך נוכל להיות נחותים מאנשים רגילים שאינם מטפחים?

למתרגלים האלה שהרפו בטיפוח, זה הזמן להתקדם שוב במרץ ובאמת להתחיל להתקדם כל הדרך עד לשלמות.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]